נוכחים:

נציג המבקשת – מר לנדאו

החשוד – הובא

הסניגור – עו"ד האני ברבארה, ס. ציבורי

<#2#>

פרוטוקול

החוקר:

אני חוזר על הבקשה. מציג לעיון בית המשפט את תיק החקירה. מציג רשימת פעולות חקירה לביצוע. הוגש וסומן מש/1.

יש לחשוד עבר.

החוקר משיב לשאלות הסניגור:

ש. לגבי זכויות חשוד, החשוד טוען שלא הוסברה לו זכות להיוועץ עם עורך דין לפני חקירתו.

ת. זו טענה שלו, מפנה את בית המשפט לחקירתו. אנו בדרך כלל המסמך של חקירת חשוד, הוא מובנה, אנו מקריאים, מפנה את בית המשפט לשורה 1 ו-2.

ש. פורמאלית הוא נשאל על זכותו וענה שהוא מוותר על זכותו להיוועץ עם עו"ד?

ת. כך נרשם.

ש.ת החוקר אמל גבה ממנו הודעה.

ש.ת. החשוד נעצר ב 15:30 אתמול, אסמכתא חתום קצין החוקר בן סימון.

ש. לגופו של ענין, נכון שהחשוד נחקר על מכשיר פלאפון כביכול מכר לנהג מונית?

ת. נכון הוא נחקר על מכשיר פלאפון

ש. זה הקושר אותו להתפרצות

ת. בשלב זה, כן.

ש. גרסת נהג המונית כביכול שהוא קנה את המכשיר מהחשוד?

ת. נכון.

ש. העבר הפלילי בתחום הרכוש של החשוד, זה הביא לקיום החשד?

ת. בנוסף לכך.

ש. מצד שני יש גרסה מכחישה טוטאלית

ת. יש גרסה מכחישה.

ש. נכון שנערך אימות

ת. נכון

ש.ת כל אחד נבצר בעמדתו.

ש.ת נתפס הפלאפון. טרם נתפס הרכוש. טרם נעשה חיפוש, אנו מתכוונים לבצע חיפוש. אתמול היה לנו הארכת מעצר של חשוד ראשון, נעצר חשוד שני, נעשה אימות ביניהם.  

ש.ת החשוד הראשון נעצר עד מחר.

ש.ת יש חשוד אחר שעצור. הוא קושר את החשוד כאן לאירוע.

נציג המבקשת מסכם:

חוזר על הבקשה.

הסניגור מסכם:

אנו כסניגוריה חייבים להקפיד על זכויותיהם של חשודים. כשיש טענה בפי החשוד שלא קיבל להיוועץ עם עורך דין ורק בסוף החקירה נשאל ורצה עורך דין, זה פגיעה מהותית שיורדת לשורשו של ענין.

בשלב זה, אני חייב לציין זאת כי אם התיק יבשיל אם בכלל, לכתב אישום יש כאן טענה מהותי.

אם יש הוכחה יש מקום לשחרר, אך זה לא המקום כי יש גרסה מול גרסה.

חתימת קצין על הארכת מעצר, שטוען שנעצר הרבה לפני כן ולא היה קצין שיחתום על צו המעצר שלו.

לגופו של ענין, לכל היותר עולה חשד של החזקת רכוש גנוב והשאלה האם החשד הזה מקים חשד להתפרצות שאירעה ב 20 לחודש לפני כשבועיים.

עבר פלילי עם כל הכבוד לא מקים חשד. צריך משהו בנוסף שיקשור אותו, השאלה אם החשוד האחר שמעצרו הוארך עד מחר, האם מפלילו בענין ההתפרצות לא בענין מכשיר הפלאפון.

יתכן והחשוד אמנם מכחיש הכל, קיבל את הפלאפון או קנה אותו ממאן דהוא זה שלא מוסר גרסה לגבי איך הגיע אליו המכשיר, אם בכלל נשאל על כך, זה לא קושר אותו לעבירה שלהתפרצות.

מכל מקום, מה יש עוד לחקור כאן? אם צריך לעשות חיפוש, אפשר לעשות עוד היום, חבל שלא עשו אתמול, זו לא עילה להארכתמעצר.

יש את גרסת נהג המונית יש את האירוע של ההתפרצות. איני יודע אם בעלי הדירה נתנו זיקה כלשהי לחשוד, אנימניח שלא, לכן החשד כשלעצמו הוא חלש.

<#3#>

החלטה

החשוד נעצר ביום 4/7/14 בשעה 15:30, וכעת מונחת בפני בקשה שבגדרה המבקשת עתרה כי אורה על הארכת מעצרו של החשוד למשך 7 ימים.

כפי שנטען בבקשה, מיוחס לחשוד התפרצות לדירת מגורים וגניבה וזאת ביום 21/6/14.

עיינתי בתיק החקירה וגם שמעתי את טענות הצדדים, ונחה דעתי כי בנסיבות, קיים חשד סביר הקושר את החשוד למיוחס לו בבקשה. אני סבור כי החשד הקיים די בו כדי להצדיק את המשך מעצרו של החשוד ביחוד שעה שעסקינן בהארכת מעצר ראשונה.

המבקשת הציגה לעיוני מזכר בו פרטה את פעולות החקירה שבכוונתה לבצע, במ/1. השלמת החקירה באופן יעיל תוך הסרת כל אפשרות לשיבוש מחייבת ומצדיקה בשלב זה את המשך מעצרו של החשוד.

מסקנתי זו גם מתחזקת בעברו הפלילי שמעיד על קיומה של מסוכנות, מה גם שלא הוצגה אף חלופה הראויה לבחינה.

לאור האמור לעיל, אני נעתר לבקשה ומורה על הארכת מעצרו של החשוד עד ליום ב' 7/7/14 שעה 12:00.

החלטה זו מהווה צו מעצר.

<#4#>

ניתנה והודעה היום ז' תמוז תשע"ד, 05/07/2014 במעמד הנוכחים.

ד .רוטפלד