בפני בקשת הנתבע להורות על ביטול פסק הדין שניתן נגדו בהעדרו, ביום 28.12.14.

העיון בתיק בית המשפט מעלה כי הנתבע חתום על אישור מסירה של ההזמנה לדיון.

הנתבע טוען בבקשתו כי בהליך אחר שמתנהל נגדו בענין אותו אירוע, הגיש הודעת צד ג' כנגד החברה המבטחת אותו, משום שקיימת מחלוקת בשאלת הכיסוי הביטוחי. הנתבע טוען, כי יש לבטל את פסק הדין שניתן בתיק זה, על מנת להמתין לתוצאות ההליך בהליך האחר (שלום ת"א 56314-01-15). יש להעיר כי התובעת דנא, איננה צד להליך האחר.

עוד טוען הנתבע, כי אמנם רכבו פגע ברכב שלפניו, אולם רכבה של התובעת לא נפגע כתוצאה מכך, אלא כתוצאה מרכב אחר, שהיה אחריה ופגע בה. לחילופין הוא טוען כי גובה הנזק נשוא תביעתה של התובעת אינו מתיישב עם עוצמת הפגיעה של רכבו ברכב שלפניו ואינו סביר.

הנתבע טוען כי לא הופיע לדיון מפאת מחלה קשה הפוקדת אותו.

התובעת מתנגדת לבקשה. לטענתה הבקשה הוגשה באיחור. בנוסף, אין לאלץ אותה להמתין בהליך זה עד לבירור ההליך הנוסף שאינה צד לו. המחלוקת של הנתבע עם חברת הביטוח שלו לא צריכה לעכב, לגרסתה, את ניהול ההליך דנא. התובעת טוענת כי הנתבע אף לא טרח להגיש כתב הגנה, למרות שהתביעה הומצאה לידיו כדין.

לאחר ששקלתי את טענותיהם של הצדדים ולאור הכלל הנהוג בפסיקת בתי המשפט, לפיו יעדיף בית המשפט תמיד את ההכרעה לגופה, על פני מתן פסק דין כתוצאה ממחדלים פרוצדוראליים ולאור מטרת בית המשפט לחקור באמת בטרם ינתן פסק דין, ומאחר ועל פניו הנתבע מגלה הגנה לכאורה לעניין עצם אחריותו לנזק שנגרם לתובעת, או להיקפו, פסק הדין מבוטל כמבוקש.

לצד זאת, אין חולק כי התנהלותו של הנתבע גובלת ברשלנות רבתי ובהתעלמות מדעת מההליך השיפוטי.

לא היה מקום שלא להתייצב לדיון, חרף המחלה, קל וחומר מבלי לבקש את דחיית הדיון.

אף לא היה מקום להתעלם מהחובה להגיש כתב הגנה כדין.

בנוסף, אינני סבורה כי ראוי וצודק לעכב הדיון בהליך זה עד לתום הדיון במחלוקת שבין הנתבע לבין חברת הביטוח שלו.

על כן, הנתבע יגיש כתב הגנה תוך 15 יום.

כמו כן ישא בהוצאות משפט בגין אי התייצבותו לדיון בסך 1,000 ש"ח, שישולמו תוך המועד הנ"ל.

המזכירות תקבע מועד לדיון לאחר הגשת כתב ההגנה. ככל ולא יוגש כתב הגנה בתוך המועד האמור, החלטתי זו מבוטלת ופסק הדין שניתן, יעמוד על כנו.

לשלוח לצדדים בדואר רשום

ניתנה היום, כ"ג טבת תשע"ו, 04 ינואר 2016, בהעדר.