בפני בקשת רשות להתגונן.

בתצהירו מעלה המבקש טענה כי אינו הבעלים ו/או מחזיק בנכס נשוא התביעה דנן, ועוד בשנת 2008 הגיש על כך השגה באמצעות בא כוחו, ומשלא נענתה פנייתו הניח כי העניין הוקפא.

הכלל הוא, כי בדונו בבקשת רשות להתגונן, בית המשפט אינו צריך להשתכנע בנכונות טענות המבקש, עליו להניח שיש אמת בדברים ואין לו צורך לבחון את מהימנות הגרסה הנטענת. כמו כן, בית המשפט לא בודק את טיב ראיותיו של הנתבע בשלב זה, שכן אין למנוע ממנו לת טענות, מטעמים של הוכחה בלבד.

נוכח האמור, בהתאם לסמכותי מכוח תקנה 205(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות"), והואיל וטענות המבקש עשויות להקנות לו הגנה לכאורה מפני התביעה, אני מורה על קבלת ההתנגדות.

נוכח סכומה, תידון התובענה בסדר דין רגיל.

תצהיר המבקש ישמש ככתב הגנה בתיק.

ניתנה היום, כ"ה חשוון תשע"ה, 18 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.