נוכחים:

העותר

ב"כ המשיב עו"ד שירלי לוגסי

פרוטוקול

העותר: חוזר על העתירה.

ב"כ המשיב: מגישה כתב תשובה בצירוף מידעים ודו"ח פסיכו דיאגנוסטי.

העותר: עיינתי בכתב התשובה. חוות דעת מב"ן מלפני שנה וחצי. נעשתה לי בדיקה באוג' על ידי ועדה של קרמינולוגים והערכת אישיות פסיכולוגית ומבחן NMPI. מופיעה חוות דעת של יעלה דרורי ואני טענתי שאני מבקש להקליט את השיחות כיוון שהיא משקרת בחוות הדעת. היא לא דוברת אמת בהערכות המסוכנות. בעניין זה משכתי את העתירה בחזרה. מופיע שיש דו"ח פסיכו דיאגנוסטי משנת 2002. גם הועדה הרב תחומית נעשתה ב- 2014 והיא לא מופיעה פה. הם לקחו הערכת מסוכנות ישנה מלפני שנה וחצי והדביקו לו דו"ח חדש של ד"ר בירגר.

רוזנברג בדק אותי באוג' 2014. הבדיקה ב- 2013 לא תקפה יותר.

הבדיקה נעשתה ב- 7.7.13, בפב' סוכם הסיכום הזה ואין בדיקה חדשה יותר. הבדיקה שלי היתה באוג' 2014 והיא לא מתייחסת אליה. הדף הסיכומי על סמך הבדיקה הישנה ואין התייחסות לבדיקה מאוג' 2014.

באוג' היתה בדיקה רב תחומית.

יש תקדימים של אסירים שכן אושר להם לצאת לחופשה. יש לי תקדים שאומר שאין הטיפול קשור לחופשות. אין שום קשר בין טיפול לחופשות.

לגבי יציאה לחופשות טרם טיפול אני אביא מס' תקדימים של אנשים שיצאו לטיפול, ציקורל ועמירם אדרי. ביהמ"ש נתן החלטה לאחר שמסוכנותו המינית של אדרי הוגדרה גבוהה.

מפנה לעניינו של נחמן 8591/12. הוא היה סג"ב, יצא לחופשה, ביהמ"ש העליון הורה שעד 4 שעות אין כל מסוכנות להוציא אסיר, המסוכנות מתחילה להימדד מ- 4 שעות ומעלה.

ברגע שאני מציע לביהמ"ש חלופה של הוצאה לחצי שעה במהלכה אני אסע לתחנת המשטרה ואחתום, אני יושב 12 שנה בבית האסורים ואני נלחם בשיקומי.

אני מוכן אפילו לצאת לחצי שעה, אסע למשטרה ואחתום, אני אראה לביהמ"ש ולשב"ס שאני לא מסוכן ואני מוכן למינימום שבמינימום. יש לי אמא זקנה והיא בוכה לי הרבה שנים והיא לא ראתה אותי בלי מדים, קשה לה לבוא לביקורים, אני הייתי רוצה לראות אותה בחוץ. אם תראה אותי ולו חצי שעה זה יספק.

אני מציע לביהמ"ש שלוש ערבים צמודים. אין זמן לפשוע בחצי שעה, החלופה מאוד נטולת סיכונים. לאחר 12 שנים שעברתי ייסורים, חטפתי מכות בגלל העבירה שלי שהיא מאוד חמורה, עברתי עינויים, עברתי בתי סוהר, אחרי 12 שנה חצי שעה לא לתת לאסיר זה כמו לעג לרש.

החלטה

העותר מרצה 22 שנות מאסר בגין עבירות מין והוא מבקש לצאת לחופשה ולו למחצית שעה בליווי 3 ערבים על מנת להוכיח למשיב כי ניתן לתת בו אמון.

לטענתו, לא ניתן לעבור עבירות במהלך תקופה כה קצרה ומשכך אין בסיס לחשש למסוכנותו המינית באם ייצא לחופשה.

המשיב מתנגד להוצאת העותר לחופשה וסומך התנגדותו על עמדת מב"ן כפי שבאה לביטוי בחוות דעת שהוצגו בפני ובדו"ח פסיכו דיאגנוסטי מיום 22.10.14, לפיו הבודקים התרשמו שמסוכנותו המינית של העותר נשארה גבוהה הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך שכן ממצאי האבחון כמפורט בסוף עמ' 2 ובתחילת עמ' 3 לדו"ח האבחון מיום 22.10.14, מביאים את הבודק למסקנה כי הפרוגנוזה הטיפולית בעותר איננה טובה ומשכך מסוכנותו המינית נותרה נמוכה.

ב"כ המשיב הציג בפני מידעים חסויים המלמדים על התנהגות שלילית של העותר במהלך מאסרו אך לא מדובר במידעים מהזמן האחרון יחסית ומשכך אינני מביא אותם בחשבון שיקולי בהחלטתי בדבר בקשת העותר לצאת לחופשות.

יש במסוכנותו המינית הגבוהה של העותר, כפי שנקבעה על ידי מומחי מב"ן במס' הזדמנויות, כדי להצדיק את עמדת המשיב כי יציאתו מעלה חשש למסוכנות מינית, גם אם מדובר ביציאה קצרת טווח.

לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את העתירה.

ניתנה והודעה היום, כ"ד חשון תשע"ה, 17 נובמבר 2014, במעמד ב"כ המשיב והעותר.

הוקלד על ידי ליאת בוסי