1. שתי תביעות שטריות שאוחדו ועניינן בשיקים שמסרה הנתבעת לתובע אבנר חן (להלן:- "התובע" או "חן"), אשר הסב אחד מהשיקים לתובע, עו"ד שמעוני.

בתיק הוצאה לפועל מספר 22-03607-10-9 הגיש אבנר חן נגד הנתבעת 10 שיקים לביצוע, חתומים בידי הנתבעת כעושת השטרות. השיקים משוכים לפקודת חן.

בבקשת הביצוע הופיע שטר נוסף, אשר נמחק מבקשת הביצוע.

שטר זה בסכום של 13,890 ₪, אף הוא משוך לפקודת אבנר חן, הוגש לביצוע בנפרד במסגרת תיק הוצאה לפועל שמספרו 8 -22-03421-11, על ידי הזוכה עו"ד חיים ויקי שמעוני.

2. הנתבעת הגישה התנגדות לביצוע השטרות בשני תיקי ההוצאה לפועל, זאת לאחר שאף הגישה בקשה להארכת מועד להגשת ההתנגדויות או בקשה לקבוע כי ההתנגדויות מוגשות במועד, לאור טענתה, כי לא הומצאו לה האזהרות בתיקי ההוצאה לפועל.

ההתנגדות בשני התיקים התקבלה ובהתאם להחלטת כב' הרשמת הבכירה עידית כלפה מיום 19.5.15, אשר דנה בהתנגדות שהוגשה בעניינו של עו"ד שמעוני, אוחד הדיון בתובענות.

3. הנתבעת טענה בתצהיריה, אשר משמשים ככתב הגנה, כי השטרות ניתנו כערובה להבטחת הלוואה חוץ בנקאית, אשר חלות עליה הוראות חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, התשנ"ג- 1993.

לטענת הנתבעת, בן זוגה לשעבר, מר מוטי אלבז נטל מאת התובע, שהוא מי שעוסק במתן הלוואות בשוק האפור, הלוואה בסכום של כ- 100,000 ₪.

הנתבעת מסרה לתובע כבטוחה להחזר ההלוואות את השיקים נשוא התובענות, אשר הוסכם, כי יוחזקו בידי התובע כפקדון בלבד, לשם הבטחת החזר ההלוואות.

עוד הוסכם, כי בטרם תופקדנה ההמחאות בבנק, יפנה מר חן אל הנתבעת ויודיע לה, כי מר אלבז אינו עומד בהחזר ההלוואות.

מכל מקום, לטענת מר אלבז, פרע את חובו כלפי התובע, כאשר שילם לתובע כספים אלו ואחרים, הפקיד בחשבונו ובחשבון אמו של התובע כספים ומסר לו כספים במזומן.

התובע מנגד, לא החזיר למר אלבז את השיקים של הנתבעת וגם לא נתן לתובע חשבוניות בגין התשלומים ששולמו על ידי מר אלבז.

לטענת מר אלבז, לאחר פתיחת תיקי ההוצאה לפועל ולאחר שהוגשה על ידי מר חן תלונה ללשכת עורכי הדין כנגד הנתבעת שהיא אף עורכת דין, ביקש מר אלבז לערוך מול מר חן התחשבנות מדוייקת של כל התקבולים ששילם אלבז על חשבון החוב, כך שאם נשארה יתרה ולאחר שמר חן ימסור לאלבז חשבוניות בגין תשלומי ריבית ששילם, יסדיר מר אלבז את יתרת החוב, ככל שתיוותר, אל מול התובע.

התובע התחמק ממתן תשובה והתחשבנות כאמור לא נעשתה.

4. הנתבעת, כאמור עו"ד בעיסוקה, טוענת, כי נודע לה על פתיחת תיקי ההוצאה לפועל רק לאחר שהוגשה על ידי מר חן תלונה ללשכת עורכי הדין.

בתלונתו ללשכת עורכי הדין טוען מר חן, כי השיקים נמסרו לנתבעת במסגרת עיסוקה כעורכת דין. לטענתו, הנתבעת יחד עם מר אלבז הציגו את הנתבעת כמי שעוסקת בכינוס נכסים וכמי שתוכל להציג לתובע דירות במחירים מוזלים. מר חן נדרש להעביר לנתבעת כספים על מנת שישמשו כמקדמה על חשבון אותן דירות, במסגרת השתתפותו במכרזים לרכישת אותן דירות.

מר חן טען, כי העביר לנתבעת כספים בכל פעם שבה אמרה לו, כי ישנה דירה נוספת אותה יוכל לרכוש. בשלב מסויים, מר חן ביקש את כספיו בחזרה ולאחר שהנתבעת דחתה את התובע ב"לך ושוב", מסרה לו את השיקים נשוא התובענה, אלא שהשיקים חוללו.

טענתו זו של מר חן נטענה אף לפניי, בכל הנוגע לעסקת היסוד נשוא השיקים.

5. באשר לשיק אשר תיק ההוצאה לפועל בגינו נפתח על ידי עו"ד שמעוני, טוען עו"ד שמעוני, כי מלכתחילה הוגשו כל השיקים לביצוע במסגרת תיק ההוצאה לפועל אשר נפתח על ידי מר חן. ככל הנראה, כיוון שהשיק האמור לא הופקד לחשבון עובר לפתיחת תיק ההוצאה לפועל, לא ניתן היה להגישו לביצוע יחד עם שאר השיקים ולכן הוגש בשלב מאוחר יותר על ידי עו"ד שמעוני, לאחר שהוסכם בינו ובין לקוחו, מר חן, כי ימסר לו על חשבון שכר טרחתו. עו"ד שמעוני מאשר, כי אינו אוחז כשורה בשיק, אשר הוסב אליו לאחר חילולו, כאשר הוא מאשר, כי הכרעה בעניינו כפופה, לפיכך, לכל הכרעה ביחסים שבין התובע ובין הנתבעת.

6. במהלך ישיבות קדם המשפט אשר התקיימו, נכח גם מר אלבז.

מר אלבז ציין, כי נערכה התחשבנות אל מול התובע וכי נערך חישוב של הריביות ששולמו על חשבון ההלוואה. לטענת מר אלבז, הגיע להסכמה עם התובע בדבר שיעור הסכומים אשר ישלם לתובע לשם סילוק החוב, סכומים העומדים על כ- 20,000 ₪. מר אלבז ציין, כי ימציא ערב להנחת דעתו של מר חן וכי כנגד קבלת חשבוניות בגין הריבית, ניתן יהיה לסיים את הסכסוך.

בסופו של יום, הצדדים ככל הנראה לא הגיעו לעמק השווה והעדויות נשמעו לפיכך, כאשר מטעם מר חן מעיד מר חן עצמו ואלו מטעם הנתבעת העידו היא ומר אלבז. כן הגישה הנתבעת את תצהירו של עו"ד גרטנר, אך התובע ויתר על חקירתו הנגדית.

7. בטרם אדון בטענות הצדדים לגופו של עניין, מצאתי מקום לציין את התנהלותה של הנתבעת. הנתבעת הקשתה עד מאוד על ניהול ההליך, כאשר התפרצה בקול רם ובהתבטאויות שאין להן מקום תוך כדי ההליך, לא מצד בעל דין ובוודאי לא מצד מי שהיה עורך דין.

הדברים מקבלים משנה תוקף באשר לטענות הנתבעת כלפי עו"ד שמעוני, כאשר הנתבעת תיבלה דבריה באשר אליו ב"איומים" בדבר הגשת תלונות כנגד מר שמעוני, זאת מבלי שהנתבעת חסכה גם מהתובע את האיום בדבר הגשת תלונה לכל גוף אפשרי.

דיון:

8. כאמור, טענתו של מר שמעוני היא, כי השיק הוסב אליו לאחר שלא ניתן היה להגישו במסגרת תיק ההוצאה לפועל אשר נפתח על ידי מר חן.

מר שמעוני לא טען כל טענה לגופו של עניין באשר לשיק, כאשר הסכים לקבל דין כל הכרעה בעניינו של התובע גם באשר אליו.

פקודת השטרות אינה אוסרת סיחורו של שטר לאחר שעבר זמנו, אלא שבמקרה זה, קונה אוחז השטר את השטר על כל פגמיו.

כך מורה סעיף35(ב) לפקודת השטרות [נ"ח]:

"(ב) שטר שעבר זמנו אין לסחרו אלא בכפוף לכל פגם שבזכות קנין שהשטר היה פגוע בו בשעת חלותו, ומאותה שעה ואילך הנוטל את השטר אינו יכול לרכוש או ליתן זכות קנין טובה מזו שהיתה לאדם שמידו נטל."

ואילו סעיף 37 מוסיף:

ואלה זכויותיו וכוחו של אוחז שטר:

(1) יכול הוא לתבוע על פי השטר בשם עצמו;

(2) היה אוחז כשורה, הריהו אוחז השטר כשהוא נקי מכל פגם שבזכות קניינם של הצדדים קודמים לו, וכל מכל טענות הגנה אישיות גרידא שהיו להם בינם לבין עצמם, ויכול הוא לאכוף תשלומו על כל צד החב על פי השטר;....

9. אלא, שהנתבעת לא התמקדה בטענתו זו של עו"ד שמעוני. הנתבעת לא הפסיקה להעיר בדבר העובדה, שעם פתיחת תיק ההוצאה לפועל, צירף עו"ד שמעוני לתיק ההוצאה לפועל גם יפוי כוח מטעמו.

לטענתה, יפוי הכוח צורף לתיק ההוצאה לפועל בניגוד לדיני השליחות.

עו"ד שמעוני הסביר, כי אין מניעה לכך שעו"ד ייצג את עצמו במסגרת תיק הוצאה לפועל והוא אף זכאי לשכר טרחת עו"ד בגין ייצוג זה. אלא, על מנת לציין את דבר הייצוג מבחינה טכנית במסגרת תיק ההוצאה לפועל, על הזוכה לצרף למסמכי פתיחת תיק ההוצאה לפועל גם יפוי כוח לעוה"ד המייצג. עו"ד שמעוני צירף לפיכך יפוי כח, על מנת שמבחינה טכנית ירשם דבר הייצוג בתיק ההוצאה לפועל, אם כי הוא מודע לכך שאין משמעות של ממש ליפוי כוח שאדם נותן לעצמו.

הסברו של עו"ד שמעוני לא הניח את דעתה של הנתבעת והיא כאמור, לאורך כל ההליך איימה תוך כדי הפרעה לדיון בכך שתגיש תלונה כנגד עו"ד שמעוני.

10. כפי שניסיתי להסביר לנתבעת גם בישיבת קדם המשפט ולאורך ניהול ההליך, איני מוצאת כל חשיבות בסוגיה האמורה ויש לדון בטענות לגופו של עניין.

איני רואה פסול בכך שעו"ד שמעוני, מטעמים טכניים בלבד, חתם על יפוי כוח. הן לעו"ד שמעוני והן ללשכת ההוצאה לפועל ברור, כי מייפה הכוח הוא גם מיופה הכוח. לא נעשה כל ניסיון להונות אדם כלשהו או את לשכת ההוצאה לפועל.

אמנם, ראוי לטעמי, לחסוך במקרה בו עו"ד מייצג את עצמו, צירוף של יפוי כוח, שאין לו כל משמעות. אך אם הדבר נדרש על מנת שעורך הדין יוכל להירשם כמיופה כוח בתיק, בין על מנת לזכות בשכר טרחת עו"ד ובין על מנת שיוכל לצפות מתוכנה המותקנת במשרדו בפרטי התיק, איני מוצאת מניעה לכך ולא הוכח על ידי הנתבעת, כי היתה לעו"ד שמעוני כוונה אחרת בעת שפעל כך.

הטענות בשני התיקים תתבררנה לפיכך לגופו של עניין, במסגרת היחסים שבין התובע ובין הנתבעת, כך שרק בכפוף לכך שטענות התובע תתקבלנה, יוכל עו"ד שמעוני לזכות אף הוא בתביעתו, היות שלא הועלתה כל טענה מעבר לסוגיית יפוי הכוח, לפיה מבחינה משפטית, ישנו פגם כלשהו בזכות הקניין של עו"ד שמעוני המונע ממנו לגבות את השטר, אם זכאי לכך הצד הקרוב לשטר, דהיינו מר חן.

11. לגופה של מחלוקת, המחלוקת העיקרית בין הצדדים נוגעת לנסיבות מסירת השיקים.

בעוד שהתובע טוען, כי השיקים נמסרו לו במסגרת עבודתה של הנתבעת כעורכת דין, הרי שהנתבעת טוענת, כי לא ייצגה את התובע בעניין כלשהו וכי השיקים נמסרו כערבות להבטחת החזר הלוואה, שחלות עליה הוראות חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, כאשר מר אלבז טוען, כי ההלוואה למעשה סולקה, או נותרה יתרה כלשהי בגין ריבית, שיש להסדירה, בכפוף למילוי התחייבויות התובע, דהיינו המצאת חשבוניות בדבר תשלום ריבית.

הנתבעת טוענת, כי היות והתובע לא פעל בהתאם להוראות חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות בעת פתיחת תיק ההוצאה לפועל ולא הוכיח את סכום החוב, אין לזכותו בתשלום כלשהו.

12. התובע טען בתצהיר העדות הראשית מטעמו, כי את הכספים העביר לנתבעת, כעורכת דין, לאחר שהציעה לו, כי יפקיד בידיה כספים בנאמנות על מנת שתרכוש עבורו נכסי מקרקעין בהם היא משמשת ככונסת נכסים, או בנכסים אחרים בהם יש לה גישה על מנת שתוכל לרכוש אותם עבורו במחיר אטרקטיבי.

לטענת התובע, לאחר שהסתבר לו, כי הנתבעת עשתה בכספים שימוש לצרכים פרטיים ולא רכשה עבורו נכסים, מסרה לו הנתבעת את השיקים לאחר דין ודברים בין הצדדים, בתמורה לכספים שהופקדו בידיה בנאמנות. ואולם, כל השיקים שהופקדו חוללו. התובע פנה אל הנתבעת במספר הזדמנויות על מנת שתפרע את השיקים, אולם זו טענה, כי אינה יכולה לפרוע אותם.

לטענת התובע פתח כנגד הנתבעת את תיקי ההוצאה לפועל ולאחר נקיטת הליכים נגדה, הוברר לו, כי מתנהלים נגדה עוד תיקי הוצאה לפועל.

התובע טוען, כי לא חשש להפקיד בידי התובעת כספים, כיוון שלא חשש להפקיד כספים בידי מי שעיסוקו בעריכת דין.

עוד טוען התובע, כי לא הלווה כספים למר אלבז ולא קיבל את הכספים כפיקדון. לטענתו, בניגוד לטענת הנתבעת, הנתבעת לא הפקידה כספים על חשבון השיקים לחשבון אמו וכראיה הוא מצרף את תדפיסי חשבון הבנק של אמו (אם כי אותם תדפיסים לא צורפו בשום שלב).

13. כאמור, בתצהיר מטעמו טען מר אלבז, כי לווה מהתובע סכום של 100,000 ₪ וכי החזיר את ההלוואות שלווה, אשר כללו ריבית בשיעור של 10% לשבוע. מר אלבז ביקש מהתובע לערוך התחשבנות סופית, על מנת לסיים את המחלוקת בין הצדדים, התחשבנות אשר לא נעשתה.

בהמשך טען מר אלבז, כי סכומי ההלוואות המקוריים היו נמוכים יותר, אלא שנוכח חישוב הריבית, שהצטברה על סכומי הקרן, הגיעו סכומי השיקים בשלב מסויים לסכום השיקים נשוא תיקי ההוצאה לפועל, כאשר נמסרו שיקים הן לצורך הבטחת קרן החוב והן לצורך הבטחת הריביות.

14. לאחר ששמעתי את העדים והתרשמתי מגרסאותיהם, מצאתי מקום להעדיף את גרסת הנתבעת על פני גרסת התובע.

הגם שהתנהגות הנתבעת לא הלמה את אופן ניהול ההליך, הרי שככל שהדבר נגע לעדותה ולעדות מר אלבז, גרסתם היתה סדורה ועקבית, גם בנושאים שלא היו נוחים לנתבעת, או למר אלבז.

לעומת הנתבעת, גרסתו של התובע לא היתה עקבית, השתנתה מפעם לפעם ולא נתמכה בראיות חיצוניות כלשהן, למרות שהן היו בהישג ידו של התובע.

נבחנה על ידי גרסת התובע, כפי שנטענה לפני בית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין והוצגה כראיה בהליך, כך שניתן היה להתרשם גם מתוכן הדברים כפי שנאמרו בהזדמנות אחרת.

15. התובע העיד בהליך המשמעתי שנערך לנתבעת בבית הדין המשמעתי של לשכת עורכי הדין.

כבר בפתח עדותו, ביקש התובע להציג את הנתבעת בפן מסויים, כך העיד:

"כן ובעלה והיא שלושתם. מוטי, אריק, יפה. באו אלי לבית, ואמרו לי, אבנר אם אתה יכול לעזור לנו דחוף. קודם כל הוא בא וסיפר לי שיש להם בתים, אני עובד עם בתים ויש לי כל מיני בתים שאני מוכר של הוצאה לפועל. (עמ' 11 שורה 6 ואילך, לפרוטוקול בית הדין מיום 12.11.14 בתיק בד"מ פ/107/13).

לא ברור מדוע היה צריך התובע לציין, כי הנתבעת ביקשה עזרה דחופה, אם לא כדי להציגה באור שלילי והרי לפי גרסתו של התובע, רק בשלב מסויים הסתבר לו כי מצבה הכלכלי של הנתבעת אינו שפיר ותחילה מדובר היה בהזדמנות עסקית עבורו, הא ותו לא.

16. בהמשך מתאר התובע:

"שהם עו"ד ומתעסקים בנדל"ן, ויש להם בתים שהם קונים מכונס נכסים ואם אתה רוצה השקעה טובה לכסף טוב, זה בסדר, ואנחנו מציעים מחירי רצפה ורק תבוא ותקנה. אמרתי בסדר. התחלנו להתקדם, לקחו אותי לבית הזה, בשי עגנון בשדרות, הראו לי את הבית. תן מקדמה."

בהמשך ביקש התובע להגיש מסמך, שעל פיו הגיש את ההצעה למכרז (שמה של הנתבעת לא הופיע במסמך). מסמך זה הוא ככל הנראה ת/3 שהוגש לפניי. התובע העיד בנוגע למסמך:

"עו"ד דדיה יורם: אבל איך זה מוכיח שזה שלה, שהיא נתנה לו, שזה יצא מהישג ידה?

מר חן אבנר: על סמך זה שהיא באה וביקשה את הכסף" (שם, בעמ' 12, שורות 17-19).

העד נשאל והשיב:

"אתה, כמה כסף נתת ליפה מיראי

מר אבנר חן: 100,000 ₪." ( עמ' 16 שורות 9-10)

כאשר נשאל כמה כסף קיבל בחזרה השיב:

"קיבלתי פעמיים אלפיים ועוד 1500 ₪ וכנגד החזרתי להם שיק." (עמ' 43)

וכן:

"עו"ד דדיה יורם: אם אני אגיד לך שמוטי אלבז שילם לך הרבה כספים במזומן

מר אבנר חן: שקר וכזב...

עו"ד ריחני יחזקאל: קיבלת כספים מבן זוגה לשעבר?

מר אבנר חן: אמרתי פעם אלפיים.

עו"ד דדיה יורם: רק במזומן.

מר חן אבנר: פעם 500 הוא ראה אותי ברחוב אמר לי.

עו"ד ריחני יחזקאל: כמה בסך הכל קיבלת ממנו?

מר חן אבנר: 2,500 ₪, 3000 ₪ ונתתי לו שיק של 5,000 ₪ כנגד זה.

עו"ד דדיה יורם: וקיבלת את הכסף במזומן.

מר חן אבנר: במזומן.

עו"ד דדיה יורם: רק במזומן.

מר חן אבנר: רק במזומן כי השיקים חזרו, היה להם חשבון מוגבל מאיפה יביא?

עו"ד דדיה יורם: עכשיו בוא תסביר לנו כאן לבית הדין הנכבד, על העברות של כספים שהועברו לך לחשבון.

מר חן אבנר: נכון....

עו"ד דדיה יורם: קיבלת העברה לבנק של 25000 ₪. קיבלת או לא? תאשר את זה כאן לבית הדין....

מר חן אבנר: תיתן לי לראות.

עו"ד מיראי יפה: גם את ה- 3000 ₪.

עו"ד דדיה יורם: 25000 ₪ הועבר לך לחשבון.

מר חן אבנר: נגיד והועבר....

מר חן אבנר: אני אומר שורה אחרונה נשאר 100,000 ₪. הם נתנו, החזירו, שיקים חזרו, השיקים חזרו...

עו"ד ריחני יחזקאל: יש לי שאלה אליך דקה להבהיר את זה. היו מקרים שאתה קיבלת כסף לא מזומן אלא בהעברות בנקאיות-

מר חן אבנר: יכול להיות, אני פשוט לא זוכר בדיוק, אני לא עשיתי שיעורי בית, 8 או 9 שנים זה...

עו"ד אברהמי אמנון: רק רגע כמה סך הכל כספים אתה נתת לה לטענתך?

מר חן אבנר: היה גלגול של כמעט 140,000 ₪...

עו"ד אברהמי אמנון: כמה סך הכל כספים נתת?

מר חן אבנר: לא זוכר.

עו"ד אברהמי אמנון: אתה מקשיב לשאלה?

מר חן אבנר: כן.

עו"ד אברהמי אמנון: אז תן לי תשובה.

מר חן אבנר: אני בסך הכל לא יודע להגיד, אני יכול להגיד בסביבות 120,000 ₪, 130,000 ₪....

עו"ד דדיה יורם: עכשיו, אתה אמרת הרגע שהיה גלגול. אתה יכול להסביר מזה זה היה גלגול?

מר חן אבנר: חזר שיק, באתי בפעם הראשונה, אבנר תשמע, יש לנו בעיה, תמתין בסבלנות. טוב קח מזומן 2,000 ₪, תן לי את השיק, קח 2,000 ₪ אני אעשה לך העברה....

עו"ד אברהמי אמנון:.. האם זה נכון שעל חשבון כספים שאתה טוען שנתת ליפה, היא החזירה לך כספים לחשבון של אמא שלך.

מר חן אבנר: יש מצב."

הנה, התובע אינו יודע כמה כספים קיבל מהנתבעת, כמה החזירה וכיצד החזירה, כאשר גם המספרים, הן בנוגע לכספים שהעביר והן בנוגע לכספים שהוחזרו, אינם חד משמעיים ומשתנים מתשובה לתשובה.

17. במהלך עדותו בבית הדין חזר התובע וציין, כי היו עדים להעברת כספים ממנו אל הנתבעת ואף נקב בשמו של אחד מהם, אשר נכח יחד עמו בבית הדין, מר ג'ימי סולימאן. עוד ציין התובע, כי את הבתים שהוצגו לו על ידי הנתבעת ראו גם הוריו וחמיו. התובע אף ציין שיעיד את אחיו של מר אלבז כעד לטובתו. עדים אלה לא הגיעו להעיד בהליך שלפניי.

במהלך חקירתו הנגדית נשאל העד באשר למר סולימאן, אשר מסתבר, כי העיד בבית הדין. בעדותו בבית הדין, כפי שהדבר עולה מתוך השאלות שנשאל התובע בחקירתו הנגדית, תמך מר סולימאן בגרסת הנתבעת, כי מדובר בכספי הלוואה. עדות זו שאמנם לא הוצגה לפניי, אך לא הוכחשה על ידי התובע, שניתנה ידי מי שהתובע טוען שהיה עד מטעמו להעברת כספים על ידי הנתבעת, יש בה כדי להסביר הימנעות התובע מלהעיד את העד ובכל מקרה חזקה, כי אם התובע נמנע מלהעיד את העד, הרי שיש בעדות זו כדי להזיק לתובע.

18. התובע עצמו, נתן תצהיר לאקוני. התובע הסביר באופן כללי, כי מסר לנתבעת כספים על מנת שתפעל עבורו ככונסת נכסים, כאשר הוא מוסר לידיה 10% משווי התמורה, לא ניתן פירוט בנוגע לנכסים, לא ניתן פירוט בנוגע לשיעור הכספים שהועברו, לא בנוגע לכספים שהנתבעת השיבה לידיו ולא פירוט מועדים כלשהו בנוגע לאף אחת מהעסקאות.

לו היה טורח הנתבע ונותן פירוט בנוגע לנכסים, ניתן היה לבחון האם יש ממש בגרסת התובע, שכן לא סביר, שעה שהתובע אינו זוכה בהתמחרות זו או אחרת, כי יצטרך להעביר לנתבעת כספים נוספים עבור בית נוסף, אלא אם כן שוויו גבוה יותר, כך שסך ההפקדה בשיעור של 10% מהתמורה יהיה גבוה יותר, שאם לא כן, ניתן יהיה להשתמש בכספי הפיקדון מהדירה הראשונה, על מנת שישמשו את הדירה הבאה שלגביה ניתנה הצעה.

19. ידוע בנוגע לאחת הדירות, כי התובע הציע סכום של 185,000 ₪ והפקיד פיקדון בשיעור של 10%, דהיינו 18,500 ₪. סכום זה בוודאי אינו קרוב לסכומים שהופקדו על ידי התובע אצל הנתבעת, לשיטתו והמהווים 10% משווי נכסים ששוויים מעל למליון ₪ ובוודאי לא מסביר מדוע בכל אחת מהדירות היה צריך התובע להוסיף סכומים, שעה שרכישת דירה אחת לא צלחה.

יש לציין בנוסף, כי התובע נקב במספר דירות שזוהו על ידו בשם רחוב או עיר שמסר ואף נקב בהעברות כספים של עשרות אלפי שקלים בודדים בכל פעם, כך שלא ברור כיצד ממספר זה של דירות הגיע לסכום של למעלה ממאה אלף ₪ ולו היה התובע נותן אינדיקציה כלשהי באשר לשווי כל אחת מהדירות, אף ניתן היה לדעת האם יש קורלציה בין הסכומים ששילם ובין שווי אותן דירות.

20. התובע נשאל באשר להתמחרות בבאר שבע. מדובר בהצעה לרכישת דירה ברחוב שי עגנון בשדרות, שנתן התובע והיא הדירה היחידה שניתן פירוט מלא בנוגע אליה.

בהתמחרות שהתקיימה במשרדו של עו"ד גרטנר בבאר שבע, כונס הנכסים שמונה ביחס לדירה זו, נכחו גם התובע וגם הנתבעת. התובע טען, כי הנתבעת התלוותה אליו כבאת כוחו באותה התמחרות. התובע אף התייחס לסכומים ששולמו על ידו עבור אותה התמחרות כראיה לכך שאמנם העביר כספים לנתבעת על מנת שתגיש עבורו הצעות לרכישת נכסים מכונסי נכסים.

כך העיד מר חן על ההתמחרות בבאר שבע:

"עו"ד שפטלוביץ נתן: תקשיב רק את השאלה. אתה לא, אנחנו רואים אותך, אתה לא צעיר, אתה נותן 11,000 ₪, נותן 100,000 ₪, אתה לא מבקש ממנה קבלה?

עו"ד מיראי יפה: נכון. יפה.

מר חן אבנר: לא חשבתי על זה.

עו"ד מיראי פה: אה, לא חשבת על זה.

עו"ד שפטלוביץ נתן: אני אומר לך את זה.

מר חן אבנר: אני שואל אותך משהו אחר, אתה בהתמחרות, כל מי שבא קיבל קבלה?

עו"ד מיראי יפה: כן.

עו"ד שפטלוביץ: ואתה אמרת, אתה רצית ממנה בגלל שהיא עו"ד. אתה לא, זה לא ככה.

מר חן אבנר: בגלל שהיא עו"ד אז אני סמכתי עליה...

מר חן אבנר: נכון, כי אני לא ביקשתי קבלה, לא ידעתי את הפרוצדורה הזאת, מעו"ד אני אבקש קבלה.. להתמחרות." (שם בעמ' 79-80).

לאחר שהעיד התובע בבית הדין באשר לאותה התמחרות בבאר שבע, שבה אחז כראיה היחידה לטענתו כי הנתבעת ייצגה אותו בעסקאות לרכישת נכסים, הוגש לבית הדין (ובהמשך לבית המשפט) תצהירו של עו"ד גרטנר, כונס הנכסים. עו"ד גרטנר צירף לתצהירו את פרוטוקול ההתמחרות. מהתצהיר ומהפרוטוקול עולה, כי הנתבעת ייצגה באותה התמחרות אדם אחר וכי באשר לפיקדון בשיעור של 10% אשר הופקד על ידי התובע לצורך השתתפות בהתמחרות, הרי שסכום זה הושב ישירות לידי התובע על ידי עו"ד גרטנר.

בהליך שלפניי, התובע ויתר על חקירתו הנגדית של עו"ד גרטנר

התובע נשאל, מדוע השיב בבית הדין, כי התשלום של 18,500 ₪ לעו"ד גרטנר הוא חלק מהתשלומים שהעביר לנתבעת ושהיא לא השיבה לידיו, זאת לאחר שבהליך שלפניי ובשים לב לתצהירו של עו"ד גרטנר שמסר כי החזיר את הכספים ישירות לידי התובע, חזר בו התובע מטענתו בנוגע לסכום זה. התובע השיב כי בבית הדין היו צעקות ורעש ולכן התבלבל.

עוד ציין התובע בנוגע לאותה התמחרות, שהנתבעת טענה לגביה, כי ייצגה בה אדם אחר, כי הנתבעת אמרה לו, לשאלתו מדוע היא מגיעה עם שני אנשים, שהיא תייצג אותו ומוטי את האחר.

דברים אלו לא נאמרו בבית הדין, שם לא ידע העד להשיב האם הנתבעת ייצגה אדם אחר בהתמחרות, אלא שכאמור שמאז חקירתו של התובע בבית הדין ועד לדיון לפני, הוצג תצהירו של עו"ד גרטנר, שערך את ההתמחרות והוצג פרוטוקול ההתמחרות, מהם עולה, כי הנתבעת ייצגה בהתמחרות אדם אחר ולא את התובע ומכאן נדרש התובע ליתן הסבר לעניין.

21. זאת ועוד, התובע העיד, כי את השיקים נשוא התובענה מסרה לו הנתבעת לאחר שהבין, כי הנתבעת אינה מתכוונת לפרוע את חובה ואף לאחר ששיקים קודמים שמסרה חוללו והם הוחלפו בסדרת שיקים אחרת.

השיקים נשוא התובענה משוכים לחודשים ספטמבר ואוקטובר 2009 ואילו ההתמחרות נערכה במהלך חודש פברואר 2010, זמן רב לאחר שנוצר אי אמון בין השניים לפי שיטתו של התובע.

עיון בעדותו של התובע בבית הדין מעלה, כי התובע התמקד דווקא בהתמחרות האמורה, כהתמחרות שבה ייצגה אותו הנתבעת, שבגינה מסר לה כספים, כאשר כל האמור מסתבר כלא נכון, כשהעובדה הנכונה המוכחת בנוגע להתמחרות זו הינה, כי השניים אמנם נכחו באותה התמחרות.

מר חן העיד:

"ת: על סמך זה שאין לה כסף להחזיר, אמרתי לה לא רוצה לקנות בתים, התחילה לזרוק לי טיפות בסכומים של 5000 ₪. היא ניתקה טלפונים היא ומוטי אי אפשר להשיג, לבית באשדוד אי אפשר להתקרב, הגעתי לכתובת של אמא שלה בהרצליה, דיברתי עם אחותה והיא אמרה תקח אותה מפה היא סיבכה אותנו בחובות.

זה היה אחרי שהשיקים היו מוגבלים, וניסיתי בכל דרך להשיג אותה.

היא ניתקה את הטלפון, שידור חוקר צריך לעשות עליה.

תוך כדי נתתי לה שיק של 5000 ₪ והיא נתנה לי את הכסף.

אבל בשלב הזה אני לא רוצה איתה שום דבר.

לשאלת בית המשפט

ש: הקבלה של עו"ד גרטנר היא מיום 13.1.10 השיקים כולם מ- 09 זה אומר שההתמחרות היתה כמה ימים אח"כ, ואתה ממשיך לעשות איתה עסקים.

ת: אני לא בטוח שזה התאריך. כשאני התקשרתי הם אמרו לי צריך לאשר את ההתמחרות ואח"כ יעבירו לי.

אני חושב שזה טעות ואני אסביר, אני אומר שאת השיק חזרה שקיבלתי בחשבונית זה היה כמה חודשים.

ש: אתה אומר לי ברגע שהיא נתנה את השיקים זה היה השלב שאתה אומר אני לא סומך עלייך תחזירי לי את הכסף לא עושה איתך עוד עסקאות, איך עוד בינואר 2010 אתה עושה איתה עסקים.

ת: זאת שאלה טובה אני לא יודע לענות עליה. כי אני הלכתי איתה לכמה התמחרויות. זאת היתה ראשונה. בגלל זה יש לי גם משהו לא ברור.

מה עם השיקים הראשונים של אשדוד? "

הנה, התובע לא יודע ליתן תשובות לשאלות, הן באשר לטענתו, כי ההתמחרות בבאר שבע היתה ההתמחרות הראשונה והן באשר לייצוג על ידי הנתבעת לאחר ששיקים שלה חזרו ולטענתו, גם לא הצליח לאתר אותה באותה עת. ברגע שהסתבר מהו המועד בו נערכה ההתמחרות בבאר שבע, דהיינו לאחר מסירת השיקים נשוא התובענה, הרי שהתמוטטה כל גרסת הנתבע, אשר לפיה ההתקשרות בין הצדדים החלה באותה התמחרות שהסתבר שהתקיימה לאחר המשבר בין הצדדים, לשיטת התובע, משבר הנלמד ממועד השיקים נשוא התובענה ומועד הפקדתם.

22. התובע למעשה, אף לא הגיע ערוך למתן עדות ולהתעמתות עם טענות הנתבעת, טענות שאינן עולות בפעם הראשונה.

כך נשאל והשיב:

"ש: בבית דין משמעתי אתה אומר לא קיבלתי שום כספים, עמ' 43 אתה אומר קיבלתי פעמיים סך 2000 ועוד 1500 ולאחר מכן מעיד ואומר קיבלתי עוד 500 ₪ ולאחר מכן אתה משנה גרסה ואתה אומר אני זוכר במפורש 2000 ₪ ו- 1500 ₪ בעמ' 44 נשאלת האם הועבר לחשבונך סך של 25,000 ₪ מה אתה אומר קיבלת או לא קיבלת

ת: לא זוכר. זה משהו לפני 9 שנים. הנה הבאתי תדפיסים ולא קיבלתי.

ש: בעדותך בבית הדין זה לא מה שאתה אומר, עמ' 44 שורה 26 הועבר לך לחשבון 25,000 ₪ אתה אומר ונגיד שהועבר, אז אתה מודה או לא מודה.

ת: לא קיבלתי. בדקתי את זה 9 שנים אחורה.

ש: זה נכון שמוטי אלבז העביר לך 3000 ₪ לחשבון הבנק שלך.

ת: צריך לבדוק את זה. עברתי דירה כל התיק של יפה לא מצאתי אותה.

ש: התשובה היתה יכול להיות שהוא העביר,

ת: אז מה אמרתי עכשיו.

ש: נשאלת בבית הדין האם היו העברות כספים.

ת: אני אבדוק את זה, אני לא זוכר. מה אתה רוצה שאני אתן לך ניחושים, מה זה לוטו?"

23. ככל שהדבר נוגע לתדפיסים שציין העד בעדותו, הרי שמדובר בתדפיסי חשבון הבנק של אמו, אשר בתצהירו ציין, כי לא העביר העתקם לידי הנתבעת, כיוון שלא שילמה לו תמורתם. התדפיסים לפיכך לא הוצגו. בנוסף, העד העיד, כי לאמו היו מספר חשבונות בנק ולכן לא ברור לאיזה חשבון הונפקו אותם תדפיסים עלומים והאם הכספים הופקדו לחשבון בנק אחר (ראה עמ' 60 לפרוטוקול). יצויין, כי לאחר שמיעת הראיות הוסכם, כי התובע יעביר לנתבעת את התדפיסים, אלא שכפי שהדבר עולה מהסיכומים, הועברו תדפיסים חלקיים ולא של כלל חשבונות האם.

העברת תדפיסי החשבון לידי הנתבעת בוודאי היה בה כדי לסייע לה על מנת להוכיח טענתה, כי פרעה את החוב. אלא, שבהצגת התדפיסים ישנה חשיבות גם עבור התובע, אשר בבית הדין ציין, כי ייתכן והועברו כספים לחשבון אמו ואף הוסיף וציין, כי סביר להניח שהועברו כספים לחשבון אמו, כיוון שמנגד לקח כספים מחשבון זה על מנת להעביר כספים לנתבעת.

עתה, כאשר חזר בו התובע מטענתו, כי אמנם יכול והופקדו כספים לחשבון האם, ראוי היה שיוכיח הטענה, בפרט כאשר חזר בו מהטענה לאחר שבדק לשיטתו את תדפיסי החשבון.

הנתבעת צרפה לתגובתה לתגובת התובע לבקשה להארכת מועד את תדפיסי הבנק שלה, שבהם מופיעות העברות לבנק אחר של סכום של 25,000 ₪ ושל סכום של 3,000 ₪. יכול היה התובע, לו רצה בכך, לצרף ולו את תדפיסי החשבון למועדים הרלוונטיים, אלא שגם זאת לא נעשה.

לפיכך, איני סבורה, כי התובע יכול היה להימנע מהצגת התדפיסים, רק בשל העובדה שהנתבעת לא שילמה לו עבור עלות העתקתם, כאשר יש בהם כדי לשמש ראיה לטובתו. דווקא בנקודה זו, נקבע מנגנון בישיבת קדם המשפט, שם נקבע, כי בשלב הראשון יועברו התדפיסים לעיון בית המשפט ולא לעיון הנתבעת. כיום, שעה שהתדפיסים לא הועברו, כלל לא ברור האם ישנם ומה תוכנם.

24. הנתבעת נשאלה בעדותה לגבי אירועים אחרים שבמסגרתם פעלה בשם לקוחותיה למתן הצעות רכישה ולא החזירה את כספי הפיקדון ללקוח. הנתבעת לא התחמקה ממתן תשובות בנושאים אלו ונתנה פירוט באשר לאותם אירועים, כאשר ציינה, כי בכל אותם אירועים ניתנו קבלות וסוכמו תנאי שכר הטרחה.

במקרה דנן, לעומת אותם מקרים, התובע ציין באופן מפורש, כי לא פורטו תנאי שכר הטרחה, לא הוחתמו מסמכים ולא התקבלו קבלות. למעשה, בעניינו של התובע עומדת גרסתו בלבד, שאף בה אין כל פירוט.

למען הסר ספק, קיומו של אירוע נוסף בנוגע ללקוח נוסף, אין בו כדי ללמד דבר בנוגע לנסיבות המקרה שלפניי ולו היתה גרסתו של התובע כאן נולדת קודם לאותם אירועים, יתכן והיה מקום לתמוה בעניין, אלא ששעה שגרסת התובע נולדה לאחר אותם אירועים, בוודאי אין לאירועים אלו משקל כלשהו לטובת התובע.

25. מר אלבז אף הוא העיד מטעם הנתבעת וגרסתו אף היא נותרה סדורה. מר אלבז העיד, כי בתצהירו לא צויינו העובדות באופן ברור, שכן מהתצהיר עולה, כי סכומי ההלוואות עמדו על 100,000 ₪. למרות האמור, הרי שכבר בתצהירו התייחס מר אלבז לכך שהחזיר את ההלוואה וגם את הריבית, כאשר המחלוקת נותרה בנוגע לשיעור הריבית ולפיכך, איני סבורה, כי יש לתפוס את מר אלבז בטעותו בעניין זה.

למר אלבז אף אין אינטרס להפחית מסכום הכספים אותם קיבל בפועל מאת התובע, שכן גם לגרסת מר אלבז חלק ניכר מהחזרי ההלוואות נעשה במזומן, באופן שבו אין באפשרותו להוכיח החזר כספים אלו, לבד מאמרתו בעניין.

26. מר אלבז לא נשאל מפורשות בנוגע למסמך ת/3, שעל פיו ניתן לראות, כי התשלום לכונס הנכסים עו"ד גרטנר ניתן באמצעות "תיווך מוטי אלבז". ואולם, מיוזמתו התייחס העד לסוגיה (אם כי הדברים לא הובררו במהלך החקירה עד תום).

כך העיד מר אלבז:

"הוא התחיל את כל הסרט בפיקדון לבית.

ש: אז לא היתה הלוואה היו כמה הלוואות.

ת: היו הלוואות וריביות.

ש: כמה.

ת: 2 הלוואות וריביות. על כל ריבית יצא שיק. אני לא זוכר את מועדי ההלוואות. זה היה 30 אלף ₪ ועוד 10 אלף ₪ זה היה לפני הרבה שנים, משהו כמו 7 שנים וזה מה שאני זוכר. אני זוכר שאני שילמתי לו, ושיק אחד לא חזר. ואז הופקד לאמא שלו הוא מודה, והופקד לחשבון שלו והוא מודה, כשראיתי אותו ברחוב נתתי לו, אבל את השיק של הפקדון הוא לא מודה.

שיק הפקדון הכוונה לשיק של הבית, הרי כל הטענה שלו ושל עו"ד שמעוני היה להפעיל לחץ ואנחנו מכרים מקרים דומים זה על לשכת עורכי הדין...." (עמ' 16 לפרוטוקול).

27. כאמור, מצאתי מקום להעדיף את גרסת הנתבעת על פני גרסת התובע. גרסתה של הנתבעת לא נסתרה, הגם שבידי התובע היתה האפשרות להפריכה בעדים רבים שציין, הן בישיבות קדם המשפט והן בבית הדין, כי יוכלו להעיד .

התובע אמנם יכול ליהנות מהחזקה הנוגעת לשטרות באשר לתמורה. אולם, התובע בחר למסור גרסה, גרסה שכאמור לא החזיקה מים ולא הוכחה בראיה כלשהי ולכן יש מקום להעדיף את גרסת הנתבעת.

זאת ועוד, כאשר הנתבעת מוסרת גרסה לפיה השיקים נמסרו על פי החוק להסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, דומתני, כי התובע בוודאי אינו יכול להימנע ממתן התייחסות לדרישות החוק בנוגע להלוואה, אם מוכח, כי עסקינן בהלוואה.

28. במקרה דנן, התובע כאמור, הכחיש כי ניתנה הלוואה חוץ בנקאית וכי הוא עוסק במתן הלוואות. שעה שטענתו זו נדחתה, נותרה גרסת הנתבעת (ולמעשה גרסת הלווה מר אלבז).

מר אלבז העיד, כי קרן ההלוואה נפרעה במלואה והמחלוקת בין הצדדים נוגעת לסוגיית הריבית בלבד.

גם אם הייתי מבקשת ללמוד כי גרסת התובע הינה, כי הנתבעת חייבת לו את סכום השיקים, מכוח החזקות שבפקודת השטרות, הרי שדווקא גרסת הנתבעת מתיישבת יותר עם מועד הפקדת השיקים.

השיקים הופקדו כולם במועד מאוחר לתאריכם.

לא ניתן ללמוד במדויק מצילומי השיקים מהו מועד הפקדת השיקים, אך לפחות ככל שהדבר נוגע לשיקים שנמשכו מהחשבון בבנק המזרחי, הרי שכולם הופקדו לחשבון ביום 29.11.09..

מצאתי מקום להעיר בנוגע לשיקים אלה, כי גם עניינית, טען התובע, כי השיקים הופקדו כולם לאחר שהשיק הראשון חולל. בנוגע לשיקים אלו, הרי שהם נמשכו מחשבון בנק אחד ואילו שיקים אחרים נמשכו מחשבון בנק נוסף (בבנק איגוד). בוודאי לא היתה לתובע סיבה להניח, כי שיקים אלה יחוללו, בשים לב לכך ששיק מחשבון זה לא חולל קודם לכן ואף אחד מהשיקים לא הופקד במועד פרעונו, עובדה שיש בה כדי לתמוך בטענה, כי מדובר בשיקים שנמסרו לפיקדון בלבד, כגרסת הנתבעת ולשם הבטחת החזר ההלוואה.

29. גרסת ההלוואה אף מתיישבת עם העובדה שמדובר בשיקים המנוקזים כולם לתקופה קצרה של כחודש ימים ובוודאי לא מתיישבת עם הטענה, כי הנתבעת ביקשה לפרוס את השיקים, בשל קושי כלכלי. גם העובדה שמדובר בשיקים בסכומים שאינם עגולים, תומכת יותר בטענה, כי מדובר בהחזר הלוואה והשיקים משקפים החזר ריבית ולא פרעון חוב.

30. ממילא כאשר מדובר בשיקים אשר ניתנו על ידי הערב, להבטחת קיום החיוב של החייב העיקרי ועל תנאי שהחייב העיקרי לא יקיים את חיוביו, יש להוכיח, כי אמנם התמלא התנאי.

במקרה דנן, כאמור, התובע לא מסר גרסה ואילו מר אלבז העיד, כי פרע את ההלוואה והמחלוקת הינה אך ורק באשר לחיובי הריבית.

שעה שקבעתי, כי מדובר בהלוואה חוץ בנקאית, שלא התקיימו לגביה הוראות החוק בדבר הסכם בכתב ופירוט מלא על ידי התובע בדבר שיעורי הריבית, מועדי החזר ההלוואה וכו', הרי שסבורתני, כי ניתן להסתפק בעדותו של מר אלבז בדבר החזר ההלוואה, כאשר לכך מצטרפת עדותו של התובע עצמו, אשר אישר, כי מר אלבז או הנתבעת החזירו לו תשלומים אלו ואחרים על חשבון ההלוואה, אם כי לא פרטם.

בידי התובע היתה האפשרות לצרף את תדפיסי חשבון הבנק של אמו על מנת להוכיח, כי לא הופקדו כספים לחשבונה על ידי מר אלבז.

התובע לא העביר לעיון בית המשפט את התדפיסים וככל שהעביר לידי הנתבעת, העביר רק חלק מהם כפי שהדבר עולה מסיכומי הנתבעת ובוודאי לא העביר תדפיסים הנוגעים לכלל חשבונות האם.

בנסיבות אלו, הרי שהתובע לא הביא גרסה כלשהי לעניין תשלום על חשבון השיקים.

31. מר אלבז בהגינותו, לא חשש לציין, כי בא בדברים עם התובע ואף הגיע עמו להסכמות, לפיהן ישלם לו סכומים נוספים על חשבון החזר ההלוואה, אם כי התנה התשלום הנוסף בהמצאת קבלות בדבר התשלום.

הנני סבורה, כי שעה שהתובע לא הוכיח תביעתו בעניין ההלוואה, בוודאי אין לדרוש מהערבה לעמוד על הוכחת השיעור התשלום שנותר עבור החזר ההלוואה.

הוראות החוק מחמירות עם תובע שאינו מקיים את דרישות החוק, שהן דרישות קוגנטיות. כאשר עסקינן בערב, ששיקים שלו נמסרו כביטחון ואף לא הופקדו במועד, זכאי הערב לקבל מידע מלא באשר לתקבולים על חשבון ההלוואה, על שיעור הריבית שנגבה ומועד הגבייה, בטרם יידרש לערבותו. שעה שהמלווה אינו מקיים אחר דרישות החוק ומנתק עצמו כליל מההלוואה באופן שאינו מוסר גרסה כלשהי לגביה, זכאי הערב ליהנות מן הספק והנני סבורה, כי בנסיבות העניין, זכאית הערבה להסתמך על דברי הלווה, כי פרע את ההלוואה במלואה, כאשר המחלוקת הנוגעת לריבית הינה מחלוקת הנוגעת לריבית גבוהה מהריבית המותרת לגבייה על פי החוק.

32. סוף, דבר, מכל הנימוקים האמורים, דין התביעות להידחות.

בעניינו של עו"ד שמעוני, שעה שטענות מר חן נדחו, הרי שאין חולק, כי גם מר שמעוני כפוף לטענות כלפיו ולכן גם דין תביעתו להידחות.

נוכח התנהלותה של הנתבעת, אשר הקשתה על ניהול ההליך והעלבונות שעלבה בעו"ד שמעוני שלא לצורך, מצאתי מקום לחייב את התובע מר חן בהוצאות הנתבעת בסכום של 15,000 ₪ ואילו בתביעת שמעוני, מצאתי מקום לחייב את עו"ד שמעוני בהוצאות בשיעור של 1,000 ₪ בלבד.

תיקי ההוצאה לפועל שניהם יסגרו.

ניתן היום, י' אייר תשע"ח, 25 אפריל 2018, בהעדר הצדדים.