בעניין: חוק החברות, התש"ם-1980

פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ"ג-1983

ובעניין: בתרון אהוד, עו"ד מנהל מיוחד לעמותה

ליאור סטופל, עו"ד מנהל מיוחד לעמותה

המנהלים המיוחדים

ובעניין: רשם העמותות

רשם העמותות

ובעניין: מר עובדיה כהן

ע"י ב"כ עו"ד דרור בן שמואל

המשיב

ובעניין: כונס הנכסים הרשמי

הכנ"ר

פסק דין

לפני בקשה של המנהלים המיוחדים לעמותת "מקור המעיינות" (בפירוק) (להלן: "העמותה") לחייב את המשיב, מר עובדיה כהן (להלן: "המשיב"), בתשלום כספים לקופת הפירוק.

העמותה הפעילה עובר לפירוקה מכללה להכשרת מורות, מורים וגננות של רשת מעיין החינוך התורני בפיקוח משרד החינוך (להלן: "המכללה"). המכללה היתה פעילותה המרכזית של העמותה וחלק נכבד מהכנסותיה היו מהקצבות של משרד החינוך. כן קיבלה העמותה תשלומי שכר לימוד מתלמידיה. העמותה נקלעה לגרעונות כבדים, נדרשה לשלם סכומים ניכרים לרשויות והגיעה להסדרי חובות.

המשיב שימש אמרכ"ל של העמותה ובשנת 2013, לאחר התפטרות המנכ"ל הקודם, מונה המשיב למנכ"ל העמותה ולמנהל המכללה, בתחילה באופן זמני ולאחר מכן באופן קבוע.

נוכח היקלעותה של העמותה לקשיים, מינה משרד החינוך בחודש אוקטובר 2013 את רואת חשבון חגית ג'ורג'י כחשבת מלווה מטעמו. בהמשך העביר משרד החינוך הקצבות תוך דרישה שאלה ייועדו לפעילותה השוטפת של העמותה והתנה את השתתפותו בגיוס של 500,000 ₪ לעמותה. המשיב התחייב שהסכום האמור יופקד בעמותה באופן מיידי, סך של 400,000 ₪ הלווה המשיב לעמותה וסך של 100,000 ₪ גרם המשיב לכך שמשכיר נכס לעמותה ילווה לעמותה בערבות המשיב.

ביום 26.6.14 העביר משרד החינוך לעמותה סך של 500,000 ₪ וזאת כך טען לשם תשלום שכר מורים והוצאות מאושרות אחרות וגרסת המנהלים המיוחדים. המשיב העביר מתוך הסכום הזה סך של 400,000 ₪ לפירעון ההלוואה שהלווה לעמותה, וסך של 100,000 ₪ העביר למשכיר בגין הלוואתו של המשכיר לעמותה.

סמוך לאחר מכן נקלעה העמותה להליכי חדלות פירעון ועורכי הדין ליאור סטופל ואוהד ביתרון מונו לבעלי תפקיד. בעלי התפקיד הגישו את הבקשה שלפני שבה עתרו לחייב את המשיב לשלם לקופת הפירוק את הסך 500,000 ₪ זאת בין היתר על יסוד טענתם שמשיכת הסכום האמור על-ידי המשיב מהווה העדפת נושים ועוד. המשיב התנגד לבקשה הן מטעמים דיוניים והן מטעמים מהותיים. נטען על-ידו שאין מקום לברר את הבקשה בהליך של בקשה למתן הוראות אלא בתביעה עצמאית. עוד נטען שאין בסיס לחיובו על-פי סעיף 374 לפקודת החברות; אין במעשיו משום העדפת נושים פסולה ועוד.

בדיון במעמד הצדדים התקבלה הצעתי שלפיה, ישלם המשיב לקופת העמותה סכום שלא יפחת מסך של 150,000 ₪ ולא יעלה על סך של 250,000 ₪ כאשר בפער יפסוק בית המשפט בפשרה לפי שיקול דעתו ובהתאם לסעיף 79א' לחוק בתי המשפט התשמ"ד-1984 ללא הנמקה. לאחר הפסקה ניתנה הסכמת הצדדים להצעה שלה ניתן תוקף של החלטה.

לאור ההסדר הדיוני לא ראיתי צורך לפרט את כל טענות הצדדים.

יוער כי בדיון נכח גם ב"כ המוסד לביטוח לאומי וזאת לענין תביעת החוב שהגיש המשיב בגין המגיע לו כעובד העמותה ושלא שולם לו. ב"כ המוסד לביטוח לאומי טען שיש לקזז מהסכום שישולם על-ידי המשיב את המגיע לו לפי תביעת החוב. הצדדים התנגדו לאמור ומקבל אני את עמדתם שאין לקשור בין הסכום שישולם על-ידי המשיב לבין הסכום שיגיע לו, ככל שמגיע על-פי תביעת החוב המאושרת מהמוסד לביטוח לאומי.

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ונספחיהם, ולאור ההסכמה למתן פסק דין בפשרה כמפורט לעיל,

ניתן בזאת פסק דין כדלקמן:

על המשיב לשלם לקופת פשיטת הרגל את הסך של 210,000 ₪ אשר ישולם ב- 7 תשלומים חודשיים שווים ורצופים החל מיום 9.4.17 ובראשון לכל חודש עוקב. ככל שתשלום לא ישולם במלואו ובמועדו, תעמוד יתרת המגיע לפירעון מיידי ויתווספו לה ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל. איחור של עד 7 ימים לא יהווה הפרה המקנה את הסעד האמור.

כמוסכם בהסדר הדיוני, אין באמור כדי למנוע מהמנהלים המיוחדים לתבוע את המשכיר להשבת הסכום ששולם לו.

אין צו להוצאות.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתנה היום, כ"ט אדר תשע"ז, 27 מרץ 2017, בהעדר הצדדים.