11 דצמבר 2016

התובע סובל מפגימה בעמוד שדרה צווארי, אותה הוא מייחס לתנאי ואופי עבודתו כמחסנאי בחברת "טופ טן אביזרי אופנה בע"מ" (להלן: "טופ טן"), וזאת על דרך המיקרוטראומה.

תביעתו נדחתה על ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן: "הנתבע"), ומשכך עתר לבית הדין.

דיון והכרעה:

לא שוכנעתי כי הונחה תשתית עובדתית מספקת להכרה בפגימה ממנה סובל התובע בגבו ככזו הנובעת מתנאי עבודתו, בהתבסס על עילת המיקרוטראומה וזאת מהנימוקים הבאים:

ההלכה בדבר התנאים להוכחת תביעה בעילת המיקרוטראומה, נדונה רבות בפסיקתו של בית הדין הארצי. כידוע על מנת לבסס תשתית עובדתית לעילת המיקרוטראומה יש להוכיח קיומן של תנועות חוזרות ונשנות, זהות או דומות במהותן, הפועלות על מקום מוגדר בגוף, ועל קיומו של רצף בביצוע התנועות המשתרע על פני פרק זמן או פרקי זמן משמעותיים במהלך שגרת העבודה. לעניין זה התגבשו בפסיקה המבחנים הבאים:

1. אותן תנועות "חוזרות ונישנות" אינן חייבות להיות זהות, אלא "זהות במהותן", דהיינו "דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר" [עב"ל 97/313 המוסד לביטוח לאומי - אשר יניב, פד"ע לה 529 (1999)].

2. תדירות התנועות אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, קרי ברציפות וללא הפסקות ביניהן, וניתן לבודד פעולות אילו אצל המבוטח ממכלול הפעולות שהוא מבצע במהלך יום עבודתו [עב"ל (ארצי) 465/07 עופר יהודאי – המוסד לביטוח לאומי (20.12.2007)], עם זאת יש צורך להראות כי התנועות חוזרות ונישנות "בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע" [עניין אשר יניב].

3. אין בכוחה של עבודה פיסית וקשה להפוך למיקרוטראומה, ויש לאבחן בין פעילות החוזרת על עצמה הכוללת מספר רב של תנועות לבין התנועות המרכיבות אותה [עב"ל (ארצי) 1012/00 אלי שבח – המוסד לביטוח לאומי (28.7.2002)].

4. במקרה של עבודה מגוונת שבה ניתן לאבחן ולבודד תנועת גוף של מבוטח המבוצעת ברצף על פני פרק או פרקי זמן משמעותיים מתקיימת תשתית עובדתית מספקת לעילת המיקרוטראומה [עב"ל (ארצי) 90/06 אמנון כובש – המוסד לביטוח לאומי (17.8.2006)].

(ראו סיכום ההלכות לאחרונה בעב"ל 9262-07-14 פנינה ישראל- המוסד לביטוח לאומי, מיום 3.12.15, וגם: 577-14-11-12 המוסד לביטוח לאומי- אסתר נוח, מיום 22.12.14).

אשר למחלות גב- מחלת גב נמנית על המחלות שגורמים רבים מובילים להתפתחותן

(multiple causal diseases).

בעבר נתגלעו בפסיקה חילוקי דעות ביחס לשאלה, האם יש מקום ליישם את תורת המיקרוטראומה על מחלות גב. במשך שנים רבות נקבע, כי אין ליישם את תורת המיקרוטראומה על מחלות גב, ואולם הלכה זו השתנתה במהלך השנים, לאחר שבית הדין הכיר בקיומו של קשר סיבתי בין העיסוק רב השנים במקצועות מסוימים (כגון, סבלים, נהגי משאיות, אחיות סיעודיות וכד'), לבין שכיחות הופעתם של כאבי גב (עב"ל 338/96 המוסד לביטוח לאומי – עובדיה פד"ע לו 213). יחד עם זאת עולה מהפסיקה, כי בכל הנוגע להכרה בכאב גב כפגיעה בעבודה לפי תורת המיקרוטראומה, יש לנקוט במשנה זהירות, ולעמוד באופן דווקני על קיום התנאים שנקבעו לשם כך בפסיקה.

ומן הכלל אל הפרט:

התובע הועסק ב"טופ טן" תקופה קצרה של כחצי שנה בלבד (עמ' 3 ש' 12, 15).

התובע טען כי פגיעתו נגרמה כתוצאה מעבודה על מלגזה שאינה תקנית שגרמה לזעזועים ורעידות בגופו (סע' 8-17 לתצהיר התובע). ואולם, לא הוצגה כל ראיה שאכן, כטענת התובע, המלגזה עליה עבד באותם חודשים ספורים, לא היתה תקנית.

בתקופה שטרם עבודתו בטופ טן, ניהל התובע מחסן שמנה כ-30 עד 40 עובדים ולכן שוכנעתי כי עבודתו על המלגזה, כמנהל המחסן, היתה מצומצמת (עמ' 4 ש' 20-23, ר' עדות יצחק אבישר ויוסי גולן).

גם בתקופה הרלוונטית שנמשכה כאמור חודשים בודדים, חלק התובע את עבודתו על המלגזה עם שני עובדים נוספים, כך שעבודתו על המלגזה לא היתה למשך שעות מרובות מדי יום (עמ' 4 ש' 27-32, עמ' 5 ש' 1-2).

התובע לא הביא לעדות איש מהממונים עליו מטעם המעסיק, ואין הוכחה כאמור שאותה מלגזה עליה נהג ושבגינה טוען לפגיעה, לא היתה תקנית.

סיכומם של דברים: מדובר בתקופת עבודה קצרה ביותר, שבה התובע חלק את עבודתו על המלגזה עם עובדים נוספים, ולא עסק רק בנהיגה על המלגזה. אין הוכחה שהמלגזה עליה נהג התובע לא היתה תקינה.

לאור כל האמור, לא הונחה תשתית עובדתית מספקת, שיש בה כדי להצדיק הפניית עניינו של התובע למומחה רפואי.

סוף דבר: התביעה נדחית.

אין צו להוצאות.

זכות ערעור: תוך 30 יום.

ניתן היום, י"א כסלו תשע"ז, (11 דצמבר 2016), בהעדר הצדדים.