1. תובענה הנוגעת לליקוי מובנה בקטנוע אשר נרכש על ידי התובע.
2. לפי המתואר בכתב התביעה, ביום 31.07.2011 רכש התובע מאת הנתבעת קטנוע חדש מתוצרת סאן יאנג מסוג JOYRIDE בנפח 200 סמ"ק, מספר רישוי 49-176-78 בסך של 18,956 ₪, במעמד הרכישה העניקה הנתבעת לתובע כתב אחריות לקטנוע לתקופה מוגבלת בזמן או שימוש, 24 חודשים או לחלופין שימוש בקטנוע של עד 24,000 ק"מ מיום הרכישה.
3. לאחר 34 חודשים, ביום 18.05.2014, פנה התובע לנתבעת בטענה כי מגן הרוח השקוף המותקן בחזית הקטנוע נעשה אטום וכן בטענה כי מושב הקטנוע מתפרק, התובע דרש מהנתבעת לתקן הליקויים במסגרת חבותה על פי כתב האחריות; התובע היה מודע לתקופת כתב האחריות, אולם לגישתו הליקויים נובעים מפגם בחומרים אשר גרם לבלאי מוגבר, ולא לבלאי משימוש רגיל וסביר.
4. התובע ציין בעדותו כי החליף את מגן הרוח בסכום העולה על 1,000 ₪ אולם לא הציג קבלה או אישור תשלום המעיד על כך. התובע צירף תמונות של מגן הרוח השקוף לתיק בית המשפט, מהתמונות ניתן ללמוד כי הפלסטיק השקוף הפך עכור.
5. הנתבעת סירבה לתקן הליקויים בטענה כי תקופת האחריות הסתיימה ביום 01.08.2013 וכי מדובר בבלאי טבעי, עוד טענה כי חבותה כלפי התובע היא מכח כתב האחריות בלבד שכן אינה היצרנית של הקטנוע, אלא סוכנות שיווק ולא היצרן.
6. נציג הנתבעת ציין בעדותו כי הקטנוע נבדק בסוכנות עם פנייתו של התובע וכי הוצעה לו הנחה באם יחליט להחליף את מגן הרוח, כמחווה שירותית של רצון טוב וללא כל חבות מצד הנתבעת, עוד ציין כי תקופת האחריות הסתיימה ולגישתו מדובר בבלאי של חלקי פלסטיק.
7. לאחר בחינת טענות הצדדים ובחינת כתבי הטענות והמסמכים הנוספים אשר הוגשו, החלטתי לדחות את התביעה ללא צו להוצאות שכן לגישתי לא הורם נטל ההוכחה בתובענה.
8. התובע לא הציג לבית המשפט חוות דעת אשר תתמוך בטענותיו כי הנזק שנגרם למגן הרוח הקדמי השקוף מקורו בפגם בחומר ממנו הוא עשוי. ככל שהתובע מעוניין היה בבחינה עקרונית של טיב החומרים או טיב המוצרים, היה עליו לעשות יותר מאשר הצגת תמונה של רכיב פלסטיק אשר הוחלף טרם הדיון אשר נתקיים.
9. בכל הנוגע למושב הקטנוע, מלבד האמירה הכללית והסתמית כי המושב התפרק, לא הובאה כל ראיה: לא תמונה, לא אישור מוסך, לא אישור על החלפת מושב הקטנוע, ולא ניתן לראות הטענה העובדתית כי מושב הקטנוע היה לקוי או פגום.
10. משך הזמן שחלף מיום רכישת הקטנוע ועד לפנייתו של התובע לנתבעת ארוך מאוד ובנסיבות אלה לא ניתן לקבוע את מועד ונסיבות קרות הנזק. בהקשר זה, התובע לא הוכיח את נסיבות אחזקת הקטנוע: האם הקטנוע היה מכוסה דרך קבע או שהיה חשוף דרך קבע; מה היה אופי השימוש והאם היה באופן השימוש (שלא נטען ולא הוכח – כתב התביעה היה לקוני והכיל 5 שורות תמציתיות, הא ותו לא) להשפיע על הבלאי – ואני מקבל את דברי נציג הנתבעת בהקשר זה.
11. תקופת האחריות לפי כתב האחריות שהוענקה לתובע, הוגבלה לתקופה קצובה מראש אשר הייתה ידועה לתובע כבר במועד רכישת הקטנוע, ככל שהנזק הנטען נגרם זמן ניכר לאחר תום תקופת האחריות אין לראות את הנתבעת כאחראית לו, אלא אם יוכח כי אכן השימוש היה זהיר וסביר, או מועט עד כדי כך כי ניתן היה להניח או להסיק כי אין מדובר בבלאי טבעי. .
12. אוסיף כי לא ראיתי כל פגם בדבריו של נציג הנתבעת אשר ציין בהגינותו כי לא ניתן לקבוע את מועד קרות הנזק ונסיבותיו אשר עשויות להיות תלויות גם באופן השימוש של התובע בקטנוע, ובהתאם לא ראיתי בדברי התובע בדבר התקיימות אותה חובה של הנתבעת כלפיו, מלבד רצונו הברור לקבל ממנה פיצוי כספי.
13. בנסיבות אלה, אין מקום לקבל תובענה שלא הוכחה, ובהתאם אני מורה על דחיית התובענה.
14. ניתן לערער על פסק הדין ברשות בית המשפט המחוזי בחיפה בתוך 15 ימים מיום קבלתו

ניתן היום, ז' אייר תשע"ה, 26 אפריל 2015, בהעדר הצדדים.