23 יולי 2014

לפני:

כב' הרשם אלעד שביון

החלטה

1. המבקש הגיש בקשה לפטור מתשלום אגרה (להלן: "הבקשה"). הבקשה הוגשה במסגרת תביעה ע"ס 282,249 ₪ שהגיש המבקש כנגד המשיבה, לתשלום סכומים בגין הפרשי שכר, גמול עבור עבודה בשעות נוספות, תמורת הודעה מוקדמת, פיצויי פיטורים, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין, פדיון חופשה שנתית, פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד, דמי הבראה, דמי ביגוד, הפרשות לפנסיה ותשלום בגין בן משפחה שאינו עובד.
2. במסגרת הבקשה לפטור מתשלום אגרה טען המבקש, שהינו נשוי ואב לחמישה ילדים קטינים, הוא מצא רק לאחרונה עבודה חדשה והוא מתפרנס בה בדוחק ונתמך מחבריו הקרובים בני העדה. לדברי המבקש, עד לתקופה האחרונה הוא התקיים מחסכונות שצבר ולאחרונה קשה לו לכלכל את עצמו. לדבריו אין לו כל מקרקעין ו/או רכב הרשומים על שמו וכן אין לו רכוש משמעותי מעבר לחפציו האישיים. המבקש צרף לתצהירו תדפיס חשבון בנק. במסגרת המצאת מסמכים נוספים, המבקש צרף תלוש שכר מטעם הכפר הירוק (לפיו הוא החל לעבוד ביום 25.5.14 ושולם לו שכר עבור חודש 6/14 ועבור הפרשים לחודש 5/14 בסך 7,311 ש" נטו). יחד עם המסמכים ציין ב"כ המבקש (ללא תצהיר בתמיכה), כי המבקש חי בנפרד מאשתו מזה תקופה ארוכה ואין לו כל זכות ו/או גישה לרכושה, המבקש ואשתו נמצאים בהליכי גירושין ולאחרונה המבקש העביר לאשתו מחצית מזכויותיו בדירת המגורים של בני הזוג בקריית מלאכי.

1. התנאים להענקת הפטור מתשלום אגרה מפורטים בתקנות בית הדין לעבודה (אגרות), השתס"ח-2008, כדלקמן:

"2(א) בעל דין, הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה, עם הבאתה לראשונה לבית הדין, בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה, בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם ומקורות הכנסתו בששת החדשים שקדמו לתאריך הבקשה; הבקשה והתצהיר יהיו לפי הטופס שבתוספת השניה.

(ב) הוגשה בקשה לפטור מתשלום אגרה וראה בית הדין שאין ביכולתו של המבקש לשלם את האגרה ונראה לבית הדין שההליך מגלה עילה, רשאי בית הדין לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה; בית הדין יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם בלבד."

1. דהיינו, על בית הדין לבחון את יכולתו של המבקש לשלם אגרה וכן האם ההליך מגלה עילה וכל זאת על פי הקריטריונים שנקבעו בתקנה 12 האמורה.
2. מדובר בשני תנאים מצטברים, אשר נטל ההוכחה ביחס אליהם מוטל על המבקש (בש"א 675/09 פלקסר נגד נשיץ ברנדס).
3. פטור מתשלום אגרה ניתן במקרים חריגים. בין היתר, נקבע בפסיקה כי תנאי למתן פטור הוא שהמבקש יפרוש בפני בית המשפט את מלוא התמונה בנוגע למצבו הכלכלי הנטען (רע"א 7532/07 פרחי נגד מזרחי טפחות; בש"א 294/89 אליאס נ' שחר). בבש"א 128/89 מצא נגד מצא, נפסק כי בקשה המוגשת בלא פרטים מלאים ומהימנים אינה מעמידה את התשתית הראייתית הדרושה כדי לדון בבקשה ודינה להידחות מטעם זה בלבד.
4. לאחר עיון בבקשה מצאתי כי דין הבקשה לפטור מתשלום אגרה להידחות.
5. מעיון בבקשה ובהודעה על נספחיהם, לא שוכנעתי כי המבקש הינו חסר יכולת כלכלית באופן המונע ממנו לשאת בתשלום האגרה.
6. המבקש עובד למחייתו וההכנסה שלו עולה באופן משמעותי על שכר המינימום.
7. מהודעת המבקש במסגרת המצאת המסמכים עולה, כי לכאורה המבקש העביר מחצית מזכויותיו בדירה בקריית מלאכי ואין הסבר לגבי המחצית הנוספת של זכויותיו בדירה.
8. יובהר כי בנוסף למשכורת המבקש (כאמור לעיל, סך של כ-7,311 ₪), כעולה מתדפיס חשבון הבנק, המבקש מקבל מדי חודש קצבה מהמוסד לביטוח לאומי.
9. זאת ועוד, מתדפיס חשבון הבנק עולה לכאורה, כי לחשבון מסגרת עד לסך של 7,000 ₪ שבחלקה כלל לא נוצלה ע"י המבקש. בנוסף, המבקש לא הבהיר באיזה אופן הוא מממן את שכר הטרחה של באי כוחו.
10. התמונה הכללית שמצטיירת מהנתונים שמציג המבקש מעלה שלא מדובר במבקש שהינו במצב כלכלי חריג ביותר, באופן שיש בו כדי לאפשר פטור מתשלום אגרה. פטור מתשלום אגרה אינו הכלל כי אם החריג. משמעות החריג היא הימנעות מנשיאה בנטל המוטל על כלל המשחרים לפתחו של בית הדין ונושאים בעלויות הכרוכות בפתיחת הליך משפטי.
11. משלא הוכח כי המבקש נעדר יכולת כלכלית, לא ראיתי לנכון להידרש לשאלה האם ההליך מגלה עילה.
12. מהטעמים המפורטים לעיל, הבקשה לפטור מאגרה נדחית.
13. יחד עם זאת, על מנת להקל על גישתו של המבקש לבית הדין, המבקש רשאי לשלם את האגרה בשני תשלומים שווים, הראשון בתוך 30 ימים מהיום והשני בתוך 30 ימים לאחר מכן. לא תשולם האגרה במועדים כאמור, תימחק התביעה. המזכירות תשלח למבקש שני שוברים מתאימים לתשלום.

ניתנה היום, כ"ה תמוז תשע"ד, (23 יולי 2014) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.