1. השאלה העיקרית שיש לבחנה בתיק דנן היא: האם מושב עזריקם רשאי לשווק בפטור ממכרז 117 מגרשים במסגרת ההרחבה למגורים במושב (כנטען על ידי הנתבע) או 135 מגרשים (כנטען על ידי התובעים).

2. הצדדים:

התובעת 1 הינה אגודה שיתופית הידועה כמושב עזריקם (להלן: "האגודה" או "המושב" או "עזריקם").

התובע 2, עו"ד שפירא, הוא כונס נכסים של מתחם ההרחבה "גבעת הדקלים" בעזריקם (להלן: "עו"ד שפירא"), אשר בהסכמת הצדדים צורף כתובע נוסף (החלטה מיום 24.6.15).

הנתבעת – רשות מקרקעי ישראל, אשר בעבר כונתה "מינהל מקרקעי ישראל" (להלן גם: "הרשות" או "המינהל"), הוקמה במטרה לנהל את מקרקעי ישראל, בהתאם למדיניות הקרקעית שתקבע ע"י מועצת מקרקעי ישראל ותחת פיקוחה (סעיפים 2 ו -3 לחוק רשות מקרקעי ישראל, התש"ך – 1960 – להלן: "חוק יסוד מקרקעי ישראל").

לאגודה זכויות במקרקעין נשוא התובענה מכוח הסכם משולש, אשר הצדדים לו הם גם המינהל והסוכנות היהודית (להלן: "הסכם משבצת").

הסכם המשבצת האחרון נחתם לתקופה שעד 30/9/05 אך המינהל פועל לפי הסכם המשבצת האחרון שנחתם ביום 12/1/2003 (ראה סעיף 3 לתצהיר גב' אמיר ונספח 1 לתצהירה).

המינהל הוא בעל הזכויות במקרקעין של מדינת ישראל, ובכלל זה במקרקעין נשוא התובענה. (ראה סעיף 3 לתצהירו של עו"ד שפירא).

3. ביום 14.7.2014 הגיש עזריקם תובענה לסעד הצהרתי נגד המינהל, במסגרתה מבוקש להצהיר כי ההחלטות הקיימות, על פיהן תעוכב השלמת עסקאות לשיווק מגרשי ההרחבה במושב עזריקם הן בטלות ומבוטלות, שכן הן נגועות בחוסר סבירות קיצוני.

כן מבוקש להורות למינהל לסיים את הליכי האישור והרישום הנוגעים למגרשים בהרחבת עזריקם, עד לתקן ההרחבה שאושר ע"י מוסדות התכנון והבנייה, ועדת הפרוגרמות והמשקם, העומד על 135 מגרשים.

לחלופין, מבוקש להצהיר כי הליכי האישור והרישום הנוגעים למגרשי "גבעת הדקלים", בהרחבת מושב עזריקם, ישווקו בפטור ממכרז נוכח עקרון השוויון והצדק.

4. רקע נורמטיבי:

החלטות מועצת מקרקעי ישראל:

א) סעיף 1 לחוק יסוד: מקרקעי ישראל מגדיר "מקרקעי ישראל" כאדמות המצויות בבעלות המדינה, רשות הפיתוח או קק"ל, שאינן נמכרות, אלא נמסרות לחכירה ומוחזרות לבעליהם בחלוף תקופה מוגדרת.

הרשות היא הגורם האמון על ניהול אדמות ישראל לטובת הציבור. המדיניות הקרקעית של הרשות נקבעת ע"י מועצת מקרקעי ישראל (להלן גם: "המועצה") באמצעות החלטותיה. מועצת מקרקעי ישראל מתווה, בין היתר, את מדיניות החכרת אדמות המדינה החקלאיות.

המינהל הינו מנגנון מינהלי הכפוף לממשלה ופועל כאורגן של המדינה. אין למינהל אישיות נפרדת מזו של המדינה. המינהל פועל כשלוחם של הבעלים והרשאתו מוגבלת לניהול הקרקעות. כשלוח, על המינהל לפעול בנאמנות כלפי שולחיו ולא לחרוג מתחום הרשאתו. כנאמן המדינה חלות עליו גם נורמות מן המשפט הציבורי לצד נורמות מן המשפט הפרטי

(כב' הש' ת' אור בבג"צ 244/00 עמותת שיח חדש למען השיח הדמוקרטי נ' שר התשתיות הלאומיות, פ"ד נו (6) 25, 36 (להלן: "בג"צ קשת")).

אין מחלוקת על כך שהמינהל, כמו כל רשות מינהלית, כפוף לחובת ההגינות, חוסר אפליה והחובה לפעול בתום לב.

לעניין זה יפים פסקי הדין שאוזכרו בסיכומי התובעים: בג"ץ 840/79 מרכז הקבלנים והבונים בישראל נ' מדינת ישראל פ"ד לד (3) 729, 748. בג"ץ 574/81 ירמיהו עיני בע"מ נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה, מרחב תכנון מקומי קריות פ"ד לו (3) 78, 169. ע"א 6518/98 הוד אביב בע"מ נ' מנהל מקרקעי ישראל פ"ד נה (4) 28 וכן פסקי דין נוספים שאוזכרו בסעיפים 106-109 לסיכומי התובעים וסעיף 33 לסיכומי התובע 2.

ב) החלטה מס' 1 מיום 17.5.1965 של מועצת מקרקעי ישראל קבעה, כי קרקע חקלאית תימסר למתיישבים חקלאיים בדרך של חכירה בלבד לצורך עיבוד הקרקע ולמגורים בה. עוד קבעה ההחלטה כי ייעודה של הקרקע לא ישונה אלא במקרים יוצאים מן הכלל וכי באותם מקרים

שבהם ישונה ייעודה של הקרקע, תושב הקרקע למינהל והחוכר יהיה זכאי לפיצויים עבור השקעותיו בקרקע ועבור הפקעת זכותו, בשיעור שייקבע בכללים שתיקבע מועצת מקרקעי ישראל.

מדיניות הפיצוי שהנחתה את ועדת הפיצויים שתפקידה היה לקבוע את שיעור הפיצוי המגיע לחקלאי בעקבות שינוי ייעוד של הקרקע, היתה השבה לחקלאי של שווי זכויותיו והשקעותיו בקרקע, ללא כל זיקה לערכה של הקרקע לאחר שינוי היעוד (ראה סעיף 7 לבג"צ קשת).

ג) מאז שנות התשעים של המאה הקודמת קיבלה מועצת מקרקעי ישראל מספר החלטות בנוגע להפשרת קרקעות המיועדות לחקלאות ושינויי יעודן למגורים, מסחר, תעשיה ועוד.

ההחלטות שהתקבלו, לא עלו בקנה אחד עם המדיניות הקרקעית שפורטה לעיל.

החלטה מס' 717 של מועצת מקרקעי ישראל מיום 20.6.1995 (להלן: "החלטה 717") אפשרה ליישובים חקלאיים החוכרים קרקעות מהמינהל לפתח בתחום המקרקעין שהוקצו להם פעילויות כלכליות שאינן חקלאיות על פי התנאים שנקבעו בהחלטה.

החלטה מס' 727 של מועצת מקרקעי ישראל מיום 3.7.1995 (להלן: "החלטה 727") מקנה

פיצוי לחוכרים חקלאיים שונים בגין שינוי ייעוד של קרקע מקרקע חקלאית לקרקע המיועדת לבנייה ביוזמת המינהל, יוזמה ממשלתית אחרת או המועצה הארצית לתכנון ולבנייה. פיצויים אלה גבוהים משמעותית מהמגיע לחוכרים עפ"י חוזי חכירה שנחתמו בינם למינהל הואיל והפיצוי נקבע על בסיס הקרקע בייעודה החדש ולא בייעודה החקלאי.

החלטה מס' 737 מיום 17.12.1995 (להלן: "החלטה 737") (נספח 3 לתצהיר עדות ראשית מטעם הרשות) (ביטלה את החלטת מועצה 612 מיום 13.10.1993). מאפשרת, עפ"י התנאים הקבועים בה, את הרחבת מספר המגרשים המיועדים למגורים באגודות ישובים חקלאיים.

בנוגע להחלטה 737, יפים לעניינו הדברים שנאמרו בסעיף 14 לפסק דינו של כב' הש' ת' אור בבג"צ קשת:

"החלטה 737 עוסקת בהרחבות למגורים ביישובים חקלאיים, כאשר ההרחבה ושינוי הייעוד מתבצעים ביוזמת האגודה השיתופית. החלטה 737 נותנת ליישובים החקלאיים הטבה כלכלית בדמות הפחתת דמי החכירה ומאפשרת לבני המקום, או למומלצים אחרים

שנבחרו על ידי האגודה, בהתאם לצרכיה, לחכור את המגרשים שהורחבו ללא מכרז...על פי ההחלטה, יכולה האגודה השיתופית החקלאית החוכרת קרקע מהמינהל להחליט על הרחבתה לצורכי מגורים. היקף ההרחבה על פי ההחלטה הינו מוגבל. גודל המגרשים שיוקצה להרחבה לא יעלה על חצי דונם למגרש. על האגודה החקלאית לתאם עם מינהל מקרקעי ישראל את התכנית לפני שתוגש לאישור הוועדות לתכנון ולבנייה...". (הדגשה אינה במקור – א.כ.).

בסעיף 1 להחלטה 737 שכותרתו "מספר המגרשים" נקבע:

"א) מספר המגרשים למגורים בכל ישוב, במסגרת ההרחבה, יהיה עד למספר הנחלות המאושר על פי התכנון לישוב, בתוספת של עד 15% (חמישה עשר אחוזים) ממספר הנחלות המתוכננות (להלן – ההרחבה). אגודה שתופית חקלאית שאינה מהווה ישוב נפרד ונמצאת בתחום מועצה מקומית, שמוחכרת לה משבצת בתנאי נחלה, תחשב ישוב לצורך החלטה זו.

ב) לישובים באזורי עדיפות לאומית...

ג)בישובי ההר הגבוה...

ד) על מספר המגרשים בהרחבה יוחלט באסיפה הכללית של האגודה השיתופית החקלאית של הישוב (להלן – האגודה), בכפוף לתנאי סעיף 1 זה. האגודה תפנה לועדת הפרוגרמות של הרשות לתכנון חקלאי, שבמשרד החקלאות ופתוח הכפר (להלן-ועדת הפרוגרמות).

ה) מספר המגרשים בהרחבה, על פי האמור לעיל, לא יהיה מעבר למיגבלות תכנוניות, כנובע מהחלטות שהתקבלו על פי חוק התכנון והבניה.

ו) מספר המגרשים שיתוכנן במסגרת ההרחבה יהיה בהתאם להמלצת ועדת הפרוגרמות.

ז) שטח תכנית ההרחבה יחושב...".

בסעיף 2 (א) להחלטה נקבע כי "האגודה תתאם עם המינהל את התכנית, לקבלת הסכמתו להגשתה לאישור הועדות לתכנון ולבניה".

זאת ועוד; ההחלטה אף אפשרה לאגודה לפנות למינהל בהצעה שהחכרת מגרשי המגורים בהרחבה, תעשה לפי הכללים של החלטה 727 (סעיף 10 להחלטה 737). במקרה כזה, יגדל חלקו של המינהל בניהול תהליך ההרחבה וההיענות לבקשה זו הייתה תלויה בשיקול דעתו של המינהל.

ד) ביום 15.8.2001 ניתן צו ביניים בבג"צ 244/00 עמותת שיח חדש למען השיח הדמוקרטי-"הקשת הדמוקרטית המזרחית" נ' שר התשתיות הלאומיות, פ"ד נה (5), 847 לפיו, בין היתר, הופסק הליך יישום החלטות מספר 717, 727, 737 של מועצת מקרקעי ישראל עד להכרעה בעתירות שעמדו בפני בג"צ או עד להחלטה אחרת של ביהמ"ש.

כן נקבע כי צו הביניים יכנס לתוקפו לאחר 3 חודשים ממועד ההחלטה וכי הוראת המעבר של דו"ח ועדת מילגרום יהיו חלק בלתי נפרד ממנו, כך שהפסקת הליך מימוש ההחלטות מושא העתירות לא תחול על עסקאות המצויות בשלבי מימוש מתקדמים.

יצוין כי במסגרת העתירה בבג"צ 244/00 ועתירות אחרות שהיו תלויות עומדות בפני ביהמ"ש (בג"צ 1308/00 ובג"צ 8350/00 בהן לא התבקש צו ביניים) תקפו את חוקתיות החלטות מס' 717, 727 ו- 737 של מועצת מקרקעי ישראל הפועלת מכוח חוק מינהל מקרקעי ישראל, התש"ך – 1960; בשים לב לכך שהועלו שאלות קשות ביחס לסוגיית השמירה על נכסי המקרקעין של מדינת ישראל ובאשר לסוגיית החלוקה ההוגנת של יתרונות כלכליים הקשורים בנכסי המקרקעין של המדינה.

בפסה"ד שניתן ביום 29.8.2002 בבג"צ קשת, ניתן צו החלטי בעתירות בבג"צ 244/00 ובבג"צ 8335/00 כך שנקבע, כי דין החלטות מס' 717, 727, 737 של מועצת מקרקעי ישראל הוא בטלות מחמת אי סבירותן ואין להמשיך ביישומן.

כמו כן נקבע כי הוראות המעבר שנקבעו בצו הביניים שניתן ביום 14.11.2001 ימשיכו לעמוד בתוקפן עד שמועצת מקרקעי ישראל תגבש הוראות מעבר חדשות.

ה) ביום 2.9.2003 קיבלה מועצת מקרקעי ישראל הוראות מעבר חדשות – החלטה מס' 927 - אשר נבחנו ואושרו במסגרת בג"צ 10934/02 קיבוץ כפר עזה אגודה להתיישבות חקלאית נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד נח (5) 108 (להלן: "בג"צ קיבוץ כפר עזה"). נפסק שם כי הוראות אלה מצמצמות את תחולת הוראות המעבר באופן ניכר בהשוואה להוראות המעבר הישנות, כך שהן מקיימות מספר קטן יותר של עסקאות.

עוד הוסבר כי הוראות אלה בוחנות כל עסקה לפי שני פרמטרים, נכון לתאריך הוצאת צו הביניים במסגרת הדיון בבג"צ קשת (15.8.2001) – הסתמכות (סעיף 1 להוראות המעבר) והתקדמות הליך התכנון (סעיף 2 להוראות המעבר).

בנוסף לקביעת הוראות המעבר, נקבעו ע"י מועצת מקרקעי ישראל במסגרת החלטות 949, 959 ו -969, הוראות בנוגע לשינוי ייעודה של קרקע חקלאית אשר באו במקום ההחלטות הבטלות. ההחלטות החדשות מצמצמות באופן משמעותי את הזכויות וההטבות לחוכרי הקרקעות.

(ראה סעיף 3 לפסה"ד של כב' הש' הנשיא (בדימ') ת' אור בבג"צ כפר עזה).

תחת החלטה 737 התקבלה החלטה 959 אשר אף היא עודכנה מס' פעמים:

החלטה מס' 959 מיום 10.3.2003 קובעת בסעיף 2.1 כי "מספר המגרשים בתכנית יקבע על ידי רשויות התכנון בתכנית כמשמעותה בדין. ככלל, תאושר תכנית בהיקף מגרשים של 115% ממכסת הנחלות המתוכננות של הישוב החקלאי.

על אף האמור לעיל מוסמכת ועדת המשנה של מועצת מקרקעי ישראל לאשר תכניות בהיקף העולה על האמור, על פי קריטריונים אשר יוצעו על ידה ויאושרו ע"י המועצה". (נספח ד' לכתב התביעה).

בהחלטה מס' 1002 מיום 6.6.2004 שונה סעיף 2.1 בהחלטה מס' 959 כך שנקבע כי: "מספר המגרשים בתכנית יקבע על ידי רשויות התכנון בתוכנית תקפה".

בהחלטה מס' 1110 מיום 21.5.2007, אשר במסגרתה תוקנו החלטה מס' 1084 והחלטה מס' 959 נקבע בסעיף 5.1 כי: "שיווק מגרשי בניה למגורים בפטור ממכרז על פי המלצת האגודה יעשה לגבי מס' מגרשים השווה ל-115% מתקן הנחלות. יתרת המגרשים תשווק במכרז פומבי".

החלטה מס' 1180 מיום 12.3.2009 (להלן: "החלטה 1180") (נספח ו' לכתב התביעה) קובעת בסעיף 2.1 שבה, כי: "מספר המגרשים בתכנית יקבע ע"י רשויות התכנון בתכנית תקפה".

בסעיף 5.2 שכותרתו: "שיווק באזורים ללא עדיפות לאומית" נקבע כי:

"5.2.1. שיווק מגרשי בניה למגורים בישובים באזורים ללא עדיפות לאומית ייעשה בפטור ממכרז על פי המלצת האגודה לגבי מס' מגרשים השווה ל-115% מתקן הנחלות. יתרת המגרשים תשווק על ידי המינהל במכרז פומבי".

בסעיף 10.3 מצוין כי החלטה זו מבטלת, בין היתר, את החלטה מס' 959 והחלטה מס' 1110.

בנוסף לכך בהתאם להחלטה 1180 שיווק המגרשים בפטור ממכרז על-פי המלצת האגודה, כפוף למספר תנאים ובכללם עריכת שיווק מקדים שיתבצע ע"י המינהל של 10% מהמגרשים המיועדים לשיווק ביישוב, אשר בהתאם לתוצאותיו יקבע שווי המגרשים בפטור ממכרז (ראה סעיף 5.2.2 להחלטה 1180 על תת סעיפיו).

עוד נקבע כי הישוב החקלאי או מי מטעמו לא יגבה מהמומלצים כספים מעבר לעלויות הפיתוח שתיקבענה (סעיף 4.6 להחלטה) וכי המלצת היישוב החקלאי על קבלת מועמדים לרכישת זכויות חכירה במקרקעין, הדרושה גם להעברת זכויות במגרשי בניה למגורים, לא תותנה בתשלום (סעיף ס' 5.3.3 להחלטה).

החלטה 1108 בוטלה בהחלטה מתקנת מס' 1253 מיום 30.1.12.

ו) המינהלה להסדרים חקלאיים במגזר החקלאי בע"מ היא גוף סטטוטורי שהוסמך ליישם את הוראות חוק ההסדרים במגזר החקלאי המשפחתי, התשנ"ב- 1992 (להלן: "חוק ההסדרים"), והתקנות שהותקנו לפיו.

5. רקע עובדתי נדרש:

א) כפי שציין נכונה, ב"כ התובעים בסיכומיו (סעיפים 64-67), המחלוקת העובדתית צרה מאוד והמחלוקת ביסודה היא משפטית.

על כן, רוב ה"רקע העובדתי" הוא בבחינת פירוט עובדתי של השתלשלות הדברים כעולה מכתבי הטענות והתצהיר.

ב) בשנות ה-80 של המאה הקודמת נקלעו מושבים רבים בארץ, וביניהם גם עזריקם לחובות כבדים, שהובילו למצוקה כלכלית קיומית. (ראה גם סעיף 3 לתצהירו של ג'ורנו).

בהתאם לחוק ההסדרים מונה משקם למושב עזריקם.

מתצהירו של עו"ד שפירא עולה, כי הנושה המרכזי של עזריקם היה ארגון קניות מושבי הדרום והמרכז אג"ש בע"מ (בפירוק) שהוא מונה כאחד ממפרקיו.

ג) בשנת 1995 ניתן תוקף לתוכנית מפורטת 9/125/03/8 אשר הכשירה 69 מגרשים למגורים בעזריקם במתחם "נווה יוחנן". זאת במסגרת תב"ע ראשונה.

ד) ביום 27.3.1997 ניתן תוקף לתכנית מפורטת 8/115/03/8 אשר הכשירה הרחבה לא חקלאית של 32 מגרשים נוספים במתחם "גבעת הדקלים" וזאת במסגרת תב"ע שניה.

כך עמדו סך המגרשים שאושרו בהרחבת המושב על סך 101 מגרשים.

מגרש לכל נחלה 100% מתקן הנחלות.

ה) האגודה חיפשה מקור למימון חובותיה.

ביום 4.11.1996 הסמיך המשקם עו"ד דורון כוכבי את עו"ד שפירא לקבל הצעות לרכישת זכויות וזאת לאחר שלא מצא לנכון לאשר הסכם של עזריקם עם יזם מיום 29.6.95. (החלטתו צורפה נספח 1 לתצהיר שפירא).

בהחלטת המשקם הובהר, כי חובו של עזריקם הוא כ- 30 מליון ₪ וכי ההסכם עם היזם (שלא אושר) נעשה לרכישת זכויות במסגרת החלטות 727 ו- 737 כאשר "התמורה המיועדת למושב אמורה לכסות מרבית חובו של המושב לנושיו".

ביום 30.1.97 אישר המשקם זכויותיו של מר שמואל כהנא "בזכויות הפוטנציאליות אשר תוקצינה למושב עזריקם בהתאם להחלטה 727 של מינהל מקרקעי ישראל". (נספח 2 לתצהיר שפירא).

ו) ביום 13.10.1999 החליטה ועדת משנה, אשר כונתה "ועדת אדומי" לאשר למושב עזריקם לגבות כספים עבור 65 מגרשים בהרחבה (נספח 4 לתצהיר שפירא).

אציין, כי לפי התובעים, אושר לעזריקם לגבות כספים לצורך פרעון חובות עזריקם למינהל, אך לא כך כתוב במסמך. נכתב כי הכספים מיועדים לכיסוי חובות האגודה וכי הכספים יופקדו בתחילה בחשבון פקדון של המינהלה להסדרים "ויועבר בהמשך לנושיו בהתאם להחלטת המשקם".

ז) ביום 26.1.2000 התקיים דיון בפני המשקם בעניין הסדר המעטפת של מושב עזריקם.

המשקם הורה לעו"ד שפירא לזרז הליכי מכירה והתקשרויות בנוגע ל- 31 יחידות שכבר קיים לגביהן אישור.

לאחר מספר דיונים בפני המשקם (נספח 7 לתצהיר שפירא) אושר ביום 19.7.2000 הסכם תכנון וביצוע בין עזריקם וש.י. בר גל אחזקות בע"מ – החברה הקבלנית.

במבוא להסכם נכתב בין היתר:

"והואיל: והצדדים מעונינים לבצע הרחבה של כ-31 מגרשים למטרת מגורים בתחום המשבצת הנ"ל כאשר גודל כל מגרש ליחידת מגורים אחת יהיה כ- 500 מ"ר ושימצא בשטח המתוחם בתשריט המצורף להסכם כנספח ב' ואשר גודלו המיועד יהיה כ-20 דונם (להלן "הרחבה") וכן אופציה ליחידות נוספות ככל שיוסכם בין הצדדים ויתאפשר על ידי מוסדות התכנון והכל בכפוף להסכמת המינהל ועל פי הכללים וההנחיות והחלטות המינהל הנוגעות

להרחבה ובהתאמות התכנוניות ובכפוף לאישור ההרחבה על ידי כל הרשויות המוסמכות לרבות, אישור רשויות התכנון וכן החלטה מס' 737, או כל החלטה משלימה או מחליפה לה (להלן – "החלטות המנהל") וכן אם תידרש הסכמת המינהלה להסדרים ורשם האגודות השיתופיות ו/או גוף אחד שאישורו דרוש לפי תקנון המושב ו/או התחייבות המושב".

ח) בהליכים שהתנהלו לפני הועדה לנושאים תכנונים עקרוניים בועדה הארצית לתכנון ובניה הובהר ביום 29.2.2000 כי הפתרון למושב עזריקם יכול להיות הגדלת כמות המגרשים הלא חקלאיים עד לסך 380 יחידות, מבלי להיזקק להקלה מתמ"א 31.

ט) בדיון שהתקיים בפני המשקם ביום 14/3/2001, שעסק "בהסדרת חובות החברים + נושים שונים" הסמיך המשקם את עו"ד שפירא לפנות מידית למינהל לצורך מציאת פתרון לפריסת חוב למינהל ,זאת לאחר שנציג עזריקם הסב תשומת הלב לבעיה מול המינהל.

י) בועדת הפרוגרמות של הרשות לתכנון ופיתוח החקלאות ההתיישבות והכפר מיום 2/1/2002 (נספח ז' לתצהיר ג'רנו) ביקש עזריקם לאשר תוספת הרחבה לא חקלאית של 34 מגרשים (18 מגרשים מעבר ל- 115%).

בסיכום הישיבה אושרה תוספת הרחבה חריגה בשל מצב סוציו אקונומי של 34 מגרשים לפי החלטה 737 של ממ"י "בהם 16 מגרשים שהם 15% ממס' הנחלות המתוכננות. סה"כ הרחבה לא חקלאית בישוב תמנה 135 מגרשים".

י"א) המינהל אינו חולק על סיכום הישיבה, אלא טוען, כי היה ברור שהתוספת לא יכולה לעלות על תקרת המגרשים למגורים בהרחבה לפי החלטה מס' 737. לכן נציגי האגודות ידעו כי המגרשים שישווקו במסלול זה, כפופים למגבלות החלטה 737, לרבות אופן התשלום למינהל עבור הקצאת המגרשים (66% מערך הקרקע) וכי מגרשים אלו ייגרעו ממכסת תקן – 115%. (ראה סעיפים 28-30 לתצהיר הגב' אמיר).

י"ב) בתיק המינהל מצוי מכתב מיום 28/1/2002 (נספח 26 לתצהיר הגב' אמיר) המופנה למר יוסי ישי ממשרד החקלאות, ובו נכתב:

"הנדון: סיכום ועדת פרוגרמות מיום 2.1.02

ועדת הפרוגרמות בישיבתה מיום 2.1.02 החליטה לאשר למושב עזריקם בתחום מ.א. באר טוביה הרחבה נוספת לא חקלאית בהיקף 34 מגרשים בנוסף להרחבה שאושרה בעבר בהיקף 101 מגרשים. בסה"כ נוצר עודף של 18 מגרשים מעבר למותר עפ"י החלטת מועצה 737 – 115%.

אין אנו רואים אפשרות לבצע ההרחבה עפ"י ההמלצה הנ"ל.

לפיכך אנו מנחים את מחוז ירושלים לאשר תכנית הרחבה הכוללת 15 מגרשים נוספים בלבד ובסה"כ 116 מגרשים.

בברכה,

שולה בן צבי

מנהלת אגף חקלאי בפועל

העתק: מר יעקב אפרתי, מנהל המינהל – בצרוף התכניות והעתק פרוטוקול

הגב' אפרת שטראוס, מנהלת מחוז ירושלים

מר אברהם פינצי, אחראי מחוזי למיפוי ומדידות מחוז ירושלים (בצירוף התכניות והעתק פרוטוקול)

מר מיכאל דהן, אחראי מחוזי לחוזים חקלאיים, מחוז ירושלים (בצירוף התכניות והעתק פרוטוקול)

מר שועי אדומי, סגן מנהל אגף חקלאי

מר איתמר בן דוד, הרשות לתכנון חקלאי, משרד החקלאות ת.ד. 30 בית דגן

מושב עזריקם".

התובעים טוענים, כי לא היה ידוע להם על המכתב וכי מתכתובת בין הצדדים / עו"ד שפירא והמינהל בשנים 2003-2004 עולה כי לא הובעה התנגדות ליישום החלטות המשקם, ועדת הפרוגרמות ורשויות התכנון.

הוכנה תב"ע חדשה שקיבלה תוקף בשנת 2004 בתוכנית מפורטת 13/115/03/8 אשר הכשירה 34 מגרשים נוספים למגורים במתחם "נווה הדרים", וזאת במסגרת תב"ע שלישית. כך הועמדה מכסת המגרשים בהרחבה על סך 135 מגרשים. כלומר – תוספת של 18 מגרשים מעל מכסת ה- 115%.

י"ג) רק בשל צו מניעה שהוטל בהליך משפטי שננקט על ידי חלק מחברי המושב, התעכב שווק חלק מהמגרשים. כאשר קודם לכן נקלעה החברה הקבלנית לקשיים.

המשקם איפשר לחברה אחרת לאתר מומלצים, לגבות דמי פיתוח, ונראה כי מאז בוצעו בפועל עבודות הפיתוח והתמורה שולמה לקבלן לפי הוראות המועצה האזורית. (דמי הפיתוח שולמו למועצה האזורית).

ביום 11.4.2010 הופנתה קבוצה ראשונה של 7 מומלצים למחוז ירושלים של המינהל, הם אושרו ובנו בתים בעזריקם.

יתר המומלצים לא אושרו ונטען כי אין אפשרות לשווק את המגרשים שלהם בפטור ממכרז.

י"ד) המניעה המשפטית להמשיך בשיווק המגרשים וכן תלונה שנשלחה למינהל ביחס לגביית "כספים אסורים" הוסרה רק בשנת 2013.

משהוסרה המניעה, הודיע המינהל כי בדיקה מקיפה מעלה כי עד כה הוקצו 117 מגרשים בהרחבת עזריקם (כאשר 3 המגרשים האחרונים הוקצו עוד בשנת 2012); כך שלא נותרו כלל מגרשים בהרחבה שניתן להקצותם בפטור ממכרז.

טו) לאחר ניסיון להידבר מחוץ לכתלי בית המשפט ולאחר שהוגשה עתירה מנהלית על ידי עזריקם במסגרת עת"מ 264112-03-14 הוגשה התובענה שלפני.

6. תמצית טענות התובעים:

א) קביעה הרשות כי לא ניתן לשווק למומלצים מגרש בפטור ממכרז מעבר ל- 116 מגרשים חרף העובדה ששיווק כזה אושר בהחלטות משקם, ועדות תכנון ובניה וועדת הפרוגרמות, ולפיהן התקן הלא חקלאי בעזריקם יעמוד על 135 מגרשים, מנוגדת להחלטות אלה ונגועה בחוסר תום לב קיצוני, אשר אינו עולה בקנה אחד עם חובות החלות על רשות ציבורית-בכלל וחובות המינהל-בפרט.

ב) עזריקם הסתמך בתום לב ובאופן סביר על מצג שיצרה הרשות, לפיו יוחרגו מגרשי "גבעת הדקלים" ממכסת המגרשים בהרחבה. מצג זה נסמך על מעשי הרשות וההסדר אשר הרשות הייתה צד לו וקיבלה בגינו תמורה מלאה. כן הסתמך עזריקם על מצג המעוגן ברציונל שהוא בבסיס החלטות המינהל לאורך השנים, לעניין תכליתה של מכסת המגרשים בהרחבה.

עזריקם הניח, על יסוד התנהלות מפורשת של הרשות ומצג שיצרה, כי יותר לו להקצות מגרשי הרחבה למומלצים ומצאה עצמה מול שוקת שבורה, מקום בו לא נותרו לה מגרשים להקצות לבנים ובנות מבין בעלי הנחלות אשר מעוניינים לבנות ביתם במושב עזריקם. מצוין כי המומלצים רכשו מגרשים עוד בשנת 2003, תוך הסתמכות על התחייבות שלטונית, אשר היתה גלומה בכל צעד בהתנהלותה של הרשות.

ג) במקרה דנן, התנהלותה של הרשות חורגת מכל אמות המידה לפיהן רשות ציבורית מחויבת לפעול.

פעולותיה של הרשות בלתי סבירות במידה קיצונית ולוקות בחוסר הגינות; התנהלותה לוקה בחוסר קוהרנטיות; הרשות ישבה ושתקה תקופה ארוכה ולא גילתה בפני עזריקם את טענותיה במישור החריגה מתקן המגרשים בהרחבה; העמימות וחוסר הבהירות בתשובות שניתנו ע"י בעלי תפקידים ברשות, הן ביחס לטענות בדבר גביית כספים אסורים והן ביחס לנושא תקן המגרשים בהרחבה מהווה

הפרה בוטה של חובת הרשות לפעול בסבירות ולנמק החלטותיה; הרשות הפרה הסכם מפורש אשר היא היתה צד לו ואף קיבל תוקף שיפוטי בהחלטת המשקם.

התנהלות זו חמורה ולוקה בחוסר סבירות קיצוני שעה שהרשות גבתה את מלוא חוב המושב כלפיה באמצעות חלק יחסי מהתמורה בגין כל אחד מהמגרשים ב"גבעת הדקלים".

ד) החלטות ועדת אדומי משנת 1999, החלטת הולנת"ע משנת 2000 והחלטת ועדת ה פרוגרמות משנת 2002 הן החלטות מנהליות.

הרשות לא רשאית לסטות מהן, קל וחומר שעה שהתנהלותה וסירובה להשלים את העסקאות למומלצים מגלמת הפרה של החלטת משקם שהינה החלטה שיפוטית מחייבת, ומהווה מעשה בי-דין.

ה) בעזריקם נוצר מצב לפיו העיקרון שבבסיס הקצאת הנחלות בהרחבה לפיו, יינתן מגרש אל מול כל נחלה, אינו מתקיים, מקום בו מגרשים שווקו ע"י גורם חיצוני, בידיעתה ובאישורה של הרשות. מצב זה משמעותו פגיעה בעיקרון השוויון ויצירת אפליה בין עזריקם למושבים אחרים בהם זכאים בנים של בעלי נחלות למגרש בהרחבה.

ו) מעשיה של הרשות אשר מונעת מעזריקם לאפשר לבנים של בעלי הנחלות להקים את ביתם על הקרקע הציבורית מסיבות לא ענייניות, לתכלית שאינה ראויה ובאופן שאינו מידתי, פוגעת אף בזכויות קנייניות, ומשכך אסורה היא, על פי הוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו.

ז) לטענת עזריקם, מתוך 135 מגרשים שאושרו ע"י הרשות לשיווק בהתאם לתקן ההרחבה הלא חקלאית, אושרו 117, כאשר לגבי 11 מגרשים נפתחו תיקים ברשות והם מעוכבים. לגבי 7 מגרשים, טרם נפתחו ברשות תיקים.

מכאן, שנותרו בתקן ההרחבות במושב 18 מגרשים נוספים, שהעסקאות בגינן לא הושלמו.

ח) עו"ד שפירא טען, כי הוא אף פרסם מכרז בשנת 1996 לפי הוראות המשקם, כך שבוצע בפועל מכרז.

התובעים טוענים, כי דחיית טענותיהם יכולה לחשוף אותם לתביעות של צדדי ג'.

7. תמצית טענות הנתבעת:

א) החלטות מועצת מקרקעי ישראל, אשר יושמו גם באמצעות החלטות המינהל והוראות הגורמים המוסמכים ברשות קובעות, כי ניתן לאשר תכנית הרחבה ל"מומלצים" בהיקף של עד 115% מתקן הנחלות החקלאיות של כל אגודה חקלאית.

בעזריקם תקן של 101 נחלות חקלאיות. לפיכך ההרחבה ל"מומלצים" מוגבלת ל- 116 מגרשים. במושב כבר אושרו ושווקו ל"מומלצים" 115 מגרשים בהרחבה ומכאן שנותר מגרש אחד לשיווק בפטור ממכרז. לאחר הקצאת מגרש זה תחול חובת השיווק באמצעות מכרז על כל מגרש נוסף בהרחבה.

זאת ועוד; כיום, נוכח הוראות תיקון מס' 8 לפקודת האגודות השיתופיות, התשע"א -2001 והחלטת הנהלת רשות מקרקעי ישראל מס' 3212, לא ניתן לבצע הקצאת מגרשי מגורים בפטור ממכרז עפ"י המלצת אגודות במרכז הארץ, למעט המומלצים אשר עומדים בהוראת המעבר שנקבעו בהחלטה מס' 3212 (מצבים בהם התקיים דיון בועדת הקבלה עד המועד הקובע ושולמו הוצאות הפיתוח עד למועד הקובע).

ההחלטה התקפה כיום היא החלטה מס' 1315 לפיה ביישובים עליהם הוחל תיקון מס' 8 לפקודת האגודות השיתופיות לא תותר הקצאת מגרשי מגורים בפטור ממכרז.

כיום, בעזריקם, שיווק מגרשים בהרחבה יכול להיעשות אך ורק בתנאי החלטת הנהלה מס' 3552.

ב) "ועדת אדומי" בראשות סגן מנהל האגף החקלאי במינהל מר שועי אדומי שימשה "הוועדה המלווה להחלטת מועצה מספר 737" וככזו הוגבלה פעילותה לגדרי החלטה 737

כמו כן, עזריקם אינה יכולה להיבנות מטענתה לפיה "תקן ההרחבה הלא חקלאית של המושב" אושר ע"י מוסדות התכנון ו/או המשקם ו/או ועדת הפרוגראמות שהרי רשות מקרקעי ישראל מנהלת את הקרקע עבור הבעלים ובעל הקרקע צריך לתת הסכמתו ל"הרחבה" שכזו. ההסכמה לא ניתנה.

ג) הרחבת מושב עזריקם, ובכלל זה המגרשים ששווקו ע"י המשקם, אושרה בהתאם להחלטה 737 אשר כבר בה נקבעה מגבלת ה- 115%. אין כל בסיס לניסיונה של עזריקם להתנער מכך.

החלטות המועצה הן הבסיס המשפטי להרחבות ביישובים חקלאיים והחלטות המשקם ניתנו על בסיס החלטות מועצת מקרקעי ישראל.

במסגרת החלטות אלו נקבע כי סך המגרשים אשר ניתן להקצות בפטור ממכרז בהתאם להמלצת עזריקם ועפ"י תקנה 25 (1) לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג - 1995 הינו עד ל- 115% מתקן הנחלות.

ד) חזקה על עזריקם, שהיתה צד להליכים בפני המשקם, שידעה כי המגרשים אשר ישווקו ע"י המשקם נכללים בסך המגרשים המותרים לשיווק ממכרז בהתאם להמלצתה.

יתרה מכך, מהתכתובות עולה כי התוכנית הנוספת בהיקף של 34 יחידות דיור אשר הגדילה את מספר המגרשים בהרחבה ל- 135, הוגשה מטעם עזריקם לוועדה המחוזית ללא חתימת המינהל.

זאת ועוד; לאחר שועדת הפרוגרמות אישרה לעזריקם הרחבה הגדולה מ-115% מתקן הנחלות, שלח המינהל בינואר 2002 מכתב לוועדה, עם העתק לעזריקם, לפיו מחוז ירושלים יונחה לאשר תכנית הרחבה הכוללת 15 מגרשים נוספים בלבד ועד לתקרה של 116 מגרשים. מכאן, שעזריקם היה מודע לכל אורך הדרך, כי מחוז ירושלים במינהל, לא יאפשר חריגה מהחלטות המועצה, האגף וההנהלה המחייבות אותו ואשר קבע בזמנים הרלוונטיים לעניינה של עזריקם כי מגרשים בהרחבה ישווקו בפטור ממכרז ל"מומלצי האגודה" עד למכסה של 115%.

ה) עזריקם נותנת להחלטת המשקם מיום 16.1.2002 פרשנות שאינה עולה בקנה אחד עם ההחלטה. מודגש כי 32 המגרשים נכללים בתוך תקן 115% המותרים לשיווק בפטור ממכרז בהתאם להמלצת הוועדה.

גם החלטת המשקם הייתה להקצות 32 מגרשים נוספים עפ"י אישור הוועדה המלווה מיום 13.10.1999 היינו ברי כי אף שיווק 32 מגרשי "גבעת הדקלים" יעשה בהתאם להחלטת מועצה 737 והוראות המעבר שלה.

ו) משך תקופה של למעלה מ- 20 שנים נענו כל פניותיה של עזריקם ו/או מי מטעמה במהירות ראויה ולגופם של דברים.

הרשות אינה ה"אשמה" בכך שההקצאה בהרחבה התעכבה פעם אחר פעם – פעם בשל הליך משפטי, פעם בשל כניסת עזריקם לקשיים כלכליים ופעם בשל טענות בדבר "כספים אסורים" ובכל ההתכתבויות עם עזריקם הציגה הרשות את הדברים כהוויתם.

8. לאחר עיון בטענות הצדדים ובסיכומיהם הגעתי למסקנה ולפיה יש לדחות את התביעה מן הנימוקים שיפורטו להלן:

בענייננו יש לבדוק:

כמה מגרשים כלולים במסגרת ההרחבה למגורים במושב עזריקם במסגרת פטור ממכרז - האם 117 מגרשים כטענת המינהל או 135 מגרשים, כפי שטוענת עזריקם?

בבסיס רצונה של עזריקם נמצא הרצון שכל נחלה תקבל מגרש (פטור ממכרז). כך עלה מפורשות מעדותו של מר ג'ורנו ואף עו"ד שפירא אישר בעדותו, כי רצון המושב היה שכל בעל נחלה יקבל מגרש. (עמ' 43 לפרוטוקול מיום 29.2.16 שורות 9-15).

ברי, כי קבלת טענת המינהל ולפיה לא ניתן לשווק יותר מ- 117 מגרשים בפטור ממכרז תמנע בפועל מחלק מהבנים והבנות של עזריקם להבטיח קבלת מגרשים בעזריקם.

השאלה היא: האם הוצג על ידי המינהל מצג לתובעים לפיו ישווקו מגרשים שמעבר ל- 117 בפטור ממכרז, וזאת בגדר "הבטחה מינהלית".

אם כן; האם למרות זאת, רשאי המינהל בחלוף השנים לקבוע כי אין אפשרות לשווק יותר מ-117 מגרשים בפטור ממכרז.

9. בחינת טענת ההסתמכות והבטחה מינהלית במישור המשפטי:

בתחום המשפט המינהלי, אינטרס ההסתמכות משקף שינוי לרעה במצבו של מקבל ההבטחה בעקבות ההבטחה.

לעניין זה ראה גם: עע"ם 832/14 עיריית קרית אתא נ' נילי קורן (31.5.16) [להלן: "עניין עיריית קרית אתא"], שם נקבע בסעיף 20:

"הסתמכות היא חלק אינהרנטי מן ההתנהגות האנושית והחברתית. "פעולותיהם של אנשים נעשות בתגובה לפעולות אנושיות או מצבים עובדתיים הנקרים בדרכם. תגובה זו סומכת עצמה על הנחות פעולה שונות – שמצב הדברים הנוכחי הוא כפי שנחזה להיות, שמצב דברים מסוים יהיה קיים גם בעתיד וכדומה" (דפנה ברק-ארז "הגנת ההסתמכות במשפט המנהלי" משפטים כז 17, 19 (1996)). אין זה פלא אפוא כי אינטרס ההסתמכות עובר במשפט הישראלי כחוט השני וכי מן המשפט

הפרטי הועבר אינטרס זה למשפט הציבורי, שם מקובל כי מתוקף תפקידה כנאמן הציבור חבה הרשות התחשבות באינטרס ההסתמכות של הפרט (בג"ץ 9098/01 גניס נ' משרד הבינוי והשיכון, פ"ד נט(4) 241, 284 (2004))".

בעניין עיריית קרית אתא הודגש, כי מלבד אינטרס ההסתמכות של הפרט קיים אינטרס ציבורי נוסף והוא, שהרשות תפעל בצורה תקינה (ראה סעיף 24 לפסק הדין).

הבטחה מינהלית עשויה להביא להסתמכות בין במעשה ובין במחדל.

לצורך הכרה בהבטחה מינהלית יש צורך שהבטחה ניתנה ע"י בעל סמכות לתתה והוא בעל יכולת למלא אחריה, מתוך כוונה שיהא לה תוקף משפטי מחייב, וכך הובנה ע"י מי שניתנה לו ההבטחה.

ההבטחה צריכה להיות מפורשת וברורה ולא מוטלת בספק כנדרש מהתחייבות שאינה בגדר הצהרת כוונות גרידא.

מקום בו ניתנה הבטחה מינהלית הממלאת אחר התנאים לעיל, יבחן ביהמ"ש אם יש צידוק

חוקי לרשות לסגת מההבטחה, לרבות שינוי נסיבות. בהיעדר צידוק חוקי, יינתן תוקף להבטחה, מבלי שיהא צורך להוכיח הסתמכות של מקבל ההבטחה ודי בציפייה סבירה שההבטחה המינהלית יצרה, כמקור עצמאי לחיובה של הרשות.

יובהר כי למרות שההסתמכות אינה מהווה את אחת מהיסודות הנדרשים לצורך אכיפת ההבטחה המינהלית, ככל שהפרט שינה את מצבו לרעה עקב ההסתמכות על ההבטחה המינהלית, יינתן משקל רב יותר לאינטרס הפרט.

(הפ' (מחוזי- חי') 57/03 ארטנשטיין נ' מינהל מקרקעי ישראל, סעיפים 21-22, 24-25 לפסק דינו כב' הש' עמית (7.3.06)).

10. ומהכלל אל הפרט:

על מנת לבדוק, אם במקרה דנן קיימת הבטחה מנהלית שיצרה הסתמכות באופן המוביל חיוב הרשות לעמוד בהבטחה המנוגדת להחלטות המועצה, אחזור באופן חלקי על חלק מהרקע העובדתי שפורט בסעיף 5 תוך הוספת השתלשלות עניינים נוספת.

(10.1) נכון לשנת 1992, בעזריקם היו 101 נחלות קיימות מתוך 101 מתוכננות.

בהתאם לחוק ההסדרים מונה משקם למושב עזריקם. המשקם דן בחובות המושב לנושיו וביניהם, גם החובות כלפי המינהל.

סמכויות המשקם קבועות בסעיף 11 לחוק ההסדרים, הוא קובע את חובות האגודה לחבריה, אופן פירעון החוב והחלטות לעניין מימוש נכסי האגודה.

(10.2) ביום 23.9.1992 ועדת הפרוגרמות במשרד החקלאות אישרה לעזריקם הרחבה לא חקלאית של 72 יחידות בתנאי "בנה ביתך", לפי המלצת המחוז.

כן צוין כי בחמש השנים הראשונות, תישמר עדיפות לקליטת בני המקום (נספח 4 לתצהיר עדות ראשית מטעם הרשות – ראה סעיף 9).

(10.3) ביום 4.10.1992 העביר מר שועי אדומי מהאגף החקלאי בנתבעת אל מר משה אדרי, מנהל מחוז ירושלים במינהל דאז, את פרוטוקול ישיבת ועדת הפרוגרמות מיום 23.9.1992, תוך שהוא מנחה ליישם את ההחלטה בעניין ההרחבה בעזריקם (נספח 5 לתצהיר הגב' אמיר ).

לאחר בדיקה של מר שועי אדומי מול ועדת הפרוגרמות (ראה בעניין זה נספחים 6-7 לתצהיר הרשות), נשלח מטעמו מכתב אל מר אברהם פינצי מהמינהל במחוז ירושלים לפיו האישור לעזריקם הינו להרחבה ב- 101 מגרשים ונתבקש המשך טיפול (נספח 8 לתצהיר עדות ראשית מטעם הרשות).

(10.4) ביום 25.6.1995 ניתנה החלטה ע"י המשקם, עוה"ד דורון כוכבי, בעניין תוכנית שיקום שהכין עזריקם, אשר במסגרתה ניתן יהיה לפרוע את חובות עזריקם שבהסדר (נספח 9 לתצהיר עדות ראשית מטעם הרשות).

צוין כי הואיל וקיימת נכונות מצד המינהל לסייע בעניין התוכנית, נקבע דיון ליום 12.7.1995 אליו זומנו כל הצדדים הרלוונטיים, ביניהם, נציג המינהל, על מנת לדון בביצוע וביישום התכנית.

לדיון שהתקיים בפני המשקם ביום 12.7.1995 לא התייצב נציג המינהל למורת רוחו של המשקם, אשר עמד בהחלטתו על חשיבות שילובו של המינהל בהליכי השיקום של עזריקם,

במיוחד כשהיקף החובות מגיע ל- 28 מיליון ₪. צוין כי במסגרת ההסדרים עם הנושים ובהסתמך על ביצוע תוכנית השיקום לפיה ישונה ייעוד המקרקעין ובכך יצור מקור לכיסוי החובות, הועמדו החובות על 9 מיליון ₪ ולשם כך יש צורך בשיתוף פעולה של המינהל. המשקם קבע ישיבת המשך ליום 11.9.95 אליה יזומנו כל הצדדים הרלוונטיים, לרבות נציג המינהל (נספח 10 לתצהיר עדות ראשית מטעם הרשות).

(10.5) ביום 27.10.96 הפנה מר יוסי ישי-מנכ"ל המינהלה להסדרים במגזר החקלאי בע"מ מכתב למר מיכה טילקין – מנהל מחוז ירושלים במינהל בו ביקש לדעת את אפשרות ניצול הבניה בעזריקם במסגרת שינוי יעוד לבניה (727) ובמסגרת של יתרת הנכסים במסגרת ההרחבה (737). (נספח 13 לתצהיר עדות ראשית מטעם הרשות), וזאת על מנת לקבל החלטות לגבי יישום תכנית השיקום של עזריקם.

במכתב מיום 4.11.1996 השיב מר עוזי עמיר, אחראי מחוזי לעסקאות חקלאיות מטעם המינהל כי בנוגע לשינוי יעוד לבניה לפי החלטה 727, עזריקם זכאית לפנות למינהל בבקשה לשינוי יעוד עפ"י החלטה 727 וכי יתרת המגרשים שנותרו במסגרת ההרחבה (לפי החלטה 737) הוא בערך 45 דונם (נספח 21 לכתב ההגנה).

(10.6) קיימת תכתובת בנוגע להודעה שפורסמה בעיתונים לעניין "הזמנה להציע הצעות לרכישת זכויות מקרקעין במושב עזריקם" (נספח 14 לתצהיר עדות ראשית מטעם הרשות). ההזמנה להציע הצעות מתייחסת לכ- 30 יחידות במסגרת החלטה 737 (ראה סעיף 5 א להזמנה) ולכ- 70 יחידות במסגרת החלטה 727 (ראה סעיף 5 ב להזמנה).

עמדת המינהלה להסדרים במיגזר החקלאי היא כי ההודעה אינה עומדת בסתירה לסעיף 4 (א) להחלטה 737 (נספח 15 לתצהיר עדות ראשית מטעם הרשות – מכתב מיום 2.12.1996 – מר יוסי ישי מנכ"ל).

בנספח 17 לתצהיר עדות ראשית מטעם הרשות – מכתב מטעם מנהל אגף חקלאי במינהל מיום 3.12.96 המופנה למר יוסי ישי (מנכ"ל המינהלה להסדרים במיגזר החקלאי)– נכתב כי ההודעה נוגדת את החלטה 737 הואיל ומשמעותה שהמגרשים מוצעים במכרז ומי שיזכה בעצם יעסוק במכירתם לאחרים.

צוין בסעיף 3 כי: "אם המושב מעונין שהשיווק יהיה במכרז, אני מפנה תשומת לבך לסעיף 10 (ב) בהחלטה 737, ואם תהיה פניה ניתן לדון בכך, למרות שמדובר במגרשים שהנם במסגרת הכמות של 115%, ונביא לדיון בהנהלת המינהל, בתנאי הסעיף הנ"ל".

במכתב תשובה מטעם יוסי ישי, מנכ"ל המינהלה להסדרים במיגזר החקלאי בע"מ מיום 24.12.1996 המופנה למר דרור קרישפין- מנהל האגף החקלאי במינהל (נספח 18 לתצהיר

עדות ראשית מטעם הרשות) הובהר על ידו כי:

"בעת פתיחת המכרז, אנו נדאג להפריד בין המגרשים שיוקצו עפ"י 727 לאלה שבהרחבה עפ"י 737 – כך שהמכרז לא יחול על המגרשים המוקצים לפי 737.

הקצאת המגרשים בהרחבה, תעשה בהתאם להוראות 737 ולא בדרך של מכרז".

(10.7) בקשת עזריקם לקדם תכנון של 281 יח"ד נוספות במסגרת החלטה 727 הובאה לדיון ביום 29.1.96 בפני הנהלת המינהל והנושא ירד מסדר היום.

צוין כי לעזריקם אושרה ע"י ועדת הפרוגרמות הרחבה ל- 101 יחידות דיור. (נספחים 19-20 לתצהיר הגב' אמיר).

(10.8) במכתב מיום 24.6.99 מטעם מנכ"ל המינהלה להסדרים במיגזר החקלאי בע"מ מר יוסי ישי לוועדה המחוזית לתכנון ובנייה (עם העתק, בין היתר, למינהל) (נספח 22 לתצהיר עדות ראשית מטעם הרשות) בו התבקשה הוועדה לאשר את התוכנית ולהעניק הקלות, מצוין כי המשקם קבע למחוק כ- 75% מחובות עזריקם והיתרה תיפרע ממימוש נכסי האגודה וחבריה.

(10.9) מפרוטוקול ישיבת "ועדת המשנה לועדה המלווה להחלטת מועצה מספר 737 שהתקיימה בירושלים ב- 13/10/99" (נספח 23 לתצהיר עדות ראשית מטעם הרשות) - ועדת אדומי

בנוגע ל"הרחבה למגורים במושב עזריקם" מצוין כי:

"המושב מבקש להחיל את הוראת אגף 51 יג' סעיף 4 א' להחכרת 65 מגרשים בהרחבה למגורים.

בהתאם לפסקי משקם מ- 7/11/94, ו – 29/11/98 הסכומים שיגבו מהמגרשים בהרחבה יהיו כדלקמן:

...

כל התמורה שתגבה משני הסעיפים האחרונים – 126,000 ₪. תיועד לכיסוי חובות האגודה...

החלטה: א. אין מניעה לאשר עקרונית את פרויקט ההרחבה במושב עזריקם.

ב. המושב ימציא לאגף שיווק וכלכלה במינהל, מסמכים תכניות וכל הדרוש לביצוע בדיקה ואישור הוצאות פיתוח.

ג. תערך שומא חדשה בהתאם למסמכים השונים שהוגשו על ידי המושב.

ד. הקצאת מגרשים בהרחבה תותנה בהצהרת האגודה ובהצהרת המתישב, בענין כל התקבולים ששולמו ו/או ישולמו עבור המגרש.

ה. כפי שהבהיר מנכ"ל המינהלה להסדרים במיגזר החקלאי, כל הסכום שיגבה ממכירת המגרשים בהרחבה בהתאם להצהרת המושב, יופקד בשלב ראשון בנאמנות בחשבון הפיקדון של המינהלה להסדרים, ויועבר בהמשך לנושים בהתאם להחלטת המשקם".

במכתב שמופנה לעזריקם מטעם המינהל – מר עוזי עמיר מנהל מחלקת עסקות חקלאיות מיום 10.1.2000) (נספח 24 לתצהיר עדות ראשית מטעם הרשות) מצוין כי בהמשך להחלטת ועדת המשנה לועדה המלווה להחלטת מועצה 737 מיום 13.10.99,

אושרה לעזריקם הקצאת 65 מגרשים (עפ"י סעיף 4א' להוראת אגף 51 יג') ועזריקם התבקשה להמציא בחוזר את המסמכים המצוינים במכתב.

בהחלטת הולנת"ע (וועדה לנושאים תכנוניים עקרוניים) מיום 29.2.2000: מצוין מפורשות כי מדובר בהרחבה המיועדת לאנשי חוץ וכי עפ"י תמ"א/ 31 ניתן להרחיב עד ל- 380 יח"ד מבלי להיזקק להקלה (נספח ו' לתצהיר עדות ראשית מטעם אלי ג'ורנו).

(10.10) במכתב מטעם עו"ד פלד (ב"כ החברה הקבלנית חברת ש.י. בר גל אחזקות בע"מ) מיום 27.6.2000 המופנה למנהל האגף החקלאי במינהל מר דרור קריספין הופנתה שאלה באשר להכנסת שותף וצוין בו כי בין חברת ש.י.בר גל אחזקות בע"מ לעזריקם עומד להיחתם הסכם יזמות לפי החלטה 737 וזאת בהמשך להסכם הקודם שנחתם ביום 24.2.1997 עפ"י החלטה 727. (נספח 34 לכתב ההגנה).

במכתבו של מר קרישפין מיום 19.6.2000, צורף המכתב דלעיל ומר מיכה טילקין מנהל מחוז ירושלים במינהל נתבקש להודיע איזה תוכניות מגורים אושרו ע"י המינהל בעזריקם, באיזו מסגרת ולפי איזה החלטות, מספר המגרשים, מצבן הסטטורי ומה שידוע בעניין. (נספח 35 לכתב ההגנה).

(10.11) במכתב תשובה, מיום 19.7.2000 מאת אברהם פינצי ממונה מחוזי מיפוי ומדידות במינהל

(נספח 36 לכתב ההגנה) נכתב כי:

"למושב עזריקם 2 תכניות הרחבה מאושרות:

ת.ב.ע. 9/115/03/8 ו – 10/115/03/8

בתכנית הראשונה - 70 מגרשים

בתכנית השניה – 31 מגרשים

סה"כ 101 מגרשים.

ועדת הפרוגרמות אישרה למושב 101 מגרשי הרחבה. הקצאות לפי שתי התכניות הנ"ל מבוצעות לפי החלטה 737.

המושב הכין ת.ב.ע נוספת להרחבה (34 מגרשים) התכנית הועברה לועדה המחוזית ללא חתימתנו". (הדגש אינו במקור – א.כ.).

(10.12) ביום 20.7.2000 נחתם הסכם תכנון וביצוע בין עזריקם חברת ש.י.בר גל אחזקות בע"מ לצורך מימוש הרחבת עזריקם עד ל- 31 מגרשים ("והואיל" עשירי להסכם – נספח ח לכתב התביעה).

במסגרת ה"פ 4030/01 אסרף נ' מנהל מקרקעי ישראל בה ביקשו בעלי זכויות ב"בתים מקצועיים" להקצות להם מגרשים במסגרת הרחבת עזריקם לפי החלטה 737.

ניתן צו מניעה זמני, אשר צומצם במסגרת ע"א 7696/98 ל – 10 מגרשים ואסר על הקצאתם.

(10.13) במכתב מטעם מרכז ועדת הפרוגרמות מיום 2.1.2002 המופנה לעזריקם הוחלט ע"י הועדה כי: "מאשרים תוספת להרחבה לא חקלאית 34 מגרשים לפי החלטה 373 של ממ"י, בהם 16 מגרשים שהם 15% ממס' הנחלות המתוכננות. סה"כ הרחבה לא חקלאית ביישוב תמנה 135 מגרשים.

הערות: תוספת הרחבה חריגה בשל מצב סוציו אקונומי".

אלא שכבר סמוך לאחר מכן, במכתב מיום 28.1.2002 מטעם מנהלת אגף חקלאי בפועל במינהל – שולה בן צבי (עם העתק, בין היתר, לעזריקם) מצוינת החלטת ועדת הפרוגרמות מיום 2.1.2002 -הרחבה נוספת לא חקלאית של 34 מגרשים בנוסף להרחבה שאושרה בעבר של 101 מגרשים.

נכתב כי בסה"כ נוצר עודף של 18 מגרשים מעבר למותר עפ"י החלטת מועצה 737 – 15%. צוין כי אין אפשרות לבצע הרחבה עפ"י המלצה זו. אשר על כן, מחוז ירושלים הונחה לאשר תכנית הרחבה הכוללת 15 מגרשים בלבד ובסה"כ 116 מגרשים.

כלומר – זמן קצר לאחר האישור, כבר נכתב מטעם המינהל כי אין אפשרות לבצע את ההרחבה החריגה.

הגב' אמיר העידה בדבר מסמכים המצויים בתיק המינהל ואינני סבורה, כי לא ניתן להסתמך על קיומו של מכתב זה רק בשל העובדה שהגב' בן צבי לא הובאה לעדות כנטען (ראה סעיף 32 לסיכומי עו"ד שפירא). קיימת חזקת תקינות לגבי רשות מינהלית.

במכתב כתוב, כי העתק נשלח לעזריקם. חלוף השנים ממועד המכתב (ינואר 2002) ועד מועדי שמיעת ההוכחות מונע אפשרות לבדוק כדבעי אם המכתב התקבל בפועל, אם לאו.

כותבת המכתב איננה אמורה לזכור בשנת 2016 אם היא באופן אישי הכניסה למעטפה העתק המכתב בחודש ינואר 2002.

אציין בעניין זה, כי לו היו התובעים סבורים, כי עדותה של הגב' בן צבי חשובה לצורך קעקוע חזקת התקינות המינהלית, היו רשאים כמובן לבקש זימונה לעדות.(הגם שלטעמי עדותה על אירועים לפני 14 שנה אינה בעלת משקל כלל).

(10.14) ביום 16.1.2002 התקיים דיון בפני המשקם עו"ד כוכבי בו נכח, בין היתר נציג המינהל מר אבי הרמתי ז"ל לצורך מתן אפשרות וסיוע במימוש 32 מגרשים.

בהחלטה שניתנה ע"י המשקם באותו יום נאמר, בין היתר, כי נחה דעתו של המשקם כי מר הרמתי נאות להגיע להסדר לפיו יתרת החוב לתקופה מסוף 1991 תקבע בימים הקרובים.

נקבע כי החוב יחולק ל -32 חלקים כשכל מגרש ימומש מכספי התמורה ויועבר למינהל החלק היחסי מחובו זה לפירעונו של החוב.

(10.15) עקב תלונה מטעם עו"ד דניאל מזרחי באשר לגביית כספים אסורים בגין הפניית מועמדים למינהל לרכישת מגרשים בהרחבת עזריקם ו"פברוק" פרוטוקול ישיבת ועד ההנהלה של עזריקם, הוקפא הטיפול של המינהל במתחם ההרחבה.

ביום 24.11.2010 התקבל מכתב בו הודיע המינהל כי ניתן לאפשר המשך שיווק במתחם ההרחבה וכי הדבר ייעשה עפ"י החלטות המועצה והנהלת המינהל (נספח כ"א לכתב התביעה).

(10.16) בפברואר 2011, הודיע המינהל על עצירת העסקאות בהרחבות מושבים במחוז ירושלים, מן הטעם שהמחוז לא ביצע את החלטת מנהל 1180, בעניין גביית גובה דמי ההיוון במגרשי ההרחבה (נספח י"ב לכתב התביעה – מוסכם).

(10.17) ביום 29.8.12 שלחה הגב' אמיר מטעם המינהל, מכתב לעזריקם לפיו בישיבת ההנהלה של המינהל התקבלה החלטה מיטיבה לאשר הקצאת מגרשים למומלצי האגודה שעברו ועדות קבלה ושילמו הוצאות פיתוח עד ליום 6.6.11 וזאת ללא התניית קיומו של מכרז מקדים כפי שנקבע בהחלטת מועצה 1180 והחלטה 1253 שבאה במקומה, כפוף להמצאת כל המסמכים המפורטים במכתב (נספח 41 לתצהיר עדות ראשית מטעם הרשות).

זאת ועוד; בסעיף 4 למכתב מצוין כי:

"תשומת לבכם מופנית להחלטת הנהלה 3212 האוסרת על קיומן של ועדות קבלה בישובים במרכז הארץ החל מיום 22.5.12. על כן, מומלצים לגביהם התקיימו ועדות קבלה לאחר 6.6.11 ועד ליום 22.5.12 (או מומלצים ששילמו הוצאות פיתוח לאחר 6.6.11) והעונים לקריטריונים שבהחלטת הנהלה 3212, הקצאת מגרשים למומלצים אלו תותנה בקיומו של המכרז המקדים בהתאם להחלטת מועצה 1253.

במקרים שאינם נופלים לגדר הוראת המעבר בהחלטת הנהלה 3212 (קרי: לא התקיימו ועדות קבלה עד ליום 22.5.12 ולא שולמו הוצאות פיתוח עד ליום 22.8.12), כלל המגרשים ישווקו במכרז פומבי".

בהמשך לכך, במכתב נוסף מיום 30.10.12 של הגב' אמיר, יש התייחסות להוראות מעבר בנוגע להחלטת ההנהלה 3212.

(10.18) ביום 7.3.2013 התקיים שימוע בנוכחות נציגי המינהל, נציגי עזריקם, נאמן מטעם המשקם ונציג מטעם הנאמן בנושא חשד לגביית כספים אסורים במושב עזריקם.

לטענת המינהל, בעקבות פרסום באינטרנט כי קבוצת "רכישה בכפר" מצויה בהתקשרות מול עזריקם בגין ההרחבה, הוזמנו נציגי עזריקם לבירור בהתאם להחלטת הנהלה 2692.

לסיכום הובהר והוחלט כי:

"6. ההקצאה בפטור ממכרז לאותם 32 מומלצים, ואשר בגינם נתקבלה תמורה, נחשבת ונמנית במסגרת מכסת תקן הנחלה (115%), ולפיכך ניתן להקצות בפטור ממכרז רק עוד מגרש אחד.

7. לפיכך, כל העסקאות שמצויות בהכנה במחוז (11 עסקות), יוחזרו לאגודה וזו תחליט על מומלץ אחד, אשר לו המחוז יערוך עסקה בפטור ממכרז בהתאם להמלצת האגודה (115% מתקן נחלות)".

כן נקבע כי עזריקם ימציא למחוז תצהיר כמפורט בצירוף קבלות עד ליום 15.4.13.

(נספח 42 לתצהיר הגב' אמיר).

(10.19) בחומר שצורף, נמצאת גם החלטת הנהלת הרשות מס' 3442 מיום 12.11.13: הסוגיה שנדונה הייתה האם לאפשר המשך הקצאת מגרשים בהרחבה במושבים חלץ, רווחה, נחלה, עזריקם וזבדיאל על רקע חשד לגביית "כספים אסורים" בפטור ממכרז או לשווק את יתרת המגרשים במכרז.

באשר לעזריקם צוין כי התקן הינו 101 נחלות. תוכנית: 8-10/115/03/8. מס' מגרשים: 135 מגרשים. 115% מתקן נחלות: 116 מגרשים. 115 מגרשים הוקצו.

התקבלה "הצעה להחלטה" וסוכם כי יוקם צוות שיגיש המלצותיו בפני הנהלת המינהל באשר לשאלות שהועלו.

(נספח 43 לתצהיר הגב' אמיר).

(10.20) במכתב מיום 22.12.2013 שהופנה לועד עזריקם מאת עו"ד ציפי בורשטיין פאר- סגנית יועמ"ש המרחב ברשות נכתב, בין היתר, כי:

"לאחר בדיקה שערכתי בעניין עולה, כי אין להפריד את המגרשים של "גבעת הדקלים" אשר שווקו באמצעות כונסי נכסים מטעם המשקם, משאר מגרשי ההרחבה. משכך, מגרשים אלו כלולים במכסת המגרשים אשר ניתנים לשיווק בפטור ממכרז על פי האגודה העומדים על 115% מתקן הנחלות בלבד.

עוד אוסיף, כי המגרשים אשר נמכרו ע"י המשקם הוקצו על פי החלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 737 שכותרת "הרחבות למגורים באגודות ישובים חקלאיים שהם מושב עובדים, כפר שיתופי, קבוץ, או אגודה שיתופית חקלאית" ואף בהחלטת מועצה זו נקבע כי מס' המגרשים בהרחבת כל יישוב יהיה עד ל-115% מתקן הנחלות.

לאור האמור, וכפי שנמסר לכם בעבר נותר מגרש אחד לשיווק בפטור ממכרז בהתאם להמלצת האגודה והכל בהתאם להחלטת הנהלה 3213".

(נספח 45 לתצהיר עדות ראשית מטעם הרשות).

החלטה 3552 של הרשות התקבלה ביום 29.4.2014 (נספח 44 לתצהיר עדות ראשית מטעם הרשות).

מוסכם כי עזריקם נכלל בגדר החלטה 3552 מן הטעם שהיה אחד המושבים בהם "התקבלו תלונות" לגביית כספים אסורים.

11. לאור הפירוט הכרונולוגי (המייגע קמעא) דלעיל הגעתי למסקנה ולפיה אין לקבוע, כי המינהל התחייב לשיווק מגרשים שמעבר ל- 115% בפטור ממכרז בניגוד להחלטות מועצת המינהל, וכי במקרה דנן אין הצדקה לכפות על המינהל לפעול בניגוד להחלטות מועצת מקרקעי ישראל.

יש לזכור, כי חובת המינהל לפעול בהגינות, שיוויון, היעדר אפליה ותום לב נועד גם למנוע מצב, שבו יינתנו הטבות חריגות לתובעים אשר מפלות אותם לטובה ביחס ליתר האגודות השיתופיות.

מר אדומי בעדותו אישר, כי הוא אינו מכיר אגודה אחת במרכז הארץ שבה נפרץ מחסום ה- 115%.

מר אדומי העיד, כי 65 המגרשים הם חלק מ- 117 המגרשים (הנמצאים במכסת ה- 115% - א.כ.) וכן עמד על כך שהמינהל לא יכול לשווק יותר מ- 115% לאור החלטות המועצה. (עמ' 64 שורות 27-31 לפרוטוקול).

העד אישר בעדותו, כי המצב שונה כאשר מדובר במושב הנמצא בקו עימות ואישר, כי במושב אדרת אישרו מעבר ל- 115%. (השוני בין סוגי הישובים נעשה עוד בנוסחה של החלטה 737).

ב"כ התובעים היפנה להסדר בין המינהל וחברי מושבים בנוגע למושב אדרת, שם הוקצו למשתכנים 4 מגרשים בפטור ממכרז. (ת"א 23150-01-12 מרציאנו נ' רמ"י, ת.א. 14342-08-12 איצקוביץ נ' רמ"י ות"א 147552-08-12 אטיאס נ' רמ"י.

הסדר פשרה צורף (באישור) לסיכומי התובעים.

בהתחשב בכך שעזריקם אינו נחשב למושב בקו עימות, לא ניתן לקבוע כי הופלה לרעה ביחס למושב אדרת, וניתן לקבוע עובדתית, כי ככל שבקשתו מהמינהל לשיווק יתרת המגרשים בפטור ממכרז היתה מתקבלת, אזי הוא היה מופלה לטובה ביחס למושבים המקבילים לו.

12. המונח "הרחבה" פירושו הרחבת השימוש למגורים במסגרת משבצת הקרקע של היישוב החקלאי, על חשבון שימוש חקלאי בקרקע ואין פירושו הרחבת שטחו של היישוב החקלאי (ראה בעניין זה סעיף 1 לתוספת להחלטה 612).

החלטה 612 של מועצת מקרקעי ישראל אפשרה לראשונה תוספת בניה למגורים ביישובים חקלאיים על חשבון שטחים בייעוד חקלאי שהיו חלק מהנחלות החקלאיות.

החלטה 612 והחלטה 737 שבאה תחתיה, נועדו ליצור איזון בין הצורך לאפשר בנייה למגורים ביישובים חקלאיים לבין הצורך לשמור על האופי והצביון החקלאי של היישובים.

הצורך בשמירה על איזון זה מאפשר להבין את המגבלות על כמות יחידות הדיור החדשות שניתן לבנות במסגרת הרחבתו של היישוב החקלאי למגורים, אשר קבועות בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל הנוגעות ל"הרחבה" ביישובים חקלאיים (ראה את פסק דינה של כב' השופט ברון ת"א (מחוזי ת"א) 2773/00 בוקר נ' מינהל מקרקעי ישראל (14.9.06) בפסקה 12).

זאת ועוד; במסגרת החלטה 737, על מנת לשמור על מערכת קהילתית וחברתית תקינה ניתנה ליישוב החקלאי הזכות להמליץ בפני המינהל על מתיישב חדש כתנאי להקצאת המגרש ע"י המינהל. כלומר, הזכייה במגרש ההרחבה לא הייתה על בסיס מכרז, אלא לפי המלצה של היישוב החקלאי. כמו כן, נתנה הנחה בדמי החכירה לחוכרים שנמצאו מתאימים ע"י היישוב החקלאי.

13. סעיף 21 להסכם המשבצת עוסק בסיום השכירות והשבת הקרקע למינהל עקב שינוי הייעוד. עיגון להוראה זו ניתן למצוא כבר בהחלטה מס' 1 של מועצת מקרקעי ישראל מיום 17.5.1965 שעניינה מדיניות הקרקע בישראל (סעיף 10) (ראה בעניין זה ע"א 7434/10 קיבוץ מגל נ' מינהל מקרקעי ישראל – מחוז חיפה, סעיף לפסק דינו של כב' הש' ע' פוגלמן (21.10.12)).

14. מהשתלשלות העניינים דלעיל, ניתן לראות כי בעזריקם התקיימו במהלך השנים שני מסלולים נפרדים לתוספת מגרשים לבנייה במושבים. האחד, לפי החלטה 737 והשני, לפי החלטה 727.

מפירוט ההתכתבויות והמסמכים ניתן לראות, כי היו גם מסמכים שהוחלפו בין הצדדים אשר התייחסו למגרשים בבנייה במסגרת שני המסלולים השונים, בפועל, מדובר בשני מסלולים נפרדים, אשר כל אחד מהם כפוף לתנאים ומגבלות שונים בהתאם להחלטות השונות של מועצת מקרקעי ישראל, החלות על כל אחד מהמסלולים.

15. במסגרת "ההרחבה" נכללת כל תוספת של מגרשים למגורים במשבצת הקרקע של האגודה ולא ניתן להחריג מתקן ההרחבה מגרשים אשר שווקו במיזם בנייה מסוים.

על תנאי ההרחבה בתיק זה, חלות ההחלטות של מועצת מקרקעי ישראל, כפי שהיו בתוקף במועדים הרלוונטיים לתביעה זו.

התארגנותו והתנהלותו של עזריקם, מתייחסת לתנאים של המינהל, כפי שהם מוצאים ביטוי באותה עת, בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל.

ההחלטה אשר בתוקף במועד הרלוונטי החלה בנוגע להליך הרחבת היישוב, קובעת מגבלות מסוימות, תנאי שיווק, הליך קבלה של רוכשים ויוצרת את הסביבה הנורמטיבית במועד ביצוע ההרחבה.

16. בהקשר זה, לא ניתן להתעלם מהעובדה שבפועל עו"ד שפירא והאגודה הבינו, לפחות לאחר החלטת ועדת הפרוגרמה מיום 2/1/2002, ומהעובדה שבפועל המינהל הסכים לפעול לפי החלטה זו במשך שנים כי יתאפשר להם לשווק גם את המגרשים שמעבר למכסת ה- 115%. הרי עוד בשנת 2010 אישר המינהל קבוצה של 7 מומלצים, זאת למרות שעוד ביום 28/1/2002 נכתב על ידי המינהל, כי לא ניתן יהיה לפעול לפי החלטת ועדת הפרוגרמות.

17. עזריקם מסתמך בהליך ההרחבה על תנאי המינהל, כפי שבאו לידי ביטוי בהחלטות שהיו רלוונטיות באותה עת. אך, עזריקם אינו מוגן מפני שינוי המדיניות והדין ע"י מועצת

מקרקעי ישראל והמינהל, כפוף ליישום השינויים בהגינות ובסבירות הראויה (ראה בהקשר זה: בג"צ 198/82 מוניץ נ' בנק ישראל, פ"ד לו (3) 466, 470; בג"צ 446/12 בנאי נ' המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין, פ"ד נ(2) 582, 594).

תחולה מיידית של שינוי עשויה להיראות כוחנית ושרירותית ועל כן, לפגוע באמון הציבור במינהל הציבורי.

הוראות המעבר מטרתן לאזן באופן מספק את אינטרס ההסתמכות של עזריקם.

הוראות המעבר במקרה דנן איפשרו לפעול לפי החלטות שכבר בוטלו, שנים לאחר שבוטלו, אך גם לכך יש סוף ולגבי המגרשים הנותרים חלף גם המועד שנקבע בהוראת המעבר (ראה סעיף 10.17 לעיל).

18. במקרה דנן, לא ניתן לקבל הטענה ולפיה המינהל לא פעל כדבעי ובחוסר תום לב.

החלטה 737 כאמור, קובעת את דרך ההרחבות למגורים ביישובים החקלאיים.

נקבע בה כי האסיפה הכללית תקבע את מספר המגרשים בהרחבה, בהתאם להמלצת ועדת

הפרוגרמות של המנהל, האגודה תתאם עם המינהל את התוכנית המוצעת ותידרש להסכמתו.

החלטה 373 לא העבירה ליישובים החקלאיים את הסמכות לקבוע מדיניות קרקעית.

כל שהועבר הוא היכולת לקבוע באופן נקודתי, בהתאם לצורך ולאופי האגודה, רשימת מועמדים מומלצים להתיישבות במסגרתם.

לישובים המבצעים ניתנה אפשרות להמליץ על המועמדים להתיישבות במסגרת ההרחבה.

הסמכות לעניין ההתקשרות עם המועמדים נותרה בידי המינהל (הפ 5413/06 (מחוזי - י-ם) יחזקאל נ' ועד הנהלת האגודה השיתופית אבן ספיר- מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ, (15.11.07 - פסקה 6).

19. אבסס קביעתי ולפיה המינהל אינו רשאי לאפשר יתרת המגרשים בפטור ממכרז גם על סמך העדויות שנשמעו.

עדותה של הגב' רחל אמיר – ראש צוות בכיר לקידום עסקאות חקלאיות מרחב עסקי ירושלים, רשות מקרקעי ישראל, מינואר 2012 (במינהל משנת 1994), אשר הגישה תצהיר עדות ראשית מטעם המינהל.

העידה כי כל הניסיונות להסדר חוב המושב בהתאם למתווה הקבוע בהחלטת מועצת מקרקעי ישראל 727 (בדרך של פדיון חלק ממקרקעי המשבצת) לא צלחו והמושב פעל לתכנון עפ"י החלטה 737 קרי, מגרשים בהרחבה.

לטענתה, כל נציגי האגודות להן אושר שיווק למטרות שיקום האגודה ידעו כי מגרשים שישווקו במסלול זה כפופים למגבלות החלטה 737, לרבות אופן התשלום לרשות עבור הקצאת המגרשים (66% מערך הקרקע) וכי מגרשים אלו ייגרעו ממכסת תקן ה- 115%.

כמובן שהיא לא יכולה להעיד על "ידיעה" של מישהו אחר, אך לא ניתן להתעלם מקיומו של מכתב, שנחזה על פניו ככזה שהעתק ממנו נשלח גם למושב עזריקם.

עד למועד מתן התצהיר (7.1.16) נערכו ברשות 117 עסקות למגרשים בהרחבת עזריקם (3 מגרשים אחרונים הוקצו עוד בשנת 2012) בשלושת התוכניות המאושרות להרחבת עזריקם, כך שלא נותרו כלל מגרשים בהרחבה הניתנים להקצאה בפטור ממכרז וזאת כדלקמן:

(1) תכנית מס' 9/115/03/8 מיום 23.3.95 , 71 מגרשים שמספרם 232-300 – שכונת נווה יוחנן. (תכנית 10/115/03/8 מיום 23.4.98, שינה ייעוד של מגרש מס' 246 ממגורים לציבורי ובכך בתכנית לעיל נותרו 70 מגרשים).

(2) תכנית מס' 8/115/03/8 מיום 27.3.97, 32 מגרשים שמספרם 200-231 – שכונת גבעת הדקלים.

(3) תכנית מס' 13/115/03/8 מיום 7.7.04, 34 מגרשים שמספרם 1-34 – שכונת נוף הדרים.

הוסבר בתצהיר כי בהתאם לחוזה המשבצת, תקן הנחלות בעזריקם עומד על 101, כך ש-115% ממכסת המגרשים בהרחבה המותרת עומדת על 116.15 והרשות בחרה לעגל ל- 117 מגרשים, כאשר המושב תכנן 136 מגרשים בהרחבה, דהיינו מעל המכסה המותרת.

בחקירתה הנגדית אישרה, כי מעט מושבים קבעו מראש שכל בעל נחלה יקבל מגרש. רוב המושבים לא נדרשו לסוגייה בנוגע למתן מגרש לכל נחלה באספות והוסיפה כי ייתכן ויישמו זאת בפועל (עמ' 76-77).

כמו כן העידה כי המנהל דרש מהאגודות לקיים מכרז מקדים מיום 6.6.11 וזאת בהתאם להחלטה 1180 שהתקבלה עוד בשנת 2009 (עמ' 78-79).

העידה כי ההרחבה במושב עזריקם הוקפאה בעקבות תלונה של דניאל מזרחי בשנת 2010 שלא נמצא בה ממש ולאחר כשנתיים, שלוש הוחלט להמשיך את ההרחבה. (עמ' 80-81 לפרוטוקול הדיון).

העדה אישרה כי המינהל רוצה לשווק בעצמו את המגרשים שמעבר למכסת ה- 117 מגרשים. (עמ' 85 שורות 2-4 לפרוטוקול הדיון).

לפי עדותה, בשיווק בפטור ממכרז, המנהל מוציא שמאי לכל מגרש ומשלמים 91% מערך השמאות וכי בשיווק במכרז מדובר במחיר השוק. העדה התנגדה לעמדה לפיה ההטבה להקצאת מגרשים בפטור כיום אינה הטבה גדולה (עמ' 88 לפרוטוקול הדיון).

העידה כי המינהל ויתר על 75% מהחובות שלו והסכים כי 25% מהנכסים של האגודה יימכרו גם בדרך של התמורות בגין המגרשים, אך זאת רק לגבי נכסים שיש להם זיקה לאגודה – מכסת 115%. היא מציינת בעדותה כי היו מושבים שהמנהל הסכים למכירת כל המגרשים

ולא ניתן היה לאחר סיום מכירת המגרשים וכיסוי החובות, לבקש מגרשים גם לבנים (עמ' 90 שורות 7-10, 25-28).

אציין, כי מקובלת עלי טענת המינהל ולפיה כאשר עו"ד שפירא פרסם הצעה לרכישת המגרשים לפי הוראות המשקם, לא היה מדובר במכרז פומבי מבחינה מהותית. המגרשים שווקו בתחילה למי ש"אותרו" על ידי הקבלן ורק לאחר מכן זכו להמלצת האגודה.

עזריקם בכתב התביעה אכן לא טען, כי היה מדובר ב"מכרז פומבי" (ראה סעיפים 31, 43, 44 ו-47 לכתב התביעה של עזריקם).

20. באשר לתב"ע השלישית (משנת 2004):

הליכי התכנון במדינת ישראל, שכוללים את קביעת יעדי התכנון והמסגרת התכנונית מופקדים לפי חוק התכנון והבניה בידי רשויות התכנון השונות.

רשויות אלה משמשות גופים מקצועיים שבידם ראייה תכנונית כוללת, אשר באה לידי ביטוי באמצעות תכנית מתאר ברמה הארצית, המחוזית והמקומית.

בתצהיר עדות ראשית מטעם אלי ג'ורנו, נטען כי לאור החלטת הולנת"ע מיום 29.2.2000 ולאור החלטת ועדת הפרוגרמות מיום 2.1.2002 הוכנה תב"ע חדשה אשר קיבלה תוקף בשנת 2004, בתכנית מפורטת 13/115/03/8 אשר הכשירה 34 מגרשים נוספים למגורים, במתחם שכונה "נווה הדרים".

כך העמידה התב"ע השלישית את סך המגרשים בהרחבה הלא חקלאית במושב עזריקם על 135 (ראה סעיפים 18-20 לתצהיר).

לפיכך, נוצר מצב בו לכל בעל נחלה נשמרה הזכות למגרש בהרחבה; 32 מגרשים ימסרו לגורם חיצוני אשר רכש את הזכויות במגרשי גבעת הדקלים בהתאם להחלטת המשקם ו -2 מגרשים נוספים ימסרו למומלצים נוספים מטעם האגודה.

הגב' רחל אמיר בחקירתה הנגדית אישרה, כי התב"ע של מושב עזריקם כוללת 135 מגרשים (פרוטוקול מיום 20.3.16 עמ' 90 שורות 31-32 עד עמ' 91 שורות 1-2). על כך אין חולק.

מחקירתו הנגדית של מר אדומי ע"י ב"כ עזריקם עלה כי הוא לא יודע בדיוק מה קרה בעניין עזריקם בנוגע לתב"ע אך הבהיר כי אם המינהל אישר זאת, אזי מי שאישר, עשה טעות וכי יתכן גם מצב בו "תעבור" תב"ע שלפיה לעזריקם מעל 115 מגרשים, מבלי שהמנהל אישר זאת.

הבהיר כי פעמים רבות מאשרים בוועדה המחוזית לאחר התנגדות של המנהל מסיבות שונות. בכל מקרה, העיד כי המינהל מחויב להחלטות המועצה שמגבילות את המינהל ל- 115%.

(ראה עמ' 64 לפרוטוקול הדיון מיום 20.3.16).

גב' אמיר התבקשה להציג אסמכתא לכך שהמינהל אמר שלמרות שיש תב"ע תקפה, אזי הוא ישווק במכרז את המגרשים מעבר למכסת ה- 115%.

בהקשר זה העידה כי: "...המנהל לא אומר לאף אחד כמה יש לו, המנהל לא יושב ועושה ספירה, הוא בסך הכל, אני לבד מרחב ירושלים מטפלים ב-200 ישובים, המנהל לא עושה את הספירה הזאת. יש החלטות מועצה וצריך לעמוד בהם. כשאנחנו מקבלים המלצות אנחנו בודקים. כמה הוקצו. גם אם יש תכנונים וזה לא ייחודי לעזריקם, שיש להם מגרשים מעבר למכסת ה-115". (עמ' 92 שורות 4-9).

שוכנעתי לאור העדויות והמסמכים, כי העובדה שהתב"ע כוללת 135 מגרשים, אין בה כדי לשנות את המכסה המותרת עפ"י החלטות המינהל ואין בה כדי להכשיר מגרשים נוספים מעל תקן הרחבה המותר, בפטור ממכרז.

21. עדי התובעים:

מר ג'ורנו העיד מטעם עזריקם. בהתאם לתצהיר עדות ראשית מטעמו הינו תושב עזריקם משנת 1963, חבר באגודה משנת 1985 ומכהן כיו"ר האגודה משנת 2001.

בחקירתו הנגדית העיד כי כאשר מאושרת תכנית, כמו של נווה יוחנן, הקרקע הופכת מייעוד חקלאי למגורים וכי השטח של השכונה במידה והיה שייך במשבצת לעזריקם, אז הוא שייך

לעזריקם (עמ' 12-13 לפרוטוקול מיום 29.2.16). הסביר כי העיקרון של האגודה הוא שוויון זכויות לכל והתפקיד שלו הוא שכל בעל נחלה יקבל מגרש, וכרגע לא כולם קיבלו (עמ' 17 שורות 17-21).

בנוגע לתכנית שאושרה בשנת 2004, הועד של האגודה שמנה 7 חברים הוא הגוף שבחר את המומלצים (עמ' 23 שורות 3-15 לפרוטוקול הדיון מיום 29.2.16).

באשר להרחבה של נווה יוחנן: 65 מגרשים העיד, כי "חלק מהכספים יועדו לתשלום חובות וזה מה שנאמר לי בזמנו, בתקופה ההיא". (עמ' 26 שורות 14-16) לאחר מכן, בהמשך עדותו שינה את גרסתו והעיד כי כדי לסגור את החובות שווקו בפועל 32 מגרשים, לפי ההמלצה של האגודה (עמ' 28-29 לפרוטוקול הדיון).

העיד כי ההרחבה של ה-34 מגרשים נעשתה כדי להשלים לכל נחלה מגרש הואיל וללא הבטחה זו לא ניתן היה לטענתו, להעביר את תכנית השיקום (עמ' 30 שורות 28-30).

כשנשאל העד כמה מגרשים מתוך ההרחבות שווקו בפטור ממכרז השיב כי לדעתו 94 מגרשים אך לצורך תשובה מדויקת הוא צריך לבדוק (עמ' 31 שורות 7-29).

לעדותו אין משקל ממשי לצורך חיזוק התזה המשפטית של התובעים. גם כשהוא לא דייק במסמכים או בעובדות, הוא נהג כך כיוון שאין לו ידיעה מבוססת בסוגיה המשפטית שהיא בליבת המחלוקת.

22. תצהיר עדות ראשית מטעם לורית קרדוזו (קרן)- אחת מארבעת ילדיהם של ניסים ושמחה סמדג'ה שהינם חברי מושב עזריקם ובעלי משק חקלאי משנת 1978. נישאה לדרור בשנת 2006 ובשנת 2011 דרשה את זכותה לבניית בית בחלקת הבנים הממשיכים, בהרחבת עזריקם.

התשובות שקיבל אביה מוועד המושב פעם אחר פעם היו כי אינו יכול לקבל המלצה מחברי הועד כיוון שלא ניתן להקצות את הקרקע בשל חובות ישנים של המושב למשקם. בשלב מסוים שילם אביה את חלקו בחוב המושב למשקם וביום 10.6.13 ניתנה ההמלצה ביודעין כי השטח האחרון במושב יינתן לה ולבעלה.

על סמך המלצת המושב שילמה את השלב הראשוני של עלות הפיתוח על סך 75,170.20 ₪. לאחר מכן, ניתנה המלצת הועדה המקומית לתכנון ולבניה באר טוביה וכן המלצת המועצה והמלצת המושב, לעשיית הסכם חכירה.

בסעיף 10 הצהירה כי: "בעת ביצוע התשלום במועצה, נשאלנו מדוע אנו נשלמים עבור הפיתוח, שעה שכבר אין שטחים מכיוון שהמנהל קיבל החלטה מדצמבר 2012 (או בסמוך), לפיה לא ניתן עוד לשווק מגרשים למומלצים בפטור ממכרז. השבנו כי אנו פועלים על סמך המלצה של המושב, וידוע לנו כי נותר שטח אחרון שהוקצה לנו".

בהמשך העידה כי ביוני 2013 פנו למינהל כדי לפתוח תיק ולהמשיך את תהליך רכישת הקרקע ולשם כך הציגו אישור המינהלה להסדרים כי אין כל מניעה להקצאת המגרש אולם במינהל הוסבר להם כי לא ניתן לעשות זאת הואיל וישנו מגרש אחד בלבד שלא הוקצה ולא ניתן להקצותו אלא במכרז.

העדה מסבירה כי שאיפתה הייתה להקים בית במושב ולגדל בו את ילדיה, כדור רביעי בעזריקם וכי תקוותיה וחלומותיה התנפצו והצורך לחפש מקום מגורים חלופי מסב לה "מפח נפש וצער עמוק".

בחקירתה הנגדית (עמ' 34-37 לפרוטוקול הדיון מיום 29.2.16) הוסיפה כי שוריין לה מגרש 299 במסגרת ההרחבה הראשונה בנווה יוחנן, החובות שאביה נתבקש לשלם היו חובות אישיים בגין נחלה 26 (חובות של אביו של אביה). העדה אישרה כי לאחר שאביה שילם את

החוב על מנת לשחרר את החלקה, היא קיבלה המלצה מהמושב, שילמה דמי פיתוח ואז התבקשה ע"י המינהל להביא המלצה עדכנית. היא שבה לאגודה ואז נאמר לה שהואיל וזה המגרש האחרון יש לערוך הגרלה בין כל מי שלא קיבל נחלה. לפיכך, העדה השיבה כי אולי תגיע לשלב בו תחליט לתבוע את האגודה.

מעדותה עולה, כי בפועל עד לשנת 2013 העיכוב לא נבע מהתנהלות המינהל או בשל סיבות הקשורות להליך משפטי זה או אחר, אלא בשל כך שרק בשנת 2013 התאפשר לה לרכוש מגרש לאחר תשלום חובו האישי של אביה.

23. מר רגב אייל – גם עד זה לא התעכב במימוש הזכות לרכישת מגרש מסיבות הקשורות במינהל או בשל צו מניעה ותלונות של צדדי ג'. הוא יליד שנת 1987 (כלומר – כיום בן 29).

העיד כי בשנת 2005 התקבל אצל אביו צו משקם סופי והוא הופנה למנהל לשחרור מגרש 296.

העיד כי היה צעיר מכדי לממש את המגרש ולאחר מכן החל שירותו הצבאי. בשנת 2010 השתחרר מהצבא והחל ללמוד ובמועד החתימה על התצהיר עמד טרם סיום לימודיו וברצונו להקים בית בעזריקם אולם העיכובים בהקצאת המגרשים הובילו למצב בו אין עוד אפשרות לממש חלקות בפטור ממכרז ובינתיים עלו המחירים באופן שאינו יכול עוד לעמוד בהם. העד הצהיר כי ביום 23.9.2012 שילם אביו את הוצאות הפיתוח למועצה האזורית באר טוביה. לאחר מכן, פנה עם אביו למינהל כדי להסדיר את רישום החלקה ולבצע יתרת תשלום. אז נודע לו במינהל כי הוקפאו חלקות של חברי משק וכי נאסר על המושב להקצותן בפטור ממכרז.

כלומר – מלוח הזמנים עולה, כי גם הוא לא עמד בתנאי הוראות המעבר מסיבות אישיות.

24. הגב' שני פחימה פיש -ילידת שנת 1984, בת מושב עזריקם. בשנת 2006 זכתה בהגרלת המגרשים לשלב א' בהרחבה. כחודש לאחר מכן התחתנה ועל כן, העדיפה להמתין למימוש המגרש בשלב ב' שאמור היה להיות כשנה לאחר מכן. לאור ההבטחות והתקוות כי האדמות ישוחררו, נמנעה שנים רבות מרכישת נכס ומשנת 2006 מחירי האדמות והדירות עלו באופן שלא מאפשר לה רכישת נכס אחר. לטענתה, העיכובים בהקצאת המגרשים הסבו נזק עצום ועגמת נפש קשה, למשפחתה ולה.

בחקירתה הנגדית הוסיפה כי להוריה יש "בית מקצועי" (ולא נחלה) ואישרה כי אחיה כי קנה בעזריקם בית ממישהו שמכר בית בנווה הדרים.

כלומר – קיימת אפשרות לגור בעזריקם (במחיר שוק) גם אם יתרת המגרשים לא תשווק בפטור ממכרז.

25. מר יצחק אייל – יליד שנת 1956, חבר מושב וחבר וועד בעזריקם. עוסק בחקלאות ברפת בעזריקם.

לאחר שבשנת 2005 התקבל צו משקם סופי, ביקש להמליץ על בנו רגב לקבלת מגרש בהרחבה והופנה ע"י המינהל לשחרור מגרש 296.

לאחר שבנו סיים את שירותו הצבאי, ביום 23.9.12 שילם את הוצאות הפיתוח ופנה למינהל עם בנו בצירוף המסמכים הנדרשים על מנת להסדיר את רישום החלקה ולבצע יתרת תשלום.

רק אז נודע להם במינהל כי החלקות של חברי המשק הוקפאו ונאסר על המושב להקצותן בפטור ממכרז.

לטענתו קופחו זכויותיו ביחס לבני מושב אחרים שמימשו זכויותיהם.

בחקירתו הנגדית (עמ' 37-40 לפרוטוקול הדיון מיום 29.2.17) אישר כי עפ"י בקשתו, האגודה שריינה לו את מגרש 296 בהרחבה הראשונה בנווה יוחנן וכי כל אחד קיבל המלצה לחלקה אחרת, 10 בעלי נחלות טרם מימשו את זכותם והוא אינו מכיר בעל נחלה שקיבל 2 מגרשים בהרחבות.

26. מהעדויות עלה, כי בפועל בשל התמהמות העדים מסיבות אישיות הקשורות עימם, חלפו שנים רבות, מאז שניתנו החלטות שונות בתחילת שנות ה- 2000, שלגביהם נטען כי הן יצרו את אינטרס ההסתמכות של התובעים.

המצב המשפטי בנוגע להחלטות מועצת מינהל מקרקעי ישראל ובכלל זה בנוגע להחלטה 737 התחדד ואין לקבוע, כי ביחס לתובעים היתה הבטחה שלטונית לפעול בניגוד להחלטות מועצת מינהל מקרקעי ישראל, ובפרט – בחלוף שנים כה רבות .

העובדה ששולמו דמי פיתוח למועצה האזורית וכי בוצעו עבודות פיתוח, אין בה כדי להוביל להצהרה ולפיה המינהל מחויב לפעול בניגוד להחלטותיו.

אינני מסכימה עם דברי ב"כ התובעים בסעיף 128 לסיכומיו.

"לסיום פרק זה, תטען התובעת, כי מעשיה של הרשות, אשר מונעת ממנה לאפשר לבנים ובנות של בעלי נחלות להקים את ביתם על הקרקע מסיבות לא ענייניות, לתכלית שאינה ראויה ובאופן שאינו מידתי, פוגעת אף בזכויותיה הקנייניות, ומשכך – אסורה היא, על פי הוראות חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו".

הבנים והבנות של מושב עזריקם יהיו רשאים כמובן לרכוש מגרשים שישווקו, ללא פטור ממכרז .איש לא אוסר עליהם לגור במושב עזריקם.

דווקא בשל הרצון לשמור על אדמות המדינה והאינטרסים של המדינה ביטל בית המשפט העליון בבג"ץ קשת את החלטה 737 ולמעשה צמצם את שיקול הדעת של המינהל על מנת למנוע מצב שבו ייסחרו אדמות המדינה שלא לפי שווין וערכן, ובניגוד לצדק חלוקתי.

27. מסקנות:

א) ספק אם בשנות ה- 90 של המאה הקודמת – תחילת המאה הנוכחית ,מצג המינהל כלפי עזריקם היה כזה שבו הובטח להם לשווק יתרת המגרשים בפטור ממכרז בניגוד להחלטה 737.

כלומר – מעבר ל- 115% מהמגרשים. הרי בהחלטות הרשויות השונות (לרבות המשקם) היתה הפניה להחלטה 737.

ב) יחד עם זאת, אני מוכנה לצאת לטובת התובעים מנקודת מוצא, כי הם הבינו את הלך הדברים כהסכמה לכך שיתאפשר להם לשווק גם מגרשים מעבר ל- 115% בפטור ממכרז.

מי שהזדרז לפעול, גם זכה למימוש מגרש בפטור ממכרז.

ג) ברבות השנים, ולא מטעמים הקשורים למינהל באופן שניתן ליחס לו "משיכת זמן שלא בתום לב" ,משהוברר כי מימוש המגרשים הנותרים בפטור ממכרז מנוגד להחלטות מועצת מקרקעי ישראל, ראו עצמם הגורמים הרלוונטיים במינהל, מחויבים לפעול בהתאם להחלטות מועצת מקרקעי ישראל ולפסיקה.

לפיכך, עמדו על כך שלא ניתן לשווק מעבר ל – 115% מהמגרשים בפטור ממכרז.

ד) חשש להתמרמרות מצד חלק מבעלי הנחלות שלא הוקצה להם מגרש אינו יכול להוביל ל"כיפוף" הוראות הדין, וגם העובדה שכבר שולמו דמי פיתוח למועצה האזורית ובוצעו עבודות פיתוח, עשויה להקים עילה להשבת הכספים מהגורם שקיבל את הכספים, אך אין בה כדי להצדיק קבלת תביעה הצהרתית שתורה למינהל לפעול בניגוד להחלטות המועצה.

על כן, לאור האמור לעיל, דין התביעה להידחות.

28. לסיכום:

א) לאור האמור לעיל, דין התביעה להידחות.

ב) לפנים משורת הדין, ובשים לב לכך שלא מצאתי פגם בתום ליבם של התובעים, ישא כל צד בהוצאותיו.

ג) המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ל' ניסן תשע"ז, 26 אפריל 2017, בהעדר הצדדים.