הועברה לעיוני בקשת התובע מיום 30.12.14 שזו כותרתה: "בקשה מכב' נשיאת בימ"ש השלום – לפי סעיף 79 א' לחוק בתי משפט להעברת התיק לבימ"ש המוסמך לדון בתביעה כהוראת סעיף 79 א הנ"ל".

עיון מעמיק בתוכן הבקשה מצביע כי כוונת התובע בבקשתו לסעיף 79(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד – 1984 (להלן: "החוק") העוסק בסעד בשל חוסר סמכות ולא בסעיף 79 א לחוק הדן בפשרה, כפי שנכתב בכותרת הבקשה שהוגשה. יוצא אפוא, כי התובע מלין למעשה על פסיקת כב' הרשמת הבכירה נעמה פרס מיום 2.12.14 בה נמחקה תביעתו של התובע ,בין היתר, מהטעמים כי הסמכות העניינית לדון בטענותיו נתונה לוועדת הערר שליד בית המשפט המחוזי מרכז וליד בית המשפט המחוזי בנצרת. בית המשפט המליץ לתובע לפנות לארגונים התנדבותיים המעניקים סיוע משפטי ללא תשלום או תמורה וחווה דעתו, מבלי לנקוט עמדה, כי בידי התובע להגיש בקשה להארכת מועד להגשת ערר, בפני וועדת הערר הרלוונטית, ככל שיחפוץ בכך (ראו: פסק הדין מיום 2.12.14).

צודק התובע כי מותב זה, בשבתו כנשיא בתי משפט השלום במחוז תל אביב, אינו בעל סמכות לשמש כערכאת ערעור על החלטת כב' הרשמת הבכירה נעמה פרס (סעיף 1 רישא לבקשתו) ואף יודגש כי על פי חוק אין בסמכותי להתערב בהחלטות שיפוטיות של השופטים והרשמים.

התובע רשאי להשיג על פסק הדין בהתאם להוראות החוק והמועדים הקבועים בו.

המזכירות תוודא העברת ההחלטה לצדדים .

ניתנה היום, כ' טבת תשע"ה, 11 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.