1. בקשה לאישור הסכם פשרה בהתאם לסעיפים 18, 19 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות") היא הבקשה שלפני.

2. המבקשת הגישה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד המשיבה, תה ויסוצקי בע"מ, (להלן: "החברה" או "המשיבה") בטענה כי המשיבה מפרסמת את מוצריה במדיות פרסומיות שונות ובמסגרתם מייחסת למוצרים אלה סגולות רפואיות שונות לרבות יכולת ריפוי מחלות וכן תכונות נוספות התורמות להרגעת הגוף והנפש וכן תורמות, בין השאר, להורדת רמת הכולסטרול, לבריאות הלב, להקלה בבעיות במערכת העיכול ובכלל לבריאות זה הצורך את המוצר. לטענת המבקשת אין המשיבה רשאית לייחס למוצריה במסגרת הפרסום, סגולות אלה, וכשהיא עושה כך היא מפרה את הוראות הדין, קרי, את תקנות בריאות הציבור (מזון) (איסור ייחוס סגולות ריפוי למצרך מזון) תשל"ח-1978, פעלה בניגוד להוראות סעיף 63 לפקודת הנזיקין, בניגוד לסעיף 2 לחוק הגנת הצרכן ולסעיף 1 לחוק עשיית עושר ולא במשפט כמו כן טענה המבקשת כי המשיבה גם מפרה את התקן בעניין סימון מזון ארוז מראש.

3. במסגרת תגובתה הכחישה החברה את טענות המבקשת וטענה בין השאר, כי פעלה בהתאם לדין כי לא ייחסה למוצריה סגולות ריפוי וכי פרסומיה הם היגדים בתחום הבריאות, כי סימון מוצרי התה נעשה כדין וכי הפרסום שהיא עושה כולל אמירה כי "המוצר אינו תרופה ולא נועד למנוע או לרפא מחלות"; והגם שכך דאגה להסיר או לתקן "מספר פרסומים שלגביהם התעורר חשש שמא אינם תואמים באופן מוחלט את הוראות הדין (סעיף 14 לבקשת אישור הסכם הפשרה), עוד טענה כי ההליך דנא אינו מתאים לדיון על דרך תובענה ייצוגית וכי אינו משקף עילת תביעה של צרכן סביר.

4. בדיון שהתקיים לפני המלצתי לצדדים להידבר ביניהם, ואולם לא כך אירע ולפיכך נקבעה הבקשה לאישור תובענה ייצוגית לשמיעת הוכחות; לאחר ששמעתי את המצהירים מטעם הצדדים ולאחר שאף קראתי את סיכומיהם שבתי והמלצתי בפניהם לפנות להליך גישור ולאחר זמן מה הודיעו הצדדים כי קבלו המלצתי.

5. הצדדים פנו להליך גישור שהתקיים בפני כבוד השופט בדימוס ד"ר עמירם בנימיני, גישור שהסתיים בהצלחה עת הגיעו הצדדים להסכם פשרה אותו מבוקש לאשר עתה.

6. ביום 25.12.17 הוריתי לפרסם בעתון הודעה בדבר הגשת הבקשה לאישור הסדר פשרה, כן הוריתי לשלוח העתק מהבקשה ליועץ המשפטי לממשלה ולממונה על הגנת הצרכן. במסגרת ההודעה שפורסמה פורטו עיקרי הסדר הפשרה, הוגדרה הקבוצה הרלוונטית, כמו כן צוין, בין היתר, כי חברי הקבוצה, וגם מי שפועל לטובת עניינם של חברי הקבוצה או רשות ציבורית הפועלת לקידום נושא בקשת האישור, רשאים להגיש התנגדות להסדר תוך 45 ימים או לבקש רשות לצאת מגדר הקבוצה, הכל בהתאם למתחייב מסעיפים 18 ו-19 לחוק תובענות ייצוגיות.

7. לאחר שפורסמו ההודעות כדין, שעותק מהם מצוי בתיק בית המשפט, ולאחר חלוף הזמן להגשת התנגדויות – נמצא כי לא הוגשה כל התנגדות, גם לא נתקבלה כל בקשה מטעם מי מחברי הקבוצה שלא להימנות עליה לעניין הסדר הפשרה. כך גם לא נמסרה כל תגובה או עמדה של מי שהסדר הפשרה וההחלטה הומצאו לו ישירות על פי החלטתי, ולדייק את הדברים - לא נתקבלה עמדת היועץ המשפטי לממשלה ולא עמדת הממונה על הגנת הצרכן; ואולם לאחר המועד הקבוע בחוק ולאחר שהצדדים עתרו לקבל פסק דין משחלפה תקופת ההתנגדויות, הגיש היועץ המשפטי לממשלה בקשת ארכה להגשת עמדתו ורק לאחר מספר ארכות נוספות הגיש לבסוף ביום 2.5.18 "הודעת אי התנגדות".

8. בהודעת אי ההתנגדות הסביר היועץ המשפטי את עמדתו, בעיקר עמד על הפער הגדול בין הסעד הכספי שהתבקש בבקשה לבין הפיצוי הכספי המוסכם בהסדר הפשרה והפנה להוראת סעיף 19(ג)(2)(א) לחוק תובענות ייצוגיות ולתקנה 12(א)(4) לתקנות הדין שלפיהן על בית המשפט להתייחס לפער זה. עוד סבר כי יש להעדיף במקרה דנא תרומה כספית לקרן לניהול וחלוקת כספים, תוך ייעוד הכספים לתחום הקרוב לנושא התובענה, כן התייחס לנושא שכר הטרחה וציין כי ראוי להותיר לתשלום חלק משכר הטרחה למועד שלאחר מימוש הסדר הפשרה "כדי לתמרץ את ב"כ המבקשת לפקח על מימוש ההסדר" (סעיף 4 להודעה).

9. להערות היועץ המשפטי, שלא עלו לכלל התנגדות, ניתן מענה בהודעה משותפת של ב"כ הצדדים מהם ביקשתי להגיב.

הצדדים הדגישו כי היועץ המשפטי בחן את ההסדר ביחד עם הגורם המקצועי – משרד הבריאות, ועמדתו נמסרה לאחר שגובשה ביחד עם אותו גורם; כן התייחסו לפער בין סכום הסעד הכספי שנתבקש לעומת זה עליו הוסכם, לשלב בו מצוי ההליך וכי בטרם הוכרעה הבקשה כלל לא ניתן לקבוע מה הסעד שהיה נפסק לטובת חברי הקבוצה, אם בכלל; כך גם מילאו אחר החלטתי והתייחסו לכל נושא שעלה בעמדת אי ההתנגדות של היועץ המשפטי לממשלה.

10. סעיף 19(א) לחוק תובענות ייצוגיות קובע כי "בית המשפט לא יאשר הסכם פשרה אלא אם כן מצא, כי ההסכם ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה... וכי סיום ההליך בהסכם פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין". בהתאם לדרישות המחוקק בחנתי את הסדר הפשרה המוצע ותנאיו.

11. להלן עיקרי הסדר הפשרה, כפי שהובא בבקשה לאישורו:

חברי הקבוצה עליה יחול הסדר הפשרה היא "כל אדם אשר רכש אריזת שקיקי תה ירוק ו/או שקיקי חליטות פירות וצמחים, המיוצרים ו/או משווקים על ידי המשיבה ו/או כל אדם אשר עשה שימוש במוצרים, במשך שבע השנים שקדמו להגשת בקשת האישור ועד למועד פסק הדין" (סעיף 2 להסדר הפשרה).

הסדרה לעתיד- המשיבה שינתה, תיקנה ו/או הסירה פרסומים מאתר האינטרנט למוצרי התה הירוק ומעמוד הפייסבוק באופן שמביא להתאמה ברורה להוראות הדין, וכן הגדילה את הכיתוב המבהיר כי אין מדובר במוצר בעל סגולות רפואיות, כך היא פועלת וכך התחייבה להמשיך ולפעול בהתאם להוראות הדין בקשר להיגדים שבהם יעשה שימוש לפרסום או לסימון מוצריה.

אשר להסדרה לעבר- הרי משום שיש קושי ממשי באיתור חברי הקבוצה הוסכם כי המשיבה תתרום לנזקקים ממוצריה בשווי של 1.2 מיליון ₪ במחיר המוצר לצרכן (קרי, שווי מוצר אחד מסדרת הגן הקסום הוא 22.90 ₪; שווי מוצר אחד מסדרת ויסוצקידס הוא 11 ₪ מחירים שנגזרו ממחירים ממוצעים לצרכן בשנה האחרונה ושפורסמו באתר צרכני). המוצרים יתרמו ל-7 עמותות מוכרות שמטרתן ראויה והן מפורטות בסעיף 5.2.5 להסכם הפשרה. כל העמותות הביעו נכונות לקבל את התרומות שתנתנה על פני 6 חודשים לכל היותר והעמותות יעבירו דיווח על קבלת המוצרים ועל העברתם בהתאם למטרות העמותה וכן יכלול את המועד שבו חולקו המוצרים.

הסדר הפשרה מהווה מיצוי מלא של הטענות והתביעות של כל אחד מחברי הקבוצה נגד המשיבה בגין אחת מעילות המפורטות בבקשת אישור התובענה כייצוגית, קרי, ההסדר מהווה מעשה בית-דין ומחייב את חברי הקבוצה.

מובהר כי הסדר הפשרה על כל פרטיו מופיע במסגרת ההסדר שפורסם לידיעת כלל הציבור ומצוי בתיק בית המשפט, ולשונו המלאה היא המחייבת.

הצדדים המליצו, כי המשיבה תישא בשכר טרחת ב"כ המבקשת בסך כולל של 270,000 ₪ בתוספת מע"מ ובגמול של 30,000 ₪ למבקשת, שישולמו תוך 30 ימים ממתן פסק הדין. כמו כן הובהר כי בתשלום הגמול ושכ"ט עו"ד תישא המשיבה לבדה ואין תשלומים אלה באים על חשבון קבוצת התובעים.

12. עיינתי בכתבי הטענות ובנספחים, התקיים לפני דיון הוכחות במסגרת הבקשה, עיינתי בסיכומי הצדדים, ולאחר אלה סברתי כי ראוי להמליץ לצדדים להגיע להסדר מוסכם, ועל כן זימנתי את הצדדים, העליתי בפניהם חוזקות וחולשות מהם התרשמתי לאחר עיון בכל החומר; הצדדים קיבלו ההמלצה ופנו לגישור כאמור, ולאחר דיונים בהליך הגישור הגיעו הצדדים בעזרת המגשר להסדר פשרה שעיקריו לעיל, ואותו ביקשו לאשר.

הסדר הפשרה אותו מבוקש לאשר, הכולל הסכמות מפורטות כאמור בהסדר, נראה לי הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה, ובהחלט משיג את המטרה של ההליך ומביא פתרון ראוי לסוגיה שהוצפה במסגרת בקשת אישור התובענה, וזאת בלי לקבוע ממצאים בסוגיות המשפטיות שהועלו בכתבי הטענות.

עוד אומר כי לאחר שעיינתי בעמדת היועץ המשפטי לממשלה שהגיש 'הודעת אי התנגדות', נתתי דעתי להערותיו ולתגובת הצדדים – נחה דעתי כי הסדר הפשרה נותן מענה ראוי לכל אלה, ואוסיף כי התרשמתי שהיקף התרומה מכמת בצורה סבירה את הסיכונים והסיכויים של כל צד להליך, ומשכך ראיתי לאשרו כלשונו, לא לפני שאף נתתי משקל לחלוף הזמן מאז פורסם הסדר הפשרה כדין (זמן שהתארך בשל ארכות שניתנו לבקשת היועץ המשפטי לממשלה) ובמהלכו לא נתקבלה כל התנגדות או תגובה אחרת. אוסיף לאלה כי בהעדר אפשרות לאתר את חברי הקבוצה אני סבורה כי ההסדר מיטיב עם העמותות שיזכו להנות ממוצרי המשיבה.

ולבסוף לא אוכל להתעלם מכך שאישור ההסדר מביא לחיסכון בזמן שיפוטי ניכר ובעלויות נוספות על אלה שכבר הוצאו.

ראיתי גם לאמץ את המלצת הצדדים ולאשר את הגמול ואת שכ"ט עו"ד לנוכח העבודה הרבה שהושקעה בהליך זה, הן בדיונים, הן בסיכומים והן בהליך הגישור, וכן נתתי דעתי לזמן הרב שחלף מאז הגיעו הצדדים להסדר הפשרה ועד עתה.

13. נראה כי מינוי בודק מתייתר בהליך זה, ואף היועץ המשפטי לממשלה לא ראה למסור כל הערה בעניין זה. לכך אוסיף כי בנסיבות העניין ולאחר ששמעתי דיון הוכחות בשאלת אישור התובענה, לאחר שכבר קראתי את סיכומי הצדדים ובעיקר מאחר שההליכים הסתיימו בסופו של יום בפני המגשר השופט בדימוס ד"ר בנימיני שהשכיל להביא את הצדדים להסדר ראוי, ולאחר שנלקחו בחשבון הסיכונים והסיכויים שקבלו מענה בגישור שהניב הסדר הפשרה לא מצאתי כל סיבה למנות בודק שיבחן את ההסכם ולא מצאתי שההסדר מורכב ומצריך מינוי בודק; גם דרך יישום ההסדר אינה מצדיקה מינוי בודק, שהוא כשלעצמו הליך יקר ואינו נדרש בנסיבות.

אני מורה לצדדים להציג לבית המשפט את כל האישורים שיתקבלו מהעמותות הנתרמות על ביצוע מלוא ההסדר, כדי שניתן יהיה לפקח על ביצוע והשלמת ההסדר.

14. לאור כל המפורט אני מאשרת את הסדר הפשרה ונותנת לו תוקף של פסק דין.

מתן תוקף של פסק דין להסדר הפשרה – מהווה גם תוקף לסילוק ולויתור של המבקשת ושל חברי הקבוצה כלפי המשיבה, ופסק דין זה מהווה מעשה בית דין כלפי המבקשת וכלפי חברי הקבוצה כהגדרתם בהסדר הפשרה, בקשר לכל הטענות והעילות שהועלו במסגרת התובענה.

ב"כ הצדדים יגישו לאישורי תוך 14 יום את נוסח ההודעות ואופן הפרסום כמתחייב בחוק.

ניתן היום, ד' סיוון תשע"ח, 18 מאי 2018, בהעדר הצדדים.