1. בהתאם להסכמת הצדדים כאמור בפרוטוקול הדיון מיום 10 ביוני 2015 ולסמכותי לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, החלטתי לקבל את התביעה בחלקה. הטעם העיקרי לכך הוא שגרסת התובעים יותר הגיונית בעיניי. הנתבע 3 העיד כי התאונה אירעה בצהרי יום שישי, כאשר "היה עומס גדול, מהירות ממוצעת 60-50 קמ"ש". לעומתו העיד התובע 2: "התנועה זרמה, זה קרה במהירות של כ-80 קמ"ש"; ואילו העדה מטעם הנתבע 3 העידה, כשנשאלה על מהירות הנסיעה: "לא זוכרת. לא הייתי הנהגת. רגיל. כמו כל אחד שנוסע בכביש מהיר. לא היה פקק ולא היה ריק. לא 40 קמ"ש בערך 80-70 קמ"ש – כך אני מעריכה". העדה מטעם הנתבע 3 לא ראתה את התאונה, אלא ראתה את מנח כלי הרכב רק לאחריה. נציג הנתבעת 1, בסיכומיו, אישר כי מהירות הנסיעה הייתה סביב 80 קמ"ש. על רקע עדויות אלו, אני סבור כי הגרסה המסתברת היא שרכב התובעים נסע בנתיב השמאלי, ורכב הנתבע 3 סטה מנתיבו שמאלה, פגע ברכב התובעים וגרם לו לסטות לשוליים. לא סביר בעיניי שכשהתנועה זורמת – סביב 80 קמ"ש – התובעים ייסעו בשוליים, כשברכבם שני ילדים קטנים (גרסתם בנושא זה לא נסתרה), וינסו לעקוף את רכב הנתבעים בחוסר זהירות רבתי ותוך ביצוע עבירת תנועה חמורה. ניתן היה להעדיף את גרסת התובע, אולי, אם היה מוכח שאכן היה עומס תנועה ומהירות הנסיעה הייתה איטית יותר. אלא שבפועל הוכח אחרת, ובמצב כזה, כאמור, גרסת התובעים יותר סבירה.

2. אשר לנזק – התובעים הגישו חוות דעת שמאית על סך של 9,516 ש"ח, אולם בדיון התברר כי הרכב תוקן בסכום נמוך יותר ולא הוצגה חשבונית מס/קבלה. התובע העיד כי שילם עבור התיקון כ-6,000 ש"ח, ולאחר הדיון הגיש חשבונית פרופורמה שנערכה בכתב יד שהתאריך הנקוב בה הוא 25.6.2012. בחשבונית זו צוין כי מדובר בנזק גלובלי על סך של 6,400 ש"ח לפני מע"מ. לא צוין כי מדובר בתיקון לפי חוות דעת שמאית הגם שמדובר באותו תאריך שבו נבדק הרכב. לא הוצגה קבלה. כך או אחרת, הנתבעים לא ביקשו לחקור את השמאי מטעם התובע על חוות דעתו, ומשהוכח נזק בסך של 9,516 ש"ח (כולל מע"מ), והתובעים תמכו את תביעתם בחשבונית פרופורמה (אף שלא הגישו חשבונית מס/קבלה), ראיתי לפסוק להם, לכל הפחות, את הפיצוי שהתובע 2 העיד עליו במועד הדיון – סך של 6,000 ש"ח. מעבר לכך זכאי התובע 2 לשכר טרחת השמאי בסך של 400 ש"ח (הוצגה קבלה).

3. סוף דבר: הנתבעים 1 ו-3, ביחד ולחוד, ישלמו לתובע 2 סך כולל של 6,400 ש"ח בצרוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה (14.7.2014) ועד ליום פסק הדין. התשלום ישולם בתוך 30 יום שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום בפועל. בנסיבות העניין לא ראיתי לעשות צו להוצאות.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתן היום, ד' בתמוז התשע"ה, 21 ביוני 2015, בהעדר הצדדים.