<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד רויטל מוסקוביץ

הנאשמת וב"כ עו"ד אהרון שטכלברג

פרוטוקול

ב"כ הנאשמת: הנאשמת מודה מאחר וחומר הראיות אובייקטיבי, הנאשמת היתה באמנסיה בנוגע לתאונה ולא זוכרת את התאונה ואיבדה את הזיכרון בכל הנוגע לתאונה ולאחריה ולכן אין לנו ברירה מלבד חומר הראיות כי אין גרסה פוזיטיבית שלה כיצד אירעה התאונה ולכן הנאשמת מודה במיוחס לה בכתב האישום.

הנאשמת: אני מודה במיוחס לי בכתב האישום, אין לי ברירה כי אני לא זוכרת שום דבר מהאירוע.

<#3#>

הכרעת דין

נוכח הודאת הנאשמת אני מרשיעה אותה במיוחס לה בכתב האישום.

<#4#>

ניתנה והודעה היום י"ז חשוון תשע"ה, 10/11/2014 במעמד הנוכחים.

טיעונים לעונש:

ב"כ המאשימה: לנאשמת רישיון משנת 2011, ללא הרשעות קודמות, מדובר בתאונה קשה, לפיכך אנו מבקשים פסילה ארוכה שלא תפחת מ-10 חודשים, פסילה על תנאי וקנס.

ב"כ הנאשמת: התאונה אירעה בחודש מאי וחם ויבש בד"כ אך באותו יום ירד גשם חזק כולל ברד, הכביש היה חלק, אני מפנה לדוח הבוחן לעניין הגשם. הנאשמת סבלה מחבלת ראש ואיבדה את ההכרה וסבלה מאמנזיה ועד היום לא זוכרת את האירועים הסמוכים לתאונה ואני מגיש אישורים רפואיים התומכים בכך. מתיק המשטרה ומהראיות מתברר שבמקום אירעה תאונה קודמת דקות קודם לכן ולכן קב"ט האזור היה שם כעד לתאונה כי היה שם בגלל התאונה הקודמת. המקום מועד לפורענות והוצאנו את רישום התאונות שיש באותו קטע כביש ומתברר כי מידי שנה יש שם לפחות תאונה אחת ואמרו לי בע"פ שהנתונים לא כוללים תאונות בין ערבים או תאונות שלא הוזמן אמבולנס ולכן יש להניח שמס' התאונות רב יותר, לא מדובר בכביש עם נפח תנועה גדול ולכן תאונה אחת לשנה זה לא מעט.

הנאשמת ילידת 77, נשואה אם לארבעה. אין לה תאונות או עבירות בעברה. עובדת כמחנכת כיתה ו' בישוב כוכב השחר. במקום אין תחבורה סדירה, אוטובוס מגיע 3 פעמים ביום, גם אין מוניות. לקיחת רישיונה יקשה עליה להגיע למקום עבודתה.

מדובר בנהיגה שלא היתה בפראות. ככל שהיתה אשמה, מדובר באי לקיחה בחשבון גורמים שמקשים על הנהיגה ומהווים גורמי סיכון כמו גשם אחרי תקופת יובש שיוצר שכבה חלקה על הכביש. אבקש להעמיד את הפסילה לתקופה קצרה מאוד ולהתחשב בשאר הנתונים. הנאשמת מעדיפה להגדיל את רכיב הקנס על פני פסילה ארוכה.

הנאשמת: מבחינה בריאותית, יש לי פריצת דיסק, שבר בעצם הבריח, לא יודעים לטפל בארץ, בירור נוירולוגי מאוד קשה. עקב הטראומה לא עולה על רכבים זרים. לא יכולה להרים דברים כבדים, הרכב משרת אותי, גם לקחת את הילדים למסגרות וגם לעבודה. שם אני מקבלת עזרה מילדים שסוחבים לי את התיק ואת המחשב.

<#5#>

גזר דין

הנאשמת שבפני הורשעה על פי הודאתה בגרימת תאונת דרכים קשה אשר הנפגעת העיקרית ממנה היתה היא עצמה.

על פי האמור בכתב האישום הנאשמת נהגה במהירות בלתי סבירה, בקלות ראש, איבדה שליטה ברכב וגרמה לחבלות של ממש.

שמעתי את הצדדים ומצאתי כי מתחם הענישה ההולם נע בין פסילה בת חמישה חודשים לבין פסילה בת שנה.

המאשימה צמצמה בטיעוניה לעונש את בקשתה לפסילה בת עשרה חודשים. הנאשמת באמצעות ב"כ בקשה לצמצם הפסילה למינימום האפשרי.

לאחר ששקלתי את הדברים מצאתי כי העונש ההולם בנסיבות העניין הוא שישה חודשי פסילה.

אני דנה את הנאשמת לעונשים הבאים:

1. קנס בסך 1,500 ש"ח אשר יסולק ב-5 תשלומים החל מיום 1.1.15.

2. פסילה למשך שישה חודשים. במידה והנאשמת נפסלה מנהלית תנוכה הפסילה. הנאשמת מוזהרת בזה כי העונש המקובל על נהיגה בזמן פסילה הוא מאסר בפועל. הנאשמת תפקיד רישיונה במזכירות בית המשפט בתוך שישים יום מהיום.

3. פסילה למשך שלושה חודשים וזאת על תנאי למשך שלוש שנים.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום מהיום.

<#6#>

ניתנה והודעה היום י"ז חשוון תשע"ה, 10/11/2014 במעמד הנוכחים.