הצדדים הגיעו להסכמה לפיה סכום התביעה, שהוגשה בגין שכר עבודת התובעת, ישולם ללא צורך בהמשך בירור המחלוקת. נותרה לדיון סוגיית ההוצאות, שהתובעת עותרת לפסיקת הוצאות ריאליות והנתבעת עותרת לפסיקת הוצאות לזכותה דווקא.

עיינתי בסיכומי הצדדים בנושא.

התחשבתי בסכום התביעה בהשוואה לסכום פסק הדין; בהתנהלות הצדדים טרם הגשת התביעה ולאחריה; בטענה כי הגשת התביעה הקדימה את זמנה; במבוקשה של הנתבעת לחייב את התובעת בחתימה על כתב ויתור וסילוק ובעובדה כי הצדדים השכילו להסדיר את המחלוקת ביניהם על דרך הפשרה טרם השקעת משאבים נוספת מטעמם. בנוסף, הבאתי בחשבון שיקוליי את היקף כתבי הטענות ולאור כל אלו - נחה דעתי כי שני הצדדים תרמו להגשת התביעה. באיזון בין האינטרסים השונים, אני מחייב את הנתבעת בתשלום הוצאות התובעת בסכום כולל של 2,500 ₪. סכום זה ישולם בתוך 30 ימים מהיום ורק ככל שלא ישולם במועד, יישא הפרשי ריבית והצמדה מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל.

לידיעת הצדדים.

זכות ערעור – כדין.

ניתנה היום, כ"ז סיוון תשע"ה, 14 יוני 2015, בהעדר הצדדים.