בעניין: בקשה לביטול פסק דין והעברת התיק למחוז הצפון

1. ביום 14/7/14 הגישה התובעת כנגד הנתבע תביעת שיבוב בסדר דין מהיר על סך 14,965 ₪ בגין נזקים שנגרמו למבוטח התובעת אברהם כהן בתאונה שהתרחשה בטבריה ביום 11/3/13 בה היו מעורבים רכב מסוג קאיה בבעלות אברהם נהוג על ידי אביטל כהן ( להלן "אביטל") ורכב מסוג טויוטה שמספרו מ.ר. 3024809 נהוג על ידי הנתבע. נטען כי הרכב בו נהג הנתבע עקף את הקאיה מימין תוך נסיעה באזור המיועד לחנייה בלבד ופגע בחלק הימני של הקאיה. בסעיף 14 לכתב התביעה נטען כי לבית המשפט בחיפה סמכות מקומית לדון בתביעה בהתחשב במהותה. הכתובת של הנתבע כפי שצוינה בכתב התביעה היא בטבריה.

כתובת הנתבע כפי שמופיעה בכתב התביעה "אלעזר 1086 טבריה" , הועתקה מטופס הודעה על תאונה עליו חתמה אביטל וצורף לכתב התביעה .

2. ביום 14/1/15 ניתן פסק דין בהעדר הגנה על בסיס מסירה שבוצעה לאימו של הנתבע רות שימחי ברח' הכלניות 2 ברכסים , לאחר איתור.

3. ביום 29/7/15 הוגשה הבקשה שבפניי לביטול פסק הדין והעברת הדיון למחוז צפון. באשר לסמכות המקומית נטען ובצדק כי בכתב התביעה אין כל נימוק המקנה סמכות מקומית לבית משפט זה. נטען כי מקום מגוריו ומקום עסקו של הנתבע כמו גם מקום המעשה שבשלו תובעים מצוים בעיר טבריה , כאשר לתובעת סניפים בכל הארץ.

4. לגופו של עניין מאשר הנתבע כי היה מעורב בתאונה נשוא התביעה אך טוען כי התאונה התרחשה באופן שונה מהאופן המתואר בכתב התביעה. הנתבע טוען כי רכבו מסוג טויוטה נסע בנתיב הימני , כאשר לפתע רכב הקאיה שנסע בנתיב השמאלי פנה ימינה מהנתיב השמאלי בפתאומיות לרח' הרב אלישיב וכך התנגש ברכב הנתבע וגרם לתאונה.

5. באשר להליך שקדם למתן פסק הדין, טוען הנתבע כי מעולם לא קיבל לידיו את ההזמנה לדין. הנתבע טוען כי הוא מתגורר בדירה שכורה ברמת אגוז 1086 בטבריה וזו כתובתו הרשומה במשרד הפנים מיום 6/9/07. הנתבע טוען כי בניגוד לטענת המוסר, אימו לא סירבה לחתום על אישור המסירה ולא התבקשה מעולם לקבל מסמך כלשהו עבורו. מכל מקום הנתבע טוען כי אינו מתגורר עם הוריו ברכסים ולכן המסירה על בסיסה ניתן פסק דין, אינה מסירה כדין. הנתבע טוען כי נודע לו על קיומו של פסק הדין לאחר שקיבל מאחיו עותק מפסק הדין לאחר שפסק הדין נמסר לאחיו שמתגורר ברכסים.

6. ביום 19/8/15 הוגשה תגובת התובעת המתנגדת לביטול פסק הדין. נטען כי מכתבי הדרישה, כתב התביעה ופסק הדין, נשלחו למען אותו מסר הנתבע לאביטל בשלב החלפת הפרטים לאחר התאונה אומנם כל דברי הדואר חזרו בציון לא נדרש. עוד נטען כי חיפוש באתר 144 או בגוגל מלמד כי לא קיים רח' בטבריה בשם רמת אגוז וחיפוש אחר בית מס' 1086 בטבריה מעלה תוצאת חיפוש אחת ברח' דוד אלעזר.

7. ב"כ התובעת טוענת כי בשיחת טלפון שקיימה עם הנתבע עובר להגשת הבקשה, אישר באוזניה הנתבע כי כתובתו היא ברח' דוד אלעזר ומסיבות השמורות עימו בחר שלא לדרוש את התביעה ויתר המסמכים שנשלחו אליו בדואר. עוד מודגש כי פסק הדין נמסר לנתבע בכתובת של אימו ברכסים, שהיא המען בו נמסר לנתבע כתב התביעה. לפיכך נטען כי מדובר בנתבע שעושה כל שביכולתו על מנת להתחמק ממיצוי הדין. נטען כי יש לדחות את הבקשה בשל האיחור הרב בהגשתה ללא טעם מיוחד וללא בקשה להארכת מועד. נטען כי התנהגות הנתבע מלמדת על זלזול כלפי חובתו כבעל דין.

8. לגופו של עניין נטען כי אם גרסתו של הנתבע היתה נכונה, לא ברור מדוע הנתבע לא הגיש תביעה נגד אביטל. עוד נטען כי לא ברור מדוע הנתבע לא צירף כל ראייה לתמיכה בטענתו כגון הודעה שמסר לחברת הביטוח שלו ותמונות של רכבו לאחר התאונה. לפיכך מבוקש לדחות את הבקשה ולחילופין לחייב את הנתבעת בהוצאות גבוהות ולהתנות את ביטול פסק הדין בהפקדה.

9. לאור האמור בהחלטתי מיום 19/9/15, התיק בשל למתן החלטה על בסיס החומר המצוי בתיק.

10. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות מהטעמים שיפורטו להלן.

11. השאלה הראשונה אותה יש לבחון היא האם הבקשה הוגשה במועד. לעניין זה טען הנתבע כי נודע לו על ההליך לראשונה כשבוע לפני הגשת הבקשה כאשר אחיו מסר לו את פסק הדין. טענה זו אינה כוללת כל התייחסות למסמכים הרבים שצורפו לתגובה המלמדים כי עוד טרם הגשת התביעה נשלחו לנתבע מכתבי התראה. כל דברי הדואר נשלחו בדיוק למען אותו מסר התובע עצמו לאביטל בזמן החלפת הפרטים, כאשר כל המכתבים חזרו בציון לא נדרש. אין מקום לקבל את ההתעלמות של הנתבע מהעובדה כי הכתובת כפי שהיא מופיעה בכתב התביע הועתקה מטופס ההודעה על תאונה אשר צורף לכתב התביעה. כייון שהמספר 1086 מופיע גם בתמצית הרישום של מרשם האוכלוסין וגם בכתב התביעה, היה על הנתבע לספק הסבר מניח את הדעת כיצד ייתכן כי אף אחד מהמסמכים המשפטיים שנשלחו למען ייחודי זה בטבריה, לא הגיע לייעדו. גם טענת הנתבע לפיה תצהיר המוסר על בסיסו ניתן פסק הדין בכל הנוגע למסירה שבוצעה לאימו אינו נכון, אינה נתמכת בתצהיר של אם הנתבע מבלי שניתן לכך הסבר מניח את הדעת. כך בפרט נוכח טענת הנתבע עצמו לפיה פסק הדין הגיע לידיו לאחר שנמסר לאחיו בכתובת הוריו ברכסים.

12. עוד ראוי לציין כי החלטת הבינים מיום 5/8/15 נשלחה לנתבע למען שצויין בכתב התביעה רח' אלעזר 1086 בטבריה ובכל זאת התקבלה על ידי מיופת כוחו של הנתבע בשם לימור כפי שעולה מאישור המסירה הסרוק בתיק. הכתובת הנ"ל היא הכתובת אליה נשלחו כל החלטות הביניים שניתנו בתיק ובכל זאת הנתבע בחר לא להגיש תשובה לתגובה. בפרט בולט העדר מענה של הנתבע לטענת ב"כ התובעת בכל הנוגע לתוכן השיחה שהתקיימה ביניהם טרם הגשת הבקשה , במסגרתה אישר הנתבע כי בחר שלא לדרוש את כתב התביעה ואת יתר המסמכים שנשלחו אליו בדואר לכתובתו בטבריה.

13. לאור האמור לעיל אני קובע כי פסק הדין מיום 14/1/15, נמסר לנתבע כדין ביום 15/3/15 לאחר שהנתבע בחר שלא לדרוש את דבר הדואר. לפיכך הבקשה לביטול פסק הדין מיום 29/7/15 הוגשה באיחור מבלי שניתן לאיחור זה הסבר מניח את הדעת .

14 השאלה השנייה לה עליי להידרש היא האם סיבת המחדל נובעת מרשלנות או שמא מבטאת זלזול של הנתבע בחובותיו כבעל דין. במקרה שלפניי, בהעדר מענה של הנתבע לאמור בתגובה, הוכח במאזן הסתברויות כי הנתבע נוהג באופן שיטתי שלא לקבל דברי דואר הנשלחים אליו למען אותו מסר בעצמו לאביטל בשלב החלפת הפרטים לאחר התאונה. מי שנוהג בדרך זו, מצדיק בהתנהגותו את התוצאה כי תשלל ממנו הזכות לברר את טענותיו לגופו של עניין בהליך משפטי מלא.

15. השאלה השלישית היא האם טענות ההגנה כפי שהועלו על ידי הנתבע מצדיקות למחול לו על הזלזול שהפגין בחובותיו כבעל דין ולהסתפק בסעד מתון יותר מאשר דחיית הבקשה. לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי טענות הנתבע אינן מפורטות כנדרש. חרף האמור לעניין זה בתגובה ולמרות שניכר שהבקשה הוגשה לאחר קבלת סיוע משפטי, הנתבע מצא לנכון שלא לצרף אף מסמך רלבנטי לתמיכה בגרסתו באשר לאופן התרחשות התאונה. הנתבע לא צירף טופס הודעה על תאונה אותו אמור היה לשלוח לחברת הביטוח שלו סמוך לאחר התאונה. למסמך זה חשיבות רבה בתיקים שכאלו שכן הוא אמור לשקף את הגרסה הראשונית של הנתבע באשר לאופן התרחשות התאונה לפני שהיה ברור כי יתקיים הליך משפטי. כמו-כן הנתבע לא נתן הסבר מניח את הדעת מדוע אם אביטל פנתה ימינה מהנתיב השמאלי ופגעה בו, לא מצא לנכון הנתבע להגיש תביעה נגד אביטל ונגד התובעת בגין הנזקים שנגרמו לו בתאונה עד עצם היום הזה.

16. לאור מסקנתי לפיה יש לדחות את הבקשה לביטול פסק דין, אין כל טעם להעביר את הדיון לבית משפט השלום במחוז הצפון .

עם זאת העובדה שהתובעת החליטה ביודעין להגיש את התביעה לבית משפט שאין לו סמכות מקומית, מצדיקה שלא לעשות צו להוצאות לחובת הנתבע במסגרת החלטה זו.

17 אשר על כן, אני דוחה את הבקשה.

אין צו להוצאות.

לאור דחיית הבקשה אני מורה על חידוש הליכי הביצוע של פסק הדין שניתן בתיק זה ביום 14.1.15 .

על החלטה זו רשאי הנתבע להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה בתוך 30 יום ממועד קבלתה.

ניתנה היום, י"ג חשוון תשע"ו, 26 אוקטובר 2015, בהעדר הצדדים.