<#1#>

נוכחים:

ב"כ המבקשת: עו"ד ליטל שירי

ב"כ המשיב: עו"ד פאדי חמדאן

המשיב הובא

פרוטוקול

ב"כ המשיב: מדובר במקרה שבו הנאשם הלך לגנוב את הטלפון, ובעקבות אקט הגניבה ולאחר שהעירו את תשומת לבה של המתלוננת שאולי היא נפגעה, אז היא נפגעה. אז היא הלכה לבית החולים וגילו את השבר. מדובר במקרה שהמתלוננת החזיקה בטלפון נייד, והנאשם שלף אותו מידה. זה המקרה וגם שהייה בלתי חוקית. אני משהה את העניין של הראיות לכאורה עוד שנייה כי אני רוצה לתאר לבית המשפט את הסיטואציה שבתיק.

למה חשוב שבית המשפט ידע את הסיטואציה בתיק? מכיוון שאנחנו רוצים להראות שמדובר במי שבסך הכל ביצע עבירת רכוש תמימה, עם כל הצער שלאחר מכן נגרם למתלוננת מה שנגרם. אנו רגילים שבתיקי שוד מגיע המתלונן בכוונה תחילה לבצע מעשה אלים, או שתוך כדי הוא מבצע מעשה אלים תוך מודעות לכך שזה מתבצע בקורבן. יש בכך גם אלמנטים רבים של חומרה, אכזריות מצדו של המשיב שמבצע את המעשה וגם יש בזה ביצוע עבירת רכוש תוך כדי ביצוע עבירת אלימות.

במקרה שלנו להבדיל, מדובר במי שבא על מנת לשלוף את הטלפון, שלף את הטלפון בפועל ובסופו של יום זו הייתה התוכנית, זו הייתה המטרה וכך היה הביצוע. בנוסף לכך שהוא שוהה בלתי חוקי בישראל ועל כך אנו מסכימים. גם אם נכנה את המעשה הזה בסופו של יום שוד, צריך לראות אותו. צריך "לחשוף את השמלה" ולראות מה זה השוד הזה, וכך אני מנסה להראות לבית המשפט מה זה השוד הזה.

ב"כ המבקשת: יש לו עבר דיי מכביד. ימים ספורים לאחר ששוחרר מהמאסר, הוא ביצע את העבירות המיוחסות לו בכתב האישום הנוכחי.

ב"כ המשיב: אחרי שהסברתי את מה שהסברתי לבית המשפט, אני מסכים לקיומן של ראיות לכאורה כאשר העובדות הללו גם לא במחלוקת.

כיוון שהמעשה ומכיוון שהתוצאה שלו היא לא הייתה תוצאה מכוונת, מכיוון שהתוצאה התגלתה לאחר מכן ממש לאחר שביקשו ממנה להיבדק ולנסות לראות מה קרה וכו', ומכיוון שהמעשה כל כך פשוט, צריך בנסיבות שלו אין צורך להגביל את המשיב הזה בתנאים ויש להבטיח את התייצבותו להמשך ההליכים המשפטיים בעניינו ותו לא. התיק הזה לא מצדיק מעצר מאחורי סורג ובריח, אולי מצדיק עונש. אין גם צורך להגן על הציבור מפני האיש הזה שגנב פלפון, בייחוד כאשר אני מבקש לקבוע ערבויות כספיות שיבטיחו את התייצבותו ואז הוא יחזור לשטחי הרשות הפלסטינית ויחזור למשפטו במועד שייקבע כפוף למילוי תנאי השחרור שבימ"ש יקבע.

אם בימ"ש רוצה עדיין לבדוק כיוון שיש לו ר"פ, את רמת המסוכנות של המעשה הזה הספציפי, אבקש מבימ"ש זה לא לעצור אותו עד תום ההליכים, כי אין הצדקה לכך בתיק הזה אך כן לשלוח אותו לשירות המבחן כדי שהוא יעמוד על האמצעים הסוציאליים העומדים לרשותו אל מול מצבו של המשיב. וגם תתקבל עמדת המתלוננת אם יבצעו תסקיר וניתן יהיה לראות את גודל הצרה.

ב"כ המבקשת: אנו מתנגדים לשליחת המשיב לתסקיר או לשחרורו לחלופת מעצר. ראשית, לעניין טענת חברי לעניין הראיות על אף שהוא הסכים אני מסתייגת מכך ואומר שטענותיו לגבי עוצמת העבירה אין מקומן בהליך המעצר אלא בהליך העיקרי. לשיטתנו, מוקמת כאן עבירת שוד שאף איומים שלובים בעבירה של גניבה מקימים עבירת שוד וכאן מדובר באדם שבסופו של דבר גרם לשבר באצבעה של המתלוננת ולכן אין ספק שמדובר בעבירת שוד. לעניין עברו של המשיב, בהקשר של מסוכנות, המשיב החל משנת 2007 ועד היום שב ומבצע עבירות רכוש ושהייה בלתי חוקית. הוא לא נרתע מעונשי מאסר ארוכים. יש לו שש הרשעות משנת 2007 עד 2014. המאסר האחרון שהוא ריצה הוא השתחרר ממנו ב-26.6.14, הוא הורשע בעבירות רכוש ושהייה בלתי חוקית. יש לו מאסר מותנה בעבירת רכוש בתיק 39499-12-13, יש לו מאסר מותנה על שב"ח שהוא חב הפעלה.

אדגיש כי חוץ מהמאסר הראשון, את כל העבירות שבגליון הר"פ הוא ביצע כשעומדים נגדו מאסרים מותנים וזה מעיד על יחסו כלפי בימ"ש ורשויות החוק.

ימים ספורים לאחר שחרורו מהמאסר על עבירת שב"ח ב-26.6.14 והעבירה המיוחסת לו היא מיום 8.7.14.

חברי שב ואומר שמדובר בעבירה שהיא לא מן החמורות, אני מגישה את הדיון מ"ת הקודם של המשיב מינואר 2014. יש לזה חשיבות כי שם זה היה עבירה של שב"ח והשופט החליט על מעצרו עד תום ההליכים.

אתייחס גם לפסיקה שבא כוח הנאשם בזמנו במ"ת התייחס כפסיקה מטיבה עם הנאשם, זו פסיקה של הש' ארבל, הלכת קונדוס, אך אני רוצה להסביר מדוע אין שום ספק שהמשיב הזה שלפנינו אין כלל צורך לשלוח לתסקיר. אפנה לסעיף 8 בפס"ד קונדוס, עמוד 8. שם מונה הש' ארבל שיקולים לאור קושי לשחרר משיב שהוא שוהה בלתי חוקי. הש' ארבל דנה בשיקולים שיובילו לשחרורו של עצור לשטחים. מצטטת. הש' ארבל אומרת כשאין עילות מעצר נוספות, נכון לשחרר והעילה המרכזית היא חשש להימלטות. לעניין זה הש' ארבל מוסיפה ואני מפנה לעמ' 10 בפס"ד קונדוס. מצטטת. השיקול השני זה אופי העבירות הנלוות. והיא מתייחסת גם לעבר הפלילי.

לכן אני מתנגדת לשליחתו של המשיב לתסקיר ומבקשת לעצור אותו עד תום ההליכים לאור עברו ומסוכנותו בגין העבירות בכתב האישום.

ב"כ המשיב: 772/13 מפנה לע"פ שם בימ"ש עליון מקבל את הערעור על גזר דין בעבירות של שב"ח ושוד ומוריד את המתחם לעבודות שירות. ומנמק זאת כמעשה לא חמור כפי שפירטתי בדיון.

זה פס"ד מלפני חודש וחצי. לכן טענות חברתי שהמעשה חמור אינן נכונות.

בסה"כ האיש הזה שלף טלפון נייד והתגלה שלבחורה יש נפיחות ביד.

השאלה אם לא נכון יהיה לשלוח אותו לתסקיר ולבחון את הנסיבות. חזקת החפות עומדת לו עדיין.

<#2#>

החלטה

בפניי בקשה למעצר עד תום ההליכים של המשיב.

בכתב האישום מיוחס למשיב כי נכנס לישראל ללא היתר שהייה או עבודה כדין, ושדד בכוח פלאפון מהמתלוננת שהלכה לתומה ברחוב ובמהלך השוד גרם לה לשבר באצבעה.

למשיב מיוחסות עבירות של שוד ושהייה בלתי חוקית.

בא כוח המשיב הסכים לראיות לכאורה ומיקד את טיעונו בכך שגם אם מדובר בעבירת שוד, עדיין מדובר בעבירה קלה יחסית לשוד במובן זה שהמשיב התכוון לשלוף את הפלאפון מידה של המתלוננת ולא לפגוע בה ועל רקע זה ביקש לשחרר את המשיב בתנאים או לכל הפחות לשלוח אותו לתסקיר.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, אני סבור שיש לעצור את המשיב עד לתום ההליכים וזאת בהתחשב במסוכנות הנובעת ממעשיו, כאשר מדובר בעבירת שוד תוך יצירת מגע פיזי עם המתלוננת. בנוסף, למשיב עבר פלילי עשיר של עבירות שב"ח ועבירות רכוש מהשנים האחרונות והדבר מחדד את מסוכנותו.

יצוין שלטענת המבקשת העבירה המיוחסת למשיב בכתב האישום מיום 8.7.14 נעברה על ידו זמן קצר לאחר שהשתחרר ממאסר בפעם האחרונה.

בנסיבות אלה, נוכח מסוכנותו, אין מקום לשקול חלופת מעצר.

לאור האמור לעיל, אני מורה על מעצרו עד תום ההליכים בת"פ 28787-07-14.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ב אב תשע"ד, 18/08/2014 במעמד הנוכחים.