1. פסק הדין ניתן בתביעה כספית על סך 154,000 ₪ שהגישו התובעים נגד הנתבעת.
2. התובעים השתתפו בטיול מאורגן ליפן למשך 15 ימים, מ- 15/3/14 עד 29/3/14, אשר כללו ביקור באי שיקוקו (להלן: "הטיול").
3. הנתבעת היא סוכנות נסיעות שתכננה, שיווקה ומכרה את חבילות הטיול לתובעים. בטיול השתתפו 19 מטיילים בסה"כ, וביניהם 8 התובעים בתיק זה.
4. טענות התובעים בכתב התביעה
   1. מדובר בטיול פרימיום, אקזוטי שעלותו כמעט 20,000 ₪ לאדם והוא מיועד להיות טיול של "פעם בחיים".
   2. ההדרכה בטיול זה היא המנוע והלב הפועם של הטיול. בטיול ליפן בשונה מטיול לאירופה, ההדרכה, הידע והמקצועיות של המדריך, הם לא רק בסיס אלא חלק בלתי נפרד מהתוכן ומהמהות של הטיול, והם שקובעים במידה אבסולוטית האם מוצתה והתממשה מטרת הטיול או אם לאו.
   3. לא הייתה הדרכה בטיול. המדריך, מר ברוך קרקו (להלן: "קרקו") לא חפץ כלל ועיקר להדריך. הוא שימש אך ורק מעין מלווה לקבוצה במעבר מיעד ליעד. קרקו נעדר ידע בסיסי והתמצאות ביפן, נהג באופן גס ולא מכבד כלפי התובעים, כלפי מדריכה מקומית שהתלוותה לקבוצה וכלפי תושבים מקומיים - דבר אשר גרם לתובעים להרגיש עוגמת נפש, בושה גדולה ומתח לאורך כל הטיול.
   4. התובעים לא קיבלו טיול פרימיום אלא טיול מתחת לסטנדרט הסביר. הנתבעת הפרה את התחייבויותיה ולא סיפקה את התמורה והשירותים שהובטחו לתובעים ושבגינם שילמו לה. התובעים לא הפיקו הנאה או סיפוק כלשהו מהטיול וכל כספם ירד לטמיון.
   5. לא הייתה פגישה מקדימה עם המדריך לפני היציאה לטיול כמקובל בחברות אחרות. לאורך כל הטיול לא הייתה הדרכה באתרים. כך למשל במוזיאון "אדו" הורה המדריך שיסיירו במוזיאון לבדם, מבלי שקיבלו הסבר על המבנה, חשיבותו ועוד. כך היה גם ברובע הגיישות, שכונת הסמוראים, וכל מקדש שינטו או בודהיסטי אחר שבו ביקרה הקבוצה. קרקו הורה לקבוצה לשוטט לבד במצודת ניג'ו בקיוטו ורק לאחר ששבו לישראל התברר להם שהיה שם היה ציור מפורסם מאסכולת קאנו אייטוקו, אחת מיצירות האמנות החשובות ביפן, ולמותר לציין מה רבה הייתה עוגמת הנפש. בביקור במוזיאון בהירושימה הציע המדריך לחברי הקבוצה לרכוש אוזניות להסברים והדרכה, והוא לא הדריך אותם כלל במוזיאון זה.
   6. קרקו ביזה את המטיילים ואת תושבי המקום בכך שנהג לשרוק בקולי קולות כדי לאסוף את הקבוצה, אף שמדובר בהתנהגות חריגה במיוחד ביפן. בעת ביקור בסדנת אמנים, קרקו אמר לאחד מחברי הקבוצה ביחס לאחד האמנים - "החרייטים האלה כאלה עצלנים" וכשהלכו לשוק הוא דחף את ידו לצלחת טעימות ולקח חופנים שלמים של אוכל, בניגוד לתרבות היפנית. קרקו העליב את המדריכה המקומית וגרם לעזיבתה את הקבוצה, ובעת שתובעת 8 העיזה לבקר את התנהגותו, אמר לה "אל תנהלי לי את הטיול".
   7. התכנון של הטיול היה לקוי שכן הקבוצה הגיעה לאתרים סגורים רבים ונאלצו לשוטט ברחובות הריקים. חלק מהסיורים המתוכננים לא התקיימו, בוטלו או שונו. כך למשל לא התקיים ביקור במקדש מייג'י בטוקיו וחברי הקבוצה לא קיבלו כל הסבר בקשר לכך. ביום האחד עשר לטיול, שבו תוכננה צפייה בטקס מיוחד של נזירים התייצבה תובעת 8 בשעה 5:15 בנקודת המפגש, וחיכתה לקרקרו שהגיע באיחור. תובעת 8 וחברת קבוצה אחת נוספת הלכו בעקבות קרקו שלא ידע לאן ללכת, ובשלב מסוים השאיר קרקו את תובעת 8 לבדה ללא ליווי של מדריך והיא הפסידה השתתפות במדיטציה עם הנזירים.
   8. קרקו לא הביע נכונות ורצון לסייע לתובעים 3 ו- 4 בעת שחדרם בבית המלון הוצף במים. התובעים טיפלו בהצפה שאירעה בשעה 2:00 בלילה והודיעו זאת למדריך למחרת בבוקר, אולם קרקו לא עשה דבר מול בית המלון כדי לברר מה הייתה הסיבה להצפה ההצפה.
   9. התובעים זכאים לקבל את הכסף ששילמו לנתבעת, כולו ולמצער חלקו בתוספת פיצוי בגין עוגמת הנפש שנגרמה להם. כל אחד מהתובעים תובע 4,000$ ובסה"כ 112,000 ₪ וכן עוגמת נפש בסך כולל של 42,000 ₪, כך שהסכום הכולל של התביעה הוא 154,000 ₪.
5. טענות הנתבעת בכתב ההגנה
   1. הנתבעת היא אחת החברות המובילות בישראל לארגון טיולים ליפן.
   2. המדריך שצוות לטיול, קרקו, הוא מדריך בעל ותק של למעלה מ-22 שנות הדרכה. עוד לפני שהחל להדריך טיולים ביפן, שהה קרקו ביפן כמה חודשים לצורך העמקת הידע ולימוד אורחות החיים במקום.
   3. בהוראת משרד התיירות ביפן, כל טיול ביפן מלווה ומודרך על ידי מדריך מקומי בנוסף למדריך הקבוצה.
   4. לא היה אתר שבו ביקרה הקבוצה ולא ניתנה בו הדרכה. הקבוצה ביקרה באתרים המפורטים בתוכנית הטיול.
   5. יוצגו מכתבי הערכה ותודה שקיבלו הנתבעת וקרקו ממטיילים אחרים מטיול זה.
   6. התקיימה פגישה מקדימה עם מדריך אחר מצוות הנתבעת, שכן קרקו היה באותה עת מדריך בטיול אחר והמתין לקבוצה ביפן.
   7. לאחר שהמדריכה המקומית עזבה את הקבוצה, החליף אותה המדריך הבכיר ביותר של החברה המקומית. המדריכה הוחלפה לאחר כמה ימים שבהם לא חשה בטוב. קרקו דחק בה לבקש כי תוחלף לטובת הקבוצה.
   8. לגבי הביקור במוזיאון "אדו", ניתנה הדרכה לפני ואחרי הביקור. מוזיאון "אדו", רובע הגיישות ושכונת הסמוראים הם אתרים שכל אחד מהם ממוקם בעיר אחרת ובכולם ניתנו הסברים. במהלך הסיור במצודת ניג'ו ניתן הסבר מעמיק, לרבות סיור מודרך באזור של רצפת הזמיר וכן הסברים מפי המדריך הבכיר שהצטרף ליום זה. המוזיאון בהירושימה קטן ואי אפשר להתקהל בתוכו בשל רגישותו. לכן, טרם הכניסה למוזיאון נתן קרקו הדרכה, ולאחר מכן נכנסו המטיילים לסייר במוזיאון, תוך המלצה של קרקו להיעזר באזניות.
   9. מוכחשות כל ההתבטאויות והאמירות שהתובעים ייחסו לקרקו. השריקה של קרקעו לצורך איסוף המטיילים היא סימן ההיכר שלו, והוא עושה בה שימוש מאז ומתמיד. מעולם לא הועלתה טענה כלשהי של מטיילים בקשר לכך.
   10. לעניין הביקור בתפילות של הנזירים, הקבוצה לנה והתארחה במנזר מקומי. בדרך כלל מגיע נזיר ומזמין לתפילת הבוקר, אך באותו בוקר לא הגיע נזיר כלל. לבוקר התפילה הגיעו קרקו ושתי מטיילות בלבד. תובעת 8 החליטה על דעת עצמה לא להמתין לנזיר והחליטה ללכת למקום שלדעתה התקיימה בו התפילה, וכך איבד המדריך קשר עם תובעת 8. לאחר כמה דקות של המתנה לנזיר החל מר קרקו לצעוד עם המטיילת הנוספת למקום התפילה.
   11. לעניין הצפת החדר של תובעים 3 ו-4, הם הודיעו לקרקו על ההצפה רק בבוקר שלמחרת והקבוצה עזבה את בית המלון באותו בוקר.
6. קדם משפט, תצהירים, הוכחות וסיכומים
   1. התובעים לא הגישו כתב תשובה לכתב ההגנה.
   2. במהלך הדיון הראשון בתיק ביקש ב"כ הנתבעת לקבל תמונות וסרטים של המטיילים וניתן צו לגילוי מסמכים ולעיון בהם בהתאם. היה על הצדדים לסיים את הליכי הגילוי והעיון עד לסוף חודש מרץ 2015. ביום 12/7/15 הוגשה בקשה מטעם הנתבעת לחייב את התובעים להשלים את הליכי הגילוי ולחייבם להמציא לנתבעת תמונות וסרטים שצילמו במהלך הטיול. ב"כ התובעים הגיש תגובה שבה התבקש בית המשפט לדחות את הבקשה משום שמדובר ב"מסע דיג" של הנתבעת. כן טענו התובעים כי אין בכוונתם להסתמך על תמונות כיוון שהן אינן רלוונטיות להכרעה בתביעתם. לבסוף נטען כי אם בית המשפט יסבור אחרת, הם יעבירו את התמונות לעיון הצד השני. ביום 28/7/15 ניתנה החלטה המורה לתובעים להמציא את הסרטים והתמונות של הטיול. בהחלטה זו נקבע בין היתר כי תביעות מסוג זה נדחו בעבר בהעדר הצגת סרטים ותמונות שצילמו הנובעים, וכן נקבע כי מדובר בראיות רלוונטיות לתביעה, גם אם התובעים לא מתכוונים להשתמש בהן כראיות מטעמם. בעקבות ההחלטה אכן הועברו תמונות לעיונה של הנתבעת.
   3. מטעם התובעים הוגשו שלושה תצהירי עדות ראשית: של תובעת 1, תובע 3 ותובעת 8. מטעם הנתבעת הוגשו תצהירים של קרקו ושל מר עוזי משלי, מנכ"ל הנתבעת, וכן הוזמנו מטעם הנתבעת להעיד ללא תצהירים, הגב' וסלה מבראכה והגב' רעיה זפסוצקי - שתיהן השתתפו בטיול ליפן יחד עם התובעים.
   4. המצהירים והעדים נחקרו בדיון ההוכחות ולאחר מכן הוגשו סיכומי הצדדים בכתב.

דיון

1. במרכז התביעה עומדת טענת התובעים כי רמת ההדרכה של קרקו לא הייתה נאותה, ולכן התובעים זכאים לקבל פיצוי בשיעור של 80% מהסכום ששילמו עבור הטיול ליפן - סך השווה בש"ח ל- 4,000$ לאדם, לטענתם וכן תוספת בגין עוגמת נפש בסך של 5,250 ₪ עבור כל אחד מהתובעים.

1. התובעים לא צירפו לכתב תביעתם ראיות כלשהן המבססות כמה שילמו עבור הטיול ומי שילם. כך גם לא הוצגו ראיות לגבי עלות הטיסות, הארוחות, בתי המלון ויתר ההוצאות.
   
   עיון בכתב התביעה מעלה כי אין בו טענה בנוגע לסכום כלשהו ששילמו מי מהנתבעים עבור הטיול. בתצהירו של תובע 3 הוצהר לראשונה, בסוגריים, כי הטיול עלה כ- 20,000 ₪ לאדם, אך לא ברור האם סכום זה כלל רק את חבילת הטיול או גם הוצאות נוספות ששילמו התובעים עצמאית במהלך הטיול. תובע 3 צירף לתצהירו תכנית נסיעה שעליה צוין בכתב יד – "שולם 8,480$ ... אישור הועבר בפקס", ובאותו עמוד מופיע גם נתון אחר בכתב יד – "4,490$". בתצהיריהן של תובעות 1 ו-8 אין התייחסות לסכום ששילמו או ששולם עבורן בגין הטיול.
   
   התובעים דורשים סך של 112,000 ₪ בסה"כ ללא עוגמת נפש. מדובר בסך של 14,000 ₪ לכל תובע. לפי נתוני התובעים התחשיב של סכום התביעה נערך לפי שער יציג של 3.5 ₪ לדולר, כך שאם כל אחד מהתובעים 3 ו- 4 שילם עבור הטיול סך של 4,240$, מדובר בסך של 14,840 ₪.
   בסעיף 47 לסיכומים מטעם התובעים נטען כי התובעים דורשים כ- 80% מסכום התמורה ששילמו, אך לא הוכח בראיות מהם הסכומים ששולמו. בסיכומי הנתבעת נטען במפורש כי התובעים לא הוכיחו כמה שילמו עבור הטיול, פרט למה שצוין בכתב יד על מסמך שצורף לתצהירו של תובע 3, כמתואר לעיל, שממנו עולה כאמור כי שולם בגין הטיול לכל היותר סך של 4,490$ לאדם, וכי תובעים 3 ו-4 שילמו סך של 4,240$ לאדם בלבד. אף על פי כן, הסכום הכולל שנתבע כולל פיצוי בגין עוגמת הנפש, עומד על סך 5,500$ לכל תובע.
2. תובעת 1 הצהירה כי קרקו לא נתן לקבוצה הסברים כנדרש, גם כשביקשו ממנו להרחיב. כדוגמה לכך תיארה תובעת 1 כיצד ניסתה להעביר לקרקו מידע בספרדית בנוגע לנושא מסוים כדי להעשיר את הדרכתו והסבריו, אך הוא השיב לה שהמטיילים האחרים לא יתעניינו בכך . כמו-כן הצהירה תובעת 1 כי התנהגותו של קרקו הייתה גסה מקוממת ולא מתחשבת, וכדי להדגים זאת תיארה כיצד קרקו נהג לרכז את הקבוצה באמצעות שריקה, תחב את ידו לצלחת בשוק אוכל בצורה גסה ולא הודיע למטיילים מראש שבמנזר מסוים יוגש רק אוכל מקומי. לטענתה של תובעת 1, הביטוי הבולט ביותר להתנהלותו הגסה של קרקו היה יחסו המשפיל למדריכה המקומית שירדה על ברכיה, נישקה את ידיו והתחננה.

ברי כי המדריך לא היה מחויב לספק הסברים מעמיקים בכל נושא שהציע מי מהמטיילים, לרבות תובעת 1. לעניין השריקה לצורך איסוף הקבוצה והאכילה בידיים בשוק, לא הוצגו ראיות המבססות כי התנהלות זו אינה מקובלת ביפן או כי התושבים המקומיים נפגעו ממנה, ועל כל פנים, אין בכך כדי לבסס עילת תביעה. לגבי הארוחה במנזר, מדובר במקום מיוחד וגם אם התובעים או מי מהם לא העלו על דעתם שיוגש בו אוכל מקומי בלבד ולא נערכו בהתאם, אין בכך כדי להצדיק תשלום פיצוי לתובעים.

לעניין נסיבות סילוק המדריכה המקומית מההדרכה, מעדויותיו של קרקו עלה כי לא היה שבע רצון מתפקודה, וכי היא לא סולקה אלא פונתה בעקבות בעיה רפואית שלה. קרקו הפעיל שיקול דעת, ולטענתו הביא מדריך מנוסה ובכיר יותר במקומה ושלא הועלו טענות כלשהן לגבי רמת הדרכתו. מסעיפים 28 ו- 29 לתצהירו של קרקו עולה כי הוא התרשם שהמדריכה המקומית סבלה מבעיה רפואית ולכן לא מילאה את תפקידה כראוי. קרקו נחקר על כך בחקירה נגדית, גרסתו לא נסתרה ודי בכך כדי לדחות טענה זו של התובעים.

על כן, אין באמור בתצהירה של תובעת 1 כדי לבסס את התביעה או חלק ממנה.

1. תובעת 8 הצהירה כי קרקרו לא הדריך אותם כיאות ולא השיב לשאלותיהם בצורה מעמיקה. כמו-כן הצהירה תובעת 8 כי הייתה עוינות קשה בין קרקו לבין המדריכה המקומית לאחר שקרקו התייחס אליה בגסות, באופן שיצר אווירה לא נעימה בקרב חברי הקבוצה. תובעת 8 התייחסה בהרחבה בתצהירה לאירוע שבו קמה מוקדם בבוקר כדי להגיע לתפילה במנזר, אך קרקו נטש אותה והיא הלכה לאיבוד.
   
   לגבי רמת הדרכה שהיא למעשה הטענה המרכזית של התובעים בתביעתם, אתייחס לכך בהרחבה בהמשך פסק הדין.

יחד עם זאת אציין כבר עתה בהקשר זה כי מכלל הראיות עלה שהיו חיכוכים בין קרקו לבין תובעת 8, אשר לטענתו של קרקו הייתה הדמות הדומיננטית שפעלה נגדו ויצרה אווירה לא טובה בטיול. ראו עדותו של קרקו: "אדוני היקר – היא עשתה לי דווקא בכל הטיול". כן ראו עדותו – "שאל אותה. אני אכלתי ממנה חצץ כל הטיול. כולל הניסיון שלה להמריד את כל הקבוצה נגדי. אני יכול לחדד שאמרתי לה, בשכונת הסמוראים, שאני מנהל את הטיול ולא היא. זאת לא הייתה הפעם היחידה" (עמ' 38, ש' 27-31). מנהל הנתבעת העיד בהקשר זה כי "בשיחות גם עם אנשים אחרים בקבוצה נאמר לי שהייתה פה איזה מישהי, גברת גיא, שאני רואה שהיא מתערבת לך כל שניה פה, שניסתה להמריד נוסעים, לפגוע במהלך הטיול התקין" (עמ' 48 ש' 11-8).

קרקו נחקר ארוכות על נסיבות "היעלמותה" של תובעת 8 בשעה מוקדמת באותו בוקר שבו תוכנן להשתתף בתפילת הנזירים. קרקו העיד כי תובעת 8 היא זו ש"תפסה עצמאות" כפי שנהגה לעשות במהלך הטיול, לא הלכה יחד אתו ועם הגב' מבארכה, הוא קרא לה והיא המשיכה בדרכה. כן העיד קרקו כי היה רק כיוון הליכה אחד, כך שלא הייתה אפשרות ללכת לאיבוד במנזר. הגב' מבארכה העידה כי בעת שחזרו ממקום התפילה ראו כי תובעת 8 חזרה לפניהם. לפיכך, אין באירוע זה כדי לבסס עילת תביעה.

1. בתצהירו של תובע 3 ישנם תיאורים כלליים ביותר, פרט לאזכור מקומות ספורים כמו מוזיאון "אדו", רובע הגיישות, שכונת הסמוראים ומצודת ניג'ו בקיוטו, שם ביקשו מהם, לטענתו, להסתובב חופשי ללא הדרכה. כמו-כן התייחס תובע 3 למוזיאון הירושימה, שם לדבריו ביקשו מהם לקבל הדרכה באמצעות אוזניות.
   
   אין כל פסול לבקש מהמטיילים לשמוע הסברים מעמיקים במוזיאון זה או אחר באמצעות אוזניות. התובעים מלינים על כך שלטענתם לא קיבלו מקרקו הסברים מעמיקים, ומנגד, לא רצו לשמוע בעזרת אוזניות הסבר מעמיק שהוכן במיוחד מטעם המוזיאון כדי להעשיר את ביקורם. קרקו העיד כי התובעים קיבלו הסברים בכל מקום, גם לפני הביקור גם במהלכו וגם אחריו, אלא שבמוזיאון הירושימה נהוג לא לתת הסברים בקול רם במהלך הביקור לנוכח הרגישות של המקום. הצהרותיו ועדותו של מר קרקו בעניין זה לא נסתרו, והסבריו מהימנים בעיני.

תובע 3 הצהיר כי ברובע בעיר צ'יינה טאון בעיר קובה, חברי הקבוצה היו אמורים להיפגש במקום מסוים אבל נאמר להם שהמדריך יאחר ב- 20 דקות משום שהוא עדיין אוכל במסעדה סמוכה. קרקו הצהיר אחרת בתצהיר עדותו הראשית ולא נחקר על גרסתו בעניין זה. על כן, טענה זו של תובע 3 לא הוכחה. יצוין כי גם אם קרקו איחר פעם אחת ב- 20 דקות, אין בכך כדי לבסס את התביעה או חלק ממנה.

תובע 3 הוסיף והצהיר כי אתרים אשר תוכננו לפי התכנית המקורית ליום השלישי הועברו לימים אחרים, וכך נדחסו אתרים רבים בימים אחרים באופן שפגע בטיול. בהקשר זה תיאר תובע 3 כיצד הגיעו למקדשי טושוגו לקראת סגירה, ביקורם בשער ארמון הקיסר הסתכם בנסיעה באוטובוס, הביקור במקדש מייג'י לא התקיים כלל, טעימת סאקה בטקיאמה וארוחת סומו בטוקיו לא התקיימו, לא ביקרו במקדש סנג'וסאן-דו בקיוטו ולא היה שייט באגם אשי. נוסף על כך הוצהר כי הקבוצה לא ביקרה במקדש האקונה בשל מזג האוויר ולא נערך ביקור ראוי במפעל להכנת דוגמאות מזון משעווה. לטענתו של תובע 3, קרקו לא טרח ליצור לחברי הקבוצה פעילות בשעות הפנאי למרות בקשות חוזרות ונשנות.

תובעות 1 ו-8 לא התייחסו לטענות אלה בתצהיריהן. קרקו התייחס להצהרות של תובע 3 והצהיר כי בטרם יציאת התובעים לטיול נשלחה להם תכנית חדשה. קרקו הסביר כי היו אילוצים שונים שהובילו לשינויים בתכניות. בניגוד להצהרתו של תובע 3, קרקו הצהיר כי התקיימו פעילויות שונות כגון טעימות סאקה וארוחת סומו. הוצהר כי לא ביקרו במקדש שינטו אחד אך במקומו ביקרו במקדש שינטו אחר. כן ניתנו הסברים נוספים, בין היתר לגבי השייט ומגבלות מזג אויר. לפיכך, גם כאן התובעים לא הרימו את הנטל הנדרש לביסוס תביעתם או חלק ממנה.

1. לתצהירו של תובע 3 צורפו המסמכים הבאים: תכנית הטיול המקורית (נספח 1), תכנית הטיול המתוקנת (נספח 2), העתק של תמונות של הגב' שירן מיכאלי מיום 1/4/14 (נספח 3), העתק של תכתובת של גב' שירן מיכאלי לתובע 3 מיום 8/4/14 בין היתר על כך שנמנעה מהם פעילות הכנת דוגמאות מזון משעווה במפעל מקומי (נספח 4), העתק של מכתב של מר משה ימיני מיום 2/4/14 (נספח 5) ומכתבם של תובעים 3 ו-4 לנתבעת "במקום טופס משוב" ללא תאריך (נספח 6).
   
   לתצהירה של תובעת 1 צורף מכתב שלה ושל בעלה אשר נשלח לנתבעת (נספח 1) ללא תאריך. תובעת 8 לא צירפה נספחים כלשהם לתצהירה.
2. אשר לראיות אלו שהוגשו מטעם התובעים, אין בתכניות הטיול ובתמונות שצורפו כנספח 3 כדי לבסס תביעה זו או אחרת. הגב' שירן מיכאלי לא הגישה תצהיר לתיק ולכן מכתבה (נספח 4) אינו יכול לשמש ראיה לאמיתות תוכנו.
   
   עיון בנספח 4 לתצהירו של תובע 3 מעלה כי מדובר בשרשור הודעות דוא"ל, ובראש העמוד מופיעה סיומת של הודעת דוא"ל ששלחה תובעת 8 בתיק, "אורלי גיא, עו"ד" ממשרד "גיא בכר ושות" אך ההודעה עצמה לא צורפה ולא ידוע מה תוכנה. אותו הדבר נכון לגבי נספח 5. בתצהירו של תובע 3 צוין כי מדובר במייל שהגיע אליו ממר משה ימיני, אך מר ימיני לא הגיש תצהיר עדות ראשית ואינו תובע בתיק. נספח 6 הוא מכתב של תובע 3 ללא תאריך. צוין כי הוא נשלח בפקס אולם לא צורף אישור או תאריך משלוח, וכך גם לגבי נספח 1 לתצהירה של תובעת 1.
   
3. לאור האמור לעיל, יש לייחס משקל נמוך ביותר עד אפסי לנספחים 6-4 לתצהירו של תובע 3 ולנספח 1 לתצהירה של תובעת 1 אשר נראה כי הוכנו לצורך התביעה.
4. מהמסמך שכותרתו "במקום טופס משוב" (נספח 6 לתצהירו של תובע 3) עולה כי תובעים 3 ו-4 דירגו את מסלול הטיול - "סביר", את רמת בתי המלון - "טוב", את רמת המסעדות - "סביר", בעיקר בשל חוסר היכרות עם המזון המוצע ואת איכות ניקיון האוטובוס - "מעולה". התובע נתן דירוג נמוך מאוד לרמת ההדרכה ולפעילות בזמן הפנוי.
5. תובעת 1 כתבה במכתב שצורף לתצהירה כי "אין לי השגות לגבי תכנית הטיול, רמת בתי המלון או כל דבר אחר", ומתחה ביקורת על ההדרכה של קרקו בלבד.
   
6. לתצהירים מטעם הנתבעת צורפו תמונות רבות מתוך סדנת המזון משעווה (נספח א'), משובים של משתתפים אחרים בטיול - הגב' רעיה זפסוצקי, מר ברנשטיין, מר משה ימיני והגב' וסילה מבארכה - שנכתבו בטופסי משוב סטנדרטיים (נספח ב'), משובים של מטיילים בטיולים אחרים ביפן (נספח ג') ומכתבי הערכה של מטיילים שונים (נספח ד').
7. המשובים שצורפו בנספחים ב' וג' לתצהירים מטעם הנתבעת נכתבו על מה שנחזה להיות טופס משוב סטנדרטי של הנתבעת שהמטיילים מתבקשים למלא לאחר כל טיול.
8. מר ברנשטיין, ובני הזוג משה וחגית ימיני לא הגישו תצהיר עדות ראית ולא העידו בתיק ולכן משוביהם שצורפו לתצהירים מטעם הנתבעת אינם יכולים לשמש ראיה לאמיתות תוכנם. יחד עם זאת, משהצהיר מנהל הנתבעת כי מדובר בטופסי משוב שהתקבלו מהמטיילים לאחר הטיול והצהרתו זו לא נסתרה, אין אלא לקבוע כי אלה המשובים שהתקבלו מאותם מטיילים.

1. במשוב של מר ברנשטיין סומן "X" לציון דירוג "טוב" ברוב הרובריקות, לרבות איכות ההדרכה, וניתנו דירוגים נמוכים יותר רק למסלול הטיול שנכתב כי היה ארוך מידי לעונה וכלל יותר מדי אתרים ולפעילות בזמן פנוי כשצוין כי לא נותר זמן פנוי. כמו-כן נכתב כי רמת בתי המלון מתקרבת לדרגה טובה מאוד. בהערות שבתחתית המשוב אין כל הערות או טענות לגבי איכות ההדרכה. במשוב של משה וחגית ימני סומן "X" לציון דירוג "טוב מאוד" (הדירוג הגבוה ביותר) כמעט בכל הרובריקות, לרבות איכות ההדרכה, ואף נכתב בהערות כי מדובר ב"מדריך מנוסה, מיומן ובעל ידע רב". ניתן דירוג "סביר" רק לגבי פעילות בזמן פנוי. בהערות שהוספו בתחתית המשוב נכתב בין היתר כי "המדריך ברוך הינו מדריך משכמו ומעלה, בעל ידע רב מאוד, ידע להסביר על כל דבר ודבר, נעים הליכות, אינו נכנס ללחץ ונותן תחושה נעימה שלכל דבר יש פתרון. ידע להיענות לבקשות הקבוצה ברמה טובה מאוד".
2. הגב' רעיה זפסוצקי והגב' וסילה מבארכה התייצבו להעיד בדיון ההוכחות ונשאלו במהלך הדיון לגבי המשובים שלהן שהוגשו לתיק וסומנו נ/3 ו- נ/4.
3. הגב' זפסוצקי מילאה משוב חיובי על הטיול והמדריך. במשוב שלה סימנה "X" לציון דירוג "טוב" בכל הרובריקות, למעט פעילות בזמן פנוי שדירגה כ- "סביר -". את איכות ההדרכה דירגה הגב' זפסוצקי כ- "טוב +". בהערות בתחתית המשוב אין כל טענה בנוגע להדרכה, למסלול או לרמת השירותים שניתנו, אלא רק נכתב כי רצוי להסביר למטיילים מראש בפגישה שלפני הטיול לגבי תנאי הלינה וסוג האוכל שיוגש במנזר.
4. במשוב שמילאה הגב' מבארכה מיד בתום הטיול סימנה "X" לציון דירוג "טוב מאוד" (הדירוג הגבוה ביותר) בכל הרובריקות, לרבות "איכות ההדרכה" וכן כתבה:

"I would like to thank all your staff after an amazing tour in Japan. Mr. Karako Baruch was a great tour leader. In spite of many complications and a tough program, we had a very interesting period. I look forward to the next tour with discovery and with Karako Baruch!"

1. מכאן שהוכח כי לצד המשוב השלילי (בחלקו) של תובעים 3 ו-4 והתלונות של חלק מהמטיילים על איכות ההדרכה, התקבלו גם משובים חיוביים מאוד שכללו שבחים למדריך.
2. תובע 3 הצהיר, בין היתר, כי הנתבעת לא סיפקה "הדרכה בסיסית" ונאותה, גזלה מהתובעים את האפשרות להפיק הנאה או סיפוק כלשהו מהטיול וכל ההשקעה שלהם בטיול ירדה לטמיון. בתצהירו של תובע 3 הוצהר כי שינו את תכנית הטיול, תוך התייחסות לכמה אתרים שלא ביקרו בהם, אך כאמור קרקו התייחס בתצהירו לרבות מהטענות הללו והצהיר כי הקבוצה כן הייתה בחלק מהמקומות שצוינו, לעיתים ביקרו במקומות חלופיים ובאתרים ספורים לא ביקרו או לא ביצעו פעילות בשל תנאי מזג אוויר או אילוצים אחרים. על כל פנים, בהעדר פירוט בכתב התביעה ובסיכומים מטעם התובעים לגבי כל השינויים שבוצעו בתכנית והשפעתם על איכות הטיול, אינני מוצא לנכון לייחס לכך משקל משמעותי. הצהרתו של תובע 3 שלפיה לא נערך מפגש מקדים של חברי הקבוצה בטרם יציאתם ליפן נסתרה, שכן מנהל הנתבעת הצהיר כי הייתה פגישה כזאת, אם כי ללא קרקו שהמתין לקבוצה בחו"ל.
3. הטענות המרכזיות של התובעים נוגעות למדריך קרקו. עיון בשלושת התצהירים שהגישו התובעים 1, 3 ו- 8 מעלה כי חלק מהטענות בתצהירים מנוסחות באותן מילים ממש - דבר אשר משליך על המהימנות שיש לייחס לתוכנן.
4. תובע 3 הצהיר כי קרקו הסתפק בליווי הקבוצה מיעד ליעד מבלי להסביר דבר, ולא ידע או רצה לענות על שאלות. בתצהירו ישנם תיאורים כלליים ביותר לגבי ההדרכה, פרט לטענה כי בכמה אתרים ספורים - מוזיאון אדו, רובע הגיישות, שכונת הסמוראיים, מצודת ניג'ו בקיוטו - ביקשו מהם להסתובב חופשי ללא הדרכה, ומוזיאון הירושימה - שם ביקשו מהם לקבל הדרכה באמצעות אוזניות. כן הוצהר כי בעיר קוראשיקי תובע 3 ואשתו שאלו את קרקו שאלה על מבנה מסוים בעיר לאחר שהקבוצה התפזרה ולאחר שהשיב לשאלתם בצורה חסרת סבלנות וחסרת ערך, פנה למטיילת אחרת כדי להזמינה לראות גן יפני באזור ולא ביקש מתובעים 3 ו-4 לבוא עמו. כמו-כן התייחס תובע 3 בתצהירו לאיחור של המדריך בצ'יינה טאון, לדחיסת מספר רב של אתרים בכל יום ולכך שלא ביקרו בחלק מאתרים, כמתואר בפסק הדין לעיל. עוד הוצהר כי קרקו לא טרח לייצור לחברי הקבוצה פעילות בשעות הפנאי למרות בקשות חוזרות ונשנות ונהג בגסות.
5. בחקירתו הנגדית נשאל תובע 3 האם סבל או נהנה בטיול והשיב: "אני נהנה מזה שאני נמצא שם, אני סובל מזה שאני לא מקבל מה שאני מצפה לקבל" מבלי לפרט מה ציפה לקבל. לאחר מכן הופנה לתמונות שצילם של הפוג'י, הקופים, פריחת הדובדבן ועוד, וכשנשאל האם נהנה מנופים אלה השיב בחיוב. כמו-כן נשאל האם אי פעם התקשרו לנתבעת כדי להודיע שלא מסתדרים עם המדריך והוא אמר שאף אחד לא טלפן.
6. מתצהירה של התובעת 1 עולה, כי קרקו לא הסכים לבקשתה להעשיר את הקבוצה בידיעות בין היתר לגבי מנהגי תרבות מעולם הנישואין והגירושין אף שהיא סברה שהקבוצה מעוניינת לשמוע על כך. כמו-כן התייחסה תובעת 1 לשריקתו של קרקו לצורך ריכוז הקבוצה, לתחיבת ידו לקערת אוכל בשוק בניגוד למקובל ביפן ולכך שפרסם את הטיולים הפרטיים שהוא מארגן. עוד הוצהר כי בהגיעם למנזר בעיר קויה, התברר כי היה רק אוכל מקומי ומסורתי וכיוון שקרקו לא אפשר לקבוצה להיערך לכך מראש, היא ובעלה לא אכלו דבר באותו אתר. כמו-כן הצהירה תובעת 1 שלא שטו באגם ולא ביקרו במקדש האקונה בשל מזג האוויר. מבחינתה, האירוע הקשה ביותר היה האופן שבו השפיל המדריך את המקומית והשיא היה בעת שהיא ירדה על ברכיה ונישקה את ידיו של קרקו בניסיון לשכנעו לא לסלק אותה מההדרכה.
7. תובעת 8 הצהירה כי קרקרו לא הדריך אותם כיאות ולא השיב לשאלותיהם בצורה מעמיקה. כמו-כן התייחסה לעוינות הקשה בין קרקו למדריכה המקומית והצהירה כי פנתה יחד עם אחרים לקרקו וביקשה ממנו להפסיק לדבר אל המדריכה המקומית בגסות ובדרך בוטה, אולם הוא סירב. מבחינתה, האירוע הבולט ביותר היה אותו בוקר שבו קמה מוקדם כדי להשתתף בתפילה במנזר כשקרקו נוטש אותה לבדה, כמתואר לעיל.
8. הגב' זפסוצקי נשאלה על התרשמותה מקרקו בטיול והשיבה - "היה מדריך טוב ברמה לא פחות טובה ממדריכים שטיילתי איתם בטיולים מאורגנים. הארגון היה טוב, הוא די עמד בלו"ז, לא ראיתי שום בעיה". כשנשאלה האם היא חשה שהייתה דינמיקה שלילית במהלך הטיול אצל כמה משתתפים בטיול השיבה בחיוב והוסיפה כי היו אנשים שהביעו דעה שלילית לגבי המדריך, "בעיקר אורלי, חברה שלה וגם רמי [תובע 3]". עוד עלה מעדותה כי היה ניסיון לפנות למטיילים בדוא"ל בקשר לעניין זה, אך היא לא התעמקה בכך וזה לא עניין אותה. הגב' זפסוקצי נשאלה בחקירה נגדית האם הלכה לטיול מאורגן כדי לצאת בראש שקט והשיבה: "לא. לא זו הסיבה. הסיבה שיצאנו מאורגן בטיול הזה היה שזה היה באופן משמעותי יותר זול מאשר לצאת לבד". כשנשאלה לגבי רמת ההדרכה, השיבה כי הרושם שלה היה "בסה"כ מאוד חיובי". כשנשאלה האם נכון שקרקו לא סיפק הסברים מעמיקים לגבי התרבות, השיבה - "היו לו גם הסברים על תרבות, היו לו גם סיפורים מהחיים".
9. הגב' מבארכה העידה, בין היתר, כי במהלך הטיול לא נתקלה במטיילים נוספים שהתלוננו לגבי ההדרכה של מר קרקו. לשאלה האם לא החמיאה לקרקו במשוב, השיבה "אבל רשמתי בדף השני". העדה הוסיפה כי אכן תצא עם הנתבעת לטיול נוסף ואישרה כי יצאה לטיול נוסף עם קרקו בהודו. העדה נשאלה לגבי היעלמותה של אורלי במנזר ומדוע לא חיפשו אותה, ולכך העידה בין היתר כי "כשחזרנו ראינו שאורלי הגיעה" וכן הוסיפה "גם היא חזרה אתנו".
   
10. תובעים 2, 4, 5 , 6 ו- 7 לא ערכו תצהירי עדות ראשית לביסוס תביעתם. תצהיריהן של תובעות 1 ו-8 התמקדו בעיקר בטענות שנגעו אליהן בלבד, וגם לו היו מוכחות, לא היה בהן כדי לבסס עילת תביעה לתובעים האחרים בתיק. תובע 3 הגיש תצהיר מפורט, אך מנגד, מתצהיריהם ועדויותיהם של קרקו, של הגב' זפסוצקי ושל הגב' מבארכה עלתה תמונה שונה. בית המשפט התרשם שעדותן של שתי העדות הנ"ל ללא תצהיר הייתה כנה ומהימנה, וזאת בניגוד לתצהירים שהוכנו עבור התובעים במשרדה של עו"ד אורלי גיא, תובעת 8.
    
11. התובעים העלו טענות רבות בנוגע לתצהירו ולעדותו של מנהל הנתבעת. בית המשפט אכן מייחס משקל נמוך להצהרותיו ולעדותו בכל הנוגע לאירועים שהתרחשו בטיול שאין לו ידיעה אישית לגביהם. יחד עם זאת, מר קרקו הצהיר כי במהלך הטיול לא הובאו לידיעתו תלונות כלשהן, למעט דיווח של מר קרקו על תקלות עם המדריכה המקומית, ולאחר הטיול התקבלו תלונות מהתובעים ובצדן גם חוות דעת חיוביות, כפי שעולה מהראיות דלעיל.
    
12. בניגוד להחלטת בית המשפט, לא הועברו סרטי וידיאו של התובעים מהטיול, אך הוגשו כ- 2,000 תמונות שצולמו. מדובר בתמונות שהגיש תובע 3 בלבד, ואילו התובעים האחרים לא מצאו לנכון להגיש תמונות לתיק. מאלפי התמונות עולה כי התובעים ביקרו במקומות רבים ויפים. ברובן המכריע של התמונות שהוגשו צולמו נופים ואתרים בלבד ללא המטיילים. המשתתפים בטיול מופיעים בתמונות ספורות בלבד שמהן ניכר כי נהנו. נראה שבחירת התמונות הייתה מגמתית ולא בכדי צורפו תמונות מועטות ביותר של משתתפי הטיול. נוסף על כך, תמוה ביותר שלא צורף ולו סרטון אחד המתעד את התנהלותו של קרקו במהלך הטיול, וזאת על אף שלטענת התובעים, וביניהם תובעת 8 שהיא עורכת דין, לאורך כל הטיול קרקו התנהג בגסות ולא סיפק הדרכה ראויה.

1. לפיכך, והיות שרוב התובעים כלל לא הגישו תמונות או סרטים כלשהם, אין אלא לקבוע כי התובעים נמנעו מהבאת ראיות רלוונטיות אשר אילו היו מוגשות, היה בהן כדי לסתור את גרסתם ולבסס כי קיבלו הדרכה נאותה ונהנו מהטיול.
2. התובעים הפנו בסיכומיהם לפסקי דין שניתנו בבתי המשפט לתביעות קטנות המתייחסים למשקל הרב של ההדרכה בטיול מאורגן ולכך שחוסר מקצועיות של מדריך עשוי לפגום בחוויה של המטיילים. לפיכך, וכיוון שלטענת התובעים איכות ההדרכה לא הייתה טובה, הם דורשים מהנתבעת פיצוי בסכום גבוה מזה ששילמו, כעולה מהסכומים שנכתבו בכתב יד בנספח 2 לתצהירו של תובע 3 הנ"ל.
3. תחילה יצוין כי חלק ניכר מהפסיקה שאליה הפנו התובעים בסיכומיהם איננה רלוונטית, שכן היא איננה נוגעת לרמת ההדרכה אלא להיקף האחריות המוטלת על סוכנות נסיעות או על חברה המספקת טיולים מאורגנים לאירועים שונים שהתרחשו במהלך הטיול כגון עיכובים בטיסות, פגמים בשירותים של ספקים בחו"ל, פציעה של אחד המטיילים וכד'. בענייננו כלל לא הועלו טענות כלשהן כגון אלה והתביעה מתמקדת ברמת ההדרכה.
4. בהקשר זה יצוין כי לצד פסק דין המתייחסים לחשיבות ההדרכה בטיול מאורגן, בפסקי דין אחרים נקבע כי טיול מאורגן אינו יכול לענות על ציפיותיהם של כל המשתתפים, ומידת ההנאה מהטיול תלויה לא רק בתפקודו של המדריך, אלא בין היתר גם בדינאמיקה בין המטיילים לבין עצמם ובינם לבין המדריך. ראו לעניין זה קטע מפסק דין שניתן בתק' (חיפה) 22706-06-14 שלמה סלמון נ' פגסוס תיירות ונסיעות בע"מ ובו הפניה לפסקי דין נוספים:

"אני מוצאת כי טיול מאורגן, מטבעו, אינו יכול לענות על ציפיות של כשמונה עשר זוגות, שכנראה השתתפו בטיול... לכל אחד העדפות אישיות, והדבר עלה בבירור מקריאת המשובים של המשתתפים השונים.

"טיול מאורגן הוא טיול ארוך, הקבוצה אינה תמיד הומוגנית וקיימים אתגרים לוגיסטיים רבים. בטיול עצמו נוצרת דינאמיקה קבוצתית. לעיתים הדינאמיקה הנוצרת חיובית ואז הטיול מוצלח ולעיתים שלילית ואז הטיול נפגם (ת.א. (ת"א) 25746/89 זרקו נ' רז). הנאת מטיילים בטיול מאורגן תלויה ברצון טוב של שני הצדדים, הן של המדריך והן של המטיילים. ייחוס חשיבות יתר לכל דבר פעוט, אשר יכול לקרות בטיול מאורגן או לכל טעות אשר יכולה לקרות לכל מדריך ודינאמיקה קבוצתית שלילית נגד מדריך, יכולים לפגום בהנאת המטיילים מהטיול, גם כאשר המדריך עושה את מירב המאמצים (ת"א שלום תל-אביב – יפו) 37814-05-10 טובה אהרונוביץ' ואח' נ' נווה אקדמיה (2001) בע"מ, 3.12.2012)".

1. בענייננו, התובעים לא הרימו את הנטל הנדרש כדי לבסס כי ההדרכה לא הייתה ברמה סבירה ונאותה, וכאמור, אף נמנעו מלהציג ראיות רלוונטיות בעניין זה. מהראיות בתיק עולה כי נוצרה דינאמיקה שלילית בין קרקו לבין תובעת 8 ונראה כי זו השפיעה גם על מטיילים נוספים. התובעים לא הציגו חוות דעת מומחה לרבות עדויות של מדריכים אחרים לגבי רמת הידע הנדרשת ממדריך בטיול מאורגן ליפן, ולא הוכח כי השאלות שנשאל קרקו לגבי יפן והתרבות היפנית בחקירתו הנגדית הן בגדר ידע בסיסי והכרחי לכל מדריך של טיול ביפן. שלושה מהתובעים שהגישו תצהיר העידו כי לא היו מרוצים מהמדריך, אך מנגד, מטיילים אחרים, לרבות שתי מטיילות שהעידו בחקירה ראשית ונגדית ללא הכנת תצהיר מראש, כתבו במשובים כי רמת ההדרכה הייתה טובה עד טובה מאוד. אחת המטיילות העידה כי קרקו "היה מדריך טוב ברמה לא פחות טובה ממדריכים שטיילתי איתם בטיולים מאורגנים" וכי הרושם שלה היה "סה"כ מאוד חיובי". השנייה נשאלה על מה שכתבה בטופס המשוב בעניין רמת ההדרכה והבהירה כי לא הסתפקה רק במתן ציון טוב מאוד אלא גם החמיאה לקרקו בהערות שכתבה בדף השני. נראה כי עדות אלה היו ניטראליות ובית המשפט התרשם כאמור כי עדותן הייתה מהימנה.
2. לאור כל האמור לעיל, יש לדחות את טענת התובעים כי לא נהנו כלל, לא קיבלו כל תמורה, ויש לשלם לכל אחד מהם 19,250 ₪. מדובר בטיול מאורגן שבו יש להתחשב בכל המטיילים בקבוצה. כפי שהגב' מבארכה העידה, אחד היתרונות בטיול מאורגן הוא העלות הנמוכה יחסית לטיול עצמאי. התובעים לא התמודדו כנדרש עם שאלת התמורה ששולמה עבור הטיול, אך אין חולק כי מדובר בטיול של כ- 15 ימים, שבמהלכו קיבלו התובעים עבור המחיר ששילמו בין היתר לינות בבתי מלון, ארוחות במסעדות, טיסות ליפן הלום חזור שהיא יעד רחוק ויקר, נסיעות באוטובוסים, הדרכה מקומית, מדריך טיולים וביקורים באתרים שונים. הוגשו לתיק אלפי תמונות שמהן עולה כי חברי הקבוצה הגיעו לערים רבות וביקרו באתרים רבים. על יסוד כלל הראיות בתיק, אין אלא לקבוע כי מסלול הטיול היה טוב, וכך גם שירותי ההסעה באוטובוסים, הארוחות והלינה בבתי המלון השונים. המטיילים היו חלוקים לגבי המדריך ואיכות ההדרכה וכן היו הערות על כך שלא נותר מספיק זמן פנוי ושלא יצאו לפעילות ולבילויים בשעות הפנאי, וכן ביקורת על כך שלא הסבירו למטיילים מראש על תנאי הלינה והאוכל המוגש במנזר. יחד עם זאת, לנוכח העדויות והראיות האחרות לגבי מכלול השירותים שניתנו למטיילים ואיכותם, התובעים לא הוכיחו כי יש בהערות הנקודתיות שהועלו כדי לבסס עילת תביעה נגד הנתבעת.
3. לפיכך, התביעה נדחית.
   
4. התובעים יחד וכל אחד לחוד ישלמו לנתבעת הוצאות בסך של 850 ₪ בגין שכר עדות, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל. כמו כן, אני מחייב את התובעים יחד וכל אחד לחוד לשלם לנתבעת בגין שכר טרחת עו"ד סך של 10,000 ₪ בלבד בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

המזכירות מתבקשת להעביר העתק של פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ‏כ"א סיון תשע"ו, 27 ביוני 2016, בהעדר הצדדים.