1. מונחת לפני בקשה לפטור מהפקדת ערבון ולחילופין להפחתתו כדי סך של 3,000 ₪.

2. עסקינן בערעור שהגישה המבקשת על פסק דינו של בית המשפט השלום בתל אביב יפו (כב' השופט אבי שליו) מיום 22.12.2013 (ת"א 17253-09-13 16547-01-12), הדוחה תביעתה נגד המשיב לאחר שלא מילאה אחר החלטות בית המשפט מיום 27.05.2014 ומיום 13.06.2014 (להלן: "פסק הדין").

המסגרת הנורמטיבית

3. הוראת תקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: "התקנות") מחייבת מערער להפקיד ערבון בערעור ומעגנת את הכלל, אשר לצדו אף נקבע החריג שבתקנה 432(א) לתקנות  (ראה: בש"א 1528/06 יוסף ורנר ואח' נ' כונס הנכסים הרשמי).

4.         על תכליתו של הערבון והשיקולים בקביעתו שב ועמד לאחרונה בית המשפט העליון (כב' השופט ג'ובראן) בבשג"ץ 4934/14 מילנה גורנשטיין נ' כנסת ישראל -  

"הערובה שחובתה נקבעה בתקנה 427 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: התקנות או תקנות סדר הדין האזרחי) נועדה להבטיח את הוצאות המשיב.

ברירת המחדל לסוג הערובה היא הפקדת עירבון (תקנה 428 לתקנות).

כאשר הרשם או המזכיר הראשי של בית המשפט קובעים את גובה העירבון להפקדה, עליהם לשקול בין היתר את מספר המשיבים; שווי סכום התביעה; סכום ההוצאות שנקבעו בערכאה או בערכאות הקודמות והשיקולים לכך; וזהות המערער (ראו למשל: רע"א 4763/12 ויסולי נ' דלק נדל"ן בע"מ ...).

תקנה 429 לתקנות מאפשרת לבעל דין לבקש לערוב בדרך אחרת להוצאות המשיב, והכרעה בבקשה זו נתונה לרשם (או למזכיר הראשי של בית המשפט) במעמד צד אחד ..."

(ההדגשה במקור)

5. בעל דין רשאי לעתור לפטור מהפקדת ערבון או להפחתתו מטעמים של קושי כלכלי להפקידו ועליו הנטל להוכיח שני תנאים מצטברים.

הראשון שמצבו הכלכלי אינו מאפשר לו להפקיד את הערבון והשני שלהליך שהוגש סיכוי להצליח (ראה: בש"א 1528/06 ורנר נ' כונס הנכסים הרשמי).

די שלא עמד בתנאי אחד כדי שבקשתו תדחה.

מן הכלל אל הפרט

6. על פי הבקשה וצרופותיה המבקשת ילידת 1949, גרושה, המתגוררת בשכירות עם שותפים בעיר אשקלון (נושאת בתשלום שכ"ד בסך של 1,500 ₪ בחודש).

המבקשת מתקיימת מהבטחת הכנסה בסך של 2,531 ₪ ומסיוע ממשרד השיכון בסך של 845 ₪ (סעיפים 8-4 לבקשה).

המבקשת עבדה בטיפול בקשישים עד לחודש אוגוסט 2014 והשתכרה בסך של 1,900 ₪ (סעיף 7 לבקשה).

המבקשת אמדה את הוצאותיה החודשיות בסך של 4,315 ₪.

לטענתה לבית משפט קמא "לא הייתה שום סיבה מוצדקת לדחות את התובענה בשלב של תהליכים (צ"ל: "הליכים" – ש.י.) מקדמיים ולא לדון בגופה של התובענה" (סעיף 30 לבקשה).

7. המשיב מתנגד לבקשה ועותר לחיוב המבקשת בהוצאות.

לטענתו המבקשת אינה עומדת במבחנים שנקבעו למתן פטור מהפקדת ערבון הן מהטעם כי לא השכילה להוכיח העדר יכולת כלכלית לשאת בהפקדה (המבקשת לא פרטה בבקשה כי בבעלותה דירה ברוסיה) והן מהטעם כי "סיכויי הערעור להתקבל קלושים" (סעיפים 8 ו- 36-14 לתגובת המשיב).

8. עיון בבקשה על צרופותיה ובתצהיר התומך מעלה כי המבקשת נמנעה מלפרוש תמונה מלאה על מצבה הכלכלי ובחרה לגלות טפח ולהסתיר טפחיים –

"הלכה ידועה היא כי המבקש פטור מתשלום אגרה או מהפקדת ערבון מחמת עוניו חייב להיכבד וליתן לבית המשפט תמונה מלאה ועדכנית של מצבו הכלכלי"

(רע"א 2598/99 כהן נ' נח)

8.1 המבקשת נמנעה מלהצהיר כי החשבון בבנק הפועלים הוא חשבון הבנק היחיד המתנהל על שמה.

מעיון בתדפיס חשבון הבנק שצורף לבקשה (28.07.14-02.04.14) ניתן ללמוד על משיכות של כספים בסך כולל של 18,550 ₪ אשר לא בוארו.

8.2 לטענת המבקשת עבודתה כמטפלת בקשישים הייתה עבודה "זמנית" (סעיף 7 לבקשה), ברם מעיון בתלושי השכר שצורפו לבקשה עולה כי המבקשת עבדה בחברת "אתגר – סיעוד" החל מחודש 10/2011.

כמו כן המבקשת לא מצאה להציג אישור מעסיק ו/או אישור מהמוסד לביטוח לאומי לפיו היא אינה עובדת החל מחודש אוגוסט 2014.

8.3 בתשובה לתגובת המשיב מצאה המבקשת לציין, לראשונה, כי בבעלותה דירה בת שני חדרים בבלרוס.

לטענתה הדירה עומדת למכירה, נעולה ולא מהווה נכס רווחי במשך 7 שנים ועל כן היא לא הצהירה כי יש לה "רכוש/נכס בעל ערך" (ההדגשה במקור – ש.י) (ראה סעיפים 8-4 לתשובה לתגובת המשיב).

8.4 המבקשת לא הניחה את התשתית הצריכה לקביעה כי אין בידה אפשרות ללוות את סכום הערבון כחובתה - נהפוך הוא.

בתצהיר ציינה המבקשת כי היא קיבלה מאחייניתה סך של 10,000 ₪ לתשלום האגרה בבית משפט קמא (ראה סעיף 14 לתצהיר) והאחרונה אף חתמה על ערבות צד ג' בסך של 20,000 ₪ בהליך נשוא הערעור (ראה סעיף 10 לתשובה לתגובת המשיב).

כמו כן מעיון בנספחים שצורפו לבקשה ניתן ללמוד כי המבקשת נטלה הלוואה מבנק הפועלים (ראה נספח ו' לבקשה).

המבקשת לא הציגה כל אסמכתא לתמיכה בטענתה כי הבנק מסרב להעמיד לה הלוואה נוספת (ראה סעיף 16 לתצהיר).

(ראה בש"א 3166/12 מוטי אשכנזי נ' בנק לאומי למשכנתאות וראה בנוסף: ע"א 3477/11 אייל שני נ' עו"ד ארז חבר, נאמן לנכסי החייב, בשג"ץ 4934/14 מילנה גורנשטיין נ' כנסת ישראל).

8.5 המבקשת מיוצגת בהליך זה על ידי עורך דין פרטי.

עם זאת, לא התייחסה כלל בבקשתה לאופן בו היא מממנת את תשלום שכרו, ענין הראוי להידרש לו שעה שנטען ל"מצב כלכלי קשה" (ראה: ע"א 7764/01 פופלבסקי נ' עו"ד אלון נשר ואח').

9. בהינתן כל האמור לעיל סבורה אני כי המבקשת לא השכילה להוכיח כי ידה אינה משגת להפקיד ערבון.

10. למעלה מן הצורך ומבלי לקבוע מסמרות אציין כי מתוך הערכה גסה של סיכויי הערעור, אינני סבורה כי אלה ברף המצדיק לפטור את המבקשת מהפקדת ערבון תוך חשיפת המשיב לאפשרות כי תשלום הוצאותיו בהליך, ככל שיפסקו, לא יובטח.

סוף דבר

לאור כל האמור דוחה אני את בקשתה של המערערת לפטור מלא מהפקדת ערבון.

עם זאת, משנדרש בית המשפט בקובעו את גובה הערבון להפקדה "לשקול בין היתר את מספר המשיבים, שווי סכום התביעה, סכום ההוצאות שנפסקו בערכאה או בערכאות הקודמות והשיקולים לכך; וזהות המערער" (ראה : בשג"ץ 4934/14 מילנה גורנשטיין נ' כנסת ישראל) ולאזן בין זכות הגישה לערכאות כך שלא יחסמו שערי בית המשפט בפני בעל דין אך בשל דלות באמצעים ובין זכותו של המשיב להבטיח תשלום הוצאותיו בהליך, מוצאת אני להעמיד את הערבון על סך של 5,000 ש"ח ולאפשר תשלומו בשלושה תשלומים חודשיים שווים ועוקבים החל מחודש נובמבר 2014.

אי תשלום אחד מהתשלומים יחשב כאי תשלום ערבון לענין הוראת תקנה 431 לתקנות.

בשים לב למכלול כולו לא מצאתי לעשות צו להוצאות בבקשה זו.

החלטה זו ניתנה על ידי כרשמת.

המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים כמקובל.

ניתנה היום, י"ג תשרי תשע"ה, 07 אוקטובר 2014, בהעדר הצדדים