בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט לתביעות קטנות בחדרה (כבוד הרשמת הבכירה קרן מרגולין-פלדמן) מיום 3.7.14 (להלן – פסק הדין), במסגרתו נדחתה תביעת המבקש והוא חוייב ב- 500 ₪ הוצאות משפט.

רקע עובדתי רלבנטי:

1. המבקש הגיע תביעה כנגד המשיבה ע"ס 2,500 ₪ במסגרתה טען כי המשיבה גבתה ממנו סכומים שלא על פי הסכם ההתקשרות ביניהם לאספקת שירותים סלולאריים, אשר כלל גם רכישת מכשיר טלפון סלולארי חדש מהמשיבה. בכתב התביעה טען המבקש כי אמור היה לשלם למשיבה תשלום חודשי בסך 159 ₪ וללא כל התחייבות. עוד טען המבקש בתביעתו כי חשבוניות התשלום החודשיות לא הגיעו אליו מהמשיבה וכי בבדיקות שערך על פי תדפיסי חשבון הבנק שלו הסתבר לו כי המשיבה גובה ממנו תשלומים חודשיים גבוהים יותר מן המוסכם. לאור זאת, המבקש טען כי ביקש לסלק את חובותיו למשיבה ולהתנתק משירותיה, וכך עשה ביום 15.3.12.

2. המבקש טען בתביעתו כי גם לאחר המועד שבו התנתק משירותי המשיבה המשיכו להגיע אליו חשבוניות לתשלום וביום 5.4.12 הגיע אליו מכתב מהמשיבה המודיע לו על הפסקה מוחלטת של מתן השירותים.

3. המבקש טען כי גם קיבל חשבונית ביום 7.5.12 אשר סך החיוב בה עמד על 0 ₪, ולכן סבר כי סיים את ענייניו ותשלומיו למשיבה. עם זאת, הגיע אל המבקש מכתב התראה לפני טיפול משפטי מעו"ד מטעמה של המשיבה ובו דרישת תשלום נוספת ע"ס 2151.25 ₪.

4. המבקש ביקש במסגרת תביעתו מבית משפט קמא כי יורה למשיבה "להפסיק להטריד אותי" וכן תבע הוצאות בסך 2,500 ₪ בשל הטיפול הלקוי, לשיטתו, של המשיבה בעניינו.

5. המשיבה טענה בכתב ההגנה כי אמנם הוסכם עם המבקש על חיוב חודשי בסך 159 ₪, אך זאת בכפוף לעמידתו בתנאים שונים שהקנו לו זיכויים. המשיבה טענה כי המבקש לא עמד לעיתים במלוא התנאים לקבלת הזיכויים על מנת שיעמוד חיובו על סך של 159 ₪, ובמצב דברים זה – משחרג המבקש מתנאי הצריכה של זמן אויר וצרך שירותים נוספים – תפחו חיוביו החודשיים בהתאם.

6. עוד ובנוסף הבהירה המשיבה בכתב התביעה כי אמנם למבקש לא היתה התחייבות לתקופת התקשרות עמה, אך יחד עם זאת, מכשיר הטלפון הסלולארי שנמסר לידי המבקש על פי ההסכם ביניהם, לא ניתן לו חינם, אלא מחירו נפרס לתקופה של 36 חודשים לנוחות המבקש. לכן, לכשביקש המבקש להתנתק משירותי המשיבה, היה עליו להסדיר את חובותיו בגין השימוש בשירותי המשיבה וכן היה עליו להסדיר את יתרת התשלום עבור מכשיר הטלפון. משלא הסדיר המבקש את מלוא חובותיו למשיבה, נאלצה היא לשכור שירותי עו"ד על מנת שיטפל עבורה בגביית החוב, אשר כלל את יתרת מחירו של מכשיר הטלפון, תשלומים שוטפים בגין שימוש בשירותי המשיבה טרם הניתוק מהשירות, הפרשי הצמדה וריבית וכן הוצאות גביה.

7. ביום 1.7.14 התקיים דיון בבית משפט קמא, במסגרתו העיד המבקש עצמו וכן העיד נציג המשיבה, מר דני הלפמן. במהלך הדיון הוגשו לבית המשפט מסמכים אשר סומנו כמוצגים – ת/1 – דפי חשבון בנק של המבקש, וכן נ/1 – נ/4 חשבוניות שהוצאו על ידי המשיבה למבקש בגין השירותים, לחודשים מסויימים.

פסק דינו של בית משפט קמא:

8. כאמור, ביום 3.7.14 ניתן פסק הדין ובו קבע בית המשפט קמא כי לאחר ששמע את עדויות המבקש ונציג המשיבה וכן לאחר שעיין בכל המוצגים שהוצגו בפניו – הגיע לכלל מסקנה כי יש לדחות את תביעתו של המבקש. בית משפט קמא קבע בפסק הדין כי המסמך המכונה "תקציר עסקה" שבעמוד הראשון להסכם ההתקשרות בין הצדדים – מתמצת את כל הוראות ההסכם על כל סעיפיו, בכל הנוגע לעיקרי הדברים. בית המשפט קבע כי לא קיימת מחלוקת ממשית בין הצדדים בנוגע לפרטי העסקה.

עוד נקבע בפסק הדין כי טענת המבקש לפיה קיבל את מכשיר הטלפון ללא כל עלות וללא כל התחייבות, איננה מתיישבת עם האמור בתקציר העסקה ובהסכם שבין הצדדים, ואף אינה עולה בקנה אחד עם שורת ההיגיון והשכל הבריא.

9. בפסק הדין נדחתה גם טענת המבקש כאילו לא קיבל לידיו חשבוניות חודשיות מהמשיבה, וזאת בהסתמך על ניתוח עדותו של המבקש והמסמכים שהוצגו בפני בית המשפט בעניין זה.

10. בית משפט קמא קבע אפוא, כי החיובים שבגינם חויב המבקש תואמים את תנאי ההסכם שבינו לבין המשיבה וכי לא המשיבה היא זו שהפרה את ההסכם, אלא המבקש, אשר ביטל את הוראת הקבע לתשלום ויצר חיובים מוגדלים בגין הוצאות גביה. עוד ובנוסף נקבע בפסק הדין, כי דרישות התשלום שנדרש המבקש לשלם לאחר מועד הניתוק משירותי המשיבה, עניינן תשלומים בגין חובות קודמים למועד הניתוק ובגין מכשיר הטלפון, וכי דרישות תשלום אלו נעשו כדין והיה על המבקש להסדיר חובותיו.

מכאן בקשת רשות הערעור שבפני.

תמצית טענות המבקש:

11. בבקשה מלין המבקש על כך שבית המשפט קמא לא נתן דעתו לנספח לכתב התביעה שנטען שהוא בכתב ידה של נציגת שירות של המשיבה, וכן על כך שהמשיבה לא הציגה תמלולי שיחות טלפון שלו לנציגי השירות שלה.

עוד ובנוסף, טוען המבקש בבקשת רשות הערעור כי נציג המשיבה לא אמר אמת בעדותו וכן הוסיף וטען כי לא ראה מעולם את תקציר העסקה וכי בית משפט קמא טעה בכך שקיבל את גירסת נציג המשיבה בעניין זה.

12. כמו כן, טוען המבקש כי כתב התביעה הוגש על ידו ביום 28.6.12, כי הגיע אליו מכתב מבית המשפט בעניין הפנייה כביכול לגישור, אשר לא התקיים, וכי הדיון בתביעה התקיים שנים אחרי שהוגשה התביעה. עוד טוען המבקש כי לא קיבל לידיו את העתק כתב ההגנה של המשיבה ואף לא את העתק הפרוטוקול בסיום הדיון בבית משפט קמא.

דיון והכרעה:

13. לאחר שעיינתי בבקשת רשות הערעור על נספחיה ובכל החומר הרלבנטי אני מוצאת כי דין בקשת רשות הערעור להידחות בלא צורך בתשובה עליה, בהתאם לסמכותי על פי תקנה 406(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984.

14. מושכלות יסוד הן, כי רשות ערעור על פסק דין של בית משפט לתביעות קטנות תינתן רק מקום בו קיימת בפסק הדין טעות עובדתית גלויה וברורה על פניה, או טעות משפטית בעניין שאין בו פסיקה ברורה וחד משמעית. שכן, על ערכאת הערעור לשוות לנגד עיניה את המטרות לשמן הוקם בית משפט לתביעות קטנות, היינו: קיומה של ערכאה המאפשרת דיון מהיר, קצר וזול יחסית, בעניינם בעלי שווי כספי נמוך.

לעניין זה נא ראו: רע"א 3006/06 פריפר טבעי בע"מ נ' ראובני; רע"א 9615/05 שמש נ' פוקצ'טה; בר"ע (ירושלים) 244/90 פנחס יאיר נ' שחר פרנקל; בר"ע (ירושלים) 567/03 טננהאוז נ' י.ד. רכב ותחבורה בע"מ אירופה קאר; רת"ק (חיפה) 2925-04-14 שלום חינגה נ' אריאל קלימי (החלטה מיום 8.7.14); רת"ק (חיפה) 46662-05-14 יעקב מזרחי נ' מיכאל וליצקי (החלטה מיום 15.7.14).

15. אין זה המקרה שבפני. לא מצאתי כי נפלה בפסק דינו של בית משפט קמא טעות משפטית או עובדתית בולטת המצדיקה מתן רשות ערעור.

16. עיקר טרוניות המבקש מופנות כנגד ממצאים עובדתיים וקביעות מהימנות שנקבעו על ידי בית משפט קמא, לאחר ששמע את העדים ובחן את הראיות.

הלכה היא כי אין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בממצאים עובדתיים וממצאי מהימנות שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית, אשר שמעה את העדים והתרשמה מהם באופן בלתי אמצעי, אלא במקרים חריגים – אשר המקרה דנן אינו נמנה עליהם.

נא ראו לעניין זה: רע"א 3716/09 ג'אנה תעשיות ומשקאות בע"מ נ' מאזן עואד מסחר כללי בע"מ.

17. הלכה זו חלה ביתר שאת, מקום בו עסקינן בבקשת רשות ערעור על פסק דין של בית המשפט לתביעות קטנות, נוכח המדיניות המצמצמת הנקוטה בכל הקשור והמתייחס להתערבות בפסקי דין הניתנים על ידי בתי המשפט לתביעות קטנות.

נא ראו: בר"ע (ירושלים) 375/08 ארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ נ' קורח; ע"א 2254/09 צ.נ. בנייני איכות בנתניה בע"מ נ' קסטנבאום; ע"א 8588/06 דלג'יו נ' אכ"א לפתוח בע"מ.

18. לא מצאתי כי המקרה הנדון מצדיק סטיה מן הכלל ובפסק הדין לא נתגלתה כל שגיאה המצדיקה תיקון בערעור. טענות המבקש הינן רובן ככולן טענות כנגד ממצאי עובדה ומהימנות שנקבעו על ידי הערכאה הדיונית. בית המשפט קמא ציין כי בחן את הראיות והעדויות שהובאו בפניו, ומסקנתו היתה כי יש לדחות את טענות המבקש. לא מצאתי כי יש מקום להתערב בכך, במקרה שלפניי.

19. אין גם מקום, לטעמי, לטענות המבקש הן באשר לאי מסירת עותק כתב ההגנה ופרוטוקול הדיון והן באשר לעניין זימונו לגישור ולעניין עיתוי הדיון שהתקיים בתביעתו. ככל שלא קיבל המבקש עותק של כתב ההגנה – יכול היה לפנות ולבקש מן המשיבה ואף אין כל ביטוי לכך בפרוטוקול הדיון. בנוסף, אי קבלת הפרוטוקול – איננה עילה למתן רשות ערעור.

כמו כן, לא מצאתי בתיק בבית משפט קמא מסמך החלטה על הפנייה לגישור. ובאשר לעיתוי הדיון בתביעה ביחס למועד הגשתה – הרי שקיימת החלטה מיום 27.4.14 שניתנה על ידי בית משפט קמא במסגרתה הובהר כי ככל הנראה עקב תקלה מחשובית לא הגיע התיק לקביעת מועד דיון, עד אותו יום.

20. אשר על כן, בקשת רשות הערעור נדחית.

בנסיבות העניין ומאחר שלא נתבקשה תשובה, אין צו להוצאות.

הפיקדון, אם הופקד, יושב למפקידו.

המזכירות תמציא עותק מהחלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, י' אב תשע"ד, 06 אוגוסט 2014, בהעדר הצדדים.