26 אוקטובר 2015

לפני:

כב' השופטת מיכל לויט, שופטת בכירה

החלטה

1. לפני שתי בקשות לגילוי ועיון במסמכים.

הבקשות הוגשו במסגרת תביעת התובע כנגד שותפות בה עבד (הנתבעת 1) וכנגד שני השותפים לשעבר בשותפות – הנתבע 2 והנתבע 3, לתשלום שכר עבודה, פיצויי פיטורים ודמי הודעה מוקדמת.

התשתית הנורמטיבית

2. תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991 קובעת כדלקמן:

"בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי ו/או לעיון במסמכים אם היה סבור שיש צורך בכך, כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות".

3. נקודת המוצא הינה כי צדדים להליך משפטי מחויבים לגלות זה לזה את המסמכים הרלוונטיים למחלוקות הנדונות בהליך, וזאת על מנת להגשים את התכליות של גילוי האמת, עשיית צדק וייעול הדיון. חובת הגילוי נובעת גם מיחסי האמון שבבסיסם של יחסי העבודה, ומעקרון היסוד של שקיפות (ע"ע (ארצי) 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ – יהודה פלצ'י, (21.9.10)).

4. בהתאם להלכה הפסוקה, השאלה הראשונה שיש לברר בעת דיון בבקשה לגילוי מסמכים היא שאלת הרלוונטיות של המסמכים המבוקשים להליך– וזאת בהתבסס על מבחן כפול, צר ורחב (ע"ע (ארצי) 494/06 מדינת ישראל, נציבות המים – קלרה אבנצ'יק (28.3.07)). ככל שמתקיים מבחן הרלוונטיות על שני היבטיו, יש לעבור ולבחון אם קיימים אינטרסים נגדיים המצדיקים למנוע את הגילוי או לצמצמו – דוגמת הכבדה, פגיעה בפרטיות וכיו"ב - תוך עריכת איזון המתאים לנסיבותיו של כל מקרה ומקרה.

דיון והכרעה

5. התובע ביקש להורות לנתבע 2 להעביר לעיונו מסמכים שונים. נדון להלן בבקשותיו אחת לאחת.

א. כל "המסמכים המהותיים" אליהם התייחס הנתבע 2 בסעיף ד' לכתב ההגנה, לרבות "הדוחות ומאזני בוחן אותם הכין התובע עבור הנתבע אשר נושאים את התאריך 19.2.14" הנזכרים שם.

הנתבע 2 הבהיר בתצהיר תשובה מטעמו כי המסמכים המבוקשים הינם מאזני הבוחן אשר חלקם צורף לכתב התביעה.

משעסקינן במסמכים רלוונטיים לבירור המחלוקות בתביעה, ונוכח הבהרת הנתבע 2 כי מדובר במאזני בוחן אשר חלקם צורפו לכתב התביעה, יעביר הנתבע 2 לעיון התובע את כל מאזני הבוחן הרלוונטיים ואם אין בשליטתו מאזנים נוספים על אלו שצורפו לכתב התביעה – יצהיר על כך בתצהיר ערוך כדין.

ב. כל המסמכים בעניין "עבודות פרטיות" שעל פי הנטען בוצעו על ידי התובע עבור חברת כספי ברבי ייעוץ בע"מ, כנטען בסעיפים 7.3, 9.3 ו- 14.2 לכתב ההגנה.

הנתבע 2 טען כי מדובר בחומרים שנערכו על ידי התובע עבור החברה במשרד ברח' סמילנסקי בנתניה בו עבד התובע ביחד עם הנתבע 3, וכי חומרים אלה נמצאים במשרד התובע והנתבע 3 ואין לו שליטה עליהם.

בהתאם להלכה הפסוקה, מקום שצד מצהיר בפני בית הדין שאין בידיו מסמכים אשר התבקשו ע"י הצד השני, יצא ידי חובתו בקיום צו גילוי המסמכים ולא ניתן לדרוש את גילויים (ר' דב"ע נה/45-01,נז/110-0 הרמן נ' ביטוח לאומי, לא פורסם).

משעל פי הצהרת הנתבע 2, אין בשליטתו את המסמכים המבוקשים, אין אפשרות להורות על גילויים.

ג. נוכח טענת הנתבע 2 לפיה התובע עבד אצלו במשרד החדש ברח' רמז לאחר הפירוק בחצי משרה, ביקש התובע להורות לנתבע 2 להעביר לעיונו את תלוש המשכורת שהפיק לו בגין תקופת עבודתו בחצי משרה, את דו"ח הנוכחות שלו במשרד החדש החל מיום 21.1.14, הסכמה בכתב או בדרך אחרת מול התובע או מול הנתבע 3 לעניין טענה זו, פירוט כל הלקוחות והעבודות שעשה התובע בתקופה הנ"ל.

הנתבע 2 טען בתגובה כי מכיוון שהתובע עבד תקופה קצרה מאוד הוא לא הספיק להכין לו תלוש שכר ואף לא דו"ח נוכחות. כן נטען כי הסיכום בין הצדדים נערך בעל פה, לאור ההיכרות רבת השנים ביניהם.

נוכח הצהרת הנתבע כי לא הוצא לתובע תלוש שכר, דו"ח נוכחות וכי אין הסכמה בכתב – אין אפשרות להורות על גילוי המסמכים המבוקשים.

הנתבע 2 לא הגיב על הבקשה לגילוי פירוט הלקוחות והעבודות שהתובע ביצע בתקופה זו. ככל שמצוי ברשות הנתבע 2 פירוט לקוחות ועבודות כמבוקש, משיש במסמך זה כדי לסייע לבירור המחלוקות בתיק, יועבר לעיון התובע וככל שאין בידיו פירוט כאמור, יצהיר על כך במסגרת תצהיר ערוך כדין.

ד. פירוט כל החשבוניות שהוציא מר ברבי בשנים 2014-2015 על מנת לכמת את האחוזים המגיעים לו מתקבולי המשרד מעבודות ביקורת שבוצעו לפני יום הפירוק.

הנתבע 2 טען כי התובע מבקש למעשה את ספרי הנהלת החשבונות שלו והתנגד להעבירם לעיונו בטענה כי מדובר במסע דיג שמטרתו להכביד עליו.

הנתבע 2 טען בנוסף כי המסמכים המבוקשים אינם רלוונטיים לבירור התובענה והינם מוגנים מפני חשיפה.

מאחר והצדדים חלוקים באשר לאופן תשלום התמורה לתובע ומשמדובר בבקשה כוללנית וגורפת, שיש בה כדי להכביד על הנתבע 2, אינני מתירה בשלב זה את גילוי החשבוניות המבוקשות.

6. הנתבע 2 ביקש להורות לתובע להעביר לעיונו את המסמכים כדלקמן:

א. דיווח ואישור על מעמדו במוסד לביטוח לאומי בין השנים 2009-2013.

התובע טען כי דיווח על מעמדו במל"ל נערך פעם אחת בלבד בשנת 2004, בעת שפתח תיק עצמאי, וזאת בהתאם להנחיית הנתבע 2 ששימש כרו"ח שלו, ומאז לא שונה מעמדו במל"ל, כך שהדרישה לדיווח המבוקש אינה ברורה ואינה רלוונטית.

נוכח הצהרתו של התובע לפיה בשנת 2004 דיווח על מעמדו למל"ל ומאז לא שונה מעמדו, כך שאין בידיו דיווח ואישור לגבי השנים 2009-2013, מתייתר הדיון בבקשה.

ב. דוחות אישיים שהוגשו לפקיד השומה משנת 2009 עד לשנת 2014.

לטענת התובע הדוחות האישיים שלו נערכו על ידי הנתבע 2 וככל הידוע לו, נלקחו עמו בעת שעזב את המשרד המשותף, כך שהמידע בעניינם מצוי ברשותו. התובע טען כי מדובר בדוחות משותפים לו ולרעייתו שאינם רלוונטיים לבירור התביעה והיענות לדרישה להצגתם תפגע בפרטיותה.

מאחר והתובע הצהיר כי אין ברשותו את הדוחות המבוקשים, לא ניתן לדרוש ממנו לגלותם ועל כן, הבקשה לגילוי מסמכים אלו נדחית.

ג. תיעוד החוץ והפנים של חברת כספי ברבי ייעוץ בע"מ והשותפות ברבי-כספי.

התובע טען כי מדובר בבקשה כללית ולא מנומקת שהיה מקום להפנותה לשותפו לשעבר של הנתבע 2 ולא אליו, שכן הוא משמש כעובד במשרדו של מר כספי ואינו אמון על תיעוד החברה או השותפות ומסמכים אלו אינם בשליטתו.

נוכח הצהרת התובע לפיה אין בשליטתו את המסמכים המבוקשים, לא ניתן להורות על גילויים ועל כן, הבקשה נדחית.

סוף דבר

7. בקשת התובע לגילוי מסמכים מתקבלת בחלקה הקטן.

8. בקשת הנתבע 2 לגילוי מסמכים נדחית.

9. הנתבע 2 יפעל בהתאם לאמור בסעיף 5 להחלטה זו, תוך 30 יום ממועד המצאת ההחלטה.

10. החלטה בדבר קביעת ההליך לשמיעת הוכחות והגשת ראיות הצדדים ניתנת

בנפרד.

11. הוצאות הבקשות יילקחו בחשבון בסיום ההליך.

ניתנה היום, י"ג חשוון תשע"ו, (26 אוקטובר 2015), בהעדר הצדדים