1. לפניי בקשה לסילוק התביעה על הסף מכוח תקנה 100 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות").
2. עסקינן בתביעה על הסך של 22,837 ₪ בגין נזק רכוש, אשר נגרמו , לכאורה בגין אירוע של תאונת דרכים שהתרחשה ביום 06.01.14 ,כאשר הנתבע 1 (להלן: "מר מוחמד/ נתבע 1") הינו הבעלים של הרכב הפוגע מסוג טויוטה (להלן: "הרכב הפוגע/ טויוטה") והנתבע 2 הינו אחיו של נתבע 1 ולא בנו כפי שטוענת התובעת והינו לטענת התובעת ,מי שנהג ברכב הפוגע בעת התאונה (להלן: "מר מוניר/ נתבע 2") והנתבעת 3 הינה המבטחת של הרכב הפוגע (להלן: המבטחת/ נתבעת 3") כאשר האחרונה טוענת, כי לא היה כיסוי ביטוחי לרכב בעת התאונה .
3. כנגד הנתבעים ניתנו פס"ד בהעדר הגנה שלאחר מכן בוטלו כנגד נתבע 1 ונתבעת 3 משהוגשה בקשה לביטולם.

בבקשתו לביטול פס"ד שניתן נגדו טוען נתבע 1 כי מעולם לא קיבל כתב תביעה וזאת משום שזה נמסר לאשת הנתבע 2 שהינו אחיו, ואלה השניים מסוכסכים יחדיו, על כן לא ראה לפני כן את כתב התביעה.

עוד טען נתבע 1 כי לאור הסכסוכים עם נתבע 2ף הוא אינו מחזיק ברכב ואף לא נוהג בו.

על כן פסק הדין בוטל כנגדו ולאחריו הגיש הנתבע 1 בקשה לסילוק התביעה על הסף (להלן: "הבקשה").

1. לטענת נתבע 1 יש לדחות או למחוק את התביעה על הסף, בשל היותה נעדרת כל עילה כנגד המבקש משום שהתביעה הוגשה בעקבות אירוע תאונה עם רכב אשר רשום על שם המבקש כאשר התובעת טוענת בכתב תביעתה כי המבקש הינו אביו של הנתבע 2 והוא טוען כי אינו אביו אלא אחיו, ועל כן עיון בכתב התביעה מגלה כי התביעה הוגשה נגדו משום שהינו רשום כבעלים או כמחזיק ברכב הפוגע.
2. לטענת המבקש, נכון שהוא רשום כבעלים ברכב הטיוטה מ.ר 8505064 אלא שמי שמחזיק בפועל ומשתמש ברכב הטיוטה הינו אחיו הנתבע 2.
3. בנוסף, נטען כי לאחר בירור עם נתבע 2, האחרון מכחיש את האירוע הנטען ומסר נסיבות אחרות. עוד טוען המבקש שגם אם היה המחזיק ברכב הפוגע הרי וכטענת התובעת עת התאונה לא נהג הוא ברכב אלא נתבע 2 הוא שנהג ועל כן יש לדחות את התביעה נגדו.

כן נטען שעצם היותו רשום כבעל רכב הטיוטה ונוכח העובדה כי אדם אחר נהג ברכב עת התאונה ללא מעורבותו/נוכחותו / או אישורו מהווה נימוק שבעובדה שנכנס לגדר דחייה על הסף מכוח סעיף 101(א)(3) לתקסד"א 1984.

1. בתגובה לבקשה ,טוענת המשיבה כי לא הוכח על ידי המבקש היעדרם של יחסי שליחות בין נתבע 1 ל - 2 וכי לו דבר זה הוכח, הרי לא הייתה התובעת מתנגדת למחיקת נתבע 1 מהתביעה הרי לטענתה אילו היה המבקש שולח שני תצהירים בלבד הן שלו והן של אחיו כי לא מתקיימים יחסי שליחות, לא הייתה מתנגדת התובעת למחוק את התביעה נגד המבקש ,אולם בדרך בה בחר המבקש ללכת יש להורות על דחיית הבקשה משום שזו לא הוכחה.
2. בתשובה לתגובה צורף תצהירו של נתבע 2 ובו הוא הצהיר כי אינו בנו של נתבע 1 אלא אחיו וכי עקב סכסוך משפחתי אינו ביחסים טובים עם אחיו, וכי אין ביניהם יחסי שליחות וכי נתבע 1 הינו אך רשום כבעלים של רכב הטיוטה אך לא נהג בו בעת התאונה.
3. בנוסף לתצהיר, נטען כי יש לחייב את התובעת בהוצאות לדוגמה והוצאות הבקשה וזאת משום שהיא ידעה אודות אי קיומן של יחסי שליחות בין הצדדים, וכי התובעת מנסה בתגובתה להפעיל לחץ על הנתבע 1 בזה שהיא מציינת שעל הנתבע לשלם לה הוצאות בכדי שתסכים למחיקה שאם לא כן אזי תנהל דיון הוכחות. עוד נטען שהתובעת הגישה את התביעה לאחר 7 חודשים מהתאונה במהלכם הייתה בקשר עם אחיו של הנתבע וידעה שהוא הנהג ועל כן יש לחייבה בהוצאות.
4. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ובתשובה לה המסקנה אליה הגעתי היא כי דין הבקשה לסילוק על הסף נגד נתבע 1 להתקבל.
5. כידוע, לא בנקל יורה בית המשפט על סילוק תובענה על הסף. בנסיבות העניין שבפניי, ולאור הסכמת התובעת למחיקה במידה והנתבע 1 יגיש תצהיר נתבע 2 בדבר אי קיום יחסי שליחות, ומשזה נעשה הנני מורה על סילוק התביעה על הסף כנגד נתבע 1.
6. באשר להוצאות – מצד אחד לא הוכח בפני שהתובעת אכן ידעה אודות אי קיום יחסי שליחות בין הנתבעים וכן לא הוגשה כל הגנה מטעם הנתבע 2 על כן לא ידעה אודות זהותו של הנהג או האחראי לתאונה אך מצד שני היה ביכולתה לדעת ולברר עניין זה עוד בטרם הגשת התביעה במיוחד מקום שבו התביעה הוגשה לאחר כ 7 חודשים מיום התאונה שהינה תקופה מספיקה לצורך בירור זהותו של הנהג, על כן מן הראוי היה לבדוק את זהותו של הנהג בוודאות עוד בטרם הגשת כתב התביעה וגרירת הנתבע להוצאות מיותרות.

על כן ,הנני פוסק סכום הוצאות על סך של 1,200 ₪ אשר תשלם התובעת לנתבע 1 תוך 30 יום מהיום שאם לא כן יישא ריבית והצמדה כחוק.

המזכירות תמציא העתק פסק-דין זה לצדדים

ניתנה היום, ד' אלול תשע"ו, 07 ספטמבר 2016, בהעדר הצדדים.