1. בפני בית הדין הודעת התובע כי טרם קיבל הסכמת המנהל המיוחד וכונס הנכסים הרשמי לניהול תביעה זו הגם שהוא בפשיטת רגל.כך גם אין בידו אישור בית המשפט המחוזי.בבקשה הוא עותר לדחיית מועד הדיון עד לקבלת עמדת המנהל המיוחד.לבקשה לא צורף תצהיר תומך בדבר הפעולות שננקטו ע"י התובע או ב"כ.
2. ולחילופין מבקש לקיים דיון בטענה כי אין מניעה לעשות כן.
3. בפני תגובה מנומקת מטעם הנתבעת המתנגדת לבקשה.
4. לאחר ששקלתי מצאתי כי אין כל אפשרות לקיים את הדיון להוכחות מהטעמים המפורטים מטה.
5. פקודת פשיטת הרגל תש"ם- 1980 (להלן: הפקודה) קובעת כי הזכות לתבוע מהווה חלק מנכסי פושט הרגל.הלכה היא כי רק הנאמן רשאי לתבוע מכח פושט הרגל.או אם נתנה רשות בית המשפט המחוזי. אין בידי התובע אף לא אחד מאישורים נדרשים אלו.
6. כבר בעת הגשת התביעה היה ידוע לתובע כי הנו פושט רגל.
7. יש ממש בטיעוני הנתבעת כי ההליך של קבלת האישור מהכנ"ר או מבימ"ש מחוזי ארוך וכי אין להטיל עליה את זמן ההמתנה ועלויותיו.
8. אין הצדקה לדחיית מועד ההוכחות לתאריך עלום ולא ידוע. מנגד אין לדחות את התביעה לגופה על מנת לא לסגור בפני התובע אפשרות לתביעה.
9. בנסיבות אלה נותרה אפשרות אחת והיא מחיקת התביעה, כך שככל שיתאפשר לתובע לאחר מיצוי ההליך מול הכנ"ר וקבלת הרשות מהנאמן או המנהל המיוחד או מבית המשפט המחוזי , יוכל לעשות כן.
10. יודגש כי כל אפשרות אחרת תחייב הפקדת ערובה להבטחת הוצאות הנתבעת כפי שנפסק

בפס"ד פש"ר (מחוזי ת"א) 1381/09 עו"ד איתן ארז, עו"ד יהונתן צברי, בתפקידם כמנהלים מיוחדים לנכסי החייבת רחל סופר סייג ני רחל סופר סייג, ביחס לפושטת רגל אשר הגישה ערעור לבית הדין הארצי לעבודה. בית המשפט חייב את פושטת הרגל בהפקדת ערובה להוצאות המשיב בבית הדין לעבודה בסך של 15,000 כתנאי לכך שההליך בו נקטה בבית הדין לעבודה ימשיך להתנהל וכך אמר בית המשפט:

"... תובע סולבנטי עשוי להרתע, בדרך-כלל, מריבוי הליכי סרק ובקשות שאין מאחוריהן

ממש, וזאת בין היתר מחשש כי בסופו של יום יושתו עליו הוצאות כבדות. סנקציה

אפשרית זו אינה משמעותית, הלכה למעשה, כאשר התובע מצוי בהליכי פשיטת רגל,

מקום בו נכסיו מוקנים ממילא לבעלי התפקיד ומיועדים לחלוקה ביו נושיו, דבר זה עשוי

ליצור אצל החייב מאזן מעוות של עלות-תועלת, אשר יעודד אותו לפזר בקשות בערכאות

שונות, תון יצירת סרבול ועלויות כבדות לצדדים אחרים, וזאת כאשר בסופו של יום,

עשויים נושיו (דרך קופת בעלי התפקיד) להתבע לשאת בהוצאות המשפט שהושתו עליו -

מצב אשר בבחינת חלק מהחייבים, המצויים ממילא בעימות עם בעל התפקיד, עשוי

להחשב כ"שתי ציפורים במכה אחת": הן יכולת להעמיס הוצאות ועלויות על צדדים

אחרים להליך, והן שליחת החשבון אחר כבוד, לאחר מעשה, אל בעלי התפקיד והנושים."

"זאת ועוד; אישורו המקדים של בית המשפט של חדלות פרעון נדרש, ... גם כדי להסדיר

סוגיות שעניינו נשיאה בסיכונים ובעלויות של ההליך - כגון, מי ישא בהוצאות המשפט,

אם וכאשר יצא החייב מאותה ערכאה אחרת כשידו על התחתונה, ויושתו עליו הוצאות,

לעיתים בסכום משמעותי מאד. "

1. שם התקבלה החלטה ולפיה :"החייבת תפקיד ערבות בנקאית או מזומן בסך 15,000 נוספים, תוך 7 ימים ממועד החלטתי זו, וזאת לשיפוי הוצאות שיתכן ויושתו עליה, היה ויושתו עליה הוצאות בבית הדין הארצי לעבודה".ערעור לבית המשפט העליון הותיר הפקדה זו על כנה . ( עא 7014/11 רחל סופר נ' עו"ד איתן ארז (מאגר נבו 24.10.2011).
2. על כן ככל שיחפוץ התובע בנסיבות הליך זה להמשיך תביעתו ולהמתין להחלטות גורמים חיצוניים לבית הדין, יהיה מקום לחייבו בהפקדת ערובה על פי הפסיקה לעיל. לא למותר לציין כי לנתבעת נגרמו כבר הוצאות בגין הליך זה, שבו כבר הוגשו תצהירים מטעמה.
3. על כן ניתנת לתובע אורכה עד ליום 15/12/15 להודיע עמדתו לעניין מחיקת תביעתו .לא תוגש הודעה במועד, תמחק התביעה לאלתר וללא התראה נוספת.
4. נוכח המצב המשפטי לעיל בשלב זה בית הדין אינו מוסמך לדון בתביעה. על כן דיון הקבוע ליום 3/12/15 בטל.
5. יישלח בפקס.

ניתנה היום, י"ז כסלו תשע"ו, 29 נובמבר 2015, בהעדר הצדדים.