1. לפניי בקשה למתן צו זמני למניעת פעולות וצו הפסקה שיפוטי, לפיה מתבקש בית המשפט להורות למשיבים ו/או לכל אדם מטעמם, להימנע מפעולה כלשהי במקרקעין, לרבות צו איסור שימוש במקרקעין ובמבנה, שלא בהתאם להיתר ו/או לתכנית החלה על המקרקעין.

עיקרי העובדות הצריכות לעניין-

1. המדובר במקרקעין הידועים כגוש 8235 חלקה 89, בצד צפון מזרחי ברחוב שכטרמן 11/פנקס דוד 17 בנתניה ( להלן: " המקרקעין" ).
2. המקרקעין מיועדים על פי התכנית החלה על המקרקעין ( נת/348 / 11 ) לשטח לבניין ציבורי, ועל פי ההיתר הקיים ( היתר מס' 12002 תכנית 644/74 מיום 19.12.77 ) מיועדים למבנה לאחסון בלוני גז ( מחסן חומרים וכלי עבודה ) ( נספח ב2 לבקשה ).
3. מביקורות מפקחים על הבניה, אשר נערכו בתאריכים: 27.2.14, 13.3.14, 21.7.14,22.7.14 ו – 27.7.14, ומעדותו של שוטר משטרת נתניה יעקב מקון עולה, כי ממועד שאינו ידוע במדויק למבקשת, לאחר חודש מרץ 2014, המשיבים ו/או מי מטעמם מבצעים במקרקעין פעולות הכנה להפיכת מחסן לחדר מגורים ו/או מקום לאירועים, כמפורט להלן:
4. בצד צפון מזרחי של המקרקעין, צמוד למבנה מחסן בהיתר ולתוספת בניה קיימת ללא היתר בשטח של כ-9 מ"ר ( להלן יחדיו: "המבנה" ), בוצעו עבודות הכנה לשימוש במבנה למגורים ( במבנה מותקנים ג'קוזי; שירותים ; כיור וכן אסלה נוספת שטרם הותקנה; מטבחון וכן מיטה, ספה, טלוויזיה ומזנון ).
5. צמוד למבנה בנו דלפק בשטח של כ- 10 מ"ר.
6. בצד צפון מזרח של המקרקעין, צמוד לגבול החלקה, בנו במה מעץ בשטח של כ – 30 מ"ר כולל בריכת שחייה בשטח של כ- 10 מ"ר.

ד. בצד מזרחי ובצד דרומי של המבנה הרכיבו גדר מפח, כולל דלת ושער לרכב עם ציפוי עץ דקורטיבי, באורך של כ- 46 מטרים וסגרו שטח ויצקו משטח בטון בשטח של כ – 320 מ"ר.

ה. בצד מזרחי של המקרקעין יצקו משטח בטון ( שביל ) בשטח של כ- 60 מ"ר.

( ר' נספחים ג'-ו' לבקשה ותצהירי המפקחים שצורפו לה ).

תמצית טיעוני הצדדים-

5. לשיטת המבקשת, כלל העבודות המפורטות בסעיף 4 לעיל, טעונות היתר בניה ובוצעו בפועל ללא היתר כדין, בנסיבות שיש בהן כדי להוות עבירה לפי סעיף 204 לחוק התכנון והבניה. עוד נטען ע"י המבקשת, כי מתן מידי של הצווים דרוש לשם הפסקת פעולות הכנה, שנועדו לאפשר בעתיד שימוש החורג מההיתר ו/או מהתכנית החלה על המקרקעין, וכי אי מתן הצווים יכביד הכבדה רבה על ביצועו של צו העשוי להינתן לפי סעיפים 206 לחוק בשל עבירה שבבניה או בשימוש או יסכל ביצועו.

6. המשיבים אינם חולקים על ביצוע העבודות שבנדון וכן אינם חולקים על כך שהשימוש אותו הם מבקשים לעשות במקרקעין הנו שימוש למטרת מרכז כנסים ואירועים ( ס' 10 לתצהיר המשיבה ). לשיטת המשיבים, אם ניתן היתר לניהול עסק של אחסנת בלוני גז במגרש, מן הדין לאפשר ניהול מתחם לאירועים ולכנסים, שכן אין ספק שאחסון בלוני גז מסוכן אלפי מונים מפעילות של אירועים וכנסים ( ס' 8 לתגובת המשיבים ). עוד טוענים המשיבים, כי פרט להקמת הדק והבריכה, יתר העבודות שבוצעו אינן מצריכות היתר בניה ( סעיף 11 לתגובת המשיבים ). כן גורסים המשיבים, כי פעולת הועדה המקומית נגדם נגועה בחוסר תום לב וכל תכליתה למנוע מהם להתפרנס בכבוד.

המסגרת הנורמטיבית-

7. סעיף 239 (א) לחוק התכנון והבניה קובע כדלקמן:

נעשתה עבודה, או השתמשו במקרקעין, בדרך ובנסיבות שיש בהם משום עבירה לפי סעיף 204, בין שהוגש על העבירה כתב אישום לבית המשפט ובין שטרם הוגש, רשאי בית המשפט לצוות על הנאשם, או על מי שנראה לבית המשפט אחראי לביצוע העבירה, ועל כל מי שעובד בשירותם - להפסיק את העבודה או את השימוש (להלן - צו הפסקה שיפוטי) ותקפו של הצו יהיה עד לביטולו או שינויו על ידי בית המשפט.

8. סעיף 204 לחוק התכנון והבניה קובע כי:

(א) המבצע עבודה או משתמש במקרקעין בלא היתר כשביצוע העבודה או השימוש טעונים היתר לפי חוק זה או תקנה על פיו, דינו - קנס, מאסר שנתיים, ובעבירה נמשכת - קנס נוסף, מאסר נוסף שבעה ימים לכל יום שבו נמשכת העבירה לאחר שקיבל הנאשם הודעה בכתב מהועדה המקומית על אותה עבירה או לאחר הרשעתו.

(ב) המבצע עבודה או משתמש במקרקעין בסטיה מהיתר או מתכנית, דינו - מאסר שנה אחת ובעבירה נמשכת קנס כאמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן - חוק העונשין), לכל יום שבו נמשכת העבירה, לאחר שנמסרה לנאשם הודעה בכתב מהועדה המקומית על אותה עבירה או לאחר הרשעתו.

9. סעיף 246 לחוק התכנון והבניה קובע כדלקמן:

נעשו במקום פלוני פעולות הכנה לבניה או לשימוש במקרקעין ללא היתר או בסטיה מהיתר או מתכנית, רשאי בית המשפט לפי בקשתם של יושב ראש הועדה המחוזית או של יושב ראש הועדה המקומית, ובעיריה - של יושב ראש ועדת המשנה לתכנון ולבניה, או של היועץ המשפטי לממשלה או נציגו, ליתן צו על כל אחד מהמנויים בסעיף 208 להימנע מפעולה באותו מקום, לרבות צו האוסר את השימוש במבנה או במקרקעין או צו לסגירת המבנה או המקום (להלן - צו מניעת פעולות); בית המשפט רשאי לתת צו כאמור בכפוף לתנאים שימצא לנכון בנסיבות הענין.

10. בפסק הדין בעניין ע"א 1216/98 אסתר אבוטבול נ' ועדת ערר מחוז מרכז, פ"ד נה(5),114 נפסקו הדברים הבאים:

"בנין" מוגדר בסעיף 1 לחוק כ"כל מבנה, בין שהוא בנוי אבן ובין שהוא בנוי ביטון, טיט, ברזל, עץ או כל חומר אחר, לרבות... כל חלק של מבנה כאמור וכל דבר המחובר לו חיבור של קבע". הפסיקה הציעה פרשנות תכליתית למונח "בנין" שבחוק. "בנין" משמש כ"...הגדרה טכנית מובהקת לצורך חוק מיוחד, אשר מטרתו להבטיח כי כל פעולה הקשורה בבניה במובנה הרחב ביותר תיעשה רק על דעת הרשויות המוסמכות ובהתאם לתכניות מאושרות לפי אותו חוק" (דברי השופט ברנזון בע"א 267/69 מיכקשוילי נ' טרנר [2], בעמ' 303). בהתאם לכך נקבע כי "יציע" הניתן לניתוק מהווה "בניה" (ע"פ 31/50 מלצקי נ' היועץ המשפטי [3]). כך היה גם דינו של הסוכך (ע"פ 600/68 מדינת ישראל נ' רונן [4]) ושל עמוד החשמל (ת"פ (ת"א) 165/85 מדינת ישראל נ' חברת החשמל לישראל בע"מ [12])". ( ס' 13 לפסק הדין )

וכן:

" סעיף 1 לחוק קובע כי "'שימוש חורג' בקרקע או בבניין" – הוא "השימוש בהם למטרה שלא הותר להשתמש בהם, הן במיוחד והן מהיותם באזור או בשטח מיוחד, לפי כל תכנית או תקנה אחרת שלפי חוק זה החלות על הקרקע או הבנין או לפי היתר על-פי על חוק הדן בתכנון ובבניה" (ההדגשה שלי – א' ר'). ההגדרה דוברת בשימוש ב"בנין" כמשמעותו בסעיף 1 לחוק, והיא באה להדגיש כי מדובר בשימוש למטרה "שלא הותר" להשתמש בה, להבדיל מ"נאסר".

המונח "היתר", גם במשמעותו הלשונית הרגילה, מלמד על רשות לעשות דבר שהיה אסור אלמלא אותו היתר. וכך גם כאן: על התכנית להתיר במפורש שימוש מסוים כדי שזה יהיה מותר. כל שאינו מותר מפורשות – אסור. אכן, האיסור יכול שיהפוך להיתר – אולם זאת רק בכפוף להליך חוקי מפורש. אם קובעת התכנית רשימת שימושים מותרים לאזור מסוים, או אז על מטרת השימוש שלגביו מבקשים היתר לעלות בקנה אחד עם אחת מהפעילויות המותרות המפורטות באותה רשימה. רק בדרך זו יהיה ניתן להבטיח כי כל פעולה המנוגדת לרשימת דרכי השימוש שבתכנית תובא לפני מוסד התכנון ותיבחן שם בהתאם להליכי שינוי התכנון שמציב החוק" ( הדגשות שלי – ה.ר.ש.) ( ס' 14 לפסק הדין ).

דיון והכרעה-

11. כפי שפורט מעלה, גם המשיבים מסכימים כי במקרקעין נשוא הבקשה בוצעו עבודות בניה הטעונות היתר ללא היתר כדין ( בניית הבמה והברכה ). לאחר שעיינתי בתיקון 101 לחוק התכנון והבניה ובתקנות התכנון והבניה ( עבודות ומבנים הפטורים מהיתר ), התשע"ד-2014, סבורני כי יש בסיס לעמדת המבקשת לפיה אף הדלפק והגדר אינם פטורים מהיתר בניה. המסקנה המתבקשת הנה שהוכח כי נעשתה עבודה, בדרך ובנסיבות שיש בהם משום עבירה לפי סעיף 204, ולפיכך רשאי בית המשפט לצוות על האחראים לביצוע העבירה, ועל כל מי שעובד בשירותם - להפסיק את העבודה.

12. המשיבים אינם חולקים על כך שהשימוש אותו הם מבקשים לעשות במקרקעין הנו שימוש למטרת מרכז כנסים ואירועים ( ס' 10 לתצהיר המשיבה ). עיון בדוחות המפקחים, בתצהירים ובתמונות שצורפו לבקשה, מצביע בצורה ברורה על כך שבמבנה שיועד בעבר לצרכי אחסון, נעשו פעולות ושינויים בכדי להתאימו למטרה שונה, שעניינה מגורים או מקום לעריכת אירועים. כפי שצוין, המקרקעין נשוא הבקשה מיועדים על פי התכנית החלה על המקרקעין ( נת/348 / 11 ) לשטח לבניין ציבורי, ועל פי ההיתר הקיים ( היתר מס' 12002 תכנית 644/74 מיום 19.12.77 ) מיועדים למבנה לאחסון בלוני גז ( מחסן חומרים וכלי עבודה ) ( נספח ב2 לבקשה ). שימוש במקרקעין למטרת מגורים ו/או למטרת עריכת אירועים (שימוש מסחרי) אינו מותר בהתאם לתכנית ולהיתר הקיימים ולפיכך, בהתאם להלכה הפסוקה, יש לראותו כשימוש חורג ואסור.

הוכח, אם כן, לכאורה, כי נעשה שימוש במקרקעין, שלא בהתאם להיתר הבניה, בסטייה מהיתר ומתכנית, בדרך ובנסיבות שיש בהם משום עבירה לפי סעיף 204, ואף בכך יש כדי להוות בסיס למתן צו להפסקת השימוש האמור.

יתרה מזאת, דוחות המפקחים והתמונות, המתעדים הכנסת ג'קוזי, מטבחון, מיטה, ספה, טלוויזיה ומזנון, מצביעים על כך שנעשו במבנה פעולות הכנה לשימוש במקרקעין לצרכי מגורים או מקום לאירועים, שימוש המהווה כאמור שימוש חורג.

13. ברע"פ 543/12 מסיבות אחים כץ בע"מ נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה באר טוביה ( פורסם במאגרים ), פסק בית המשפט העליון את הדברים הבאים בנוגע למהותו ולתכליתו של צו הפסקה לפי סעיף 239 לחוק התכנון והבניה:

" אשר לטענה בדבר היותו של הצו השיפוטי הליך ביניים בהליך הפלילי, אין בידי אלא לקבל את עמדת המשיבות על יסוד פסיקתו של בית משפט זה, לפיה:

"מכאן, שלא ניתן לומר שסעיף 239 מיועד רק למניעה דחופה ומיידית של יצירת עובדות בשטח, אלא תכליתו היא גם למנוע המשך שימוש החורג מהוראות החוק. אמנם, במקום אחר ציינתי ביחס לסעיף 239 לחוק כי 'בבסיס הסעיף עומדת תכלית מניעתית הנוגעת להקפאת הבניה ומניעת מצב שבו יקשה להחזיר את הגלגל אחורנית.' [...] אולם, אין בכך כדי לומר שזוהי תכליתו היחידה של הסעיף. התכלית המניעתית עליה עמדתי בעניין מור, היא בהחלט התכלית למנוע 'יצירת עובדות חדשות בשטח', אך לצידה עומדת גם התכלית למנוע המשך ביצוען של עבירות והמשך הפקת רווח כלכלי מהן" (רע"פ 3584/11 יד שלום אלון נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה – חבל מודיעין [פורסם בנבו] – השופט ג'ובראן; מיום 17.7.11). האמור עולה גם מסעיף 239 עצמו הנוקט במלים "בין שהוגש על העבירה כתב אישום לבית המשפט ובין שטרם הוגש". ברי כי הסעיף כוון לצעד שימנע שימוש חורג לאורך זמן עד לבירור שיפוטי בהליך עונשי, העלול להתמשך. הביטוי "בדרך ובנסיבות שיש בהן משום עבירה" משמעו, שעל בית המשפט לקבוע כי אכן מדובר בעבירה, וזאת בנפרד בנסיבות מן ההליך הפלילי העשוי להיות מוגש נגד מבצע העבירה" (פסקה יא בעמ' 5-6 להחלטה).

14. יישומן של הוראות החוק והפסיקה על עובדות המקרה דנן, מוביל למסקנה כי יש מקום להיעתר לבקשה וזאת לאחר שהוכחו התנאים הקבועים בחוק לצורך הוצאת הצווים ובכדי למנוע המשך השימוש החורג במקרקעין.

15. טרם סיום אציין, כי לא מצאתי שהונחה תשתית ראייתית לטענת המשיבים, לפיה פעולת הועדה המקומית בעניינם נגועה בחוסר תום לב או בשיקולים זרים.

16. נוכח כל האמור מעלה, ולאחר שעיינתי בבקשה, בתגובת המשיבים, בתגובת המבקשת ובמסמכים שצורפו לכתבי הטענות, מוצא בזאת צו המורה למשיבים ו/או למי מטעמם, להימנע מפעולה כלשהי במקרקעין, לרבות שימוש במקרקעין ובמבנה, שלא בהתאם להיתר ו/או לתכנית החלה על המקרקעין.

המזכירות תעביר ההחלטה לצדדים.

זכות ערר כחוק.

ניתנה היום, ט"ז אלול תשע"ד, 11 ספטמבר 2014, בהעדר הצדדים.