בפני תביעה כספית.

התובעת רכשה אצל הנתבעת מס' 1 בעלות לא מבוטלת דלת רב-בריח יוקרתית לביתה ובדלת הזו התגלעו לטענתה ליקויים שונים, כאשר הליקוי המשמעותי ביותר הוא המשקוף אשר החל להתקלף במקום מסוים.

התובעת ניסתה לטענתה להגיע להבנה והסדר עם הנתבעות, אך בסופו של דבר הגישה תביעה כספית לאחר שפנתה לשמאי אשר העריך את הנזקים כתוצאה מהצורך לפרק את המשקוף כולו ואת הדלת ומדובר בכמה אלפי שקלים. יש לציין, כי הטענות אינן נוגעות כלפי הדלת עצמה, אלא כלפי המשקוף של הדלת וכלפי עזרים נוספים בדלת כמו הידיות וגם האזעקה אבל עיקר הטענות מופנות כאמור כלפי המשקוף.

בחוות דעת שצירפה התובעת של השמאי מרדכי (מודי) בן אבי עולה, כי בחלקו התחתון של המשקוף השמאלי בדלת הכניסה קיימים קילופי צבע עד לגובה של 5 ס"מ מהרצפה. כמו כן, מתכת המשקוף חשופה, מעל קילופי הצבע נראה צבע רופף ועשוי להתקלף בכל רגע. השמאי כותב בחוות דעתו: "אנו סבורים כי מקורם של קילופי הצבע הינם בצביעה לקויה של משקוף הדלת". עוד כותב השמאי: "הובא לידיעתנו כי חב' רב בריח טענה, כי קילופי הצבע נגרמו בעקבות פגיעת חומצה. בבדיקת משקוף הדלת לא ראינו סימני חומצה. כך גם בבדיקת הדלת והאריחים של ריצפת הכניסה לבית. מניסיוננו ובמידה וחומצה כלשהי היתה פוגעת במשקוף הדלת ניתן היה להבחין בפגיעה באיזורים נוספים סביב המשקוף".

המשמעות של חוות הדעת, על פי השמאי, היא הצורך לפרק את הדלת ואת הכנף הימנית, לפרק את אריחי גרניט הפורצלן ברצפת הכניסה לצורך פירוק המשקוף שחלקו התחתון מותקן תחת האריחים, לפרק את משקוף הדלת ולהחליפו במשקוף צבוע בעל גוון תואם לדלת. כל זאת תוך ביצוע תיקוני טייח וצבע, חיפוי ריצפה וביצוע של פעולות החלפת ידית ומערכת אזעקה.

המדובר על פי שומת הנזק בחוות דעת השמאי בסכום של לא פחות מ-6,700 ₪, שמטרתו החלפת כל המשקוף, הידית ומערכת האזעקה והחזרת הדלת, שכאמור אין עליה ספציפית טענות למקומה.

ניסיתי לגשש ולראות האם ניתן יהיה להגיע להסדר המבוסס על החלפת המשקוף על בסיס חוות דעת שמאי זו, ואולם לא מצאתי הסכמה לכך, כאשר הנתבעות ציינו כי אינן יכולות להיות קבלן לצורף פירוק משקוף ובניית משקוף אחר.

כאמור, עמדתן של הנתבעות אשר כתב ההגנה שלהן הוא למעשה כתב הגנה מאוד מאוד דומה, כי הן אינן אחראיות לנזק שנגרם למשקוף משום שמדובר היה בשימוש בחומר שאסור היה להשתמש בו לניקוי המשקוף, חומר אותו הם מגדירים כחומצה. הומצא לי טופס האחריות אשר לטענת התובעת לא היה כלל בידיה, אשר מתייחס לחומרים שמותר או אסור להשתמש בהם לניקוי המשקוף. לטענתן של הנתבעות העובדה שישנן קילופים במקום מסוים ולא לכל אורך המשקוף מלמדות על כך שאין פגם בצביעת המשקוף עצמו, כגרסת השמאי מטעם התובעת, שכן אז היו קילופים לכל אורך המוצר וכי מדובר כאמור בניקוי בחומר אסור על ידי התובעת. עוד מצביעות הנתבעות על כך כי היו נכונות לבצע חיפוי של המשקוף באמצעות זוויות שכבר הוכנו בעלות של כ- 1,100 ₪ כאשר התובעת בהתחלה הסכימה לפתרון המוצע ולאחר שסירבה לשמוע לחלוטין על צביעת המשקוף באותו מקום ואולם לאחר מכן חזרה בה מהסכמתה.

אלה בקציר האומר טענות שני הצדדים, אשר לא הצליחו להגיע לכדי איזה שהוא פתרון מחוץ לכותלי בימ"ש.

עלי לציין עוד, כי אינני מתרשם יתר על המידה מטענת הנתבעת 2 להעדר יריבות. הנתבעת 2 אמנם היא זו המייצרת את המוצר (דלת רב בריח) ואיננה הגורם ממנו קנתה התובעת את הדלת, אלא מהנתבעת 1 ואולם בפועל הטענות מופנות כלפי שני הצדדים ביחד ולחוד ואין להפריד ביניהן.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, המסמכים שהוגשו לי, אני נותן בזאת את פסיקתי:

דין התביעה להתקבל, כאמור לעיל:

להלן נימוקי:

1. מדובר בדלת מסוג רב בריח אשר נקנתה ע"י התובעת בהזמנה מתאריך 6.5.13 . המדובר בדלת מסוג "פירנצה", כאשר בהזמנה מצוין כי הדלת מוזמנת כמקובל עם משקוף בנייה 240 בגוון תואם. בגין ההזמנה האמורה שילמה התובעת סך של 8,750 ₪.

2. לאחר ביצוע ההזמנה והתקנת הדלת, כאשר הדלת הותקנה עם המשקוף בשלבים, כפי שהוסבר בעדותו של נציג הנתבעת 1, החל להתגלות במשקוף הדלת קילופים.

הנתבעות הפנו למסמך מ/3, שהינו מסמך המתייחס להתקנת הדלת ללא ביטון, כאשר "קיימים חיבורים שאינם מחוברים היטב, יש לתקנם. במידת הצורך יגיעו לכיוונים". מסמך זה לא שלל את טענותיה של התובעת ואינני נותן אמון, כי בשלב הביטון יכול היה להיגרם נזק באחריותה של התובעת למשקוף.

בנוסף התגלו ליקויים נוספים, משניים גם בידית וגם בתקלה במערכת האזעקה לדלת.

3. נציגי הנתבעות הגיעו לתובעת וניסו להציע פתרונות שונים.

פתרון אחד נידחה על הסף ע"י התובעת, וזו צביעה של המשקוף, דבר שלטענת התובעת היה יכול ליצור הבדלי גוונים ביחס למשקוף.

פתרון שני, התובעת הסכימה לו והוא היה התקנה של זוויות מסביב למשקוף, כלומר חיפוי מסביב למשקוף כולו. התובעת הסכימה אך לאחר מכן התחרטה, בין השאר משום תחושתה שהדבר יפגע ביופי הכניסה לבית ולאור העובדה שרצתה שהמשקוף יהווה חלק אינטגרלי מהדלת (כך לפחות הבנתי את עדותה). אין חולק, כי הנתבעות פעלו להכנת זוויות אלה ועלותן על פי כתבי ההגנה הן 1,100 ₪, כך שבכל מקרה יש לקזז מתוך סכום שייפסק לתובעת את הסכום האמור בגין הכנת הזוויות, שכן התובעת היתה מחויבת להודיע לנתבעות, מייד לאחר שהחליטה שאינה רוצה בהן, כי הפתרון אינו מקובל עליה, דבר שהיה מונע הכנת הזוויות.

4. בסופו של יום ההכרעה שאותה צריך להכריע ביהמ"ש מבוססת על טענותיהן הסותרות של הצדדים.

התובעת מכחישה, כי השתמשה בניקוי המשקוף בחומצה או בחומר שאסור להשתמש בו ולטענתה הפגם והקילופים הם תוצאה של פגם במוצר.

הנתבעות מצידן טוענות, כי הטענה שהמוצר לא צבוע כמו שצריך איננה טענה נכונה, שכן אז היו צריכים להיות הקילופים לכל אורך המשקוף ולא במקום ספציפי ובעניין זה הן מכחישות את חוו"ד השמאי וטוענות, כי האחריות היא על התובעת, אשר השתמשה בניקוי בחומרים אסורים על פי תעודת האחריות.

שקלתי בדבר ובפער שבין גרסאות הצדדים, גרסתה של התובעת הנתמכת בחוות דעתו של מודי שמאים נראית בעיני סבירה יותר, דהיינו אינני נותן אמון, כי התובעת השתמשה בחומרים האסורים לשימוש ואני סבור שהפגם במשקוף הינו תוצאה של צביעה לקויה במהלך הייצור וחיזוק לכך אני מוצא בחוות דעתו של השמאי מרדכי בן אבי, לפיו מעבר לחלקו התחתון של המשקוף השמאלי בדלת הכניסה, שם יש קילופים, כך נראה מעל קילופי הצבע צבע רופף העשוי להתקלף כל רגע.

משכך, אני מוצא את הפיתרון של החלפת המשקוף, בנסיבות העניין, כפיתרון שיש לאמץ אותו וכנגזרת את הפיצוי העולה מכוחו.

עלי לצין, כי אני אקזז מסכום הפיצוי את עלות הזוויות, אבל אינני חושב שיש מקום להכריח תובעת אשר טעמה האישי אינו של דלת עם זוויות ואשר השקיעה כסף רב בדלת עם משקוף ולכן אין כאן מקום לקיזוז בגין חובות הקטנת נזק, אלא אך ורק משום שהתובעת לא יידעה את הנתבעות על השינוי בהחלטתה שלא לקבל את פיתרון הזוויות, אותו היא הסכימה לקבל בהתחלה.

על פי חוות הדעת השמאית אשר לא נסתרה ואשר גם לא הועמדה חוות דעת נגדית כנגדה, סך הסכום בגין החלפת המשקוף הינו 6,700 ₪ ובנוסף שילמה התובעת 1,000 ₪ שכ"ט שמאי.

מדובר אפוא בסכום של 7,700 ₪, כאשר לסכום זה אני מוסיף הוצאות משפט ועוגמת נפש בשיעור של 1,000 ₪ (התביעה הוגשה על סכום גבוה יותר של 11,800 ₪, אך לא מצאתי הצדקה לפסוק סכום זה).

מהסכום של 8,700 ₪ הנפסק לתובעת, אני מפחית 1,100 ₪ עלות הזוויות, כך שהסכום הנפסק לתובעת הינו בשיעור של 7,600 ₪.

סכום זה תשלמנה הנתבעות לתובעת תוך 30 יום שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

יש לסרוק לתיק ביהמ"ש מסמכים שהוגשו, הכוללים תמונות של הנזקים בדלת שצולמו ע"י השמאי – מסמך מ/1.

תעודות אחריות – מסמך מ/2.

טופס ביצוע עבודה של רב-בריח מיום 11.6.13 – מ/3.

זכות בקשת רשות ערעור לבימ"ש מחוזי תוך 15 יום.

ניתן היום, א' שבט תשע"ה, 21 ינואר 2015, בהעדר הצדדים.