בפניי עתירת המבקש לצוות על המשיבים לפנות פחי אשפה שהציבו בחלקת מקרקעין שבבעלותו.

ביום 6/8/14 הוגשה הבקשה והובאה לדיון בפני כב' השופטת זהבה בנר אשר לא נתנה צו במעמד צד אחד וקבעה דיון ליום 14/8/14.

ביום 14/8/14 הופיע ב"כ המבקש וכן הופיע ב"כ המועצה המקומית שצורפה כמשיבה מס' 3. המשיבים 1 ו- 2 לא התייצבו ולא היתה מסירה כדין.

ב"כ המועצה ציין כי המועצה תכבד כל החלטה ולכן ביקש לפטור אותו מהתייצבות לדיון.

הדיון נדחה להיום וניתנה הזדמנות למבקש להמציא את הבקשה במסירה אישית למשיבים 1 ו- 2.

היום התקיים הדיון בפניי אליו התייצב המשיב מס' 2 כאשר אין מחלוקת כי המשיב מס' 1 הינו אדם מבוגר בגילו ועפ"י הצהרת ב"כ המבקש הודיע לו כי הוא אינו מתנגד לבקשה ומוכן לפנות את פחי האשפה.

הנתבע מס' 2 הציג את טענותיו היום במהלך הדיון. יש לציין כי הוא נמנע מהגשת כתב תשובה לבקשה וציין כי פנה לעו"ד אשר סירב לייצג אותו.

ממכלול הטענות שהנתבע מס' 2 העלה במהלך הדיון, ניתן להבין כי הוא מבקש פתרון עבור פחי האשפה אשר משמשים אותו, שכן המועצה נמנעה מפינוי פחי האשפה עקב מרחק שלהם מהכביש הראשי. זו הסיבה שהוא נאלץ לשים את פחי האשפה בכביש הראשי.

מהנתונים שהובאו בפניי הוכח ברמה הנדרשת בשלב זה לצורך הסעד הזמני כי פחי האשפה מונחים בחלקה 96 בגוש 18794 באדמת כפר אבו סנאן אשר בבעלות המבקש (ואין חולק בשאלת הבעלות). הטענה של המשיב מס' 2 כי פחי האשפה מוצבים בכביש הראשי, נותרה טענה בעלמא ללא כל הוכחה.

אינני מתעלם מעמדתו העקרונית של המשיב מס' 2 לפיה הוא זכאי לפתרון של הבעיה, אך טענות אלה אמורות להיות מופנות למועצה והוא רשאי לפעול בעניין זה בדרכים החוקיות העומדות לרשותו, אך אין בכך כדי להצדיק פגיעה ברכושו של אדם אחר.

אשר על כן, אני מורה בצו זמני לשני המשיבים לפנות את פחי האשפה מחלקה 96.

לאחר ששקלתי בשאלת ההוצאות, אני מחליט להימנע מצו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ח אב תשע"ד, 24 אוגוסט 2014, בהעדר הצדדים.