<#2#>

נוכחים:

המערער ובא כוחו עו"ד עיראקי ממשרדו של עו"ד איהב ג'לג'ולי

ב"כ המשיבה עו"ד גיא אברס

פרוטוקול

ב"כ המערער: חוזר על הודעת הערעור.

מדובר במערער שהודה בהזדמנות הראשונה, בבית המשפט והן בפני שירות המבחן. ניתן תסקיר שהמליץ אף על הסתפקות בתקופת מעצרו בזמן מתן גזר הדין, על אף האמור בית משפט קמא החליט להטיל עליו מאסר בפועל לעוד פרק זמן בכך שהטיל עליו 7 חודשי מאסר בפועל והטיל עליו בנוסף מאסר מותנה וקנס בסך 3,000 ₪, כאשר הוא נעדר עבר פלילי, יש לו הרשעה יחידה וזו פעם ראשונה שמסתבך בתיק כזה. הוא בן משפחה נורמטיבית, אביו הוא מהקומץ המעט של ערבי ישראל שמשרת בצבא, משפחתו גם הענישה אותו בתיק הזה.

ראינו בתיק הקודם שבנסיבות אמנם לא דומות אבל של נהיגה ברכב וניסיון להימלטות בית המשפט הטיל שלושה חודשי פסילה בפועל. בהודעת הערעור ציינתי תיק דומה שניתן על ידי אותו מותב שבית המשפט נמנע מלהטיל מאסר בפועל ופסילה כלל וכלל. כאן אני חושב שבית המשפט החמיר יתר על המידה ברמה מאוד גבוהה, בתיק הזה גם אם היה מקום להטיל פסילה בפועל ולא על תנאי, הפסילה הייתה אמורה להיות מאוד קצרה ולא כפי שהוטלה.

טרם הסתבכותו בתיק זה הוא עבד בחברת הובלות. זו הייתה זעקה לקבלת עזרה מהמשפחה ותשומת לב, זו הייתה מעידה חד פעמית ושטות ילדותית, מדובר במערער צעיר והוא אדם ללא עבר פלילי שסיים לרצות כבר מאסר בפועל למשך 7 חודשים.

מכל האמור, נבקש מבית המשפט להתערב בפסילה.

נציין שקיבלנו את גזר הדין ולא הגשנו ערר.

ב"כ המשיבה: אין מחלוקת שבית המשפט צריך להטיל פסילה, השאלה היא מהי אורכה.

כאן הנסיבות מצדיקות פסילה מעבר לפסילה הרגילה משני טעמים – כי התבצע מרדף משטרתי והוא עוצר בצד בצורה שמסכנת את העוברי אורח ומדובר במי שמשתמש בסמים. לכן הנסיבות אלה הן מעבר לנסיבות הרגילות.

ב"כ המערער: אציין כי הקנס שולם.

לעניין עצירתו של מרשי בצורה מסוכנת, מרשי עצר על פי הוראות השוטרים שביקשו ממנו לעצור בצדי הדרך.

לגבי הסמים – הנושא לא היה בכתב האישום והוא הודה בפני שירות המבחן שהוא התנסה בעבר בצורה כזו או אחרת.

<#3#>

פסק דין

המערער הורשע על פי הודאתו בת"פ 24657-04-14 (בית משפט השלום בראשל"צ) בגניבת רכב יחד עם אחרים, בנהיגת רכב ובהחזקת כרטיס עובד ותיק נשים שנמצאו בתוך הרכב הגנוב.

המערער נידון לשבעה חודשי מאסר בפועל, אותם סיים לרצות, ו – 9 חודשי מאסר על תנאי ל – 5 חודשי מאסר על תנאי, לחודשיים מאסר על תנאי בתנאים המפורטים בגזר הדין ולקנס בסכום של 3,000 ₪, ששולם.

כמו כן נידון המערער ל – 18 חודשי פסילה בפועל, הם נשוא הערעור שבפנינו.

ב"כ המערער טוען בהודעת הערעור ובטיעוניו בפנינו כי בית משפט קמא לא נתן את המשקל הראוי לעברו הנקי של המערער, להיותו עובד בהסעות עובר למעצרו, לתסקיר החיובי שהוגש בעניינו, לפיו לא מדובר במי שיש לו דפוסי התנהגות עבריינים ולכך שהמערער לא סיכן איש בנהיגתו וכתב האישום לא מייחס לו עבירות תעבורה.

ב"כ המשיבה מצביע על העובדה כי המערער נמלט ברכב הגנוב, שבו נהג, משוטרים שרדפו אחריו, ועצר בצד הדרך בצורה מסוכנת.

אף אנו, כמו בית משפט קמא, איננו מקלים ראש בעבירות נושא הרשעתו של המערער שיחד עם אחרים פגע ברכושו היקר של הזולת ואנו שותפים לדעתו של בית המשפט קמא לפיה על בתי המשפט לעשות הכל על מנת לשרש את הנגע שבו לקה גם המערער בביצוע המעשים נושא הרשעתו.

אנו שותפים להבחנה שעשה בית המשפט קמא בין המקרה נושא הערעור לבין המקרה שנידון בעפ"ג 11346-03-13 מהנימוקים שמנה בית המשפט קמא.

חרף האמור לעיל, נראה לנו כי עונש הפסילה לתקופה של 18 חודשים סוטה ממדיניות ענישה ראויה גם כאשר מדובר בעבירה של גניבת רכב, ונהיגה בו, ובהימלטות משוטרים שרדפו אחריו, וזאת נוכח אישיותו של המערער כמתואר בתסקיר שירות המבחן, עברו הנקי והיותו נזקק לרכב לפרנסתו ולפרנסת משפחתו.

לאור כל האמור לעיל, אנו מקבלים את הערעור וקובעים כי המערער ירצה 11 חודשים ו – 30 ימי פסילה לקבל או להחזיק רישיון נהיגה ברכב מנועי החל מיום הפקדת רישיון הנהיגה ביום 6.8.14 במזכירות בית משפט השלום בראשל"צ.

יתר חלקי גזר הדין בת"פ 24657-04-14 (בית משפט השלום בראשל"צ) יעמדו בתקפם.

<#4#>

ניתן והודע היום כ"ז תשרי תשע"ה, 21/10/2014 במעמד ב"כ הצדדים והמערער.