14 דצמבר 2014

1. לפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 8.4.14 , אשר קבעה למערער 0% נכות בגין פגיעה בעבודה מיום 4.7.12.

2. ביום 10.12.14 התקיים דיון, אך ב"כ הצדדים לא הצליחו להגיע להבנות.

3. להלן עיקר טיעוני ב"כ המערער:

א. מאז התאונה, המערער סובל מכאבים חזקים בגב תחתון המקרינים לרגליים ומהגבלה ניכרת בתנועות ע"ש מותני.

ב. טעתה הוועדה עת בחרה להתעלם מתוצאות בדיקת EMG ומתוצאות בדיקת ה- CT.

ג. טעתה הוועדה כשלא בדקה את תנועות הגב של המערער בכיפוף לקדימה ואחורה.

ד. היה מקום לקבוע למערער נכות בגין הגבלה בינונית ולחילופין הגבלה קלה בתנועות ע"ש מותני.

ה. הוועדה נתנה משקל מכריע לעובדה כי המערער מתהלך ללא עזרים אורטופדיים, ללא כל הסבר.

4. להלן עיקר טיעוני ב"כ המשיב:

א. טענותיו של המערער הן רפואיות גרידא ולא מצביעות על פגם משפטי כלשהו.

ב. אופן ודרך הבדיקה הרפואית הם עניינים שברפואה הנמצאים במסגרת סמכותה של הוועדה.

ג. הוועדה קובעת את דרגת הנכות בהתאם לממצאי הבדיקה הקלינית שערכה, כאשר בדיקות העזר כשמן כן הן מהוות כלי עזר לוועדה.

ד. הוועדה הסבירה מדוע אינה קובעת אחוזי נכות ואף ציינה כי הבדיקה הקלינית הייתה תקינה, וזאת כאמור חרף תוצאות בדיקות העזר.

ה. הוועדה ציינה כי המערער יושב על ספת הבדיקה עם כיפוף של 90 מעלות וזו הדרך לבדוק את הכיפוף של הגב.

5. החלטת הוועדה – דיון ומסקנות:

א. המערער הופיע לפני הוועדה והתלונן על כאבים בגב תחתון, ברגל שמאל במיוחד כאשר קיים לחץ. המערער הוסיף כי הוא מרגיש "נימולים".

ב. לאחר שהוועדה שמעה את תלונות המערער פירטה בממצאיה את תוצאות בדיקת ה- EMG מיום 30.10.13 ובדיקת ה- CT מיום 13.8.12.

מבדיקת ה- EMG עולה כי קיימת עדות לגל F של עצב פרוניאלי וטיביאלי מוארך- דבר שמתאים לפגיעה שורשית L4- S1.

על פי בדיקת ה- CT קיימת בליטה אחורית דיפוזית של האנולוס בגובה L4-5 עם לחץ על שק הדוראלי.

הוועדה הוסיפה כי מבדיקת הCT עולה כי בגובה L5- S1 קיים בלט דיסק צדדי שמאלי הלוחץ על שורש עצבי בצד שמאלי, ללא לחץ על שק הדוראלי.

ג. לאחר שהוועדה פירטה את ממצאי הבדיקות כאמור, ערכה למערער בדיקה קלינית.

הוועדה קבעה כי: "מתהלך ללא צליעה וללא עזרת אביזרים אורטופדיים מסוגל לעמוד על קצוות אצבעות ועל עקבים. תנועות סיבוביות והטיה לצדדים מלאות. אין ליסט. עולה ויורד על מיטת הבדיקה ללא עזרה. יושב על ספת הבדיקה עם כיפוף 90 מעלות – SLR שלילי דו צדדי, התחושה שמורה, היקף שרירי הירכיים 60 ס"מ דו צדדי...".

ד. בשים לב לממצאי בדיקתה, פירטה הוועדה את מסקנותיה כדלקמן:

"לנוכח ממצאיה הבדיקה הקלינית, בטלה הנפקות של בדיקת העזר. מה גם שה- EMG מראה על פגיעה, לכאורה, מימין. וה-CT על לחץ משמאל.

כך או כך מדובר בבדיקות עזר הבטלות לנוכח ממצאי הבדיקה הקלינית".

ה. מעיון בפרוטוקול הוועדה עולה כי נערכה למערער בדיקה קלינית המעידה לכאורה כי לא קיימת נכות אורטופדית ונוירולוגית.

הוועדה קבעה כי הממצאים העולים מבדיקות העזר (CT ו-EMG) אינם באים לידי ביטוי בבדיקה הקלינית.

יחד עם זאת, חרף תלונותיו של המערער בדבר "נימולים" שיכולים להיות כתוצאה מהפגיעה השורשית, כפי שהדבר אף נתמך בתוצאות בדיקת ה- EMG, הוועדה ציינה "תחושה שמורה" מבלי שפירטה אם ממצא זה מתייחס לרגליים או לאיבר אחר בגוף.

ו. זאת ועוד, אכן מהבדיקה הקלינית עולה כי "הכיפוף" נבדק בעת ישיבתו של המערער על ספת הבדיקה. כעקרון מדובר בעניין הנתון לשיקול דעתה המקצועי של הוועדה.

יחד עם זאת, הניסיון מלמד כי בד"כ כדי לבדוק הגבלה בעמוד שדרה יש לבדוק בין היתר את טווחי התנועה האקטיביים של עמוד השדרה לרבות כיפוף לפנים, מתיחה לאחור, הטיה לצדדים ותנועות סיבוביות.

במקרה דנן, הוועדה ציינה כי "תנועות סיבוביות והטיה לצדדים מלאות", מבלי שפירטה את הזוויות שנמצאו בבדיקתה.

משלא פירטה הוועדה את ממצאיה כאמור, הרי שבכך היא מנעה מהמערער לתקוף את החלטתה.

6. סיכום:

לאור כל האמור לעיל, הנני מורה על החזרת עניינו של המערער לוועדה באותו הרכב על מנת שתפעל כדלקמן:

א. תערוך למערער בדיקה קלינית ותפרט את ממצאי בדיקתה בכל הקשור לטווחי התנועות, לרבות כיפוף, הטיה לצדדים, תנועות סיבוביות וכדומה (כולל הזוויות שמצאה בבדיקתה).

לאחר שתפרט הוועדה את ממצאיה כאמור, תבהיר אם יש מקום לקביעתה של נכות אורטופדית.

ב. הוועדה תתייחס לתלונות המערער באשר ל-"נימולים" ברגל שמאל. זאת לאחר שתשוב ותעיין בבדיקות EMG ו- CT שעמדו בפניה ותבהיר אם אין מקום לקבוע למערער נכות נוירולוגית.

המשיב ישלם לב"כ המערער שכ"ט עו"ד בסך כולל של 1,500 ₪ תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין, אחרת סך זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

7. כל צד רשאי להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים תוך 30 יום מקבלת פסק הדין.ב

ניתן היום, כ"ב כסלו תשע"ה, (14 דצמבר 2014), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.