העתירה

1. עניינה של עתירה מנהלית זו בהחלטת וועדת המכרזים של עיריית אשקלון מיום 22.6.2014, אודות בחירת המשיבה 2 כזוכה במכרז לקבלת שירותים להקמה, ניהול והפעלת בית-ספר לכדורגל בעיר אשקלון.

בעתירה מתבקש כי ביהמ"ש יורה על ביטול החלטת וועדת המכרזים מיום 22.6.2014 ופסילת הצעת המשיבה 2, אשר נטען כי אינה עומדת בתנאי המכרז, ומכאן להכריז על הצעת העותרים כהצעה הזוכה; לחילופין להורות על ביטול המכרז בטענה כי מסמכיו אינם מגדירים את תנאיו באופן המאפשר מתן הצעה אמיתית ע"י משתתפי המכרז; לחילופי חילופין מתבקש ביהמ"ש להורות לוועדת המכרזים להתכנס בשנית, לבחור חברי וועדה מקצועית אשר חבריה אינם מושפעים על ידי ראש העירייה, להורות לוועדה להתייחס לנושא המחיר בהצעות שהוגשו, להורות כי סגן ראש העיר לא ישתתף בהחלטת וועדת המכרזים, וכי ההחלטה תתקבל בקוורום הנדרש.

יחד עם העתירה הוגשה בקשה למתן צו זמני לעיכוב הליכי מימוש המכרז עד להכרעה בעתירה, ובדיון מיום 19.8.2014 הוסכם כי הדיון בבקשה לצו הזמני ובעתירה עצמה יאוחד, וטענות הצדדים לעניין הצו הזמני יחשבו גם כטענות בעתירה עצמה. הצדדים הגישו סיכומים בכתב ופסק דין זה הינו בעתירה לגופו של ענין.

הרקע

2. בתאריך 22.5.2014 פרסמה המשיבה 1 (עיריית אשקלון) מכרז לקבלת שירותים להקמה, ניהול והפעלת בית ספר לכדורגל באשקלון (להלן: "המכרז"), המועד להגשת הצעות נקבע במקור עד ליום 1.6.2014, והוארך עד ליום 10.6.2014.

המשיבה 1 אינה רואה בהליך בו נקטה כמכרז, אלא רואה היא בו "הליך תחרותי מעין מכרזי בשיטת קול קורא" (כך בניסוחה) ומגדירה היא אותו כ"קול קורא".

במסגרת המכרז על התכנית המוצעת לכלול (לכל הפחות) – הקמה, ניהול ותפעול בית ספר לכדורגל באשקלון לרבות ביצוע כל הפעולות לשם הוצאה לפועל של התכנית; הקמה, ניהול ותפעול חוגי כדורגל קהילתיים לכלל ילדי העיר במתנ"סים הקהילתיים באשקלון; הקמה, תפעול וניהול קייטנות כדורגל לכלל ילדי העיר במהלך פגרת הקיץ והחגים; הקמה, ניהול ותפעול תוכנית ייחודית לילדים בעלי כישרון יוצא דופן ומיוחד בתחום הכדורגל; ומודל כלכלי מוצע להפעלת התוכנית בשיתוף עם העירייה.

עיקרי התנאים להגשת הצעה למכרז כללו קיומו של גוף שהינו עוסק מורשה, בעל צוות של אנשי מקצוע בכירים מתחום הכדורגל עם ניסיון מוכח באימון וניהול מקצועי של מועדוני כדורגל בישראל ב-5 השנים האחרונות לפחות, צוות של אנשי מקצוע בעלי שם ומוניטין בענף הכדורגל שישמשו מודל לחיקוי מקצועי עבור ילדי העיר, וצוות של מאמנים בכירים מתחום הכדורגל, בעלי תעודת מאמן מוסמך עם ניסיון באימון ב-5 השנים האחרונות לפחות. מי שעומד בתנאים אלו רשאי היה להגיש הצעה להפעלת התכנית הכוללת הצגת חזון לקידום ענף הכדורגל בעיר אשקלון הן על היבטיו העממיים והן על היבטיו המקצועיים – הישגיים לרבות "אופן ניהול, הקמה ותפעול התכנית על כל היבטיה" (סעיף 5 לפרסום "קול קורא" אודות המכרז מיום 22.5.2014, נספח 2 לעתירה).

במסגרת תשובת המשיבה 1 לשאלות הבהרה של העותר 2 בטרם הגשת ההצעות, נאמר כי "על המציע לפרט בתכנית את המודל הכלכלי על פיו תפעל התכנית, לרבות התייחסות לנושא ההוצאות וההכנסות, הנגזרת מביצוע התכנית" (סעיף 6 לתשובה מיום 29.5.14 - נספח 4 לעתירה).

הוגשו שתי הצעות בלבד - הצעת העותרת 1 (הובהר בדיון כי הצעה זו הינה הצעת העותרת 1 בלבד, אף שהופיע בה גם שמו של העותר 2 שהוא יו"ר שלה) והצעת המשיבה 2.

בתאריך 15.6.2014 התכנסה וועדת המכרזים של המשיבה 1 ובחרה וועדה מקצועית אשר תבחן את ההצעות אשר הוגשו. הוועדה המקצועית (בהרכב שונה בחלקו מזה אשר נבחר) בחנה את ההצעות, ונציגי מגישות ההצעות זומנו לישיבתה ביום 18.6.2014 נשאלו שאלות והציגו את הצעותיהם.

לאחר שרואיינו נציגי המציעות, דירגו חברי הוועדה המקצועית את ההצעות, על פי אמות מידה ומשקל שנקבעו מראש, ותוצאת שיקלול ניקוד הצעות חברי הוועדה המקצועית על פי הקריטריונים והמשקל שנקבעו היתה 73.6 לעותרת 1 ו – 87.8 למשיבה 2. משמעות הדבר כי הוועדה המקצועית ממליצה לוועדת המכרזים על המשיבה 2 כבעלת ההצעה הזוכה במכרז.

יצויין כי חברי וועדת המכרזים כמו גם חברי הוועדה המקצועית התייחסו בפועל אל ההליך כמכרז, וכך התנסחו.

בישיבתה השנייה של וועדת המכרזים ביום 22.6.2014 הוחלט ברוב דעות על אישור הוועדה המקצועית בהרכב השונה מזה שנקבע בהחלטה הקודמת, ועל קבלת הצעת המשיבה 2 כהצעה הזוכה.

בתאריך 28.7.2014 הודיעה המשיבה 1 לעותרים כי הצעת העותרת 1 לא זכתה, ובמועד זה התבשרה המשיבה 2 כי זכתה במכרז ובו ביום חתמה על הסכם עם המשיבה 1.

ביום 6.8.2014 נמסרו לעותר 2 מסמכים אשר ביקש בקשר עם העתירה, וביום 7.8.2014 הוגשה העתירה.

טענות העותרים

3. העותרים והמשיבות הרחיבו בטענות רבות במישורים שונים, וההתייחסות למרביתן תהיה בתמצית הן לאור התוצאה כפי שתפורט להלן והן לאור כך שבמרביתן אין ממש.

לעותרים טענות בדבר פגמים רבים בהליך המכרז, לרבות טענות הקשורות בתנאי המכרז.

נטען כי המשיבה 1 קיבלה את הצעת המשיבה 2 ללא קשר לאיכות ההצעה, אלא לאור היכרות מוקדמת ויחסי חברות טובים בין ראש העיר לבין המנהל והבעלים של המשיבה 2.

נטען כי המשיבה 2 זכתה במכרז אף מבלי שפרטה בהצעתה את הרכיב שנטען שהוא החשוב ביותר, והוא המחיר והמודל העסקי, ומשכך ההצעה חסרה, אינה עומדת בתנאי המכרז ויש לפוסלה, ונטען כי מנגד הצעת העותרים הייתה זולה יותר, הדבר כלל לא נשקל ע"י הוועדה, ויש בכך פסול בפרט כאשר בהצעת המשיבה 2 לא פורטו רכיבים כספיים למעט מחיר רישום לבי"ס ודמי רישום לחוגי כדורגל.

נטען כי המשיבה 2 אינה עומדת בתנאי המכרז לגבי היותה גוף בעל ניסיון בניהול או אימון בי"ס לכדורגל, וכל אשר יש לה הינו שמו של מנהלה והבעלים שלה, וכי לעותרים צוות המונה אנשי מקצוע בעלי ניסיון מוכח.

נטען כי המכרז עצמו נעדר פרטים מהותיים כגון משך ההתקשרות עם המציע או מועד תחילת ההתקשרות, והמשיבה 2 נתנה הצעה לפיה ההתקשרות תהא 5 שנים, כאשר העותרים עצמם לא הגבילו את ההצעה בפרק זמן מסויים, ולכן כלל לא היה ניתן להשוות בין ההצעות ולנקד אותן בקריטריונים שווים, ולפיכך יש לבטל את המכרז כולו ולפרסם מכרז חדש.

עוד נטען כי ניתנו בתחילה 4.5 ימי עבודה בלבד להגיש הצעה למכרז, הצעה הדורשת זמן להכנתה, לאור מורכבות המכרז, ונאמר כי הדבר מצביע על כך שהמכרז מלכתחילה "נתפר" למידותיה של המשיבה 2, ועל מנת שלא לאפשר למציעים פוטנציאליים להגיש הצעות, ורק בעקבות פנייתו של העותר 2 למשיבה 1 ניתנה ארכה של 10 ימים נוספים.

נטען כי הוועדה המקצועית שנבחרה ע"י וועדת המכרזים הוחלפה בחלקה, ללא סיבה ידועה, וההחלטה של וועדת המכרזים על החלפת הוועדה המקצועית נעשתה לאחר שהוועדה החדשה ראיינה את המועמדים ונתנה את הניקוד ואת ההמלצה, ולאור זאת הוועדה המקצועית החדשה אושרה לאחר שהמלצתה עמדה בפני וועדת המכרזים.

עוד נטען לגבי השינויים בוועדה המקצועית כי הוועדה אשר נבחרה בישיבה הראשונה של וועדת המכרזים כללה 7 חברים ושניים מהם לא אושרו על ידי ראש העיר, וכי זהו ראש העיר המקורב למנהל המשיבה 2 אשר נטען כי פסל את עצמו מלקבל כל החלטה בקשר למכרז.

נטען כי החלטת וועדת המכרזים פסולה מאחר ולא התקבלה ברוב, כאשר הוועדה מנתה 8 אנשים וההחלטה ניתנה ע"י 4 אנשים שהשתתפו בישיבה.

עוד נטען כי ראש עיריית אשקלון הינו חבר קרוב של המנהל והבעלים של המשיבה 2, ואינו מסתיר את היחסים הקרובים עימו, וכי בתאריך הקודם לפרסום הזוכה במכרז, התראיין ראש העיר והודיע כי תהיה הפתעה גדולה מאד עם פרסום הזוכה, וכי דבר זה מבהיר כי המכרז כולו היה תפור מלכתחילה והיה כסות בלבד לשם בחירתה של המשיבה 2 כמי שתזכה במכרז.

טענות המשיבה 1

4. המשיבה 1, טוענת כי אין מדובר בהליך מכרזי על פי תקנות העירייות (מכרזים) התשמ"ח-1987, אלא בהליך תחרותי מעין מכרזי, וזאת נוכח חוסר היכולת, לטענתה, לבצע השוואה אובייקטיבית בין ההצעות השונות, כאשר עיקר מטרת העירייה הינו "ניהול מקצועי בעל שם לבית הספר לכדורגל אשר יהווה מוקד עליה לרגל של ילדים ונערים חובבי כדורגל".

נטען לשיהוי כבד בהגשת העתירה, למניעות וחוסר תום לב. הבסיס לטענת השיהוי בטענה כי עוד בטרם פורסמה החלטת וועדת המכרזים, כבר ביום 24.6.2014, ידע העותר 2 על ההחלטה וידע אף על פער בין סכומים שהוצעו לגבייה מילדי בית הספר בינו לבין המשיבה 2. זאת אף שאין מחלוקת כי הודעת המשיבה 1 לעותרים ניתנה ביום 28.7.2014, והעתירה הוגשה ביום 7.8.2014.

נטען כי ככל שתנאי המכרז לא מצאו חן בעיני העותרים, היה עליהם לפעול מבעוד מועד בערכאות הרלוונטיות, ולא כיום במסגרת עתירה זו לאחר שנודע להם כי הפסידו במכרז.

הודגש כי באף שלב לא נקבע כי אחד מהמדדים לבחינת ההצעות הינו הפן הכספי, כי ההיפך הוא הנכון, וכי והעירייה שמה לעצמה דגש על איכות הניהול ולא על ההיבט הכספי להתקשרות, שכן ברור כי ערכו של מאמן מליגת העל אינו משתווה לערכו של מאמן חדש, כאשר אין כל אפשרות לבצע השוואה כספית מעשית בין ההצעות, והמשיבה 1 פירטה בתגובתה את אמות המידה והניקוד המקסימלי שניתן לכל קריטריון.

נטען על ידי המשיבה 1, ביחס להיבט הכספי כהאי לישנא :

"...ההיבט הכספי כלל וכלל אינו מעיקרי ההתקשרות וכפועל יוצא היבט זה לא קיבל משקל בהליך הבחירה מלכתחילה".

(סעיף 19 לתגובת המשיבה 1 לבקשה לצו זמני).

בסיכומיה טענה המשיבה 1 טענה נוספת לענין ההיבט הכספי (בסעיף 60) ונטען כי המשיבה 1 ביקשה מודל כלכלי ואף ניקדה מודל זה. המשיבה 1 מאשרת כי העירייה מוגבלת בתקציבה ואין לה אפשרות לסטות ממנו.

נטען כי בסמכות העירייה לקבוע את הפרמטרים החשובים לה, והיא אינה מחוייבת לקבוע את מדד המחיר, וכי לא ניתן לבצע השוואה ממשית בין מאמני כדורגל המאמנים בליגות של ילדים לבין שחקני עבר המאמנים בליגת העל או שיש להם ניסיון בינלאומי וקשרים ענפים.

נטען כי חברי וועדת המכרזים בחרו את חברי הוועדה המקצועית ביום 15.6.2014, כאשר מחיקת מינויי של אחד מחברי הוועדה היתה מוצדקת מחשש לניגוד עניינים.

נטען כי כל אחת מההצעות נבחנה באופן קפדני, כאשר הניקוד הסופי שניתן לעותרים היה 73.6 ואילו הניקוד הסופי שניתן למשיבה 2 היה 87.8, וכי הצעתה של המשיבה 2 עמדה בכל תנאי המכרז.

נטען כי ההיכרות בין ראש עיריית אשקלון לבין המנהל והבעלים של המשיבה 2 לא הוסתרה מעולם, וכי בשל היכרות זו ידע ראש העיר כי הלה מתעניין במכרז, ומידע זה הביא את ראש העיר להדיר רגליו מהליך אישור הזוכים במכרז, ואף העביר סמכותו בענין זה לסגנו.

ביחס לדברי ראש העירייה בראיון נטען כי הכוונה היתה לדמות בסדר גודל של שחקן עבר מפואר.

לענין קבלת ההחלטה בפורום חברי וועדה חסר, נטען כי תקנות חובת המכרזים התשנ"ג-1993 לא חלות על מכרזי העירייה, כאשר במקרה דנן קיים הסדר חקיקתי ספציפי לפיו וועדת מכרזים תקבע את דרכי עבודתה ואת הפורום הנדרש לה.

עוד נטען כי בית המשפט לא יכנס בנעליה של וועדת המכרזים ואינו ממיר את שיקול דעתה בדעתו, אלא בוחן את אופן קבלת ההחלטות והאם מדובר בהחלטה סבירה, שהתקבלה בתום לב.

בסיכומי המשיבה 1 העלתה היא טענה בדבר אי עמידת העותרת 1 בתנאי הסף של המכרז לאור אמירת ב"כ העותרת 1 בדיון כי מגישת ההצעה היא העותרת 1.

טענות המשיבה 2

5. המשיבה 2 טוענת כי לעותרים אין כל זכות עמידה בהליך זה נוכח אי-עמידתם בתנאי המכרז, מאחר והעותר 2 אינו יכול להגיש מכרז בשם העותרת 1, שכן המכרז דרש גוף עוסק מורשה, ודי בכך כדי לפסול אותם מהמכרז ובוודאי לדחות את עתירתם.

עוד נטען לגבי אי עמידה בתנאי הסף כי הצעת העותרים אינה כוללת צוות אנשי מקצוע כמפורט במכרז.

נטען כי העתירה הוגשה בשיהוי, כאשר העותר 2 ידע על הפסדו במכרז כבר ביום 24.6.2014, וכי השיהוי האמור גורם לפגיעה חמורה בצדדים להתקשרות.

עוד נטען כי העתירה הוגשה בחוסר תום לב והעדר ניקיון כפיים, כאשר העותרים הסתירו עובדות רלוונטיות לרבות קשריו של העותר 2 עם חברי וועדת המכרז, וכן אי-עמידתם של העותרים בתנאי המכרז, לרבות אי פירוט כספי בעצמם בהצעתם למכרז, כפי שהעותרים טוענים כלפי המשיבה 2.

נטען כי זכייתה של המשיבה 2 במכרז נעשתה על פי דין ואין כל פגם בהחלטת וועדת המכרזים, והיא עמדה בכל תנאי המכרז, לרבות פירוט כלכלי מספק שהתווה מסגרת עסקית כספית כללית.

נטען כי העותרים מפעילים בי"ס לכדורגל בעיר אשקלון, ויש להם מניע של ממש לחסום את דרכה של המשיבה 2, והיענות לעתירה תגרום לפגיעה כלכלית קשה הן אצל המשיבה 2 והן אצל צדדים שלישיים.

עוד נטען כי זכיית המשיבה 2 במכרז הינה בבחינת מעשה עשוי וכי בעקבות חתימת ההסכם סיכמה המשיבה 2 עם מאמני כדורגל, וכי המשיבות פועלות לקיום הרשמה לבתי הספר לכדורגל וכל עיכוב נוסף יוביל לפגיעה כלכלית משמעותית במשיבות ובאינטרס של תושבי אשקלון.

דיון והכרעה

6. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, ועיינתי במסמכים שהוצגו בפני, מצאתי כי דין העתירה להתקבל כך שהחלטת וועדת המכרזים תבוטל, הוועדה תתכנס בשנית, תבחן שוב את ההצעות, ובפרט את המשמעויות הכספיות של כל אחת מהן, ותפעיל את שיקול דעתה לאחר שכל הנתונים בפניה, ולצורך זה רשאית וועדת המכרזים לקבל מהמציעים נתונים, הבהרות והשלמות, וכן למנות שוב וועדת משנה שתביא בפניה המלצה, אולם חברי וועדת המשנה לא יוכלו להיות חמשת חברי הוועדה המקצועית אשר אושרה בדיעבד בהחלטת וועדת המכרזים מיום 22.6.2014. מובהר כי וועדת המכרזים אינה חייבת לקבל מי מההצעות, הכל לפי שיקול דעתה אשר יופעל לאחר שבפניה מלוא הנתונים.

שני נימוקים מרכזיים בבסיס פסק הדין - האחד כי וועדת המכרזים קיבלה החלטתה בלא שהיה בפניה, ובלא שהיה בפני וועדת המשנה שנתנה לה המלצתה, נתון מהותי והוא המשמעות הכספית של כל אחת מההצעות, ובפרט של הצעת המשיבה 2 הנעדרת פירוט כספי של ממש למעט בחלקה, והשני כי בהליך המינוי בדיעבד של הוועדה המקצועית על ידי וועדת המכרזים, נפל פגם היורד לשורשו של ענין.

בית המשפט אינו שם את שיקול דעתו תחת שיקול דעת וועדת המכרזים, והמבחן הינו סבירות ההחלטה והיעדר פגם מהותי היורד לשורשו של ענין בשיקולי הוועדה.

לענין היקף התערבותו של בית המשפט, ראה עע"ם 3499/08 רון עבודות עפר ייזום ופיתוח מ.א. בע"מ נ' ועדת המכרזים (18.1.2009):

"נקודת המוצא בבואנו לבחון את החלטתה של ועדת המכרזים בענייננו היא ההלכה כי בית המשפט אינו יושב כ"ועדת מכרזים עליונה" ואינו מחליף את שיקול דעתה של הוועדה בשיקול דעתו. הביקורת השיפוטית בהקשר זה נועדה לבחון האם החלטת הוועדה הינה סבירה והאם נתקבלה כדין ומשיקולים ענייניים, שמא נפל בה פגם מהותי שאינו עולה בקנה אחד עם עקרונות דיני המכרז הציבורי כפי שנקבעו בחקיקה ובפסיקה."

אני מוצא כי בשני העניינים המפורטים לעיל יש כדי פגם מהותי, הן בשל קבלת ההחלטה בהיעדר נתונים מהותיים ובסיסיים והן בשל התהליך של המינוי בדיעבד של הוועדה המייעצת.

פגמים אלו, הינם מהותיים ויורדים לשורשו של ענין ובפרט הראשון דלעיל אינו עולה בקנה אחד עם חובותיה של המשיבה 1 כרשות על פי דין.

7. הצדדים העלו טענות רבות במישורים שונים, ואינני מוצא לנכון להתייחס לכולן בהרחבה, נוכח שוליות חלקן והיעדר ממש בחלק אחר, ולהלן אתייחס לעיקרן בקצרה, ובהמשך ארחיב בנימוקים שהביאו למסקנתי לעיל.

בטענת השיהוי, לא מצאתי ממש, שכן אף המשיבה 1 מאשרת בתגובתה [סעיף 36 לכתב התשובה מיום 18.8.2014] כי ההודעה על אי הזכייה של העותרים והזכייה של המשיבה 2 נמסרה לצדדים ביום 28.7.2014, המועד שבו טענו העותרים כי נודע להם על האמור, ומשכך לא ניתן לטעון לשיהוי בלוח זמנים זה במסגרתו מוגשת העתירה ביום 7.8.2014, וגם זאת לאחר שביום 6.8.2014 נמסרו לעותר מסמכים שביקש. לא די בעצם ידיעה שלא מהודעה מהגוף המחליט.

לעניין הבעייתיות אשר נטען על ידי העותרים כי עולה מהראיון העיתונאי של ראש עיריית אשקלון, אכן יש באמירה לעיל בראיון כדי פגיעה במראית פני הליך תקין, מה גם שמנהלה והבעלים של המשיבה 2 הוזכר ע"י מאן דהו בראיון לאחר האמירה הזו, ללא הכחשה, אולם אינני מוצא בכך כדי להוות ראיה של ממש לידיעה ומעורבות, ולא ניתן לשלול את ההסבר דלעיל של המשיבה 1.

ביחס לאי עמידת העותרת 1 בתנאי הסף – אשר לטענה בדבר זהות המציעה, אשר בדיון נאמר כי זו העותרת 1, אינני רואה בכך נימוק לפסילת ההצעה. אשר לטענה בדבר אי עמידה בתנאי הסף – זוהי אמירה שלא נאמרה בפרוטוקול וועדת המכרזים, בפרוטוקול הוועדה המקצועית או בהחלטת וועדת המכרזים.

אין לקבל את טענת המשיבה 2 על כי הזכייה הינה בבחינת "מעשה עשוי". ביום 28.7.2014 נמסרה ההודעה על הזכייה, זמן קצר לאחר מכן הוגשה העתירה, ואין לומר ביחס לתהליך כה מורכב כמפורט בהצעות, על כי המעשה נעשה. זאת ועוד, מיום הגשת העתירה והבקשה לצו זמני (10 ימים לאחר ההודעה) המשיבה 1 כמו גם המשיבה 2 יודעות על ההליך ועל התוצאות האפשריות בו.

ביחס לטענת העותרים על לוח הזמנים הקצר אשר נקצב בתחילה להגשת הצעה, ימים ספורים בלבד, אכן קביעת פרק זמן כה קצר להגשת הצעות למכרז מורכב הכולל היבטים רבים והקמת פרוייקט כה משמעותי, רחב היקף ובעל היבטים מקצועים, כלכליים ואחרים, הינה בעייתית, אך גם כאן אינני מוצא בכך ראיה אשר יהיה בה כדי להביא למסקנה בדבר הליך הנגוע במשוא פנים.

אשר לטענת העותרים בדבר היעדר פורום – לא מצאתי פגם במספר של חברי וועדת המכרזים אשר ההשתתפו בהצבעה, וזאת לאור האמור בתשובת המשיבה 1 בדבר קיומו של הסדר ספציפי ביחס לוועדת מכרזים של רשות מקומית, והפנתה לנוהל עבודת הוועדות שנקבע.

נטען בעתירה כי סגן ראש העיר, יו"ר וועדת המכרזים אמר בישיבה השניה של וועדת המכרזים : "אם הייתי צריך להחליט בוועדת המכרזים הייתי בוחר בצורה לא נייטראלית" ומשכך נטען כי הוא מעיד על עצמו כפסול מבחינה נייטראלית. אין ממש בטענה זו הואיל והקשר הדברים שנאמרו הינו ביחס לחברות מקבילה בוועדה המקצועית ובוועדת המכרזים, ונראה כי הכוונה היתה למקרה בו היה הוא חבר בשתי הוועדות.

להלן הנימוקים המרכזיים של פסק הדין, בהרחבה.

היעדר הנתון המרכזי – הנתון הכספי

8. החלטת וועדת המכרזים ניתנה בלא שעמד בפניה נתון מרכזי ובסיסי המהווה תנאי לבחינת היכולת של העירייה, רשות מקומית הפועלת על פי דין, להתקשר בהסכם עם המשיבה 2, והוא מחיר התקשרות זו לעירייה.

הצעת המשיבה 2 חסרה מודל כלכלי ופרטים של ממש ביחס לעלות הסופית אשר תיווצר למשיבה 1 בהקמה והפעלה של בית הספר, על כל הכרוך בהיבטים השונים אשר על פי ההצעה על העירייה לשאת בעלותם.

הגם שהצעת המשיבה 1 כוללת מודל כלכלי מפורט יותר, גם היא איננה כוללת מודל שלם, וספק אם וועדת המכרזים יכולה היתה להתבסס עליו.

אכן, אין חובה לקבל דווקא את ההצעה הזולה יותר, אולם המחיר, העלות לעירייה, ההוצאות הצפויות לה, הן היקפן והן מועדי תזרימן, אלו נתונים אשר חייבים להיות בפני וועדת המכרזים לפני קבלת ההחלטה.

אין הרי קבלת החלטה המעדיפה את ההצעה היקרה על ההצעה הזולה בשל פרמטרים חשובים אחרים, כהרי החלטה המעדיפה הצעה מסוימת בלא שידוע כלל מה מחירה.

בהיות הצעת המשיבה 2 נעדרת פירוט מדויק ומלא של העלויות הצפויות למשיבה 1, כמו גם לחלק מהתלמידים (לגבי חלקם יש הערכה), הרי שההצעה נעדרת נתון שהוא מרכזי בכל התקשרות של רשות על פי דין עם גוף חיצוני אשר אמור לתת לה שירות או מוצר.

המשיבה 1 מאשרת כי עיקר הקריטריונים לביסוס ההחלטה אודות הזוכה במכרז מתייחסים לסוגיות של מקצועיות, ניסיון, מוניטין ודמויות מפתח בעולם הכדורגל אשר ייקחו חלק בהקמת בית הספר לכדורגל.

כעולה מרשימת הקריטריונים לפיה נבחר הזוכה במכרז, אמות המידה המופיעות כוללות את הצורך בהעסקת מאמנים בעלי ותק ומוניטין, תוכנית ניהול, שימוש באבזרים מתקדמים, תוכניות העשרה, תוכנית למצטיינים והצגת מודל כלכלי להפעלת התוכנית, כאשר זה האחרון מהווה אך 10% מכלל שיקולי המכרז כולו.

העדרה של תשתית כלכלית ברורה בהצעת המשיבה 2, מקימה קושי של ממש לקבל החלטה, וודאי החלטה הקובעת שהיא ההצעה הזוכה.

על רשות ציבורית הפועלת על פי דין לשקול מכלול רחב של שיקולים בבואה לבחור בהצעה זוכה במכרז. רשות ציבורית, האמונה על חובות ומטלות המוטלות עליה על פי דין, ואשר אמונה על כספו של הציבור ומחוייבת בתקציב ובשמירה עליו וביצוע פעולות במסגרתו, וודאי שחייבת ליתן משקל להיבט הכלכלי בכל צעד ושעל שתבחר לפסוע, וזאת גם לצד שיקולים חשובים אחרים.

ודוק, אין באמור כדי קביעה בדבר המשקל הסגולי של ההיבט הכספי לעומת השיקולים האחרים, אלא אך הברור מאליו, כי בהיעדר הנתון הכספי, לא ניתן לקבוע כלל את האיזון בין משקלם של השיקולים השונים, ולא ניתן כלל לדעת אם יכול תקציבה של הרשות לעמוד במשמעות הכספית של ההתקשרות, וגם אם יכול תקציבה לעמוד בכך, אילו נושאים חשובים אחרים יינגפו מפני ההתקשרות עם הזוכה, בשל עלותה.

ביחס למשקלו של ההיבט הכספי, המחיר, בהחלטה בדבר זוכה במכרז ראה בג"ץ 112/81 ד' זילבר ובניו – קבלני בנין ופיתוח בע"מ נ' עיריית באר-שבע, פ"ד לה(4) 456, 460:

"שניים הם היסודות, שניתן לראות בהם עיקר העיקרים בנושא המכרזים, ומן הדין, כל אימת שבאים לדון ולהכריע במסירת עבודה על-פי מכרז, לכוון את הדעת אליהם. היסוד האחד הוא, כי יש להקפיד הקפדה יתירה על טוהר מידותיה של הרשות הציבורית בבואה לאשר מסירת עבודה לביצוע, למען לא יועדף פלוני לטובה על אחרים משיקולים פסולים, ולמען מנוע כל לזות שפתיים. מטרה זו תושג, כאשר מפרסמים מכרז, שעל-פיו התחרות בין המציעים היא הוגנת ובתנאי שוויון.

היסוד האחר הוא מחויבותה של הרשות הציבורית להגיע לכלל בחירה, אשר תעניק לציבור, שהיא פועלת למענו, את התנאים הטובים ביותר, המבטיחים, מחד גיסא, תשלום מחיר נמוך ככל האפשר עבור העבודה, ומאידך גיסא, ביצוע מושלם ככל האפשר של העבודה, באיכות גבוהה, ביעילות ולמועד (בג"צ 292/61 [1], בעמ' 27; בג"צ 148/64 [2], בעמ' 425; בג"צ 35/78 [3], בעמ' 584, ופסקי-דין רבים אחרים, אשר חוזרים על אותם עקרונות).

מהאמור לעיל ברור וגלוי, כי ההלכה אינה מצמצמת את שיקול הדעת של מפרסם המכרז ושל ועדת המכרזים, הפועלת מטעמו, לבחינת יסודות השוויון שבין המתמודדים באופן כללי והמחיר המוצע בלבד, אלא מעניקה להם שיקול-דעת רחב יותר לבחון ולהביא בחשבון גם היבטים נוספים, ובלבד שיהיו שייכים לעניין.

הלכה פסוקה מאת בית-משפט זה היא, כי יש משקל רב למחיר, המוצע על-ידי המשתתפים במכרז, וראוי ליחס לגורם זה משקל רב וראשון במעלה, בעת שהרשות הציבורית שוקלת, למי להעניק את העבודה. אולם, במקביל, תשקול הרשות גם גורמים אחרים, אשר יובאו לפניה לבחינה ולבדיקה, כגון איכות הביצוע.

אפשר לדמות את מלאכת הבחינה והבדיקה על-ידי הרשות הציבורית בהפעילה את שיקול-דעתה כאל הפעלת מקבילית כוחות. ככל שיגדל ההפרש במחיר המוצע בין המתמודדים, כן יגברו כוחה ומשקלה של ההצעה הזולה, וככל שיקטן ההפרש בין ההצעות, כן יגבר משקלם של ההיבטים האחרים, ולענייננו, רמת הביצוע ומיומנותם של המציעים מבחינה זו"

אין חולק כי השיקול הכספי אינו השיקול המכריע והיחידי, ולעיתים תעדיף רשות ציבורית הצעה שמחירה גבוה יותר מהצעה אחרת, ולו נוכח שיקולי מקצועיות וטיב עבודה, ואין בכך פסול. יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם כליל משיקול המחיר, ולקבל החלטה ללא ידיעה כלל מהו המחיר.

אעיר כי ניתן במקרים חריגים ביותר, ובפרט כאשר מדובר בענין אשר משמעותו הכלכלית זניחה ושולית לחלוטין, שלא להתייחס לשיקול הכספי, אך בוודאי שאין זה המקרה בענייננו. מדובר בפרוייקט אשר יכול ויהיו לו משמעויות כלכליות רחבות היקף, ולמשך שנים.

לענין אמות המידה לבחירת הצעה קובעת תקנה 22 לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג – 1993 כדלקמן :

22. "אמות המידה לבחירת ההצעה המעניקה את מרב היתרונות לעורך המכרז הן אלה כולן או חלקן:

(1) המחיר המוצע או המבוקש, לפי הענין;

(2) איכות הטובין, המקרקעין, העבודה או השירות המוצעים או נתונים מיוחדים שלהם, והתאמתם לעורך המכרז;

(3) אמינותו של המציע, כישוריו, נסיונו, מומחיותו ותחומי התמחותו;

(4) המלצות אודות המציע, אם נדרשו לפי תנאי המכרז, ומידת שביעות הרצון מאופן ביצוע התקשרויות קודמות.

(5) דרישות מיוחדות של עורך המכרז".

תקנה ‎21(ב) לתקנות חובת המכרזים קובעת אפשרות חריגה מעקרון בחירת הצעה לפי מחיר גבוה או נמוך, אך זאת כאמור בתקנה זו להלן:

21. "...

(ב) ועדת המכרזים תבחר את ההצעה הזולה או היקרה ביותר, לפי הענין, זולת אם החליטה שלא לעשות כן בנסיבות מיוחדות ומטעמים מיוחדים שיירשמו ולאחר שנתנה לבעל ההצעה הזולה או היקרה ביותר, לפי הענין, הזדמנות להביא טענותיו בפניה. נכללו במסמכי המכרז פרטים לענין אמות המידה שלפיהם תיבחר ההצעה הזוכה, תבחר ועדת המכרזים את ההצעה המעניקה את מרב היתרונות לעורך המכרז בהתאם לאמות המידה כאמור".

חשיבות מתן משקל לרכיב הכלכלי נטועה היטב בדיני המכרזים, כאשר אין חולק כי ייתכן ובמכרז מסויים, לאור מהותו, אין המדובר ברכיב העיקרי, אולם מדובר ברכיב שבלעדיו אין, ויש צורך בבחינה והתייחסות של ממש לרכיב זה, ואף לנמק החלטה במידת הצורך, כאשר הצעה זוכה בניגוד לשיקול כלכלי.

ראה עמ"מ 2311/02 איגוד ערים אזור דן (תברואה וסילוק אשפה) נ' דסאל מרחבים ואח', פד' נט' (6) 337, 344:

"על מקומו המיוחד של המחיר בין אמות המידה לבחירת ההצעה המועדפת אין צורך להרחיב דיבור. אמת המידה של המחיר משקפת את האינטרס הציבורי, היא מגלמת מדד אובייקטיבי לבחינת ההצעה, והיא כמובן מעניקה יתרון כלכלי לרשות המזמינה. תנאי המחיר במכרז הוא אפוא, בצדק, בעל משקל רב, אך לא בעל משקל מוחלט. שיקולים כבדי משקל אחרים עשויים להכריע את הכף כנגד קבלת ההצעה הזולה ביותר. כך כבר נקבע כי מומחיות, ניסיון וכושר ביצוע עשויים להכריע את הכף גם בעומדם אל מול מחיר זול, ורשימת השיקולים הרלוונטיים מנויה כאמור בתקנה 22 לתקנות חובת המכרזים. אמות המידה האמורות המתווספות לשיקול המחיר עשויות להכריע בהשגת התוצאה הרצויה מבחינת טיב העבודה או השירות המבוקש, מניעת תקלות ועוד רכיבים חיוניים לבעל המכרז. כל אלה יש להם ערך רב גם מבחינה כלכלית וגם מבחינת אינטרס הציבור. כיוון שאמות מידה אלה מורכבות יותר להערכה ולבחינה, על ועדת המכרזים לבוחנן במאזניים מקצועיות ואובייקטיביות. העיקרון של אפשרות העדפת כושר, כישורים, ניסיון וכיוצא באלה שיקולים על פני מחיר זול נקבע פעמים רבות בפסיקתו של בית-משפט זה".

אין חולק כי המחיר אינו הרכיב היחידי, ולעיתים אף לא העיקרי, אולם מדובר ברכיב חיוני שלא ניתן לבסס בהעדרו החלטה שקולה וסבירה כמתחייב מרשות ציבורית על פי דין, אשר אמונה על כספי הציבור ועל שימוש הולם וראוי בהם, כמו גם על מטרות וחובות נוספות על אלו שבסיס המכרז. זאת בפרט כאשר עסקינן בפרוייקט משמעותי אשר ייתכן ולו השלכות כלכליות נכבדות.

המשיבה 1, אשר לא הכחישה כי העניקה משקל של ממש, ואף בלעדי, לשיקול המוניטין והמקצועיות, אינה חולקת כי הרכיב הכספי כלל לא הובא באופן מלא ושלם, והדבר לא היווה כל מכשול להחלטה בדבר הזוכה במכרז.

רשות מקומית אמונה על תקציב ומחוייבת בו, היא מחזיקה כספי ציבור ומחוייבת בפעולות במגוון נושאים לטובת תושביה, ואין לקבל מצב דברים בו הרשות ווועדת מכרזים שלה, לשם מימוש מטרה אשר הרשות העמידה לעצמה, תתעלם מכל היבט כספי, ותחליט על הזוכה בהיעדר נתונים כספיים, בפרט כאשר מדובר בפרוייקט בכזה סדר גודל.

כלשון ב"כ המשיבה 1 - "...ההיבט הכספי כלל וכלל אינו מעיקרי ההתקשרות וכפועל יוצא היבט זה לא קיבל משקל בהליך הבחירה מלכתחילה". אין לקבל גישה זו המתעלמת מחובות העירייה כרשות על פי דין, לפעול במסגרת תקציב, ולהביא בשיקוליה גם את העניינים האחרים אשר עליה לבצע במסגרת תפקידה, ואשר גם להם עלות כספית, ואת משמעות ההוצאה הכספית הכרוכה בהתקשרות על ביצועם. בהיעדר הנתון הכספי, לא ניתן כלל לבחון את משמעות ההתקשרות ביחס לכך.

הצעת המשיבה 2 כוללת שיערוך כללי וחלקי בלבד, תוך הבאת שורת עלויות אשר בהן אמורה לשאת המשיבה 1 בלבד, ללא פירוט של ממש, למעט מספר נתונים באופן חלקי ביותר וכללי. בוודאי שלא מדובר במודל כלכלי שניתן להשוותו אל מול הצעה נגדית כלשהי באופן אובייקטיבי ושוויוני, כנדרש בהליך מסוג זה.

עירייה הינה גוף הפועל על פי דין, מחוייב בתקציב, בשמירה עליו, ובביצוע תפקידים המוטלים עליה בדין. תקציבה הוא הבסיס המאפשר ביצוע פעולותיה וחובותיה. המשיבה 1, עירייה, מודיעה כי ההיבט הכספי במכרז "לא קיבל משקל בהליך הבחירה מלכתחילה". הבעייתיות העולה מגישה זו הינה קשה ביותר, שכן עולה ממנה נקודת מוצא לפיה, לטובת המטרה אשר עומדת בבסיס המכרז, הקמת בית ספר לכדורגל, הושמה הצידה המשמעות התקציבית, משמע אין כל משמעות לעלות, ואין כל משמעות להיבטים הכספיים. להיבט הכספי משמעות רבה ביותר לעניינים אחרים אשר ודאי שאינם פחותים בחשיבותם מהקמת בית ספר לכדורגל, ואשר הינם באחריות ובחובת עירייה.

תהא המטרה חשובה לדעת הרשות המקומית ככל שתהיה, עדיין מחוייבת היא לפעול ולשקול שיקוליה במסגרת הדין, ושלילת כל התייחסות להיבט הכספי משמעותה כי בכל מחיר מבקשת העירייה לבצעה, בלי לבדוק אם קיים תקציב פנוי לכך, בלי לבדוק מה עלות הגשמת המטרה הנכספת, ומבלי לבדוק את המשמעות של ההוצאה, הלא ידועה בגובהה, על צרכים אחרים המחוייבים מפועלה, מעמדה, תפקידה וחובתה של הרשות המקומית.

לאור האמור לעיל המסקנה הינה כי וועדת המכרזים קיבלה החלטתה בלא שהיה בפניה נתון מהותי והוא המשמעות הכספית של כל אחת מההצעות, ובפרט של הצעת המשיבה 2 הנעדרת פירוט כספי ממשי.

די באמור לעיל כדי להביא לביטול החלטת וועדת המכרזים, אולם כאמור קיים נימוק נוסף, אשר גם בו יש כדי להביא לביטול ההחלטה, וודאי שכך הוא בהתקיים שני הנימוקים.

מינוי בדיעבד של הוועדה המקצועית

9. בהליך המינוי בדיעבד של הוועדה המקצועית על ידי וועדת המכרזים, נפל פגם היורד לשורשו של ענין.

וועדת המכרזים בחרה בתחילה 7 חברים לוועדה המקצועית. כך על פי הפרוטוקול המודפס של וועדת המכרזים בישיבתה הראשונה מיום 15.6.2014. אך שמותיהם של השניים האחרונים ברשימת אלו אשר מונו לוועדה המקצועית נמחקו בקו, ולצידם נכתב "לא מאשר". בהמשך הפרוטוקול המודפס מאשר ראש העיר את החלטות והמלצות וועדת המכרזים, ומתחת לחתימתו נכתב בכתב יד : "מאשר בכפוף לביטול מינוי חבר וועדת מכרזים כחבר בוועדה המקצועית".

נטען כי ביטול זה הינו בעקבות ייעוץ משפטי.

כמו כן בהמשך הוחלף חבר אחד בוועדה המקצועית אשר נותרה, ונטען כי הדבר בוצע משיקולים הקשורים בכך שאחד מחמשת החברים אשר נותרו בה לא יכול היה להשתתף בישיבות בשל אי זמינות. אין זה ברור מי הוא אשר החליט על החלפה זו ועל זהות המחליף, מכל מקום לא היתה זו החלטת וועדת המכרזים אשר מינתה מלכתחילה את הוועדה המקצועית.

מהאמור עולה כי רק ארבעה מהשבעה אשר נבחרו על ידי וועדת המכרזים בהחלטתה הראשונה נותרו בתפקידם, והתווסף עליהם אדם נוסף אשר לא נבחר על ידה.

אינני מוצא לנכון להתייחס לייעוץ המשפטי אשר ניתן לוועדה בעניין זה, אציין רק כי קיים ספק רב אם אכן קיימת מניעה לחברות חבר וועדת מכרזים בוועדת משנה, ואפנה לסעיף 8א' (ב) לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג – 1993.

מכל מקום, משהחליטה וועדת מכרזים על בחירת וועדת משנה אשר תביא בפניה המלצתה, והחליטה על מספר חברי הוועדה המקצועית וזהותם, הרי ששינוי במספר החברים ובזהותם צריך להיעשות על ידי וועדת המכרזים, ולא על ידי גורם אחר, ואם קיימת מניעה משפטית (אשר כאמור ספק רב אם היתה קיימת) לכהונת חבר בוועדה המקצועית אשר נבחרה, או קיימת מניעה אחרת לאחד החברים להשתתף בישיבותיה, הרי שההליך התקין והראוי הוא כי ענין זה יובא בפני וועדת המכרזים אשר תדון בכך ותקבל החלטה נוספת בדבר מספר חברי הוועדה המקצועית וזהותם, והכל לפני שהוועדה המקצועית מתחילה את עבודתה.

בפועל הוועדה המקצועית אשר שונתה כאמור החלה וסיימה את עבודתה לפני שאושרה על ידי וועדת המכרזים, וההחלטה השנייה של וועדת המכרזים בדבר אישור בדיעבד של הוועדה המקצועית השונה ניתנה רק לאחר שוועדת המכרזים קיבלה לידיה את המלצתה של וועדת משנה זו.

מדובר בפגם היורד לשורש הליך בחירת הוועדה המקצועית, שכן זו אמורה היתה להיבחר, לפני ידיעת וועדת המכרזים על המלצתה. מדובר בפגם מהותי שכן מדובר בוועדה שהיא למעשה וועדת משנה אותה ממנה וועדת המכרזים על מנת שתביא בפניה המלצה. להמלצה זו משקל של ממש בהפעלת שיקול הדעת הנתון לחברי וועדת המכרזים בהחלטתם אם לקבל הצעה זו או אחרת.

וועדת המכרזים, והיא בלבד, רשאית למנות וועדת משנה, וזאת יש לעשות מראש ולא בדיעבד. מינוי בדיעבד של וועדת משנה, השונה בהרכבה מזו אשר מונתה לראשונה, ולאחר שוועדת משנה זו נותנת את המלצתה, מעלה מראית פני דברים היוצרת חשש כי ההחלטה על המינוי יכולה להיות קשורה בתוכן ההמלצה.

אמנם ארבעה מתוך השבעה אשר נבחרו בהחלטה הראשונה נותרו בתפקידם, ואולם בנסיבות תהליך ההגעה להמלצת הוועדה המקצועית, יכולה להיות לכך השפעה מהותית ומשמעותית ביותר, שכן מדובר ברשימת קריטריונים אשר מקבלים ניקוד על ידי כל אחד מחברי הוועדה, ולשונות ביניהם כמו גם למספר החברים יכולה להיות משמעות אשר הינה מעבר לרוב של ארבעה מול שלושה.

הוסף לכך את העובדה שהוועדה המקצועית היא אשר נפגשה עם נציגי המציעות, והמסקנה בדבר חשיבות הוועדה המקצועית, תפקידה והמלצתה - ברורה, ומכאן חשיבות ההקפדה על תהליך בחירתה.

אין מדובר בענין טכני, ואין מדובר בהליך שניתן לשנותו על ידי אדם או גוף שאינם וועדת המכרזים.

כפי שאין וועדת המכרזים רשאית לאצול את תפקידיה (סעיף 8א' (ב) לתקנות חובת המכרזים, התשנ"ג – 1993), כך לא יכול גוף אחר לשנות החלטה של וועדת המכרזים בדבר וועדת משנה אשר היא ממנה, היקפה וזהות חבריה.

הלכה למעשה הוועדה המקצועית אשר פעלה לבחינת ההצעות ואשר פגשה בנציגי המציעות, היתה וועדה שונה מזו אשר נבחרה על ידי וועדת המכרזים, ובעת שביצעה פעולותיה היתה היא חסרה שלושה מהחברים אשר וועדת המכרזים מינתה, והתווסף אליה אדם אשר וועדת המכרזים לא מינתה.

האישור בדיעבד של מספר החברים וזהות החברים בוועדת המשנה החדשה אשר פעלה ללא מינוי כדין, כאשר מבוצע הוא לאחר שזו מוסרת המלצה אשר גיבשה בטרם מונתה כדין, הינו אישור אשר אינו עומד במבחן הסבירות.

מכל האמור הפגם האמור בתהליך פעולת וועדת המשנה אשר מונתה על ידי וועדת המכרזים, שינוייה וההחלטה על הרכבה החדש בדיעבד הינו פגם היורש לשורשו של ענין.

אין בפני ראיה של ממש לכך שפעולת מי מחברי וועדת המשנה או וועדת המכרזים בוצעה משיקולים לא ענייניים, ואולם הכללים האמורים לעיל, ובפרט הכלל בדבר היעדר סמכות לוועדת המכרזים להאציל סמכויותיה, וסמכותה שלה למנות וועדת משנה, כללים אלו נועדו למנוע כל חשש להליך בו יפעלו במסגרת ההליך מי אשר אינם בוועדות המכרזים או יופעלו שיקולים לא ענייניים.

מדובר בפגם מהותי בתהליך קבלת ההחלטה על הזוכה במכרז, ובתהליך הבאת ההמלצה על ידי הוועדה המקצועית לוועדת המכרזים. אני מוצא כי יש בפגם מהותי זה היורד לשורשו של ענין כדי להביא לביטול ההחלטה על הזוכה במכרז, וודאי שזו המסקנה בהצטבר לנימוק דלעיל.

הערות נוספות

10. כאמור, אין מחלוקת שלא הייתה התייחסות להיבט הכספי, כפי שפורט לעיל מתגובת ב"כ המשיבה 1.

בעניין זה, יש להוסיף את הדברים הבאים:

בפרוטוקול וועדת המכרזים מיום 22.6.2014 אחת מחברות המועצה שאלה האם "יש השלכות לפן הכספי?", ונענתה בתשובה כללית לפיה "אנחנו ביקשנו שיציגו תוכנית כוללת לבי"ס לכדורגל ולמתן מענה לפן העממי. ההתייחסות למחיר היא של החוגים ששם זה המסה העיקרית..... ואי אפשר להתייחס רק למחיר". אותה חברת וועדה אמרה בשלב ההצבעה כי: "...אני מצביעה בעד זיכוי חברת נמני גרופ במקביל לבדוק את הנושא הכספי."

בחינת הנושא הכספי צריכה להיעשות לפני החלטה, ולא לאחריה. שינוי סדר הדברים כאמור, הינו פגם היורד לשורשו של עניין, שכן שיקול הדעת לא הופעל כאשר כל הנתונים היו בפני חברי המועצה.

כפי שפורט לעיל, המשיבה 1 בסיכומיה טענה כי הייתה התייחסות מסויימת במסגרת הפרמטרים לעניין המחיר, אך אין לקבל טענה זו שכן עיון בהצעת המשיבה 2, ובפרוטוקולים של וועדת המכרזים והוועדה המקצועית מעלה כי לא הייתה בפני אף אחת מהן תמונת המשמעות הכספית של הצעת המשיבה 2, ויש לציין כי גם הצעת העותרת 1 איננה מושלמת מבחינה זו.

בחינת פרוטוקול הוועדה המקצועית, והשאלות אשר הופנו ע"י חבריה לנציגי מגישות ההצעה מביאה למסקנה כי הוועדה המקצועית לא מצאה לנכון להתייחס התייחסות של ממש להיבט הכספי.

על פי פרוטוקול הוועדה המקצועית לנציג המשיבה 2 הופנו שתי שאלות בלבד בעניין זה, וניתנה תשובה כללית אשר יש לציין שאיננה ברורה. חברת הוועדה המקצועית שואלת "מה התמחור?", ונציג המשיבה 2 משיב "אני אתן הערכות, אנחנו לוקחים את המינימום וננסה ללחוץ את הגופים שיתקשרו אתנו מבחינת ציוד, נגיע ל 3,000 ₪. אם רוצים להביא מדריכים ברמה נמוכה יותר, המחיר יהיה בין 2,000 ₪ ל-2,200 ₪. צריך להבין שישנן כמה אפשרויות. אם רוצים משהו איכותי, צריך להשקיע. הכל פונקציה של השקעה."

בהמשך שואל חבר אחר בוועדה – "אנו נושאים בעלויות המצוינות במסגרת השותפות המלאה?" ומקבל תשובה: "השיווק הוא שיווק הדדי, אנחנו באים ממקום שלעירייה תהיה שליטה בעניניים". מובן שאין בכך כלל ירידה לפרטים ולעלויות, התשובה חלקית ביותר, ואין שאלה נוספת בתחום זה.

11. נראה כי בישיבת וועדת המכרזים מיום 22.6.2014כעלל לא הובא לוועדה פירוט הניקוד אשר ניתן ע"י חברי הוועדה המקצועית.

חבר וועדת המכרזים העלה שאלה ביחס לכך, וקיבל תשובה מעורפלת, כמפורט להלן מהפרוטוקול: "אפשר לראות את פירוט הניקוד?" ונענה: "אתה יכול לראות, אבל הפירוט לא רלוונטי, אני עשיתי את החישוב לסה"כ נקודות שנתן כל חבר וועדה לתוכנית בהתאם לאמור בחוות הדעת המצ"ב, וכפי שציינתי אף אחד לא ראה מה נתן השני".

בפועל, מהפרוטוקול עולה כי בפני אותו חבר וועדה לא הוצג אופן הניקוד כפי שביקש, וככל הנראה כך הוא לגבי שאר חברי הוועדה, אף שהדבר אינו ברור לגמרי.

חברי וועדת המכרזים הם אשר מחליטים מה המידע שיעמוד בפניהם ועליהם לקבל את כל המידע המפורט מוועדה מקצועית אשר הם ממנים. מדובר בשורת קריטריונים אשר שיקלולם הביא לתוצאה הסופית. אי התייחסות למכלול הפרטים והתפלגויות הניקוד לקריטריונים השונים שניתנו הוועדה המקצועית מהווה פגם נוסף בהפעלת שיקול הדעת של וועדת המכרזים.

מצב דברים בו גורם חיצוני לוועדת המכרזים מביא בפניה אך את השורה התחתונה בהחלטת וועדת משנה, הינו מצב בלתי תקין.

באמור לעיל יש כדי לחזק את המסקנה כי דין החלטת וועדת המכרזים מיום 22.6.2014 להתבטל.

סוף דבר

12. לאור כל האמור יש לקבל את העתירה כך שההחלטה על הזוכה במכרז תבוטל, הענין יושב אל וועדת המכרזים אשר תבחן את המשמעות הכספית של כל אחת מההצעות ולאחר מכן תקבל החלטתה לאחר שהנתונים הכספיים יהיו בפניה. מובן כי וועדת המכרזים או וועדת משנה שתמנה, תהיה רשאית לקבל מהמציעים נתונים, הבהרות והשלמות.

מובהר כי אין באמור כדי אמירה או הכוונה על כי יש לקבל את ההצעה הזולה יותר דווקא, או על כי יש לקבל הצעה כלשהיא, אלא אך קביעה כי בטרם קבלת החלטה על וועדת המכרזים לקבל לידיה את מלוא הנתונים הצריכים לכך.

כמו כן, לאור האמור לעיל ביחס להליך המינוי של הוועדה המקצועית, ככל שוועדת המכרזים תחליט על מינוי וועדת משנה כלשהיא, לענין מכרז זה, הרי שחמשת חברי הוועדה המקצועית אשר אושרו על ידי וועדת המכרזים בהחלטתה מיום 22.6.2014, לא יוכלו להיות חברים בה, הואיל ועמדתם והמלצתם כבר ידועה.

13. אשר על כן אני מורה על ביטול החלטת וועדת המכרזים של עיריית אשקלון מיום 22.6.2014 ביחס למכרז לקבלת שירותים להקמה, ניהול והפעלת בית-ספר לכדורגל בעיר אשקלון. וועדת המכרזים תחזור ותדון בהצעות אשר הוגשו, תוך בירור המשמעות הכספית של כל הצעה, ותקבל החלטתה לאחר שמלוא הנתונים בפניה. לוועדה שיקול הדעת באם למנות וועדת משנה כלשהיא, ואולם ככל שתמונה, לא תוכל היא לכלול את מי מחמשת חברי הוועדה המקצועית אשר מונו בהחלטת וועדת המכרזים מיום 22.6.2014.

הגם שהעתירה מתקבלת בחלקה העיקרי, אינני מוצא מקום לפסוק הוצאות משפט לזכות העותרים, זאת הואיל ואין בפסק הדין קביעה בדבר פסילת הצעה שהוגשה במכרז, אלא ביטול החלטת וועדת המכרזים והשבת הענין להכרעתה כאמור לעיל. לפיכך, כל צד ישא בהוצאותיו.

פסק הדין יועבר לצדדים.

ניתן היום, ז' אלול תשע"ד, 02 ספטמבר 2014, בהעדר הצדדים.