לפני תביעה לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף אשר נגרמו לתובע במסגרת עבודתו אצל הנתבעת 1.

התאונה ארעה בתאריך 14.7.13 כאשר ביקש התובע לחלץ טפטפת אשר נתקעה במוט המכונה עליה עבד, או אז נפגע באגודל ידו הימנית. התובע פונה לקבלת טיפול, החתך באגודל ימין נתפר והתובע שוחרר לביתו. למחרת היום, שב התובע לעבודה, כך שאין בפי התובע טענה להפסד השתכרות.

התאונה הוכרה על ידי המל"ל כתאונת עבודה.

התובע עתר לחייב את הנתבעים בגין הנזקים אשר נגרמו לו, לטענתו, כתוצאה מהתאונה.

הנתבעים כפרו הן בחבותם והן בנזק הנטען. לטענתם, התובע הינו עובד חברת כח אדם אשר לא צורפה כבעלת דין לתביעה ולפיכך יש להורות על דחיית התביעה נגדם בהעדר יריבות ובהעדר עילה ישירה. הנתבעים טענו כי התובע, עובד ותיק ומיומן, פעל ברשלנות קיצונית ובניגוד להוראות העבודה והבטיחות.

הצדדים הסמיכו את בית המשפט להכריע על דרך הפשרה, לפי סעיף 79א לחוק בתי משפט (נוסח משולב).

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים המצורפים להם ובכלל זה תעודות רפואיות וכן שקלתי את טענותיהם של הצדדים כפי שעלו בסיכומיהם, ואני מחייבת את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 4,000 ₪, סכום הכולל שכ"ט עו"ד והוצאות. כמו כן, יישאו הנתבעים באגרת בית המשפט אשר שולמה על ידי התובע, משוערכת ממועד בו שולמה על ידו ועד למועד התשלום כעת.

הסכומים ישולם בתוך 30 יום אחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

לאור סיום התיק על דרך הפשרה ניתן פטור מתשלום יתרת האגרה.

זכות ערעור כחוק.

המזכירות תמציא את פסק הדין לב"כ הצדדים בדואר.

ניתן היום, י"ד אדר א' תשע"ו, 23 פברואר 2016, בהעדר הצדדים.