לפניי תביעה כספית שעניינה נזקים ישירם אשר נגרמו לאוטובוס בבעלות התובעת , וכן נזקים עקיפים כתוצאה מהאירוע.

טענות הצדדים:

טענות התובעת:

עת נסע נהג מטעמה, מר גיריס, בקו 113 בעיר חיפה, עקף אותו נהג הנתבעת, אשר נהג במשאית ותוך כדי העקיפה נפלה אבן ממטען רכב הנתבעת אשר פגעה בקרקע ומשם עפה לשמש הקדמית של נהג האוטובוס (להלן: "האירוע").

כתוצאה מהפגיעה, נפגעה השמשה וניזוקה בנזק שהוערך בהתאם לחוות דעת שמאי שצורפה לכתב התביעה בסך כולל של 6,823 ₪.

עוד נגרמו לתובעת נזקים עקיפים בגין עריכת חוות דעת שמאי בסך 830 ₪ , ונזק בגין השבתת האוטובוס ליום עבודה אחד, תוך שנזק זה הוערך בסך של 528 ₪ .

לטענות הנתבעת

הנתבעת שוללת את אחריותה לתאונה ובהתאמה לנזק הנתבע וטוענת כי דין התביעה להדחות.

עוד מוסיפה הנתבעת כי ביום האירוע , מר איסקוב הנהג מטעמה הוביל סוכר לישוב גדות, ובעת התרחשות האירוע היה בדרכו חזרה, וזאת כאשר מטען המשאית ריק ולאחר שטיפה, כאשר הוא סגור בחלקו העליון על ידי כיסוי הרמטי.

מכאן , אין אפשרות כי נפלה אבן מהמשאית ופגעה בשמשה של האוטובוס.

דיון והכרעה:

לאחר עיון בכתבי הטענות על נספחיהם ובמוצגים שהוגשו במעמד הדיון ושמעתי את עדויות הנהגים מצאתי כי דין התביעה להתקבל בחלקה וזאת מהנימוקים כדלקמן:

1. מצאתי את עדותו של נהג התובעת כאמינה, קוהרנטית וכמניחה את הדעת שהנזק לשמשת האוטובוס נגרם כמתואר בכתב התביעה , וזאת לאחר שהצהיר לפניי כי ראה את האבנים הפוגעות נופלות ממטען המשאית , ופוגעות במשאית .
2. כנטען על ידי בא כוח התובעת, וכפי שאישר נהג הנתבעת בדבריו (ראו עמ' 6 ש-21), גם אם ביום זה הוביל הנהג הנתבעת סוכר, שהרי זה יכול היה להתגבש לכדי אבן כך שבנפילה ממטען המשאית, ובהתחשב במהירות הנסיעה המתוארת, ינתז מהכביש ויוביל לניפוץ שמשת האוטובוס.
3. מצאתי כמהימנה את גרסת נהג הנתבעת ולפיה לא הבחין ולא ידע על התרחשות הפגיעה, ומשכך עזב את מקום התאונה בתום לב. ואולם משאין ביכולתו ללמדני על נסיבות האירוע, ולא בכדי רשם נהג התובעת את פרטיי רכבו, שהרי אין לי אלא לקבל את גרסת נהג התובעת, אשר מצאתיה כאמינה כאמור לעיל.
4. נדחית לפניי טענת הנתבעת ולפיה משום שמטען המשאית נשטף לאחר פריקת הסוכר, אין זה סביר שנפל כל גורם ממטען המשאית במהלך נסיעתה חזרה לחיפה. לא הובאה לפניי עדות או כל תצהיר מטעם מי שבעובדי המפעל בו נפרקה המשאית המלמדת על היקף השטיפה, ואף נהג הנתבעת לא טען כי טרם היציאה וידא כי אכן מטענו ריק מכל גורם.
5. לא מצאתי כי יש מחלוקת בין הצדדים לעניין סוג המכולה , היינו האם הייתה סגורה לגמרי או פתוחה בחלקה העליון , בכדי לשנות את מסקנתי ולפיה האבן אשר שפגעה בשמשה אכן נפלה מהמשאית , שכן, גם ככל והמדובר במשאית סגורה כטענת הנתבעת, לא הוכח על ידה כי המדובר בסגירה הרמטית המונעת בוודאות נפילת אבן מהמכולה, ומן ההיגיון , כי לאור גודל האבן ומהירות הנסיעה , מצאה את דרכה החוצה מהמכולה , תוך שפגעה באוטובוס.
6. במקרה דנן, לא מצאתי בעובדה כי התובעת כשלה בהבאת עדים מטעמה על מנת שהדבר יהווה שיקול לדחיית התביעה . מצאתי כמהימנה את גרסת נהג האוטובוס ולפיה לא עלה בידו להשיג את העדה אשר רשם את פרטיה. יש לציין כי נהג האוטובוס היה באותה עת בנסיעה עם נוסעים ברכבו, ומשום הדאגה לבטיחותם סביר ומוטב כי לא יתעסק יתר על המידה ברישום פרטי הנוסעים.
7. אשר על כן, אני מוצאת כי התובעת עמדה בחובתה והוכיחה את אחריות הנתבעת לתאונה ומשכך דין התביעה להתקבל.

יחד עם זאת , לא מצאתי כי תובעת הוכיחה את כלל נזקיה הנתבעים לרבות עלות שכר טרחת השמאי , והשבתת האוטובוס.

1. אתחיל מהסוף ואציין כי אין מחלוקת שיש לשפות את התובעת בגין עריכת חוות דעת , שכן אין חולק כי התובעת נושאת בעלויות כספיות בעריכתה. יחד עם זאת , מאחר והשמאים עורכי חוות הדעת הינם עובדים שכירים של התובעת, המקבלים את שכרם ללא כל קשר בעריכת חוות הדעת נשוא התביעה (זו או אחרת ) אין זה צודק והגיוני כי התובעת תדרוש שיפוי בגובה עלות עריכת חוות דעת על ידי גורם חיצוני הנשכר לצורך כך , שכן לא נגרמות לה הוצאות זהות לעורך חוות דעת על ידי גורם חיצוני, וברור כי הוצאתיה מופחתות באופן משמעותי.
2. קבלת שיפוי בגין ראש נזק זה צריך להיות בגובה הנזקים שנגרמו לתובעת בפועל , ואין מטרתו לשפר את מצבה . משכך , ובהתאם לכל דין על התובעת להתכבד ולהוכיח את עלויות חוות הדעת בפועל , דבר שלמצער לא נעשה במקרה זה . מכאן , ובהיעדר הוכחת הנזק הריאלי הנני פוסקת את שכר טרחת השמאי בסך של 450 ₪.
3. יפים דברים אלה גם לעניין הוכחת נזקי התובעת בגין השבתת האוטובוס.

אין מחלוקת כי לתובעת אוטובוסים חלופיים בהם היא עושה שימוש במקרה של תאונה בו נפגע אחד מרכביה. גם במקרה זה , על התובעת להתכבד ולהוכיח את הנזק הריאלי ביחס להשבתת האוטובוס נשוא תביעה זו . משלא עשתה כן , דין תביעתה לעניין ראש נזק זה – להדחות במלואה.

סוף דבר:

מכל האמור לעיל , הנני מקבלת את התביעה בחלקה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת לסילוק סופי ומוחלט של כל טענותיה נשוא תביעה, את הסכומים שלהלן:

1. 6,823 ₪ בגין הנזק שנגרם לאוטובוס כמצוין בדו"ח השמאי שצורף לכתב התביעה.
2. 450 ₪ בגין שכ"ט שמאי
3. הוצאות בגין האגרות בהן נשאה התובעת בפועל בצירוף שכ"ט עו"ד בסך 1,450 ₪ .

התשלום יבוצע תוך 30 ימים מהיום שאם לא כן יישא הסכום הפרשי ריבית והצמדה החל מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, ח' שבט תשע"ו, 18 ינואר 2016, בהעדר הצדדים.