בפני כב' השופטת דלית ורד | |||
המאשימה | מדינת ישראל ע"י ב"כ עו"ד אהרון בן ארי | ||
נגד | |||
הנאשם | אמנון חגין – בעצמו |
<#1#>
פרוטוקול
פרשת התביעה
ע.ת. 1 - שמי אלון ניסן. משרת כבוחן ביחידת התנועה.
מוזהר להעיד אמת אחרת יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק.
חקירה ראשית:
אני ערכתי מזכר.
ב"כ המאשימה:
אבקש להגיש את המזכר.
חקירה נגדית:
ש. האם ראית את המכונית או שראית את זה על הרצפה ?
ת. אני ראיתי את זה בתחנת המשטרה. הרכב הובא לתחנה.
סוף ח.נ.
ע.ת. 2 - שמי סלאח סוויד . משרת כבוחן ביחידת התנועה.
מוזהר להעיד אמת אחרת יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק.
חקירה ראשית:
ש. מה ערכת
ת. גביתי את הודעת הנאשם.
ב"כ המאשימה :
אבקש להגיש את ההודעה.
ההודעה הוגשה וסומנה ת/2 .
הנאשם :
אין שאלות.
ע.ת. 3 - שמי רון שמואל. משרת במרכז שליטה בבית דגן.
מוזהר להעיד אמת אחרת יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק.
חקירה ראשית:
ש.ת. אני בוחן בהכשרתי.
הנאשם :
אני מבקש שהעד יקריא את מסקנותיו בדו"ח הבוחן היות והכתב לא היה ברור לנו.
הצילום היה קטוע . המשטרה צילמה אותו.
העד מקריא את סעיף 14 לדו"ח הבוחן.
הנאשם :
אינני מבקש שהעד יקריא שוב את מסקנותיו.
המשך ח.ר.
ש.ת. ערכתי את דו"ח הפעולה של הבוחן.
דו"ח הפעולה הוגש וסומן ת/3
כמו כן יש זכרון דברים של השיחה עם נהג האמבולנס.
המזכר הוגש וסומן ת/4 .
כמו כן דו"ח בוחן. – הוגש וסומן ת/5 .
תכנית רמזורים – הוגשה וסומנה ת/6 .
שחזור תאונת דרכים – הוגש וסומן ת/7.
סקיצה ונספח לסקיצה – ת/8 .
תרשים נוסף שהוא חלק מתכנית הרמזורים – ת/9 .
לוח צילומים – ת/10 .
ש. קבעת במסקנות שלך שהנאשם נסע באור אדום, על בסיס העדויות אחד העדים שנסע עם כוון נסיעת הנאשם מציין שנסע בנתיב השמאלי ביותר ופנה שמאלה. האם תוכל להסביר לנו מבחינת לוח הרמזורים, איך הצומת אמורה להראות כשיש פניה שמאלה לאותו עד תביעה.
ת. על פי עדות רוכבת קטנוע שפנתה שמאלה ועל פי תכנית הרמזורים, ניתן לראות כי נסעה כאשר בכוון נסיעתה יש מופע 3 על פי תכנית הרמזורים. בעוד שבנתיב של הנאשם יש תכנית רמזורים מספר 2. היא נסעה ב- 3 . הוא נסע ב- 2 . ניתן לראות לפי התכנית עצמה של הרמזורים ת/6 , אם מסתכלים על התכניות באשר למופע 3 יש אור ירוק , למופע 2 יש אור אדום, וכל משך הזמן כשיש אור ירוק למופע 3 , למופע 2 יש אור אדום, וכן למופע בי, שזה הולכות הרגל שחצו במעבר החציה , יש ירוק בזמן שרוכבת הקטנוע פונה שמאלה.
סוף ח.ר.
ח.נ.
ש. איפה היו הבנות בזמן הפגיעה ?
ת. בזמן הפגיעה, מכיון שלא היה מקום פגיעה מדוייק, רשמתי את התשובה שלי לפי מה שרשום במסקנות . צריך לבדוק עדות עדות. אני מסתכל על פי הסקיצה ת/8 שם סימנתי איקס שמסמל את מקום הפגיעה בהולכת הרגל כפי שהצביעה עדת הראיה.
ש. איפה הם היו לפי הסימון ?
ת. בנתיב האמצעי .
ש. איפה אני הייתי ?
ת. לפי המסקנה הסופית בדו"ח הבוחן, בנתיב השמאלי.
ש. אז איך פגעתי בהן ?
ת. רשמתי בסקיצה , זה על פי עדת ראיה לפי מה שהיא הבחינה מנקודת הראיה שלה במקום.
ש. ואתה טוען שזה לא נכון ?
ת. ברגע שאתה מגיע למקום אתה אוסף את הממצאים מכל הגורמים, ואח"כ בתחנה אתה מלקט את כל העדויות ומגיע למסקנות.
ש. המסקנה היתה שאני הייתי במסלול השמאלי ?
ת. כן . זו המסקנה.
ש. הבנות היו במרכז המסלול השני, איך אני נגעתי בהן.
ת. אתה לא מתכחש לפגיעה כמו שהבנתי.
1 – יש מסקנות על פי הממצאים שנמצאו בזירה וברכב שלך ועל פי העדויות של כל המעורבים בתיק , אני מסיק כי פגעת בהן.
ש. איך , אם היו במרכז ואני בנתיב השמאלי ?
ת. האיקס מסומן על סמך מישהי שראתה את הדבר מנקודת מבטה וזה לא בהכרח אומר שהאיקס מוצב בדיוק במקום. רשום שזה על סמך העדות שלה ולא על סמך ממצאים אובייקטיבים.
ש. ומה הממצאים שלך ?
ת. הממצאים שלי זה שפגעת בהולכות הרגל עם המראה הימנית. לכן זה גם הגיוני שהולכות הרגל היו בנתיב האמצעי או קרוב אליו.
ש. נקודת המפגש היתה המראה.
ת. אפשר להגיד שכן.
ש. אם אני נוסע בכוון איקס, הבנות עומדות בכוון וואי, איפה הן פגעו במראה מאחור או מקדימה.
ת. ההגיון אומר שפגעת בהן עם החלק האחורי של המראה. אבל זה לא בוודאות אומר שום דבר. אני לא יכול להגיד בוודאות שזה מה שקרה על פי ההמצאים.
ש. מה היה קורה למראה אם אני פוגע עם החלק האחורי.
ת. היא יכולה להתקפל ויכולה להשבר.
ש. המראה נעקרה ונשברה, לאן היו מתפזרים השברים כולל המראה עצמה?
ת. השברים יכלו או ליפול בכביש רוב הסיכויים, או במקום אחר, אך גם לא רשום במסקנות שלי שאני קובע על פי המראה את מקום הפגיעה. הסיבה הפשוטה היא שכמו שנאמר שהשברים לא היו בכביש עצמו אלא בצד ולכן לא הסתמכתי עליהם בקביעת המסקנות .
ש. אתה ביקשת מאחד מהפקודים שלך לבדוק היכן השברים.
ת. רשום בדו"ח הבוחן שהשברים הוזזו טרם בואי למקום (סעיף 9).
ש. אני מפנה אותך לסקיצה ת/8 שם אמרת " ביקשתי מהסייר להצביע היכן הם היו בכביש". היכן הם היו ?
ת. אני לא רואה בסקיצה איפה הם מסומנים. יכול להיות ששחתי לרשום אות, אבל הן הוזזו לפני שהגעתי למקום.
ש. הם היו מבחינת הזכרון שלך לפני נקודת הפגיעה או אחריה ?
ת. אני לא זוכר.
ש. היכן נפגעו הולכות הרגל ?
ת. אתה מוזמן לעיין בעדויות שלהן ובדוחות הרפואיים.
ש. זו שנפגעה טענה שנפגעה בירך שמאל . מה גובה המראה ומה גובה מקום הפגיעה ?
ת. אני לא זוכר.
ש. המראה היא ב- 93 ס"מ מהכביש , והפגיעה של הירך , אלא אם היא כדורסלנית, ל- 1.70 הירך היה בגובה 70 ס"מ.
ת. לא אמרתי שהיא לא נפגעה גם מהנפילה עצמה . להפך זה אופייני שנופלים אחרי פגיעה מרכב, ונופלים לכביש ומקבלים מכה.
לאחר הפסקה.
ש. שחזור התאונה שלך הוא מקצועי אמין והכל תקין ?
ת. אני מאמין שכן.
ש. אני מקריא לך שוב שאתה אומר שעל סמך העדויות הולכות הרגל חצו במעבר חציה ונפגעו באמצע מעבר החציה. אם הן היו באמצע ואני הייתי במסלול השמאלי
ת. אני אמרתי כבר שהן נפגעו מהמראה הימנית של הרכב .
ש. מה המשמעות , היו באמצע או לא היו באמצע ?
ת. הסימון של האיקס על מעבר החציה מבוסס על עדויות .
ש. כולם טעו ורק אתה אומר אמת ?
ת. אתה נסעת בנתיב השמאלי, כשאתה פוגע בהן במראה . אתה עצרת לאחר התאונה , כי לא היית עוצר אם לא היית יודע שפגעת. כל העדויות מצביעות על כך שהיית מעורב בתאונה לרבות העדות שלך.
ש. האם יתכן שכולם טעו שהם לא היו באמצע המעבר חציה , בניגוד לטענתך
ת. תשאל את העדים , לא אותי.
ש. על סמך העדויות הן היו באמצע מעבר החציה ?
ת. כן.
ש. אני הייתי במסלול השמאלי ?
ת. כן.
ש. אתה טוען שהן נפגעו על ידי המראה ברכבי. אם הן היו נפגעות היתה נקודת החיכוך שאני בא לקראתן והן נפגעות . הן נפגעו מכוון הפוך לנסיעה שלי, שמקפל את המראה.
ת. לא בהכרח המראה מתקפלת. לפי מה שרשום פה בעדות שלך אתה נסעת בסביבות 50 קמ"ש.
ש. לפי הבנתך איפה המפגש ביני לבין זו שנפגעה בגופה ?
ת. צריך לקרוא בעדות שלה, לפי מה שכתוב.
ש. היא לא אומרת. רק בית החולים אומר שהיתה פגיעה.
ת. אני כתבתי זאת במסקנות שלי. הולכות הרגל נפגעו ממראה ימנית צדדית של הרכב. אין ספק לגבי זה שנפגעו. לגבי החלק של הגוף , אני מוכן לעבור איתך על העדויות אחת אחת.
ש. האם מקובל עליך שמראה שמקבלת מכה חלשה תתקפל, ובמכה חזקה תישבר.
ת. אני לא מומחה למראות , זה תלוי גם בזוית של המכה.
ש. לא היה שום סימן בגוף ?
ת. כל העדויות אומרות שהן נפגעו. תקרא ותראה.
ש. היות והמראה נשברה אתה טוען שאני פגעתי ולא משהו אחר.
ת. יש עדויות שהרכב שלך פגע בהן, כולל הנפגעות הולכות הרגל עצמן. כולל הממצאים בזירה שנמצאה המראה . למרות שהמראה הוזזה מהמקום .
ש. תראה לי מקום אחד שאחת מהולכות הרגל אמרה שנפגעו מהמראה.
ב"כ המאשימה :
אחת העדות אומרת שמשהו פגע בה בצד שמאל. יש עוד 4 עדי תביעה אובייקטיבים שראו את הפגיעה.
המשך:
ש. האם יש לך ראיה שמישהו אחר פגע בהן ?
ת. המראה של האוטו שלך שחסרה באוטו. העדויות כן אמרו שהמראה שלך פגעה בהן.
ש. איזה עדות היתה שמראה פגעה בהן ?
ת. את העדים תשאל את השאלות האלה. אני אומר לך מהממצאים ומהעדויות.
ש. יתכן שאתה מסיק בגלל שאין לך הסבר אחר ?
ת. אני מסיק לפי העדויות שלהן שזו היתה הפגיעה.
ש. היכן הן אמרו שהן נפגעו על ידי המראה .
ת. יש את העדות של אחד העדים מוחמד . אם לא רשום בעדות של הנפגעות אז לא רשום. רשום שהן נפגעו. אני מבסס את העמדה שלי לא רק על העדויות שלהן אלא גם על עדויות נוספות כולל העדות שלך.
הנאשם :
ברגע ששמעתי את המכה ויצאתי היתה לי תחושה שפגעתי. לא בדקתי את הרקע. על רקע זה אמרתי מה שאמרתי בפרוטוקול שהן נפגעו על ידי, אך זה לא היה לאחר בדיקה יסודית של הדברים. זו היתה טעות פסיכולוגית.
המשך ח.נ.
ש. בעדות של מוחמד אין טענה על מראה .
ת. תראה את שורה 19 .
ש. נכון.
האם נראה בעיניך סביר שאיזשהו חלק של מכונית פוגעת ב- 50 קמ"ש ולא משאירה שום סימן על הנפגע ?
ת. כן , זה סביר בעיניי. אני לא אמרתי שאין סימנים. אני לא רופא.
סוף ח.נ.
ע.ת. 4 - שמי ריין דוד מוזס.
מוזהר להעיד אמת אחרת יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק.
חקירה ראשית:
ש. תספר מה קרה באותו יום של התאונה .
ת. אני והעד הנוסף אריק אהרון מוכתר ירדנו לעשות הליכה ברמת גן ברח' ז'בוטינסקי. עמדנו ברמזור אדום בכוון ההפוך מפ"ת לת"א . פתאום שמענו בום וראינו שתי בחורות שוכבות על הכביש . באור ירוק עברנו לצד השני של מעבר החציה, כי הנאשם נסע מת"א לפ"ת . ראינו אותן שוכבות על הרצפה, עזרנו להן לקום, היה מד"א רכב שנסע מאחורי הנאשם. היה רכב של מד"א ברמזור. זה היה אחרי התאונה. מד"א טיפלו בהם, אני צילמתי את מספר הרכב של הנאשם . לקח 5-10 דקות עד שהמשטרה הגיעה. זה מה שקרה.
ש. מה היה צבע הרמזור במעבר החציה שלכם ?
ת. אדום.
ש. תספר לבית המשפט מה עשו אותן בנות לאחר התאונה שנפגעו ?
ת. אחת הבנות ניסתה למשוך את השניה להגיד לה לא קרה כלום בואי נמשיך אבל השניה היתה פצועה קשה ולא יכלה לזוז .
ש. כמה זמן המתין הנאשם בזירה ?
ת. בין 5 ל- 10 דקות.
ש. ומה קרה אח"כ
ת. אמרתי לו לשים את הרכב בצד והוא המשיך ונסע. חשבתי שיעצור . בגלל זה צילמתי את מספר הרכב.
לשאלת בית המשפט :
ש. איזה מעבר חציה אתה חצית ?
ת. אני מצביע על התרשים ב- ת/8 , מעבר חציה א', בהמשך ישיר להיכן שארעה התאונה.
המשך:
ש. תספר על נזקים של הרכב.
ת. המראה בצד הנהג היתה שבורה על הרצפה והיה נזק קצת מקדימה של הרכב. היו שברים של הרכב גם על הכביש.
ש. אתה זוכר מה לבשו הולכות הרגל ?
ת. אני לא זוכר.
ש. איפה היו הולכות הרגל בזמן שראית את התאונה ?
ת. באמצע מעבר החציה.
סוף ח.ר.
ח.נ.
ש. איפה היה הרכב ?
ת. טיפה אחרי מעבר החציה לכוון פ"ת.
ש. באיזה נתיב ?
ת. בנתיב השלישי או השני מימין. או השמאלי ביותר או האמצעי.
ש. מי פגע בהן ?
ת. אתה.
ש. איך אתה יודע ?
ת. אני לא ראיתי את הפגיעה, אך לא היה רכב אחר .
ש. את המגע עצמו לא ראית .
ת. נכון.
ש. אתה טוען שהרמזור שלך היה אדום , לא ראית מה הרמזור של הולכות הרגל .
ת. נכון.
ש. איפה עמדת כשראית את האדום, עדיין לא חצית את הכביש.
ת. נכון.
ש. מתי חצית את הכביש ?
ת. כשהתחלף לאור ירוק. זה היה טיפה אחרי.
ש. ואז עברת להגיש להם עזרה .
ת. כן.
ש. ז"א שזה עבר לירוק אחרי הפגיעה .
ת. כן.
אני רוצה לציין, אני גר באיזור ואני יכול להסביר איך עובד הרמזור. מהנתיב של הנאשם יש פניה שמאלה לרחוב מקדונלד . כשפונים שמאלה יש אור ירוק ברמזור היכן שחצו הולכות הרגל. אנו עמדנו פה כמו שאמרתי, רכבים עברו כבר ופנו שמאלה . בשלב שהרכבים פונים שמאלה יש אור ירוק ברמזור של הולכות הרגל.
המשך ח.נ.:
ש. איפה אני נסעתי ?
ת. או בנתיב השמאלי הקיצוני או בנתיב האמצעי.
ש. איפה היו הבנות ?
ת. אני ראיתי אותן באמצע , בין הנתיב השמאלי יותר לאמצעי.
ש. אם נסעתי בנתיב האמצעי והן היו בנתיב האמצעי הייתי דורס אותן ?
ת. אני לא מבין את השאלה.
ש. הן היו באמצע, אני נסעתי באמצע, הייתי דורס אותן ?
ת. כן, למה לא .
ש. אבל לא דרסתי אותן. נתתי להן מכה בצד. לא היה לי מקום להתחמק
ת. יכול להיות שהן טיפה המשיכו ואתה פגעת בהן בצד. אני לא ראיתי את התאונה. ברגע שהיתה התאונה הרמנו את העיניים ואז ראיתי אותן בין הנתיב האמצעי לבין הנתיב השמאלי.
ש. של מה היה הבום ששמעת ?
ת. של מכה.
ש. איך אתה יודע ממה זה קרה ?
ת. ראיתי אותן נפגעות .
ש. ז"א בסופו של דבר אתה יכול להעיד שאתה עמדת והיה אור אדום ובצד השני של מעבר החציה לא ראית איזה אור היה .
ת. נכון אבל אני מכיר את הרמזורים .
ש. אתה לא בדקת זאת, כי אני הייתי שם ובדקתי, הרמזור בצד השני מאחר בשניה מהרמזור של הצד שלך. כלומר אם היה אצלך אדום בצד השני חייב להיות אדום.
ת. אני גר ברח' מקדונלד ממש בצומת ואני אומר שיש את הפניה שמאלה למקדונלדס אז יש אור ירוק היכן שחצו הולכות הרגל.
ש. אני מקבל את זה אבל אני שואל אותך , כשאמרת שהיה אצלך אדום מה היה להולכות הרגל?
ת. לא ראיתי.
ש. ראית איפה היו הולכות הרגל ?
ת. ברגע שהרמתי את הראש ראיתי אותן.
סוף ח.נ.
ע.ת. 5 - שמי אהרון מוכתר.
מוזהר להעיד אמת אחרת יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק.
חקירה ראשית:
ש. מה היה ביום של התאונה .
ת. הייתי עם חבר שלי, לפני הרמזור של הולכי הרגל, וראיתי ממולי, לא במעבר חציה שאנחנו עמדנו לחצות אלא אחריו במעבר החציה השני . היו שתי בחורות שהלכו שם במעבר החציה ואז ראיתי רכב שפגע בהן , הוא היה הרכב היחידי שעבר שם. הוא פגע בשתי הבנות האלה, לדעתי באחת מהן , שתיהן נפלו אם אני זוכר נכון. ניגשנו לנסות לעזור , במקרה עבר שם אמבולנס , אני חושב שאני או חבר שלי עצרנו אותו, האמבולנס החל לעזור להם, התקשרתי למשטרה, הודעתי להם שיגיעו, לקח להם הרבה זמן להגיע. הבנות האלה בהתחלה לא קלטו מה קורה איתן, ומה קרה. הן כנראה חשבו שזה כלום, אפילו אמרו לנהג תיסע לא קרה כלום, אך אחרי ממש זמן קצר מאד , כדקה לדעתי, הן הרגישו שכן כואב להן ואחת משכה את השניה לקצה הכביש, משהו כזה. אני זוכר שהן אמרו לנהג שלא קרה כלום אבל בסוף הן הבינו שכן קרה. הן היו בשוק לדעתי. הנהג עצר בהמשך , לאחר זמן לא ארוך, הוא עצר שם 100 מטר אחרי בנתיב השמאלי, ובא לראות מה קורה אם אני זוכר. ראה שמגישים להן עזרה. עד כמה שאני זוכר, התרכזתי יותר בלנסות לעזור להן. זה בגדול.
ש. לגבי החובש, זכור לך מה החובש אמר, מה הוא שאל ?
ת. היא רצתה לקום והחובש אמר לה לא אל תזוזי, לא זוכר עוד. הוא אמר שם איזה משהו. לא זוכר מה.
ש. לגבי הנהג אמר משהו ?
ת. לא זוכר. באותו רגע הכל היה מאד טריא והחוקר רשם . עכשיו אחרי שנתיים בערך קשה לי לזכור פרטי פרטים. באותו רגע זכרתי בצורה מאד ברורה.
ש. לגבי מזג האויר ?
ת. היתה ראות טובה. לא זוכר משהו מיוחד.
ש. אתה זוכר כמה זמן היה הנאשם במקום ?
ת. לא זוכר. לדעתי עד שאמרנו לו להזיז את האוטו, או שמישהו אחר אמר לו. לדעתי אחרי זה הוא פשוט נסע הוא עצר וראה שמטפלים בהן ויש אמבולנס כך שזה לא היה פגע וברח.
סוף ח.ר.
ח.נ.
ש. אתה אמרת שראית את הפגיעה . איך יכולת לראות את הפגיעה ?
ת. הייתי בדיוק במעבר חציה ממול. ראיתי את הפגיעה עצמה . אני חושב שהיתה מהצד של הנהג אם אינני טועה. אבל אני לא זוכר. אבל אני ראיתי...
ש. הצד של הנהג זה הצד שהיית
ת. אני עומד ממול במעבר החציה . אני חושב שמכוון המראה השמאלית שלך, אבל אני לא זוכר, מה שרשום זה הנכון. אני יכול להקריא לכם. זה שנתיים הזיכרון חלש.
הנאשם :
אני מבקש שהעדות של העד הקודם והעד הנוכחי יוגשו לבית המשפט.
ב"כ המאשימה :
אני מסכים .
העדות של מר מוזס ריין הוגשה וסומנה ת/11 .
העדות של מוכתר אהרון הוגשה וסומנה ת/12.
ש. האם ראית את התאונה ?
ת. ראיתי. ראיתי רכב שפוגע בצדו בשתי בנות .
ש. אתה באת מכוון צפון דרומה , אז איפה היה הרכב שלי ?
ת. לפי הכוונים שאתה מגדיר אני מסכים שאני עמדתי לחצות מכוון צפון לדרום ופניי היו קדימה.
ש. אז איפה היה הרכב שלי ?
ת. אני ראיתי את הרכב שלך פוגע בבנות שעברו במעבר החציה. הן היו בערך באמצע המעבר.
ש. אתה היית בצד הצפוני והרכב שלי היה צמוד לאמצע המעבר, בין שני הכבישים, היה צמוד לצד השני של כוון פ"ת.
אני מראה לך בשרטוט ת/8 .
אתם באתם מכאן , נניח שהרכב שלי נסע בנתיב השמאלי
ת. אני זוכר שהיית באיזור הנתיב האמצעי.
ש. איך ראית את הפגיעה שלי ?
ת. ראינו את הרכב שלך ממש נוגע בבנות בצד .
ש. אם הרכב שלי היה כאן, איך יכולת לראות את המראה שלי.
ת. אני מסתכל לכוון הזה.
ש. בצד שלי יש מראה ?
ת. כן. המראה שלך מהצד שלך . אני חושב שהן נפגעו מהמראה מהצד שלך.
ש. אז איך הבנות היו בצד השני של הרכב ? בצד הימיני .
ת. אני לא זוכר. אני זוכר שפגעת בהן ברכבך והן נפלו והיה רעש.
ש. הפגיעה היתה בצד , איך יכולת לראות שאני פוגע בהן בצד שני ?
ת. אני לא זוכר את הפרטים פשוט. הניחוש שלי שהפגיעה היתה בצד שמאל של הרכב שלך, אבל אני לא זוכר את הפרטים.
יש את מה שהחוקר רשם שמסרתי לו באותו יום שעה אחרי, אז זכרתי הכל.
ש. באותו מקרה באמת הודעת לחוקר אותו מצב שהפגיעה היתה בצד שמאל, וזה לא יכול להיות.
ת. אני ראיתי בעיניי שאתה פוגע בהן והן נפלו.
סוף ח.נ.
הנאשם :
אני מבקש שיירשם שהתובע אמר שהואיל והיה רכב אחד אז לא יתכן שמישהו אחר פגע .
ע.ת. 6 - שמי משה מקמל, מתנדב במשטרת התנועה מזה כ- 10 שנים .
מוזהר להעיד אמת אחרת יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק.
חקירה ראשית:
אני ערכתי את המסמך בעקבות הגעתי למקום וחקירת שני העדים שהיו שטענו שהרכב פגע בשתי הולכות הרגל ועזב את המקום . חיכה שהאמבולנס יגיע ועזב את המקום ועל פי מה שחשבתי לתומי זה היה פגע וברח ולכן דיווחתי לקצין שהרכב עזב את המקום וניהלנו חקירה ומרדף , לא מרדף, חיפוש אחרי הרכב , זה כבר ניתן לקצין התורן שעשה את כל המעקב. כשהגעתי למקום לא ראיתי את הרכב , ראיתי את שתי הפצועות בתוך ניידת האמבולנס. כמובן שראיתי את החלקים של הרכב פזורים על הכביש . מראות וכנף , חתיכות כאלה. בניידת האמבולנס , לאחר תחקור שתי הנערות, התברר לי על פי מה שהן אמרו , שעברו באור ירוק ולפתע נפגעו. בזה סיימתי את הדו"ח מבחינתי.
דו"ח פעולה בתאונת דרכים מוגש ומסומן ת/13 .
ח.נ.
ש. אתה אומר ששתי הבחורות נפגעו ?
ת. ראיתי אותן בתוך האמבולנס מקבלות טיפול.
ש. ראית את שתיהן בתוך האמבולנס או מקבלות טיפול ?
ת. בתוך האמבולנס.
ש. האם ראית אותי כשהגעת לשם ?
ת. לא.
ש. היכן ראית את השברים ?
ת. על הכביש. לא יודע בדיוק היכן אם זה היה על מעבר החציה . על הכביש בודאי.
ש. הם היו מפוזרים לכוון פ"ת או לכוון ת"א?
ת. לא זוכר. באתי אחריך . אתה כבר לא היית שם.
ש. זכור לך אם היה איזה חלק מאחורה או כולם היו מלפנים ?
ת. הם היו קרוב למעבר החציה .
ש. אני הייתי לכאורה במעבר החציה, ואני פגעתי בהן לא ?
ת. ההגיון אומר שהחלקים היו קדימה ממעבר החציה ולא אחורה.
ש. למעשה רק לקחת את העדויות של הולכות הרגל ושני הבחורים.
ת. כן. מהולכות הרגל רק לקחתי פרטים כי הן היו בתוך האמבולנס.
ש. מהנסיון שלך אם אתה אומר שרוב החלקים קדימה והפגיעה היתה במראה, כדי שהחלקים יהיו קדימה איפה הפגיעה היתה צריכה להיות ?
ב"כ המאשימה :
אני מתנגד . לא מדובר בעד מומחה אלא בשוטר מתנדב שהגיע למקום. הוא לא בוחן תנועה. וכל תשובה שלו לצערי הרב היא לא תשובה מקצועית. לצערי הרב, היה פה בוחן תנועה והנאשם בחר שלא לשאול אותו את השאלות הללו.
הנאשם :
אני שואל אותו כאדם חושב וכאדם נוהג.
<#3#>
החלטה
אינני מתירה את השאלה. אין מקום לשאול שאלה שבמומחיות אדם שאינו מומחה על מנת שיעיד בתוקף היותו אדם חושב כפי שנטען.
<#4#>
ניתנה והודעה היום י' אדר תשע"ה, 01/03/2015 במעמד הנוכחים.
דלית ורד , שופטת |
המשך חקירה נגדית :
ש. בעדות שלך כתוב "... עמדתי כך וכך" האם זה ציטוט, מה שרשום מפיה של סיון דיין?
ת. כן.
ב"כ המאשימה: אבקש לדחות את המשך שמיעת הראיות. אנו נזמן את עדי התביעה הנותרים, 5, 6, 7 ו - 8.
<#5#>
החלטה
בתיק קבוע מועד נוסף ליום ה – 31.3.15 בשעה 9:30.
המאשימה תזמן את יתר עדיה ותוודא התייצבותם.
על הנאשם להתייצב לדיון.
<#6#>
ניתנה והודעה היום י' אדר תשע"ה, 01/03/2015 במעמד הנוכחים.
דלית ורד , שופטת |
א.מ.
תאריך | כותרת | שופט | צפייה |
---|---|---|---|
07/12/2014 | החלטה שניתנה ע"י דלית ורד | דלית ורד | לא זמין |
01/03/2015 | שכר עד מוזס | דלית ורד | לא זמין |
01/03/2015 | החלטה שניתנה ע"י דלית ורד | דלית ורד | צפייה |
תפקיד | שם | בא כוח |
---|---|---|
מאשימה 1 | מדינת ישראל | לימור שאלתיאל |
נאשם 1 | אמנון חגין |