1. המבקש הגיש לפני למעלה משנה בקשה בדרך של המרצת פתיחה, להכריז כי החלטת המשיבים מיום 27.7.14, בדבר הרחקתו מקמפוס המשיבה מס' 1 – בטלה.

2. במקביל, הגיש המבקש בקשה לסעד זמני, במעמד צד אחד, להכריז על ההחלטה כבטלה.

3. מאז, במשך כ-13 חודשים, לא הייתה תגובה מצד ב"כ המבקש, גם לעמדת המכללה שהתנגדה לסעד הזמני (תגובה שכללה 50 עמודים ושאליה צורף תצהיר של ד"ר דליה גבריאלי-נורי, יו"ר ועדת המשמעת במכללה וכן צילום פניה של הסטודנטית שכלפיה נהג המבקש באלימות).

4. ביום יד תמוז תשע"ה (1.7.15) ניתנה על ידי החלטה, לפיה על ב"כ המבקש להודיעני, עד 15.7.15, האם הוא עומד על הבקשה, ואם כן מה התייחסותו להודעת ב"כ המכללה בדבר דחיית התובענה על בסיס התגובה של המכללה לסעד זמני.

5. ב"כ המבקש לא עשה דבר.

6. ביום 27.7.15, ניתנה על ידי החלטה, לפיה "אם לא תינתן תשובה עניינית של המבקש עד 6.9.15 – הבקשה תימחק".

7. ב"כ המבקש גם לא התייחס להחלטה שנייה זו.

8. מאידך גיסא, הגיש ב"כ המכללה, עו"ד נתן מנחם, בקשה בעניין דחיית התובענה נגד המכללה, תוך פסיקת הוצאות, שאליה צרף שוב את כל החומר והסביר כי ב"כ המבקש לא מילא אחר החלטות בית המשפט, ולמעשה, לטענת ב"כ המכללה, "פתח הליך בהליך סרק מיותר, על מנת להפעיל לחץ על המכללה לבטל את העונש המשמעתי שהושת עליו (עונש אשר כבר הומתק על ידי המכללה, דבר שכמובן לא צוין על ידי התובע בבקשה לסעד זמני שהגיש)" (סעיף 11 לבקשה החדשה).

9. בקשת המכללה, מיום 6.9.15, היא כי ההליך יימחק, תוך פסיקת הוצאות משמעותיות, לחובת המבקש.

10. לאחר שעיינתי בחומר, נראה לי כי הצדק עם ב"כ המכללה.

11. בנסיבות אלה, הפתרון המשפטי היחיד המתאים הוא דחיית התובענה, וכך אני מורה.

12. אני מחייב את המבקש לשלם למשיבה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 10,000 ₪.

13. המזכירות תשלח העתק פסק דין זה לב"כ הצדדים.

ניתן היום, כ"ה אלול תשע"ה, 09 ספטמבר 2015, בהעדר הצדדים.