בפניי בקשה לביטול פסילה מנהלית, על פי דו"ח שמספרו:10250553368.

רשיונו של המבקש נפסל לתקופה של 30 יום בגין נהיגה בדרך שאינה עירונית בה מותרת מהירות מירבית של 90 קמ"ש, במהירות של 149 קמ"ש.

הסניגור המלומד טען בפניי ביחס לראיות החסרות להוכחת העבירה. לטענתו, בבדיקת התאום לא נמצאת אינדיקציה באשר לתוצאה, אם תקינה אם לאו. כמו כן, מפעיל הממל"ז לא ציין את מספר העמוד עליו בוצעה בדיקת התאום.

מעיון בראיות שהוגשו לעיוני, ניכר כי קיימות ראיות לכאורה לביצוע העבירה המיוחסת על ידי המבקש. המכשיר נבדק בתחילת המשמרת ובסיומה, ונמצא תקין לאחר שבוצעו ארבעת הבדיקות המחייבות מנוהל ההפעלה. המפעיל ציין כי רכב הנאשם היה בודד לחלוטין בכביש בנתיב הימני ושמר על קשר עין עם הרכב הנמדד מרגע המדידה ועד עצירתו של הרכב. עם זאת, אני סבור כי יש בטענות הסניגור כדי לכרסם בראיות התביעה. אכן בבדיקת התאום לא צויין על איזה עמוד תאורה היא בוצעה ושונה משאר הבדיקות, אשר צויינו כתקינות, נותרה שאלת התקינות של בדיקת התאום כשאלה פתוחה מאחר והמפעיל לא התייחס לכך מפורשות והסתפק בסימון v.

מהפסיקה שהציג הסניגור בפניי עולה כי הדברים הנ"ל יש בהם פגם בראיות שבידי המאשימה.

אשר על כן, יש בכך כדי לקצר את תקופת הפסילה המנהלית.

בבואי להכריע באשר לתקופת הקיצור, נתתי דעתי גם לתגובת המבקש בעת רישום הדו"ח ולעברו התעבורתי, אשר לו הרשעות רבות של נהיגה במהירות מעל המותר (11 הרשעות).

סיכומו של דבר, לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, ולאחר שבחנתי את ראיות התביעה, הגעתי למסקנה להעמיד את משך הפסילה המנהלית על תקופה של 15 יום.

לפיכך, רשיונו של המבקש יוחזר לו בתום 15 ימי פסילה מנהלית.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ז' אלול תשע"ד, 02 ספטמבר 2014, בהעדר הצדדים.