הצדדים הסמיכו אותי להכריע את הדין בהתאם לסעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984 וזאת לאחר שהוסברה להם המשמעות הנובעת מכך. לאחר ששמעתי את גב' מרגריטה כצנלסון מטעם התובעת ואת הנתבע 1 ואחיו, מר אורי לוץ, עיינתי בהודעות הנהגים, בתמונות הנזקים וביתר הראיות, ראיתי לדחות את התביעה. הכלל הוא, שנטל השכנוע מוטל על המוציא מחברו. על כן, התובעת נושאת בנטל השכנוע לגבי כל יסודותיה העובדתיים של עילת התביעה ועליה להוכיח את אופן קרות התאונה. השאלה באם הרים בעל הדין את נטל השכנוע המוטל עליו נבחנת בתום הדיון כולו ובית המשפט בוחן שאלה זו על סמך כל הראיות שהובאו בפניו ועל בסיס הערכת מהימנותן של הראיות, בחינת הגיונן של הגרסאות, העקביות שבן ומשקלן הראייתי. במקרה דנן, גם לאחר ששבתי ובחנתי את גרסאות הצדדים לא שוכנעתי שהתובעת הרימה את הנטל הדרוש להוכחת טענותיה כי התאונה אירעה באחריותו הנתבע 1. במקרה דנן מדובר בגרסה מול גרסה, כאשר אין את הראיה העודפת המאפשרת הטיית הכף לעבר גרסת התובעת. אין ביכולתי, בסופו של יום, לקבוע, כי גרסת התובעת באשר לאופן קרות התאונה הינה גרסה מוצקה, משכנעת ועולה על האחרת. לפיכך, אני מורה על דחיית התביעה. בנסיבות העניין, כל צד יישא בהוצאותיו, ובכלל זה בשכר העדים מטעמו, כפי שנקבע בדיון מיום 16.6.15.

ניתן היום, ל' סיוון תשע"ה, 17 יוני 2015, בהעדר הצדדים.