שקלתי את טענות המבקשים ועיינתי במוצגיהם ולא מצאתי להיעתר לסעד הזמני המבוקש, צו זמני אשר ימנע מהמשיב לנקוט נגדם בהליכים למימוש הביטחונות המצויים ברשותו. מספר טעמים לדבר, כמפורט להלן:

1. סעד זמני נועד להקפיא מצב קיים על מנת למנוע סיכול ביצוע פסק הדין בהליך העיקרי, ככל והתביעה תתקבל.

במקרה דנן, המבקשים עותרים במסגרת ההליך העיקרי למתן פסק דין הצהרתי בדבר ביטול מימוש תקופת האופציה בחוזה שכירות שנחתם בינם לבין המשיב. לפיכך, הסעד הזמני המבוקש, ממילא אינו מונע סיכול ''ביצוע'' פסק הדין שינתן בהליך העיקרי, ככל ויינתן.

2. בבואו לדון בבקשה למתן סעד זמני על בית המשפט לבחון, בין היתר, את "מאזן הנוחות", משמע, הנזק שייגרם למבקש באם הסעד לא יינתן לעומת הנזק שייגרם למשיב, הצד שכנגד, ככל והבקשה תתקבל.

והנה, במסגרת הבקשה המבקשים אינם מעלים כל טענה, ולו ברמז רמיזה, באשר לנזק העלול להיגרם להם, אם בכלל, באם לא יינתן הסעד הזמני המבוקש והמשיב יפעל לביצוע הביטחונות המצויים בידיו.

3. מהבקשה עולה כי המשיב טרם נקט בהליכים כלשהם כנגד המבקשים. במכתב ב"כ המשיב מיום 15.7.14, נספח י' לבקשה, נאמר כי באם המבקשים לא יסלקו את החוב הנטען בסך של 47,600 ₪, אזי בכוונת מרשו להגיש כתב תביעה בגין החוב. משמע, ככל והמשיב ינקוט הליכים כנגד המבקשים ממילא יתאפשר להם לשטוח במסגרתו את טענותיהם ולפיכך לא ייגרם להם כל נזק מאי מתן הסעד הזמני המבוקש בהליך זה.

ניתנה היום, כ"ט אב תשע"ד, 25 אוגוסט 2014, בהעדר הצדדים.