החלטה

1. בקשה להורות על הארכת מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המתנהלים נגדו בתיק פ' 37489-08-14.

2. לבית משפט זה הוגש כתב אישום, נגד המשיב (נאשם מס' 2 בכתב האישום) ואדם נוסף. כתב האישום מונה שני אישומים, ורק האישום השני מתייחס למשיב שלפני.

המשיב הוא תושב הישוב "ג'סר א-זרקא. על פי כתב האישום, בתאריך 28.7.2014, ועל רקע המבצע הצבאי "צוק איתן", המשיב וחברו יידו אבנים לעבר מכוניות שנסעו בכביש החוף (כביש מס' 2), וזאת עשו על מנת לפגוע באנשים שנסעו בכביש. כתוצאה מיידוי האבנים נפגעו מספר כלי רכב, ונהגת של אחד מכלי הרכב אף נפצעה כתוצאה מרסיסי זכוכית שעפו לעברה בעקבות פגיעת אבן בשמשת המכונית בה נהגה.

בהמשך הדברים, כאשר הגיעו שני שוטרים כדי לעצור את החשודים בזריקת האבנים, הבחינו השוטרים כי המשיב נוסע על טרקטורון, נהוג בידי אדם אחר, השוטרים דלקו אחריו, והמשיב וחברו נטשו את הטרקטורון והחלו להימלט באופן רגלי מהשוטרים. כאשר השוטרים איתרו את המשיב ואת חברו, החלו השניים להיאבק בשוטרים ולהתנגד למעצרם, והמשיב אף ניסה לפגוע באגרופו באחד השוטרים.

3. על רקע האירועים המתוארים בכתב האישום הואשם המשיב בעבירות הבאות:

(א) סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה, עבירה לפי סעיף 332(3) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977.

(ב) גרימת חבלה במזיד לכלי רכב, עבירה לפי סעיף 413ה לחוק העונשין.

(ג) תקיפה הגורמת חבלה של ממש, עבירה לפי סעיף 380 לחוק העונשין.

(ד) הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו, עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין.

(ה) תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 274(1) לחוק העונשין.

כאמור, לצד כתב האישום, הוגשה נגד המשיב בקשה להארכת מעצרו עד תום ההליכים.

4. כבר בדיון הראשון שהתקיים בבקשת המבקשת, הורה בית המשפט (כב' השופט מר ד' פיש) לשירות המבחן, להגיש לו תסקיר מעצר. תסקיר כאמור הוגש, ובו סקרה קצינת המבחן את נסיבותיו האישיות של המשיב ואת חלופת המעצר שהוצעה מטעמו. בתסקיר המליצה קצינת המבחן לשחרר את המשיב לחלופת מעצר בבית הוריו, תחת פיקוח בני משפחתו, מהם התרשמה קצינת המבחן כי הם "אנשים רציניים ואחראיים המתייחסים בביקורתיות לנסיבות מעצרו" של המשיב. קצינת המבחן הוסיפה, כי נוכח התרשמותה שהמפקחים "מגוננים" על המשיב, אם כי אינם נותנים לגיטימציה למעשיו, יש מקום לחזק את החלופה באיזוק אלקטרוני.

5. בישיבה שהתקיימה בפני, ביום 12.10.2014, הודיע הסנגור, כי הוא מסכים לכך שקיימות ראיות לכאורה להוכחת העובדות המפורטות בכתב האישום, וכן הסכים לכך, שקיימת עילה להארכת מעצרו של המשיב עד תום ההליכים. עם זאת, לטענת הסנגור, יש מקום לשחרר את המשיב לחלופת מעצר, וזאת נוכח המלצת שירות המבחן, אישיותם החיובים של המפקחים המוצעים לפקח עליו (אביו, אמו, אחותו וגיסו) ונוכח העובדה, כי למשיב אין עבר פלילי ועד לאירוע הנזכר בכתב האישום ניהל אורח חיים נורמטיבי.

לתמיכת טענותיו, הניח בא כוח הנאשם לפני אסופה של פסקי דין, בהם שוחררו חשודים בעבירת סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, לחלופות מעצר.

6. באת כוח המבקשת מתנגדת לשחרור המשיב לחלופת מעצר. לטענת באת כוח המשיב, מעשיו של המשיב מעידים על מסוכנות רבה, ולא ניתן לאיינה בחלופת מעצר. יתרה מזאת, המשיב נמלט מהשוטרים שביקשו לעצרו ולאחר מכן אף תקף אותם כדי למנוע את מעצרו. באת כוח המבקשת אף מפנה לדיון שהתקיים בבקשת המבקשת בתאריך 26.8.2014, שם הודיע בא כוח המשיב, כי בכוונת המשיב להציע חלופת מעצר מחוץ לישוב ג'סר א-זרקא, בה מתגורר המשיב.

7. באין מחלוקת על כך שקיימות ראיות לכאורה להוכחת כתב האישום שהוגש נגד המשיב, ובאין מחלוקת על כך שקיימת עילה להארכת המעצר, הנני בא לדון בשאלה, האם יש מקום לשחרר את המשיב לחלופת מעצר.

אקדים מסקנה לדיון, ואומר, כי לאחר ששקלתי טענות באי כוח הצדדים, הנני מחליט להיעתר לבקשת המבקשת.

8. הישוב ג'סר א- זרקא שוכן בצמוד לכביש החוף, הוא כביש מס' 2. הכביש הוא "כביש מהיר" והמכוניות החולפות בו, נוסעות במהירות רבה. ברור אפוא שפגיעת אבן במכונית נוסעת עלולה לגרום לתוצאות חמורות ביותר, ולעיתים אף קטלניות, והיו דברים מעולם. אם יש ביטוי מובהק כלשהו, למסוכנות הטמונה במי שמבצע עבירה של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, הרי זה המעשה שביצע המשיב.

על כן, כאשר המשיב מציע חלופת מעצר, עליו לשכנע שחלופת המעצר תאיין את מסוכנותו, דהיינו, תאיין כל אפשרות שהמשיב ינסה לסכן פעם נוספת את אלה המשתמשים בכביש המהיר (ולא אכחד, שאף אני, כרבים מתושבי חיפה, עושה בו שימוש מעת לעת).

9. כמו קצינת המבחן, אף אני התרשמתי באופן חיובי מהוריו של המשיב וכן מגיסו ומאחותו. אמו של המשיב עושה לפרנסת המשפחה, שכן האב לוקה בבריאותו ואינו עובד, והאחות והגיס אף הם עובדים לפרנסת משפחתם. עם זאת, ולמרות ההתרשמות החיובית מהמפקחים, קרבת החלופה המוצעת לכביש המהיר אינה מאיינת את מסוכנותו של המשיב, במיוחד כאשר המשיב טוען, כי נגרר למעשה שעשה אחרי חבריו מהישוב.

זאת ועוד, אף התנהגות המשיב כלפי השוטרים שבאו לעצרו, ותקיפת אחד מהם כדי למנוע את המעצר, אינה מדברת בזכות המשיב. התנהגות המשיב כלפי השוטרים, מקימה את החשש, שכשם שהמשיב לא חשש מפני השוטרים שבאו לעצרו, כך גם המפקחים לא יצליחו לשים לו גבולות, אם יחליט להפר את תנאי חלופת המעצר או אם יגרר אחרי אחרים להפר תנאים אלה.

10. על כן, לאחר ששקלתי הראיות שלפני, טענות באי כוח הצדדים, ותסקיר המעצר שהוגש על ידי שירות המבחן, הנני מחליט להיעתר לבקשה. כפועל יוצא מכך, הנני מורה להאריך מעצרו של המשיב (מוחמד בן אמין מרעי ת"ז 312433428) עד תום ההליכים המתנהלים נגדו בתיק פ' (מחוזי חיפה) 37489-08-14.

ניתנה היום, כ"ו תשרי תשע"ה, 20 אוקטובר 2014, והודע בפומבי.