בהמשך לכתב התשובה שהוגש, ובהתאם להחלטה מיום 14/12/14, הגיש ב"כ העותר כתב תשובה במסגרתו מבקש הוא למחוק חלק מכתבי הטענות וכן סעדים שחלקם מתייחסים לתיקון החדש בחוק ההסתננות והשלכותיו על עתירה זו.

לא מצאתי מקום להמשיך ולדון בעתירה זו, לרבות בטענות העולות מתגובת העותר לכתב התשובה.

בנסיבות העניין, בשים לב להודעת המשיב כי לא יאכוף את ההחלטה בדבר הוצאת צו שהייה לעותר, ההחלטה נשוא העתירה, ובשים לב לאמור בכתב התשובה לפיו מוזמן העותר לשימוע נוסף לשם בחינת טענותיו, אינני מוצא כל מקום לתת כל החלטה בעניין מעמדה של ההחלטה נשוא העתירה. כאמור, ממילא החלטה זו אינה נאכפת ועתידה להתקבל החלטה חדשה בעניינו של העותר, זאת לאחר שישמעו טענותיו, הכל כאמור בכתב התשובה שהוגש. למעשה הפכה העתירה, כפי שהוגשה במקור, לעתירה שעניינה בסעד תיאורטי. בנסיבות אלו אין עוד מקום לדון בה.

אשר על כן, אני מורה על מחיקת העתירה. לעותר שמורה הזכות להעלות כל טענה כפי שימצא לנכון, לרבות בהתייחס להחלטה נשוא עתירה זו, וזאת ככל שהדבר יידרש ולאחר שתתקבל החלטה חדשה בעניינו. אין לראות במחיקת העתירה כוויתור על טענה כלשהי של העותר, וזכויותיו שמורות לו.

כפי שצוין בכתב התשובה ובהודעה משלימה שהגיש ב"כ המשיב, על העותר להתייצב במשרדי המשיב שברח' מבצע קדש 68 בני ברק, במועדים שצוינו בכתב התשובה ובכל מועד חלופי שיקבע על ידי המשיב, וזאת לשם השמעת טענותיו ומתן החלטה בעניינו. לתשומת לב המשיב עניין דוחק הזמנים שנקבע לשימועים, ובמיוחד כשחלק מהמועד שצוין בכתב התשובה כבר חלף. יש לשקול קביעת מועדים בלוחות זמנים גמישים יותר.

ככל ששולמה אגרה ע"י העותר יש להחזירה לעותר באמצעות בא כוחו. ככל שטרם שולמה אגרה – ניתן בזאת פטור מתשלום האגרה.

יש לשלוח עותק פסק דין לב"כ הצדדים.

ניתן היום, ד' טבת תשע"ה, 26 דצמבר 2014, בהעדר הצדדים.