<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה – רס"ב אלי צמח

הנאשם - בעצמו

פרוטוקול

הנאשם:

אני טוען שאכן התאונה הייתה בתחום מעבר החצייה אך לטעמי הנפגעת בתאונה התפרצה לכביש.

הערת ביהמ"ש:

מוסבר לנאשם כי אם יודה היום בעובדות ויורשע קיימת פסילת מינימום של 3 חודשים והוא אף צפוי לפסילה על תנאי וקנס. כן מוסבר לנאשם, כי אם הוא כופר בעובדות, באחריותו לתאונה ובתוצאותיה, התיק ייקבע לשמיעת ראיות שאז יוזמנו העדים והוא יהא רשאי לחוקרם ולהביא עדים מטעמו ולהעיד בעצמו, ולאחר שמיעת הראיות, יוכרע דינו. עוד מוסבר לנאשם, כי הוא רשאי לצלם את כל חומר החקירה כפי שנרשם בכתבה אישום בלשכת התביעות וכן לשכור שירותיו של עו"ד, ואם הוא מעוניין לעשות כן, תינתן לו דחייה.

הנאשם:

אני מודה בעובדות כתב האישום, באחריותי לתאונה ובתוצאותיה. אני מבין, שמרגע שאורשע, לא אוכל לחזור בי מהודאתי ודיני ייגזר היום.

<#5#>

הכרעת דין

אני מרשיע את הנאשם בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום.

<#6#>

ניתנה והודעה היום ד' חשוון תשע"ה, 28/10/2014 במעמד הנוכחים.

ב"כ המאשימה טוען לעונש:

נבקש את פסילת המינימום של 3 חודשים, פסילה ע"ת וקנס.

גיליון הרשעות קודמות ת/1.

הנאשם:

אני סבור שיש רשלנות תורמת להולכת-הרגל שהתפרצה לכביש. הרישיון מאד חשוב לי מאחר שפרנסתי כלולה ברישיוני שללא רישיוני אין לי עבודה. אני עובד מדינה עם רכב. אני עוסק בגבייה. אני זקוק לרכבי. אני נוהג ועושה לבד את עבודת הגבייה. מתלווים אליי שוטרים שאינם יכולים לנהוג, מאחר שזה רכב שאני עושה בו שימוש. כל התפקוד של ביתי מבחינה כלכלית תלוי ברישיוני. אין לי ניסיון בדברים האלה של בתיהמ"ש. אני אב לשלושה ילדים בגירים: שתי סטודנטיות וחייל בשירות סדיר. אשתי עובדת גננת ויש לה רישיון נהיגה. היא נוהגת. מבחינה כלכלית אינה רשאית לנהוג ברכב העבודה שלי. מדובר ברכב של המדינה. אני עובד במוסד לביטוח לאומי. אף אחת מבנותיי אינה עובדת, והבן שלי מרוויח משכורת מינימום של חייל. המשכורת שלי קבועה. אני עובד מדינה. כשקורה אירוע כזה כול כולי הייתי שקוע בזה. בכוח הובלתי את הנפגעת ודאגתי לה. בחיים לא קרה לי דבר כזה ובחיים לא נתקלתי במצב כזה. כל העולם חרב עליי מאז התאונה בשל העובדה שפגעתי בהולכת רגל. תודה לאל שקיבלתי אז את הבשורה שלא קרה לה כלום. הייתי אז מאושר שלא קרה לה כלום. לשאלת ביהמ"ש מתי אני רוצה להתחיל את הפסילה, אני משיב שמאז קרות התאונה בחודש יוני 2014 איני רגוע. את הפסילה אני יכול להתחיל מהיום. את הקנס אבקש לשלם בכמה שיותר תשלומים. לא לקחו לי את הרישיון אחרי התאונה במסגרת פסילה מנהלית.

<#7#>

גזר דין

לנוכח מהות העבירות, עברו התעבורתי של הנאשם תוך התחשבות בעובדה, שהעבירה האחרונה שלו היא משנת 2010, נסיבות התרחשות התאונה, תוצאותיה הקלות ונסיבותיו האישיות של הנאשם כמפורט לעיל, אני מחליט לסטות במעט מפסילת המינימום הקבועה בחוק וגוזר על הנאשם כדלקמן:

- אני דן את הנאשם לתשלום קנס בסך  1500  ש"ח או   15  ימי מאסר.

הקנס ישולם ב-    5   תשלומים שווים ורצופים החל מתאריך 1.12.2014 ובכל 1 בחודש שאחריו. אם תשלום אחד לא ייפרע במועדו, יעמוד כל הקנס לפרעון מיידי.

הנאשם הונחה לגשת למזכירות לקבל שוברי תשלום.

- אני פוסל את הנאשם מלנהוג ו/או מלקבל ו/או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של  60 ימים בפועל.

ריצוי הפסילה יחל היום בשעה 20.00.

רישיון הנהיגה נמסר באולם ביהמ"ש.

המזכירות תוציא לנאשם אישור הפקדה בהתאם.

הנאשם רשאי לנהוג היום ללא רישיון הנהיגה עד השעה 20.00.

- אני פוסל את הנאשם מלנהוג ו/או מלקבל ו/או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 3 חודשים על תנאי למשך  3 שנים והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור אותה/ן עבירה/ות שעליה/ן הורשע או אחת העבירות המפורטות בתוספת הראשונה או בתוספת השנייה לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א - 1961 ויורשע בגינה.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בחיפה תוך 45 ימים מהיום.

<#8#>

ניתן והודע היום ד' חשוון תשע"ה, 28/10/2014 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי מירב כהן ויניאק