זוהי תביעה בגין נזקים שנגרמו לקטנוע שבבעלות התובע 1 ואשר היה בשימוש התובע 2, עקב תאונה שקרתה ביום 26.6.14 בה היה מעורב רכב הנתבעת 2 שהיה בשימוש הנתבע 1 ובוטח על ידי הנתבעת 3.

התובע 2 סיפר בעדותו כי ביום האירוע הגיע הנתבע 1 עם רכב מסחרי גדול כדי להעמיס סחורה, נכנס כשפני הרכב למחסן. לאחר שסיים להעמיס, נכנס התובע בחזרה כדי לעבוד, ותוך כדי עבודה הוא מרגיש שהשלט של הקטנוע , שבכיסו, מצפצף חזק. הוא יצא לראות מה קרה, וראה שהנתבע בנסיעתו לאחור פגע בקטנוע שחנה. התובע צעק וסימן לנתבע שפגע בקטנוע . הנתבע עצר, ירד, אמר שהוא מצטער ולא ראה את האופנוע ועזר לתובע להרים את הקטנוע שנפל. לקטנוע נגרמו שברים, שפשופים ונזקים. הוא הודיע על המקרה לחברת הביטוח, הזמין שמאי שהעריך את הנזקים. ניתנה לו הצעת מחיר לתיקון בעלות כ-15,000 ₪, אך הוא לא יכול היה לעמוד במחיר זה. או אז הוצע לו טרייד אין לקטנוע קטן יותר וזול יותר בשווי 24,000 ₪ במקום 35,000 ₪ שהינו ערך הקטנוע הניזוק. הוא ביצע את עסקת ההחלפה כך שנזקו הינו 11,000 ₪.

מטעם התובע העיד גם מר שלמה כהן, שהתובע היה עובד שלו. לדבריו, בעוד השניים עובדים יחדיו, שמע פתאום התובע אזעקה שצפצפצה והרגיש רטט. התובע יצא החוצה, והעד יצא מספר שניות אחריו ושמע אותו צועק ומנפנף לנתבע. אחרי זה ראה שהאופנוע של התובע נפל.

הנתבע עצמו העיד כי הגיע עם רכבו ועמד. הוא הגיע לצד האחורי של הרכב, הוציא דבר מה, הלך למחסן, נכנס פנימה, דיבר עם משה (העד) ונתן לו את הסחורה, לאחר מכן יצא החוצה, ופתאום שמע אזעקה וראה אותו רץ אחרי כ-10 שניות. הוא הסתכל והאופנוע נפל על הצד הימני, וגם רכבו נפגע, ככל הנראה מאחר והאופנוע לא עמד על מקום יציב; ובכל מקרה הוא מכחיש כל טענה כי פגע בקטנוע.

בניגוד לטענה הנטענת בכתב התביעה כי רכב הנתבעים נסע לאחור, הרי שהתובע עצמו אמר בחקירה הנגדית כי לא ראה את המקרה עצמו, קרי כי הנתבע נוסע עם רכבו לאחור. הוא אישר כי הוא לא יצא החוצה בעת שהנתבע פגע לדבריו בקטנוע משום שעבד בפנים. גם העד, מר כהן, לא ראה את רכב הנתבעים אלא יצא מספר שניות לאחר שיצא התובע עצמו. אלא שלדבריו, בעת שיצא הוא ראה מכונית ומאחוריה קטנוע וכי התובע נמצא לפני הרכב וצועק ומנפנף לנהג. כאשר נשאל השיב כי ראה את הנתבע במושב הנהג.

הנתבע חזר בחקירה הנגדית על טענתו היסודית כי לא נהג כלל ברכב עת המקרה וכי כאשר יצא שמע אזעקה. הוא חידד כי הם קשקשו ביניהם, בתוך המחסן, הוא יצא החוצה, בדרך לכיוון הרכב ושמע רעש, אזעקה, הוא הלכתי לכיוון ושמע רעש של משהו נופל ורק לאחר מכן הבחור יצא החוצה. הוא הבחין כי הקטנוע נפל על החלק הקדמי ימני של הרכב וצירף תמונות המראות פגיעה ברכב במוקד זה.

לאחר שבחנתי את גרסאות הצדדים מצאתי להעדיף את גרסת התובע. הטענה כי הקטנוע נפל כך סתם אינה הגיונית, גם אם מדובר בשטח לא מפולס ולא ישר. בכל זאת מדובר בכלי בעל משקל נכבד, שלא נופל מעצמו סתם כך, אלא אם ישנה התערבות חיצונית כלשהי.

התמונות שצירף הנתבע להוכיח כי הקטנוע נפל כביכול על צידו הימני קדמי של רכבו אינן משכנעות: בתמונות אלו רואים כי בפנס הימני קדמי של רכב הנתבעים יש פגיעה התואמת שפשוף תוך כדי תנועה ובמקרה זה אין חולק כי לא כך התחש האירוע. כן ניתן לראות כי מסגרת הפנס הקדמי ימני יצאה מעט מן המקום, ואין זה הגיוני שהדבר יקרה אם הקטנוע נפל סתם כך על רכב הנתבעים, אלא הדבר תואם גם הוא פגיעה תוך כדי תנועה ולא מן הנמנע כי שני נזקים אלו נגרמו בארוע אחר. בנוסף, אם הקטנוע רק נפל על רכב התובעים, אין זה הגיוני כי נגרמו לו נזקים בהיקף כה נכבד כפי שמתואר בחוות דעתו של השמאי, שלא נסתרה, ואשר הצריכו חלפים רבים.

אין מחלוקת בין הצדדים כי כולם שמעו את אזעקת השלט של הקטנוע, ובכך יש לתמוך במסקנה כי הקטנוע זז מסיבה כלשהי. מאחר שאין זה הגיוני בעיניי כי הקטנוע ייפול או יזוז כך סתם ללא סיבה, כאשר הוא עומד לו בנחת עוד קודם לכן, הרי שסביר יותר לקבל את גרסת התובע כי הוא נפל כתוצאה מנסיעת רכב הנתבעים, שכן לא הוכח כי רכב אחר היה במקום. חיזוק להעדפת גרסתו יש בדברי העד מר כהן, אשר אמר בחקירה הנגדית, באופן ספונטני לאחר שנשאל כי ראה את הנתבע יושב במושב הנהג.

לאור האמור לעיל, אני מעדיף אף גרסת התבוע על פני זו של הנתבע וקובע כי הפגיעה בקטנוע ארעה כפי גרסת התובעים.

התובע טוען כי נזקו מתבטא בהפרש בסך כ - 11,000 ₪ מאחר ונאלץ לבצע עסקת טרייד אין עקב חוסר יכולתו לעמוד בעלות התיקון. בהתאם לחוות דעת השמאי עלות הנזק היא 15,635 ₪. התובע צירף אישור ביצוע העסקה ובו צוין כי זוכה בסך 24,000 ₪. גם בחוות דעת השמאי צוין כי ערך הרכב 35,900 ₪ ולכן יתרת הפיצוי היא 11,900 ₪. במילים אחרות נראה כי ביצוע עסקת הטרייד אין היתה משתלמת יותר מאשר תיקון הקטנוע, ובהיבט המשפטי עמד התובע בחובה להקטין את הנזק.

התובע זכאי לפיצוי בגין מרכיב ההפרש וכן בגין תשלום 1,000 ₪ ששולמו בעסקת הטרייד אין בהתאם לקבלה שצורפה. כן הוא זכאי להחזר בגין שכ"ט השמאי בסך 885 ₪. הפסד בגין ימי עבודה לא הוכח.

לפיכך, אני מחייב את הנתבעים לשלם לתובעים בתוך 30 יום סך 13,785 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.9.14 ועד התשלום בפועל, בתוספת אגרת משפט ששולמה בסך 196 ₪ והוצאות משפט בסך כולל של 1,000 ₪.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום מקבלת פסק הדין.

ניתן היום, ט"ו תמוז תשע"ה, 02 יולי 2015, בהעדר הצדדים.