בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית משפט השלום מיום 6.8.14 (כב' השופט א. רון) במסגרתה דחה את בקשת המבקש להורות על עיכוב הליכים בינו לבין המשיבה בהתאם לקבוע בסעיף 5 לחוק הבוררות.

1. בבקשה נטען כי בין הצדדים התגלע סכסוך הנוגע לפנוי מושכר אשר הצדדים הסכימו כי ידון בפני בוררים. המבקש פעל בהתאם לאשר התבקש והמציא את שמות הבוררים המקובלים עליו. לטענת המבקש בין הצדדים נכרת למעשה הסכם בוררות כעולה מעובדת הסכמתם להתדיין בפני מוסד של בוררות והמבקש אף עמד בנטל ההוכחה להראות כי עמד בדרישות סעיף 5(א) לחוק בשל עשותו את כל אשר לאל ידו כדי לקדם את הבוררות.

לטענת המבקש ביסס בית משפט השלום את החלטתו לדחות את הבקשה לעיכוב הליכים על כך שבפועל טרם נחתם שטר בוררות בין הצדדים ואולם ההלכה היא כי אין כל צורך בחתימה על שטר בוררות כדי להקנות סמכות לבורר.

2. דין בקשת רשות הערעור להידחות מבלי שיהיה צורך בקבלת תשובה. להלן הנימוקים.

בחלקה האופרטיבי של ההחלטה מושא הערעור כך נאמר:

"אפילו צודק המבקש בכל דבריו, אין בכך כדי לסייע בעדו. כל עוד אין הסכם בוררות תקף שניתן ליישום, לא יועבר הדיון לבוררות".

ובהמשך: "...ורק בהינתן שקיים הסכם בוררות תקף שניתן לראות בו מסגרת מוסכמת אופרטיבית להכרעה בסכסוך, תינתן החלטה לעיכוב ההליכים בפני בית המשפט..."

"ואמור מעתה: קל וחומר, כשהסכם בוררות מעולם לא נחתם".

3. אכן החתימה אינה תנאי בלתו אין לקיומו של הסכם בוררות תקף (ר' ס. אוטולנגי, בוררות (דין ונוהל), מהד' רביעית, כרך א' בעמ' 65-61). עם זאת, נדרש קיומו של הסכם, ובכתב (ר' סעיף 1 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968).

מהחלטתו של בית משפט השלום עולה כי בית המשפט לא ביסס את החלטתו על היעדרה של חתימה דווקא, אלא על היעדרו של הסכם בוררות תקף. אף קריאתו של המשפט "ואמור מעתה: קל וחומר, כשהסכם בוררות מעולם לא נחתם" בהקשרו, מלמדת כי בית המשפט ביקש להדגיש את עובדת היעדרו של הסכם. לא של חתימה.

4. בענייננו פנתה המשיבה עם תביעתה ל"בית דין של צדק לכל מקהלות האשכנזים" (להלן – הביד"צ). בתגובה הודיע המבקש כי אינו מוכן להתדיין בפני אותו בית דין אלא "אך ורק בבית הדין 'יחוה דעת' של מרן עובדיה יוסף שליט"א" (ר' נספח א' לבקשה לעיכוב הליכים).

בעקבות זאת החליט הביד"צ כי "על הצדדים לדון בזבל"א וזבל"א ועל הצדדים להודיע עד שבוע מהיום מי הבורר מטעמם, והבוררים יבררו בורר שלישי" (ר' נספח ב' לבקשה לעיכוב הליכים). לאחר אותה החלטה, שהמבקש הטיל ספק בסמכות לתיתה (ר' סעיף 3.3 למכתבו מיום 2.6.14, נספח ה' לבקשה לעיכוב הליכים) המציא המבקש שמות של שישה בתי דין בפניהם הוא מוכן להתדיין. קודם לכן, כעולה מנספחי כתב התביעה ככל הנראה מינה עו"ד מטעמו, אשר התפטר בטרם נפגשו הצדדים לישיבת בוררות.

5. אינני סבורה כי ניתן לראות בהתנהלות כמתואר לעיל כמגבשת הסכם בוררות.

מלכתחילה סירב המבקש להתדיין בבית הדין אליו פנתה המשיבה. בהמשך הטיל ספק בסמכות הביד"צ להורות כי על הצדדים להתדיין בסכסוך בפני בוררות זבל"א (ר' סעיף 3.3 למכתב המבקש, נספח ה' לבקשה לעיכוב הליכים). גם לא ניתן לראות בהצעת 6 בתי דין על ידי המבקש בעקבות אותה החלטה כנכונות לבוררות זבל"א.

מהאמור עולה כי בין הצדדים התנהל למעשה משא ומתן, אשר לא הבשיל כדי הסכם בוררות, להעביר את המחלוקת ביניהם להכרעת בורר. נטל הראיה להוכחת קיומו של הסכם בוררות מוטל על הטוען זאת, והמבקש לא עמד בנטל זה. לא הוצג כל מסמך בכתב המגלם הסכם בוררות ונכונות המבקש להתדיין בפני בית דין כזה אחר לא די בה לצורך גיבושו של הסכם בוררות.

על כן צדק בית משפט השלום בקובעו כי בהיעדרו של הסכם בוררות תקף אין מקום להורות על עיכוב ההליכים.

דין בקשת רשות הערעור להידחות. משלא התבקשה תשובה אינני עושה צו להוצאות.

הפיקדון יוחזר למפקיד.

ניתנה היום, ד' תשרי תשע"ה, 28 ספטמבר 2014, בהעדר הצדדים.