מבוא

בפני בקשת החייב, מר אפרים הראל , ליתן לו הפטר מחוב בגין מזונות קטינים, אותו הוא חב כלפי המוסד לביטוח לאומי בסך של כ-109,000 ₪, (להלן: "חוב המזונות") וזאת בהתאם להוראות סעיף 69(א)(3) לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) התש"ם -1980 (להלן: "הפקודה")

רקע עובדתי וטענות הצדדים

1. ביום 16.9.14 ניתן צו כינוס לנכסי החייב.
2. ביום 2.3.16 הוכרז החייב כפושט רגל ואושרה תכנית פירעון בעיניינו .
3. ביום 28.2.16 הוגשה הבקשה שבפני ונקבע בדיון שהתקיים ביום 2.3.16 כי היא תידון בנפרד .
4. בתמצית יצויין כי מעיון בתיק ומכתבי הטענות עולה כי מדובר בחייב בן 64 ,גרוש ולו שני ילדים בגירים , הוגשו כנגדו 6 תביעות חוב בסך כולל של כ-262,000 ₪ מתוכם החוב למל"ל בגין מזונות בסך של כ-109,000 ₪ . לצורך הפטרו נקבע כי על החייב להוסיף לקופת הכינוס סך של 30,000 ₪ ב-40 תשלומים . לא נמצא חוסר תום לב ביצירת החובות.
5. לטענת החייב בקליפת האגוז, אין לו כיום נכסים מכל סוג,הוא וזוגתו מתגוררים בשכירות , בעברו הרחוק תאונת דרכים קשה , מצבו הבריאותי כיום לא תקין , והכנסתו מסתכמת בסך של 4500 ₪ מעבודתו כנהג מונית וכן מקבל קצבה בסך 2500 ₪ ( סע' 21 סיפא לבקשה ) . כן נטען כי חוב המזונות הינו חוב ישן. ביחס לזוגתו הבהיר המנהל המיוחד בדו"ח מיום 1.3.16 כי זו עבדה בחברת ויסוצקי עד לאחרונה אך פוטרה מעבודתה והיא מקבלת קצבת דמי אבטלה .
6. ביום 4.4.16 הוגשה תגובת המוסד לביטוח לאומי.

המוסד לביטוח לאומי מתנגד לבקשה. לטענת המוסד לביטוח לאומי מתן הפטר מחוב מזונות יש בו לפגוע הן באינטרס הזכאים למזונות, כאשר לעיתים קרובות דמי המזונות הינם נדבך חשוב ואף עיקרי בפרנסתם, והן בתכלית הסוציאלית של חוק המזונות (הבטחת תשלום) התשל"ב 1972, מקום בו חוב המזונות נצבר כלפי המוסד לביטוח לאומי מכוח חוק זה. עוד טען המוסד לביטוח לאומי כי מתן הפטר לחייבים מחוב מזונות יעודד חייבים להתחמק מתשלום המזונות, ובכך למעשה, תיפגע בעקיפין קופת המדינה, באשר תהפוך היא לממן קבוע של החייבים הנמנעים מתשלום מזונות התלויים בהם. יוער כי לפי הערכות המוסד לביטוח לאומי, חובם של חייבים למוסד לביטוח לאומי בגין תשלום מזונות עומד, על הסך של 4.8 מיליארד ₪.

כמו כן, לטענת המוסד לביטוח לאומי, אף אם חייב אינו מסוגל לשלם את חוב המזונות, הרי שבמסגרת ההוצאה לפועל, יקבע תשלום ההולם את יכולתו של החייב להחזר החוב.

בנסיבות העניין סובר המוסד לביטוח לאומי כי אין מקום ליתן הפטר לחייב.

החייב השיב לתגובת המל"ל ביום 14.4.16 .

1. ביום 5.6.16 הוגשה תגובת הכנ"ר. במסגרת תגובתו חזר הכנ"ר על תיאור מצבו הכללי של החייב, אם כי לעניין השתכרותו, עמד הכנ"ר על כך שהחייב משתכר מעבודתו סך של 4600 ₪ לחודש ( ר' גם דו"ח הנאמן לעיל ) בלא קצבאות , תיק ההוצאה לפועל נפתח בשנת 1986.

לגופו של עניין סובר הכנ"ר כי הגם שלא הורו לחייב אחוזי נכות, הרי שנוכח גילו המתקדם, מצבו הבריאותי, וכושר השתכרותו הנמוך אשר לא צפוי להשתנות בעתיד, יש לקבל את הבקשה. הכנ"ר חוזר על הכלל לפיו הפטר ממזונות הינו החריג , לשיטתו בפס"ד גמזו היו הנסיבות שונות מעינייננו וכך אף בפרשת קצקה ( ר' סע' 13-11 לתגובה ) . בסיפת תגובתו מביע הכנ"ר עמדתו כי יש מקום לדחות את הבקשה .

דיון והכרעה

הפן הנורמטיבי

1. סעיף 69 לפקודה קובע כהאי לישנא:
2. צו ההפטר יפטור את פושט הרגל מכל חוב בר-תביעה בפשיטת רגל, חוץ מאלה:
3. חוב המגיע לפי התחייבות להימנע מעבירה או חוב המגיע למדינה בשל קנס;
4. חוב או חבות שנוצרו במרמה שפושט הרגל היה שותף לה או שהשיג ויתור עליהם במרמה כאמור;
5. חבות לפי פסק דין לחובתו בתובענת מזונות, להוציא מה שהורה בית המשפט במפורש לגבי החבות, במידה שהורה ובתנאים שהורה.
6. צו הפטר יהיה ראיה חלוטה לפשיטת הרגל ולתקפות ההליכים בה, ובכל הליך שיוגש נגד פושט רגל שהשיג צו הפטר, בדבר חוב שממנו הופטר בצו, רשאי פושט הרגל לטעון כי עילת התביעה אירעה לפני שהופטר.
7. צו הפטר לא יפטור אדם שביום מתן צו הכינוס היה שותף עם פושט הרגל או שהיה עמו יחד נאמן, מחוייב או קשור בחוזה, או שהיה ערב או מעין ערב לו.
8. כפי שניתן לראות, סעיף 69(א)(3) לפקודה קובע כי לכתחילה יוחרג חוב המזונות מצו ההפטר, כאשר יחד עם זאת העניק המחוקק לבית המשפט מרחב של שיקול דעת לעניין ההפטר מחבות זו ואופן יישומו.
9. בעקבות הכרעתו של בית המשפט העליון במסגרת רע"א 3050/12 גמזו נ' ישעיהו ( פורסם בנבו , 18.11.12 ) , חזר הדיון בסוגיית ההפטר מחוב המזונות של החייב, יוסף גמזו, לבית המשפט של פשיטת רגל.
10. ביום 02.09.2013 ניתנה הכרעתו של בית המשפט המחוזי בעניין, במסגרת פש"ר 1253/06 גמזו נ' כונס הנכסים הרשמי (פורסם בנבו) (להלן: "עניין גמזו"). במסגרת הכרעתו, איזן בית המשפט בין השיקולים השונים המנחים אותו בדיון בסוגיה, ובהם החשיבות שבפתיחת דף חדש בחיי החייב תוך בחינת תום ליבו ונסיבות חייו מחד, לבין אינטרס הנושות לקבל את כספן מאידך, תוך שהוא עומד על כך כי חלוף הזמן יש בו כדי לאיין את מעמדו הגבוה של חוב מזונות ולהפכו לחוב "רגיל", כמו גם להקהות מעוקצו ככלל.

וכך נכתב:

"בסוגיות אלו יש חשיבות לתום ליבו של החייב אשר נבחן בנוגע לתקופה שלפני הגשת הבקשה לצו כינוס, בקשר לדרך היווצרות החובות, וכן בנוגע לתקופה שלאחר הגשת הבקשה לצו כינוס, בקשר להתנהגותו של החייב במהלך הליכי פשיטת הרגל (ר' למשל ענין בלום לעיל והאסמכתאות הרבות המובאות שם). במסגרת האיזון שמבצע בית המשפט יובאו בחשבון גם נסיבות אישיות..."

ובהמשך:

"מקורו של חוב החייב כלפי המשיבות הינו אכן בפסיקת מזונות. ברם, מדובר בחוב בן עשרות שנים. הבת המשותפת היא כבר בת 44 (לערך). בית המשפט העליון, בעניינו של החייב עצמו, עמד על ההבחנה האפשרית בין חוב מזונות שוטף כלפי קטינים לבין חוב עבר (רע"א 4905/98 גמזו נ' ישעיהו, פ"ד נה(3) 360 (19.3.01)). עוד בשנת 2002, בעניין החייב והמשיבות, ציין כב' השופט אלון, כנזכר , כי "לעת הזו.. הפכה יתרת חוב המזונות הפסוק זה מכבר לחוב כסי "רגיל" שאיננו נושא יותר את האופי המיוחד והקפדני בו מובחן ממנו חוב מזונות לקטינים או לתלויים"... לכך ניתן להוסיף את את ההלכה הפסוקה בענייני פשיטת רגל באופן כללי, ולפיה יש בחלוף השנים כדי להקהות את עוקצו של חוסר תום לב ביצירת חובות (או בהתנהלות). חלוף הזמן יכול לשמש כמשקל נגד, ולעיתים יהא בו כדי לרפא את הפגם." (ההדגשות אינן במקור, ד.ח.)

1. בנסיבות העניין נתן בית המשפט המחוזי את דעתו לכך כי הכנסת החייב עומד על כ-4,000 ₪, וכי סכום זה אינו צפוי להשתנות, נוכח גילו של החייב, שהינו כבן 62, והעובדה כי אין לו עוד נכסים למימוש שכן כולן מומשו על ידי הנושות עצמן; מצבו הבריאותי הרעוע של החייב; גילו של החוב, וגילה של ביתו הזכאית למזונות, שהינה כבת 44; מצבן הכלכלי השפיר באופן יחסי של הנושות והמסקנה כי הנושות גבו כבר בעבר סכומים ניכרים מהחייב. נוכח כל אלו קבע בית המשפט של פשיטת רגל, כי יש ליתן הפטר לחייב גם מחוב המזונות.
2. יחד עם זאת, ראוי לציין כי בית המשפט של פשיטת רגל הכיר בכך כי מסקנתו הינה חריגה לכלל הקובע כי חוב מזונות לא יכלל במסגרת הפטר מחובות:

"יש להדגיש, כי המסקנה הנזכרת היא מסקנה חריגה.אין היא באה ללמד כי שלב ההפטר בדיני פשיטת רגל, אמור לכלול בחובו גם חיובי מזונות ואין היא באה לכרסם בעיקרון הרחב של העדר הפטר מחיוב מזונות. ההיפך הוא הנכון.הכלל היה ועודו, כי הפטר בפשיטת רגל אינו כולל הפטר מחיובי מזונות וכי על פי רוב,טענותיו של חייב בענין חוב מזונות, לרבות טענות בדבר מצב כלכלי ובריאותי המקשה עליו לפרוע את החוב, מקומן יהא בהליך ההוצאה לפועל (ר' למשל רע"א3898/12 לרנר נ' כונס הנכסים הרשמי [פורסם בנבו] (30.8.12); ע"א6810/05 בר הראל נ' הכנ"ר [פורסם בנבו] (6.11.06). כן ר' החלטתי בפש"ר(מחוזי ת"א) 3092/09 ארינוס נ' כונס הנכסים הרשמי [פורסם בנבו] (20.11.12))".

1. ביום 03.05.2015, במסגרת ע"א 6456/13 נעמה ישעיהו נ' יוסף גמזו (פורסם בנבו), אושרר פסק הדין בעניין גמזו, מטעמי בית המשפט המחוזי דשם.
2. בין לבין, ביום 29.01.2014 ניתן פסק דינו של כב' השופט י. עמית, במסגרת רע"א 7940/13 קצקה נ' כונס הנכסים הרשמי ואח' (פורסם בנבו, 29.01.2014) (להלן: "עניין קצקה"). במסגרת פסק הדין העניק בית המשפט העליון הפטר לחייב מחוב מזונות. באותו המקרה (בדומה לנסיבות התיק דנן) חוב המזונות התגבש אל מול המוסד לביטוח לאומי, שכן, משלא שילם החייב את מזונות ילדיו, נכנס המוסד לביטוח לאומי בנעליו מכוח חוק המזונות (הבטחת תשלום) התשל"ב-1972, שילם את מזונות הילדים וזקף את חוב החייב כלפיו. המוסד לביטוח לאומי ביקש לבצע קיזוז חודשי בשיעור של 10% מקצבת הנכות לה זכאי המבקש מדי חודש.
3. בית המשפט העליון העניק לחייב הפטר מלא מהחוב כלפי המוסד לביטוח לאומי, וזאת בעיקר נוכח נסיבותיו האישיות של החייב, תוך שהוא נותן דעתו לגילו של חוב המזונות, שכן תיק ההוצאה לפועל נפתח לפני כ-30 שנה; גילו של הזכאי למזונות, אשר הינו בן 34; גילו של החייב אשר עמד על 62, מצבו הרפואי של החייב אשר מוכר על ידי המדינה כנכה 100%; ומצבו הכלכלי החמור, כאשר החייב מתקיים מקצבת נכות בלבד, בגובה של 2,497 ₪ (לאחר קיזוז ביטוח בריאות), סכום הנמוך אף מקו העוני לאדם בודד.

מן הכלל אל הפרט

1. לאחר עיון בבקשה, בשים לב לנתוני החייב וזוגתו , כושר השתכרותו והכנסות התא המשפחתי בפועל , מצאתי כי דין הבקשה להידחות .
2. טעמי הכנ"ר בתגובתו והאבחנה שערך בין המקרה כאן לפרשות גמזו וקצקה מקובלים עלי .

ההשוואה שבוצעה בסע' 13 לתגובת הכנ"ר לפרשת קצקה ( שעסקה בחוב חייב למל"ל ) והמסקנה המתחייבת הימנה כמפורט בסע' 14 , מקובלת עלי .

1. כאמור בעמדת הכנ"ר, וכעולה מהחומר שבפני ההכנסות עומדות על סך של 7100 ₪ לחייב (כך על פי האמור בבקשתו 4600 ש"ח +2500 ש"ח ) , לא ברור כמה דמי אבטלה מקבלת בת הזוג ( ומה עם פיצויי הפיטורין להם היא זכאית ? ) . סך הכנסות אלו, הגם שמדובר בסכום האמור להספיק למחיית שני אנשים החיים יחד, אינו מצדיק מתן הפטר מוחלט מחוב המזונות, וזאת בשים לב לשיקולים שהובאו לעניין זה במסגרת פסקי הדין בעניין קצקה ובעניין גמזו.
2. כך אף אין להתעלם מן העובדה כי החייב אינו לוקה בבריאתו בצורה משמעותית , הוא לא מוכר כנכה ואף לא נקצבו לו אחוזי נכות כלשהם.
3. לעניין זה יפים דבריו של בית המשפט המחוזי בעניין קצקה, שם עמד בית המשפט על כי קביעתו הינה חריגה לכלל הקובע כי חוב מזונות לא יכלל במסגרת הפטר מחובות:

"יש להדגיש, כי המסקנה הנזכרת היא מסקנה חריגה. אין היא באה ללמד כי שלב ההפטר בדיני פשיטת רגל, אמור לכלול בחובו גם חיובי מזונות ואין היא באה לכרסם בעיקרון הרחב של העדר הפטר מחיוב מזונות. ההיפך הוא הנכון. הכלל היה ועודו, כי הפטר בפשיטת רגל אינו כולל הפטר מחיובי מזונות וכי על פי רוב, טענותיו של חייב בענין חוב מזונות, לרבות טענות בדבר מצב כלכלי ובריאותי המקשה עליו לפרוע את החוב, מקומן יהא בהליך ההוצאה לפועל (ר' למשל רע"א3898/12 לרנר נ' כונס הנכסים הרשמי [פורסם בנבו] (30.8.12); ע"א6810/05 בר הראל נ' הכנ"ר [פורסם בנבו] (6.11.06). כן ר' החלטתי בפש"ר (מחוזי ת"א) 3092/09 ארינוס נ' כונס הנכסים הרשמי [פורסם בנבו] (20.11.12))"

22. בענייננו, וכמובא לעיל הרי שהחייב יוכל לשטוח את טענותיו בעניין גובה ההחזר הראוי במסגרת הליך ההוצאה לפועל, שם תיבחן יכולתו הכללית של החייב ויושת עליו סכום חודשי ההולם את מצבו שלו ושל התא המשפחתי .

23. בנסיבות העניין אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"א אלול תשע"ו, 24 ספטמבר 2016, בהעדר הצדדים.