1. לפניי תביעת שיבוב בגין נזקים שנגרמו לרכב מבוטחה של התובעת מסוג פיג'ו מס' רישוי 27-906-56 (להלן "הרכב המבוטח"), בעקבות תאונת דרכים מיום 5.12.11.

2. לטענת התובעת, ביום התאונה, נהגה אשתו של המבוטח ברכב המבוטח בעיר אום אל פחם, כאשר רכב שהיה נהוג על ידי הנתבע חנה בצד הדרך. לפתע, פתח הנתבע את דלת רכבו מבלי לוודא כי הדרך פנויה, ופגע ברכב המבוטח.

3. הנתבע הכחיש את טענות התובעת וטען כי הוא פתח את הדלת כאשר הדרך היתה פנויה, והספיק לשבת על כיסא הנהג, כאשר לפתע סטה הרכב המבוטח מנתיב נסיעתו, ופגע בדלת רכבו בעודה פתוחה.

4. לאחר ששמעתי את עדויות הנהגים והתרשמתי מהן, ועיינתי בחומר הראיות, הנני קובעת כי האחריות לתאונה רובצת על הנתבע.

בטופס ההודעה על קרות התאונה מטעם מבוטח התובעת צוין כי התאונה אירעה בכביש צר עת פתח הנתבע את דלת רכבו. בעדותה בבית המשפט ניסתה הנהגת, אשתו של מבוטח התובעת, לחזור בה מגרסה זו וטענה כי המדובר בכביש רחב, וכי היא זו שסטתה מנתיב נסיעתה ופגעה בדלת רכב הנתבע שהיתה פתוחה. גרסה זו תאמה לכאורה את גרסת הנתבע כפי שצוינה בכתב הגנתו. אולם לא יכולתי לסמוך על גרסתה הנ"ל של הנהגת, שכן הטענה כי המדובר בכביש רחב עמדה בסתירה להודעה הראשונית על קרות התאונה שנמסרה לתובעת, והטענה כי היא זו שסטתה לצד ימין תוך כדי ניסיונה לקחת את מכשיר הטלפון הנייד שלה מצד ימין לטענתה, מהווה עדות כבושה שעלתה לראשונה במהלך מתן עדותה. לא זו אף זו, עדה זו נמנעה מלהתייצב לישיבת ההוכחות הראשונה בתיק ללא מתן הסבר מניח את הדעת לכך, והיא התייצבה לדיון לאחר שהובהר כי יוצא נגדה צו הבאה.

5. מצד שני, גם בעדותו של הנתבע, אשר תאמה לכאורה את עדותה הכבושה של עדת התביעה, התגלו סתירות מהותיות לגבי נסיבות אירוע התאונה, אשר שמטו את הקרקע מתחת לגרסה זו כפי שבאה לידי ביטוי בכתב הגנתו. כך למשל, לאורך כל עדותו דבק הנתבע בטענה כי התאונה אירעה עת השלים את הכניסה לרכבו והתכוון לסגור את דלת הרכב, אולם הסתבר כי גרסה זו סותרת מהותית גרסה אחרת שמסר למאגר הישראלי לביטוחי רכב ("הפול") (ת/3), וכן תצהיר שחתם עליו בפני עו"ד אחמד חוסין מחאג'נה (ת/2), שבהם צוין כי התאונה אירעה עת פתח את הדלת כדי לרדת מהרכב. כשעומת הנתבע בסתירה מהותית זו במהלך חקירתו, הוא הכחיש את חתימתו על המסמכים הנ"ל, דבר שאילץ את זימונו של עו"ד אחמד יאסין מאג'נה לעדות, וזה האחרון אישר את תוכן התצהיר ואת חתימת הנתבע בפניו על התצהיר, ועדותו לא הופרכה.

6. תחילה, לא ניתן היה למצוא הסבר סביר לפשר הימנעותה של עדת התובעת מלהתייצב לדיון, ובהמשך, למסירת גרסה כבושה מעל דוכן העדים המטילה עליה באופן מפורש את האשם לאירוע התאונה. אולם לאחר שנשמעו עדויות הצדדים התגלה כי בא כוחו של הנתבע עו"ד ג'ובראן מכלוף הינו אחיו של מבוטח התובעת, עובדה שלא גולתה על ידי עו"ד מכלוף, והובאה לידיעתו של בית המשפט והצד השני על ידי הנתבע, בשלב מאוחר של המשפט. בנוסף, התברר במהלך החקירה כי לרכב הנתבע לא היה ביטוח מקיף ו/או צד ג' במועד התאונה. במצב דברים זה, לא ניתן היה להתעלם מטענתה של התובעת שלפיה, לא מן הנמנע כי התנהלותה הנ"ל של עדת התביעה שהתבטאה כאמור בהימנעות מלהופיע לדיון, ובהמשך, במסירת גרסה כבושה ו"מפלילה", נבעה ממצב הדברים שתואר לעיל.

7. בנוסף, עיון בתמונות הנזק של הרכב המבוטח מלמד על קיום נזק מתמשך ורציף, החל מהכנף הקדמי של הרכב המבוטח ועד הדלת האחורית, דבר שאף הוא מחזק את גרסת התובעת לגבי נסיבות התרחשות התאונה.

8. לאור כל האמור לעיל, הנני מקבלת את גרסת התובעת וקובעת כי האחריות לתאונה רובצת לפתחו של הנתבע אשר פתח את דלת רכבו בחוסר זהירות ומבלי לוודא שהכביש פנוי, ופגע ברכב המבוטח.

9. אשר על כן, הנני מחליטה לקבל את התביעה, ומחייבת את הנתבע לשלם לתובעת את הסך של 6,351 ₪, וכן אגרת משפט, וכן שכ"ט עו"ד, בשים לב למספר הדיונים שהתקיימו, בסך של 5,000 ₪.

הסכומים הנ"ל ישולמו תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, ז' סיוון תשע"ו, 13 יוני 2016, בהעדר הצדדים.