נוכחים:

העותר ובא כוחו עו"ד יוליאן לנדסמן

ב"כ המשיב עו"ד רועי רייס

פרוטוקול

ב"כ העותר: חוזר על העתירה.

ב"כ המשיב: מגיש כתב תשובה בצירוף מידעים.

ב"כ העותר: עיינתי בכתב התשובה.

בספטמבר 2012 נערך לעותר אבחון פסיכולוגי, שבסיכומו או בסיומו, לקראת סיפת אותו סיכום אבחון פסיכולוגי, נכתב שבמידה וייצא לחופשות, מומלץ כי הדבר ייעשה בתנאים מוגדרים ומגבילים ותחת פיקוח והמשך ליווי וטיפול מעקבי.

האבחון הפסיכולוגי שנעשה בשנת 2014 נעשה בגין עתירה שהוגשה לבית המשפט והאבחון הזה לא שולל את האבחון ואת הנאמר באבחון משנת 2012.

באבחון הפסיכולוגי ומצוינים תנאים במידה וייצא לחופשה, אזי בהחלט העותר ראוי לסבב חופשות. באבחון הפסיכולוגי משנת 2014 אין סתירה לדברים שנאמרו בשנת 2012.

באבחון משנת 2014 עדיין המסוכנות שנקבעה על פי האבחון הפסיכולוגי מדברת על מסוכנות בינונית-נמוכה. העותר, המבקש את הסעד, עשה את כל המוטל עליו בבית הסוהר וממשיך לעשות.

אחרי האבחון הפסיכולוגי של שנת 2012, העותר למעשה סיים גם קבוצה טיפולית בנושא שליטה בכעסים במסגרת תוכנית פסיכו חינוכית, גם סיים טיפול פרטני עם עובד סוציאלי שנמשך כ-10 חודשים, ממשיך לעבוד ולתפקד בצורה היעילה והטובה ביותר שאפשר, מזה כ-6 שנים התנהגותו של העותר מופתית בבית הסוהר, כל מה שנאמר עליו בעבר, לא רלוונטי כיום. האיש הזה עשה תפנית. גורמי הטיפול בבית הסוהר ממליצים עליו בחום וטוענים שהוא עבר שינוי מהותי, הוא מודה בביצוע העבירה, מביע חרטה כנה, מביע מוטיבציה לשינוי דרכיו, רוצה ללמוד ולעשות שינוי מהותי בחייו.

בעוד כחודש ימים העותר מסיים לרצות 20 שנות מאסר מתוך ה-30 שנקצבו לו. האם לא ראוי שאדם כזה, שהתנהגותו במשך 6 שנים מופתית, שיקבל את הסיכוי לצאת לסבב חופשות, כאשר ברקע הוא לא מתכחש לעובדה שהוא צריך להמשיך ולהתמיד בטיפול ובתהליך השיקומי שהחל בו.

מאז האבחון הפסיכולוגי ומאז האבחון הפסיכולוגי משנת 2014, האיש נישא במסגרת המאסר. אשתו נמצאת בהיריון. הוא רואה את עצמו נפגע ופגוע מכך שלא ניתן בו אמון.

ועדת מאסרי עולם טוענת שלמעשה על פניו נראה כי ניתן לתת אמון באיש הזה, אלא שהאבחון הפסיכולוגי מדבר על מסוכנות בינונית. האיש הזה לא מתכחש לעובדות שמצוינות באבחון הפסיכולוגי אבל הוא מבקש שתינתן לו הזדמנות גם לאור העובדה שבמהלך מאסרו הוא היה תומך באסירי השגחה.

בית הסוהר הוא סיר לחץ עצום. העותר עובר סדרה של פרובוקציות וניסיונות להתגרות בו מצד כל הסובבים אותו והוא לא מגיב.

האם לא כדאי לתת לאיש הזה הזדמנות להוכיח את עצמו בסבב חופשות מדוד ומוגבל ובתנאים מגבילים ותוך כדי מעקב.

העותר כבר הגיש בקשה להמשך טיפול בבית סוהר חרמון.

האבחון הפסיכולוגי וחוות דעת אסירי עולם שניתנה לו במרץ 2014, זה בגין העתירה שהוגשה. אבל לפני כן הוא עבר אבחון פסיכולוגי בשנת 2012 וועדת אסירי עולם באוקטובר 2013. ועדת אסירי עולם עושה מעין מניפוליציה. הם מגישים עכשיו למעשה את חוות דעתם משנת 2013 לטיעון לקראת הדיון בעתירה שהוא הגיש ולמעשה הם מעתיקים מה שנכתב עליו לפני כן, אבל אני ביקשתי שתערך לו ועדת אסירי עולם בסוף שנת 2014, באוקטובר 2014, שזה שנה לאחר הוועדה הקודמת.

גם גורמי הטיפול וגם הפסיכולוגים שמדברים איתו, אומרים בפירוש שיש על מה לדבר.

האבחון נערך אחת ל-3 שנים. כפי שוועדת אסירי עולם מסתמכת על חוות הדעת ממרץ 2014 ולכן הם לא דנו בו בוועדת אסירי עולם באוקטובר 2014, יכולים להגיד שהאבחון הפסיכולוגי שנעשה לו בשנת 2014 הוא תקף ואז ייעשה לו אבחון פסיכולוגי נוסף רק בעוד 3 שנים.

ב"כ המשיב: ההרשעה האחרונה הייתה בשנת 2011 ולא מלפני 6 שנים. המעשה היה בשנת 2011.

ככלל, אבחונים פסיכולוגיים נעשים אחת ל-3 שנים. כל אסיר רוצה לצאת לחופשה. אם יש כלל שהוועדה מתכנסת אחת ל-3 שנים, כנראה שיש לכך טעם. מה שונה עניינו של האסיר הזה מעניינם של אחרים?

החלטה

העותר מרצה 30 שנות מאסר עולם קצוב בגין רצח, ניסיון לשוד וקשירת קשר לשוד והוא מבקש לצאת לחופשות שכן הוא עבר הליכים טיפוליים והתנהגותו בזמן האחרון תקינה.

המשיב מתנגד להוצאת העותר לחופשות וסומך התנגדותו על מידעים חסויים שהוצגו בפניי, על עבירות שעבר העותר במהלך מאסרו עד שנת 2011 ועל אבחון פסיכולוגי שנערך לו ביום 30.3.14.

עיון במידעים החסויים מעלה שלא מדובר במידעים מהזמן האחרון יחסית וכך גם העבירות שעבר העותר במהלך מאסרו, בלי להקל בהן ראש.

מה שעומד לרועץ לעותר בעת הזו הוא ממצאי האבחון הפסיכולגי שמעריך את מסוכנותו ברף התחתון של הבינוני.

משכך הם פני הדברים, ומאחר וועדת אסירי עולם אמורה לדון בבקשת העותר לצאת לחופשות בחודש מרץ 2015, ייערך לעותר אבחון פסיכולוגי נוסף לקראת אותו מועד על מנת שבפני ועדת אסירי עולם יהיו כל הנתונים הנחוצים לצורך החלטתה.

בכפוף לאמור לעיל, אני דוחה את העתירה.

ניתנה והודעה היום, כ"ו חשון תשע"ה, 19 נובמבר 2014, במעמד ב"כ הצדדים והעותר.