1. לפניי בקשה לאישור הסדר פשרה בתובענה ייצוגית, בקשה לפי ס' 18-19 לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006.

התובענה והבקשה לאישורה

2. המבקש הגיש נגד המשיבה, רשת חנויות למכירת מוצרי מזון, בקשה לאישור תובענה ייצוגית שעניינה מכירת שלושה מוצרי יסוד מפוקחים במחיר העולה על המחיר המרבי המותר לפי חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, תשנ"ו-1996 (להלן – חוק הפיקוח), צו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירים מרביים לחלב ומוצריו), תשע"ד-2014, וצו פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים (מחירים מרביים לביצי מאכל) (תיקון), תשע"ד-2013.

3. על פי הנטען בבקשה, רכש המבקש בסניפי המשיבה קרטון חלב 3% שומן 1.5 ליטר של תנובה במחיר 9.7 ₪ אף שהמחיר המרבי הקבוע בדין עמד על 9.45 ₪; כד חלב 3% שומן 2 ליטר של תנובה במחיר 13.4 ₪ אף שהמחיר המרבי עמד על 12.6 ₪; ותבנית של 18 ביצים גודל L במחיר 21.10 ₪ אף שהמחיר המרבי עמד על 18.75 ₪. הפרות אלה, כך נטען, מקימות למבקש עילות תביעה של הפרת חובה חקוקה, עשיית עושר ולא במשפט, הטעיה צרכנית ועוד, ומכוחן זכאי המבקש לפיצוי בגין הנזק הממוני והלא ממוני שהוסב לו.

4. המשיבה הגישה תשובתה לבקשת האישור. בתשובתה לא הכחישה כי גבתה מחירים העולים על המחירים המרביים המותרים בחוק, אולם טענה כי המוצרים מושא הבקשה נמכרים בסניפיה בהיקף מזערי וכי ההפרש בין המחיר המרבי למחיר בו נמכרו המוצרים, ביחס לכלל המוצרים, עומד על סך כולל של כ-18,000 ₪ בלבד. מכל מקום, נטען, מדובר בהפרה נקודתית, שנגרמה בשל טעות בתום לב שתוקנה על ידי המשיבה.

5. לאחר הגשת כתבי הטענות ובהמלצת בית המשפט באו הצדדים בדברים, והגישו לבית המשפט בקשה (ראשונה) לאישור הסדר פשרה. בהחלטתי מיום 14.10.15 הוריתי על פרסום הודעה בדבר הגשת הבקשה לאישור הסדר פשרה בעיתונות, ועל משלוח הבקשה לממונה על הגנת הצרכן, למנהל בתי המשפט וליועץ המשפטי לממשלה. במסגרת ההודעה שפורסמה פורטה הגדרת הקבוצה ועיקרי הסכם הפשרה. צוין כנדרש כי כל מי שנמנה עם הקבוצה, כמו גם הגופים הזכאים לכך על פי החוק, רשאים להגיש התנגדות לבקשה. לאחר הפרסומים לא הוגשו התנגדויות מטעם חברי הקבוצה, ואף לא אחד מבין חברי הקבוצה ביקש שלא להימנות עמה לעניין הסדר הפשרה.

6. היועץ המשפטי לממשלה הגיש עמדתו להסדר הפשרה ובה הודיע כי אין הוא מתנגד לאישור הסדר הפשרה והוא מותיר את ההכרעה לשיקול דעת בית המשפט. לצד זאת העיר מספר הערות באשר להסדר המוצע. בין היתר העיר, כי יש לבחון את הנתונים שמסרה המשיבה ביחס להיקף מכירת המוצרים בסניפיה, נתונים עליהם מושתת הסדר הפשרה. כן העיר על העדר זהות בין הגדרת הקבוצה בשמה הוגשה הבקשה לאישור לבין הקבוצה על פי ההסדר, הכוללת את הלקוחות שרכשו את כלל המוצרים שבפיקוח. צוין עוד שעל ההסדר ליתן מענה לאכיפת הדין מכאן ולהבא, ולפיכך יש מקום לדרוש התחייבות של המשיבה לעמוד בהוראות הדין, תוך פירוט הדרכים שנקטה למניעת הישנות ההפרות בעתיד. צוין גם שעל ההסדר להבטיח שהוזלת המחירים לה התחייבה המשיבה לא תהיה בגדר הוזלה שגרתית שנועדה לקדם את מכירותיה, ולהורות למשיבה לפרסם בסניפיה את העובדה שההטבה ניתנת במסגרת הסדר פשרה בתובענה ייצוגית.

7. בדיון שנתקיים בבקשה, בנוכחות באי כוח הצדדים וב"כ היועץ המשפטי לממשלה, קיבלו הצדדים את כל הערות היועץ המשפטי לממשלה. כמו כן, התחייבה המשיבה לצרף להסדר הפשרה דו"ח מתוקן של רואה חשבון מטעמה המעיד על היקף מכירת המוצרים מושא הבקשה בכל סניפיה. בהמשך לכך הוגשה בקשה מתוקנת לאישור הסדר פשרה בה הוטמעו הערותיו של היועץ המשפטי לממשלה והערות בית המשפט, כפי שעלו בדיון.

הסדר הפשרה

8. על פי הסדר הפשרה (המתוקן) שהוגש, הקבוצה המיוצגת תכלול את כל הלקוחות שרכשו לפחות אחד משלושת המוצרים מושא הבקשה, החל משבע שנים לפני הגשת בקשת האישור ועד למועד מתן פסק הדין המאשר את הסדר הפשרה.

9. במסגרת ההסדר ערכו הצדדים תחשיב של גביית היתר בגין כל אחד משלושת המוצרים בכל סניפי המשיבה, ומצאו כי זו עומדת על סך כולל של 98,420 ₪. לתמיכת סכום זה צירפה המשיבה להסדר את נתוני המכירות, וכן אישור רואה חשבון, המאשר כי הנתונים משקפים את כמות המוצרים שנמכרו בכל סניפי הרשת בין התאריכים 1.1.08 ועד 31.12.14. בהסדר הפשרה הוסכם כי המשיבה תבצע הוזלת מחירים בכלל סניפיה בסכום כולל של 98,420 ₪ על המוצרים הבאים: חלה (הנחה בגובה 1 ₪), חלב בשקית (הנחה בגובה 1 ₪), ולחם אחיד (הנחה בגובה 1.5 ₪), וזאת עד למיצוי סכום ההטבה.

10. בנוסף להטבה הכספית התחייבה המשיבה לעמוד בהוראות החוק, ולשם כך התחייבה לבצע הגבלה בתוכנת המחשב המתמחרת את מוצריה כך שהמוצרים המצויים תחת פיקוח יהיו "מוצרים נעולים" שלא ניתן יהיה לשנות את מחירם ללא אישור מנהל המשיבה, או מי שהמנהל הסמיכו לכך. כמו כן התחייבה המשיבה לבצע לכלל העובדים העוסקים בתמחור המוצרים ריענון בדבר החוקים והתקנות החלים על תמחור מוצרים תחת פיקוח. הצדדים הוסיפו והסכימו כי המשיבה תציב שילוט בכניסה לסניפיה בגודל סביר ובמקום נראה לעין, המציין את ההנחות המוסכמות והמודיע ללקוחות על קיומן, וכן הבהרה כי ההנחות ניתנות במסגרת הסדר פשרה בתובענה ייצוגית. עוד הוסכם כי המשיבה תגיש לבית המשפט, עם השלמת ביצוע הסכם הפשרה, אישור רואה חשבון בדבר ביצוע התחייבויותיה.

11. הצדדים הוסיפו וציינו כי מאחר והציבור יצא נשכר והמבקש השיג את מטרתו בהגשת בקשת האישור, נכון יהיה לשלם למבקש גמול ושכר טרחה לבאי כוחו. ואולם, מאחר ולא עלה בידי הצדדים להגיע להסכמה באשר לגובה הגמול ושכר הטרחה, הוסכם להותיר סוגיה זו לשיקול דעתו של בית המשפט.

דיון והכרעה

12. בית המשפט יאשר הסדר פשרה, אם מצא כי "ההסדר ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה, ואם הבקשה לאישור הסדר הפשרה הוגשה לפני שאושרה התובענה הייצוגית – גם כי קיימות, לכאורה, שאלות מהותיות של עובדה או משפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה וכי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין" (ס' 19(א) לחוק תובענות ייצוגיות).

13. לאחר שבחנתי את הסדר הפשרה המוצע, הגעתי למסקנה כי הוא ראוי, הוגן וסביר בהתחשב בעניינם של חברי הקבוצה, ולפיכך יש לאשרו, זאת בכפוף לתיקון הבא: הגדרת הקבוצה תוגבל ללקוחות שרכשו את המוצרים מושא הבקשה עד ליום 31.12.14 (ולא עד למועד מתן פסק הדין). זאת הן לאור דו"ח רואה החשבון אשר צורף להסדר הפשרה המלמד כי התחשיב שנערך מבוסס על נתוני מכירת המוצרים מושא הבקשה בתקופה שמיום 1.1.08 ועד ליום 31.12.14 בלבד, והן לאור הוראת ס' 18(ז)(1) רישא לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006 הקובעת כי הסדר פשרה לא יכלול חברי קבוצה אשר לא נכללו בבקשה לאישור (ור' הגדרת הקבוצה במבוא לבקשת האישור).

14. הגדרת הקבוצה שעליה יחול ההסדר תהיה, אפוא, כלל הלקוחות שרכשו לפחות אחד משלושת המוצרים הבאים: קרטון חלב 3% שומן 1.5 ליטר של תנובה, כד חלב 3% שומן 2 ליטר של תנובה, וביצים במארז של 18 יחידות גודל L, החל משבע שנים לפני הגשת בקשת האישור ועד ליום 31.12.14. עילת התביעה היא הפרת חובה חקוקה, הטעיה צרכנית ועשיית עושר, בזיקה להפרת חוק הפיקוח והצווים הרלוונטיים, והשאלות המהותיות שבעובדה ומשפט המשותפות לחברי הקבוצה הן: האם המשיבה הפרה בתקופה הרלוונטית את הוראות חוק הפיקוח והצווים הרלוונטיים והאם נגרם לחברי הקבוצה נזק בשל כך.

15. הסדר הפשרה המוצע נותן מענה להשבת סכומי היתר שנגבו ע"י המשיבה. אף שרצוי היה שסכומים אלה יושבו לחברי הקבוצה שניזוקו, הרי באין דרך לאתרם, השבתם באמצעות הוזלה של מוצרי יסוד מפוקחים, הוא פתרון ראוי והולם. בנוסף להשבת סכומי היתר, התחייבה המשיבה לנקוט צעדים למניעת הישנות הפרת חוק הפיקוח בעתיד. בכך ממלא ההסדר את התכלית של אכיפת הוראות חוק הפיקוח והרתעה מפני הפרתו.

מינוי בודק

16. נוכח פשטותו של הסדר הפשרה, המורה על השבת סכומי היתר שנגבו ע"י המשיבה בגין המוצרים המפוקחים, אשר נתמכו בנתוני הנהלת החשבונות של המשיבה ואישור רו"ח על שיעור גביית היתר, לא ראיתי צורך במינוי בודק.

גמול ושכ"ט עו"ד

17. המדובר בתובענה ראויה אשר הגשתה שירתה את חברי הקבוצה וזיכתה אותם בתועלת ממשית (ר' סעיף 19 לבקשה לאישור הסדר הפשרה). הגשתה אף תרמה לאכיפת החוק ולהרתעה מפני הפרתו. בשים לב לשיקולים אלה, כמו גם לגובה ההטבה המוענקת לחברי הקבוצה במסגרת ההסדר, אני פוסקת למבקש גמול בסך 7,000 ₪, ושכ"ט עו"ד לבא כוחו בסך 40,000 ₪ כולל מע"מ.

18. הגמול ושכר הטרחה ישולמו בשני תשלומים שווים: האחד, עם מתן פסק הדין, והשני, עם השלמת התחייבויות המשיבה על פי ההסדר, ובכפוף להוראה נוספת של בית המשפט. זאת על מנת ליצור למבקש ובא כוחו תמריץ לוודא הוצאתו של פסק הדין אל הפועל עד תום, תוך הבטחת האינטרסים של חברי הקבוצה (ע"א 2046/10 עיזבון שמש נ' רייכרט, 23.5.12).

סיכום הדברים

19. התוצאה היא, שאני מאשרת את הסדר הפשרה המתוקן ונותנת לו תוקף של פסק דין, זאת בכפוף להסכמת הצדדים לתיקון הגדרת הקבוצה כמפורט בס' 13 לעיל. הצדדים יודיעו לבית המשפט על עמדתם לאמור עד ליום 30.3.16. העדר הודעה ייחשב כהסכמה.

20. המשיבה תשלם גמול למבקש ושכר טרחה לבאי כוחו כמפורט בס' 17-18 לעיל.

21. המשיבה תציב שילוט בכניסה לכל סניפיה, כאמור בס' 2(א)(ה) להסדר הפשרה. נוסח השילוט יועבר לאישור בית המשפט עד ליום 30.3.16.

22. המשיבה תגיש לבית המשפט, עד ליום 17.4.16 דיווח על ביצוע התחייבויותיה לפי ס' 2(א((ד) להסדר הפשרה, וכן על הצבת השילוט כמפורט לעיל.

23. עם השלמת ביצוע הסדר הפשרה תגיש המשיבה לבית המשפט דו"ח מסכם, מגובה בתצהיר, שייערך ע"י רו"ח של המשיבה, המאשר כי המשיבה השלימה את כל התחייבויותיה על פי הסדר הפשרה.

מזכירות בית המשפט תמציא את פסק הדין לב"כ הצדדים, לב"כ היועץ המשפטי לממשלה, וכן למנהל בתי המשפט לצורך רישומו בפנקס. כן תביא התיק לעיוני ביום 30.3.16.

ניתן היום, ז' אדר ב' תשע"ו, 17 מרץ 2016, בהעדר הצדדים.