1. בפניי תביעת התובע בהליך של תביעה קטנה, על נזקים לאופנוע בבעלותו, שנגרמו לטענתו בשל נהיגה רשלנית של הנתבע 1 שהביא לפגיעה ברכבה.

1. לטענת התובע בצומת הרחובות שחם-דרגנר בפ"ת, הנתבע שנסע ברח' שחם לא ציית לתמרור עצור. התובע שהבחין בו, ניסה לבלום, אך לא הספיק וכך נגרמה התאונה.
2. מנגד, טענה הנתבע 1 כי עת שהגיע לצומת. עצר בתמרור עצור, ובשל ראות מוגבלת התקדם מעט לקו הצומת, ראה שהדרך פנוייה ולאחר שנכנס לצומת הגיח התובע נהוג באופנוע במהירות ופגע בו.
3. בפניי העידו התובע והנתבע 1.
4. על-פי הוראת תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז-1976, משמדובר בתובענה בהליך של תביעות קטנות, יהיה פסק הדין מנומק באופן תמציתי.
5. בהתאם לתמונות הצומת והעדות בפניי, הדרך ממנה הגיע האופנוע היא דרך ישרה והראות בה היא של כ-250 מ' ללא הפרעה. בנסיבות אלה, אם מתקבלת גירסת הנתבע שלאחר שעצר בתמרור עצור מהרחוב ממנו הגיע, התקדם מעט לקו הצומת כדי לשפר את שדה הראייה, הרי שהיה צריך להבחין בתובע מתקרב עם אופנועו.

יצויין כי הנתבע העיד שחיפש מקום חנייה במקום, כך שיתכן שתשומת ליבו היתה נתונה לאיתור מקום חנייה, ולכן לא שם לב שהתובע מתקרב.

מכאן אחריותו של הנתבע 1 לתאונה.

1. יחד עם זאת מצאתי להטיל אשם תורם על התובע.

בהתאם לגירסתו הבחין התובע ברכבו של הנתבע מתקרב לקו הצומת וכי הוא לא מתכוון לעצור. עדותו זו מתקבלת כסבירה רק אם היא תואמת לגירסתו של הנתבע כי עבר את תמרור העצור ועמד על קו הצומת כדי לשפר את הראות, מאחר שעל-פי תמונות הצומת, המבנה הבנוי על הצומת לא היה מאפשר לתובע להבחין בנתבע אחרת.

בכל אופן, משהעיד התובע שהבחין ברכבו של הנתבע מתקרב לצומת מבלי שמתכוון לעצור, הרי שככל שהיה נוסע במהירות איטית המתחייבת מתנאי הדרך בשל התקרבות לצומת, הרי שהיה עליו להספיק לבלום ולמנוע את התאונה. מהירות הנסיעה צריכה לקחת בחשבון גם אפשרות לבלימת חירום. העובדה שגלגלי אופנוע ננעלים בבלימת חירום באופן שיש בו לגרום להחלקה, אינה פוטרת את התובע כנהג אופנוע מלהתאים מהירות נסיעתו לאפשרות של בלימת חירום.

אני מטיל איפוא אשם תורם של 30% על התובע.

התוצאה:

לאור כל האמור, ומשלא נסתרו טענות התובע באשר לגובה הנזק, אני מחייב את הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2 לשלם לתובע סך של 23,659 ₪ בתוספת אגרת בית משפט בסך 338 ₪ ובתוספת הוצאות משפט בסך של 300 ₪.

הסכומים ישולמו תוך 30 ימים מהיום.

מי מהצדדים שאינו מרוצה מתוצאת פסק הדין רשאי לפנות תוך 15 ימים מהיום לבית המשפט המחוזי בלוד ולבקש רשות להגיש ערעור על פסק הדין.

ניתן היום, ט"ז שבט תשע"ה, 05 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.