<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד אפרת דידי-קונפינו

והנאשמים בעצמם

פרוטוקול

טיעונים לעונש

ב"כ המאשימה:

הנאשמים ביצעו את צו ההריסה במלואו, מגישה דו"ח פיקוח מיום 6.4.15 (סומן ת/1).

נאשמת 1 לה מיוחס האישום הראשון והשני הודתה בשני אישומים של אי-קיום צווי בית המשפט, אחד בתיק 1882/08. הצו אמור היה להיות מבוצע עד אוק' 2013 לאחר ארכה שניתנה ע"י בית המשפט הנכבד. בספט' 2013 ניתן לנאשמת היתר בניה אשר הכשיר את רוב הבנייה בכתב האישום 1882/08 למעט תוספת בניה בחזית של ויטרינות בשטח של כ- 7 מ"ר שכאן היא מואשמת באי-קיום.

באישום השני, הוטל על שני הנאשמים בהיתר הנוכחי לבנות פרגולה לא מקורה אך הנאשמים קירו אותה וסגרו אותה בויטרינות ובזכוכיות, סה"כ תוספת לשטח הדירה בשטח 21 מ"ר.

הנאשם 2 הוא בנה של הנאשמת 1 וגם הוא הודה באישום השני. מדובר בתקופה ארוכה בהם הצווים לא מבוצעים וזה עיקר החומרה בתיק זה.

בעצם בכתב האישום השלישי לאחר הקראת כתב האישום, הרסו הנאשמים את כל רכיבי הבניה ולכן אבקש מבית המשפט להטיל על שני הנאשמים מאסר על תנאי במיתחם של 3 לבין 6 חודשים, ולהפעיל את ההתחייבות שבהם חתמו הנאשמים ע"ס 15,000 ₪ בתיק הקודם, ולהשית עליהם קנס בין 5,000 ₪ לבין 10,000 ₪ לשני הנאשמים יחד, וכמו כן להטיל עליהם התחייבות כספית נוספת.

הנאשם 2:

אני טוען בשם שני הנאשמים, בשמי ובשם אימי הנאשמת 1.

כל המשפט השני אצה להם הדרך לפרגולה הזאת. אמרתי להם והבטחתי להם שאני הולך להרוס הכל ואצה להם הדרך לעשות לי כתב אישום נוסף.

הבית הזה הוא בן 40 שנה וגרים שם. לא הוצאנו רישיון כי זה היה מסובך, אך בסופו של דבר החלטנו להוציא היתר, והם על כל חתיכת פרגולה מיהרו להגיש כתב אישום.

כל הסיפור היא שכנה בעייתית שהיתה לי, וגם הפקחים אמרו לי שזה לא כל כך נורא, אך שיש לי שכנה בעייתית. זהו. שיתפנו פעולה עם כל מה שצריך. נכון שאיחרנו במועד של ההריסה, אך הנה עשינו את זה. זה לא היה פשוט, הגשם האחרון שהיה הרס לי את כל הציוד שהיה לי וכל ההכנסות והעליות שהיו לי גרמו לי לפת לחם. אני מתבייש אפילו להגיד את זה.

לשאלת ביהמ"ש, אני מנהל מרפאה למתמכרי סמים.

אמא שלי בת 82 ומקבלת גמלה של ביטוח לאומי.

גזר דין

הנאשמים הורשעו כאמור בהכרעת הדין מיום 5.1.15 עפ"י הודאתם.

במסגרת הטיעונים לעונש טענה ב"כ המאשימה כי משנה חומרה נודעת להתנהלותם של הנאשמים לעובדה שעבר פרק זמן ממושך שבמהלכו הנאשמים לא מילאו אחרי צווי בית המשפט שניתנו במסגרת הליכים קודמים.

הנאשמים טענו להגנתם כי אצה למאשימה הדרך להגיש נגדם כתבי אישום עוד לפני שעלה בידם להסדיר את הטעון הסדרה.

לאחר שנתתי דעתי לטענות בעלי הדין, אני פוסק כדלקמן:

אי-קיום צו שניתן ע"י בית המשפט הינה בבחינת "רעה חולה" שהשתרשה במקומותינו ובית המשפט נקרא לא אחת להתריע ולהעניש בחומרה יתרה בגינה בשל העובדה האמורה כי אי-קיום צו שיפוטי פוגע בבסיס סמכותם של בתי המשפט.

לחובת הנאשמים בתיק זה עומדת העובדה כי הורשעו בעבר בתיקים של ביצוע עבודות ללא היתר ואף חויבו בין היתר בחתימת כתב התחייבות להימנע מהעבירה. עצם העובדה שהנאשמים ראו לנכון לעבור על החוק בפעם נוספת לפחות מבחינת הוראות החוק מחייבת בנקיטת ענישה הולמת כלפיהם.

אשר על כן אני מטיל על כל אחד מהנאשמים עונש מאסר על תנאי בן 4 חודשים למשך שנתיים מהיום, והתנאי הוא שכל אחד מהנאשמים לא יעבור עבירה על פרק י' של חוק התכנון והבניה.

אני מפעיל נגד כל אחד מהנאשמים את כתב ההתחייבות עליו חתמו ביום 16.9.13 ומחייב כל אחד מהם לשלם לאוצר המדינה סך של 15,000 ₪.

אני מחייב כל אחד מהנאשמים בתשלום קנס בסכום של 3,000 ₪.

כל אחד מהנאשמים יחתום על כתב התחייבות בסך 7,500 ₪ להימנע מהעבירה על חוק התכנון והבניה התשכ"ה – 1965 וזאת למשך שנתיים ימים מהיום. כתב ההתחייבות ייחתם בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, ייאסר הנאשם שלא חתם עליו כאמור למשך תקופה של 30 יום.

מצאתי לנכון להקל עם הנאשמים בגזרת הקנס בגין העבירה נשוא האישום, וזאת לאחר שהתברר כי הנאשמים הרסו את הבניה המפרה, ובכך הפנימו כי קלטו את המסרים בדבר החובה לציית לחוק ולצווי בית המשפט.

כל אחד מהנאשמים ישלם את החיובים הכספיים שהוטלו עליהם כמפורט לעיל, ב- 9 תשלומים חודשיים שווים ורצופים, הראשון ב- 15.5.15, ובכל 15 לחודש קלנדרי שלאחר מכן עד לתשלום הקנס במלואו. אי עמידה באחד התשלומים במועדו, יביא לפירעון מיידי של כל יתרת הסכום.

כספים שהפקיד מי מבין הנאשמים בקופת בית המשפט, יקוזזו כנגד תשלומי הקנס בחילוט כתבי ההתחייבות אשר הושתו על כל אחד מן הנאשמים בהתאם לסכומים שהפקיד בפועל.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 ימים מהיום.

<#3#>

ניתן והודע היום כ"ד ניסן תשע"ה, 13/04/2015 במעמד הנוכחים.

קלדנית: אביבית