בפני בקשת רשות להתגונן.

תצהיר המבקשת באמצעות מיופה כוחה הכללי, הואיל והמבקשת מתגוררת בארה"ב, כדלקמן:

ראשית מאחר והתביעה הינה בגין תשלומי ארנונה המתייחסים לתאריכים 01.01.02-06.01.13, ואילו התביעה הוגשה ביום 02.09.14, חלה התיישנות על כל החוב המתייחס לתקופה שלפני 02.09.07, מאחר שעברו 7 שנים עד להגשת התביעה. יוטעם כי עוד משלהי 1964 התגוררו בנכס נשוא התביעה דנן, זוג, כדיירים מוגנים וזאת עד ליום 13.09.12, שאז ניתן פסק דין לפינויים מהנכס בתמורה לפיצויים. כמו כן, מבדיקה שנערכה ע"י המשיבה ביום 17.03.09 נקבע כי הם המחזיקים בנכס. אותו הזוג שילם לאורך כל השנים את חשבונות המים והחשמל אשר הוצאו על שמו. הנתבעת מעולם לא החזיקה בנכס נשוא תביעה זו וכן לא הייתה בארץ החל משנת 1967 עד היום (פרט לביקורים קצרים המסתכמים לשנה בלבד). השינוי ברישום נעשה על ידי המשיבה באופן רטרואקטיבי באופן שרירותי ללא ידיעת הנתבעת ומבלי שתסתמך על ראיות כלשהן.

הכלל הוא, כי בדונו בבקשת רשות להתגונן, בית המשפט אינו צריך להשתכנע בנכונות טענות המבקש, עליו להניח שיש אמת בדבריו ואין לו צורך לבחון את מהימנות הגרסה הנטענת. כמו כן, בית המשפט לא בודק את טיב ראיותיה של הנתבעת בשלב זה, שכן אין למנוע ממנה להעלות טענות, מטעמים של הוכחה בלבד.

אשר על כן, בהתאם לסמכותי מכוח תקנה 205(ג) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, והואיל וטענות המבקשת עשויות להקנות לה הגנה לכאורה מפני התביעה, אני מורה על קבלת ההתנגדות.

נוכח סכומה, תידון התביעה בסדר דין רגיל.

תצהיר המבקשת ישמש ככתב הגנה בתיק.

ניתנה היום, כ"ה חשוון תשע"ה, 18 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.