הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק בתיק זה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.

לאחר ששמעתי את עדי הצדדים במסגרת הדיון בפניי והתרשמתי מעדותם, עיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שהוצגו בפניי במעמד הדיון, ובכלל זה תמונות נזקי רכב התובעת ממש לאחר התאונה ואלו שצולמו חודשים לאחר מכן על ידי שמאי מטעמה, ובשים לב להסכמת הצדדים על דרך הפשרה - מכוח סמכותי האמורה, ראיתי מקום לקבוע כי דין התביעה להתקבל במלואה. השתכנעתי כי מיקום הפגיעה ברכב התובעת, בצד שמאל אחור, כפי שדווח על ידי נהגה יממה לאחר התאונה והנראה בתמונות שצולמו על ידו במקום האירוע, תואם את הנזק שנגרם לרכבה מתאונה זו וחלוף הזמן מאז בדיקתו, לנוכח האמור, לא פוגם בכך. בהחלט סביר והגיוני כעדות נהג התובעת כי הפגיעה הנראית לעין בצד שמאל, גרמה לנזקים המתוארים במרכז הפגוש האחורי בשל המכה שמשמאל אשר להבדיל מהנטען על ידי הנתבעת 1, בשל מיקום הרכבים הנראה לעין ועדותה, לא הייתה קלה כל כך. לעניין הנזק כאמור, ניתן לראות בבירור מהתמונות שצולמו לאחר התאונה שחיישן הרברס של התובעת נשבר בחלקו העליון. התמונה של החיישן שצולמה על ידי השמאי חודשים לאחר התאונה מראה חיישן זה בחוץ ואולם אין בדבר בכדי להוכיח כי זה לא נפגע שהרי גם בתמונה זו נראה השבר בבירור ובאותו מקום כך שברי כי הוצאת החיישן על ידי השמאי או מי מטעמו נועדה אך לשם המחשת הנזק בעין ואינה עדות לנזק חדש באזור זה של הפגוש.

אשר על כן, אני מורה כי הנתבעים, באמצעות הנתבעת 2, ישלמו לתובעת את סך הנזק הישיר בגין התאונה ועלות שכ"ט שמאי מטעמה בסך 2,392 ₪, נכון להיום, שכ"ט עו"ד ע"ס 1,400 ₪, אגרת בית משפט ששולמה בפתיחת התיק ושכר העד מטעם התובעת כפי שנפסק בדיון.

הסכומים האמורים ישולמו בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

ניתן היום, ח' סיוון תשע"ה, 26 מאי 2015, בהעדר הצדדים.