04 אוגוסט 2016

לפני:

כב' השופטת רוית צדיק

נציגת ציבור (עובדים) גב' רונית סדן

פסק דין

1. הגב' דינה משה (להלן – התובעת) הגישה תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי (להלן – הנתבע) להכרה בפגיעה בכתף ימין בצוואר וכפות ידיה ,כפגיעה בעבודה מכוח תורת המיקרוטראומה. תביעת התובעת נדחתה על ידי הנתבע, בהעדר תשתית עובדתית להכרה בפגיעה על פי תורת המיקרוטראומה ובהעדר קשר סיבתי בין תנאי עבודתה ובין הפגימות מהן סובלת היא.

טענות התובעת:

2. התובעת הינה ילידת שנת 1950 , עובדת מזה 35 שנים כמזכירה ראשית בבית ספר לחינוך מיוחד. התובעת עובדת במשך חמישה ימים בשבוע , שבע שעות ביום בממוצע.

3. במסגרת עבודתה התובעת עבדה שעות ממושכות על המחשב , בצעה עבודות הקלדה והשתמשה רבות בעכבר המחשב. עבודתה הייתה כרוכה בתנועות חוזרות ונשנות של כתף ויד ימין בעת ביצוע ההקלדה והשימוש בעכבר המחשב. מאחר והתובעת עבדה מול גופים ציבוריים וכן במערכת הכספים, עיקר עבודתה הייתה עבודת הקלדה . התובעת הקלידה בממוצע כחמש שעות ביום לסירוגין, עם יד אחת- יד ימין וכן במשך שעה וחצי ביום עסקה בהעברת קלסרים מהשולחן למדף ותייקה ניירת בקלסרים , פעולה אשר לצורך ביצועה נדרשה לאמץ את יד וכתף ימין.

4. נוכח אופי עבודת התובעת ניתן להכיר בפגימת ידה הימנית וכתף ימין על פי תורת המיקרוטראומה לא רק כפגיעה חד פעמית שניתן להצביע עליה בנקודת זמן אלא גם בצירוף הפגיעות כאשר כל אחת מהן היא בעלת אופי תאונתי וניתנת לאיתור בזמן ובמקום ובהצטברותן גרמו הן לנזקים זעירים והביאו במצטבר לפגיעה.

טענות הנתבע:

5. תביעת התובעת נדחתה משלא הוכח קיומם של אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודתה כמזכירה ואשר גרמו לפגיעה בכפות ידיה בכתף ובצווארה. כמו כן לא הוכח קשר סיבתי בין תנאי עבודת התובעת לבין הכאבים . עוד נטען כי מחלת התובעת התפתחה על רקע מצב תחלואתי טבעי שאינו קשור בתאונה.

6. התובעת לא הוכיחה רצף פעולות חוזרות ונשנות זהות או דומות במהותן על פני פרק זמן משמעותי במהלך יום העבודה כנדרש על פי תורת המיקרוטראומה. מעדות התובעת ועדות מנהלת בית הספר עולה כי עבודת התובעת הייתה מגוונת וכללה מגוון של פעולות הן מבחינת המאמץ והן מבחינת התנועה התדירות והמשקל. נוסף על כך, פעולת ההקלדה לא נעשתה באופן קבוע וסדיר מדי יום ביומו באופן רצוף תוך ביצוע פעולות חוזרות ונשנות כדרישת ההלכה הפסוקה.

7. התובעת לא הרימה את נטל ההוכחה כי היא מקלידה 5 שעות ביום בממוצע שכן כעולה מפרוטוקול הדיון היו ימים בהם הקלידה חצי שעה בלבד.

עבודת התובעת מגוונת מאוד וכוללת עבודה עם מחשב, צילום מסמכים, נשיאת קלסרים , מענה לטלפונים , סידור ספרים , קניות והזמנות, הדפסות, ועוד. אף אם התנועות אינן צריכות להיות זהות במהותן אלא דומות אחת לשנייה ובלבד שיפעלו על אזור מסוים בגוף, לא ניתן למצוא תנועות מסוג זה לאור תיאור עבודת התובעת אשר הייתה מגוונת במהותה ובתנועותיה כאשר הפעולות בוצעו בסדר משתנה בהתאם לסדר יומם של התלמידים וההנהלה.

העדים:

8. מטעם התובעת העידה התובעת עצמה . מטעם הנתבע העידה מנהלת בית הספר , הגב' עדנה מרוז.

דיון והכרעה:

9. ההלכה הפסוקה בעניין התנאים הנדרשים לצורך בחינת תביעה על פי תורת מיקרוטראומה סוכמה בעניין עב"ל( ארצי) 57714-11-12 המוסד לביטוח לאומי – אסתר נח ( פורסם בנבו , ניתן ביום 22.12.14) וכך נקבע:

"תורת המיקרוטראומה באה למלא חלל ריק שהותיר המחוקק, כאשר לא כלל ברשימת "מחלות המקצוע", מחלות שונות שהתפתחו לאורך זמן עקב תנאי העבודה, ובכך הותיר את רשימת המחלות "סגורה"[2]. מדובר בפיקציה משפטית שמטרתה לפצות את המבוטחים בגין פגיעה מהעבודה, שמחד – אינה מחלת מקצוע ומאידך – אינה תאונת עבודה במובנה הרגיל. משכך, הפכה תורת המיקרוטראומה להיות "מפלטו האחרון" של מי שאינו יכול להצביע על אירוע תאונתי מסוים בעבודה ואינו בא בגדרה של מחלת המקצוע. יחד עם זאת, אין בכוחה של תורה זו להביא לכך, שכל מחלה שנגרמה בשל העבודה אך אינה מנויה ברשימת "מחלות המקצוע", תוכל לזכות את העובד בהכרה כנפגע "תאונת עבודה". כוחה של תורה זו מוגבל על-ידי המונח "תאונה", ומכאן, באה הדרישה שכל פגיעה זעירה, תעמוד, כשלעצמה, במבחן מאפייניה של "תאונה" (פתאומיות ומסוימות)[3]. זאת ועוד, נפגע המנסה להשליך את יהבו על תורה זו נתקל במשוכות רבות בדרכו, מפני שתורה זו, שהיא כאמור פיקציה משפטית, עומדת על יסודות עיוניים נוקשים[4].

16. על מנת לבסס את עילת המיקרוטראומה יש להוכיח שלושה יסודות: הראשון, תשתית עובדתית של ביצוע תנועות חוזרות ונישנות; השני, קיומו של קשר סיבתי בין התנועות לבין הליקוי הגופני מושא התביעה; השלישי, קביעה שלפיה כל אחת מאותן תנועות גרמה לפגיעה זעירה המצטברת יחדיו לכדי ליקוי גופני. רק משהוכחה התשתית העובדתית יועבר עניינו של המבוטח למומחה-יועץ-רפואי לבחינת הקשר הסיבתי (היסוד השני) ומנגנון הפגיעה (יסוד השלישי)[5].

17. אשר לתשתית העובדתית נקבע כי על המבוטח להוכיח קיומם של אירועים "פתאומיים", חוזרים ונישנים, משך זמן ממושך ובתדירות גבוהה[6]. לעניין זה נקבעו הכללים הבאים:

א. אותן תנועות "חוזרות ונישנות" אינן חייבות להיות זהות, אלא "זהות במהותן", דהיינו "דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר"[7].

ב. תדירות התנועות אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, קרי ברציפות וללא הפסקות ביניהן, וניתן לבודד פעולות אילו אצל המבוטח ממכלול הפעולות שהוא מבצע במהלך יום עבודתו[8]. אך עדיין יש להראות כי התנועות חוזרות ונישנות "בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע"[9].

ג. עוד נקבע כי אין בכוחה של עבודה פיסית וקשה להפוך למיקרוטראומה, שכן "השימוש במונח מיקרוטראומה אינו יכול להפוך, כבמטה קסם, 'מאמצים קשים', לסדרת פגיעות זעירות מוגדרות החוזרות ונשנות אין ספור פעמים"[10]".

10. לאחרונה חזר בית הדין הארצי לעבודה על ההלכה הפסוקה בעניין התשתית העובדתית אשר יש להניח לצורך בחינת תביעה להכרה בתביעה על פי תורת המיקרוטראומה, בעניין עב"ל (ארצי) 45411-02-14 מחמד אבו קרינאת - המוסד לביטוח לאומי( פורסם בנבו, ניתן ביום 29.1.15 ), שם חזר בית הדין הארצי והבהיר כי אותם אירועים פתאומיים, חוזרים ונשנים אשר על המבוטח להוכיח הם תנועות אשר מבצע המבוטח באופן חוזר ונשנה אשר אינן חייבות להיות זהות , אלא זהות במהותן ודומות אחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר. בנוסף, תדירות התנועות אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, ברציפות וללא הפסקות ביניהן, ואפשר לבודד פעולות מסוימות ממכלול הפעולות אשר בצע המבוטח במהלך יום עבודתו, וזאת כל עוד התנועות חוזרות ונישנות בתכיפות, על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק . כמו כן צוין כי עבודה פיזית מגוונת וקשה אינה יכולה לכשעצמה, בהעדר הוכחת התשתית העובדתית הנדרשת, להפוך למיקרוטראומה, אלא אם ניתן לאבחן ולבודד מתוכה תנועה מסוימת המקיימת את התנאים הנדרשים אשר פורטו לעיל.

11. התובעת טוענה כי עיקר עבודתה בביצוע עבודות הקלדה משך חמש שעות ביום וכשעה וחצי עסקה בדברים נוספים כגון הרמת קלסרים וסידור מסמכים בקלסרים. בעדותה בפנינו העידה התובעת לעניין יום עבודתה כי:

"מה עוד חוץ מלשלוח מיילים את עושה על המחשב?

ת: מערכות כספים, מוציאה קבלות, כותבת שיקים שזה ידני ומעבירה אותם הכל, הכל ממוחשב למרות שאני לוקחת ומתייקת כי זה ההוראות שאני מקבלת שאמורה לעשות גם לתוך המחשב וגם שיהיה לי פיזית בקלסר מתייקת כל היום מתייקת בקלסר.

ש: את אומרת שכל היום יש תלמידים ומורים אצלך זאת אומרת שכל היום את על המחשב וכל היום את מתייקת קלסרים ועונה לטלפונים?

ת: נכון.

ש: איך זה מתפרש על יום העבודה שלך?

ת: זה יכול להיות שעה שעתיים בלי תלמידים וזה יכול להיות איך אומרים פתאום תלמידים, מורים והורים שמגיעים כי זה חינוך מיוחד, בית ספר מאוד דינמי ואני לא יכולה לפרוט לך בדיוק איך זה, זה יכול להיות שעה שקטה בלי תלמידים ואז אני מנצלת את זה ועובדת עם המחשב ואם מגיע הורה אז אני חייבת להפסיק ולהתייחס אליו וכאילו," (עמ' 5 לפר' ש' 33-27; עמ' 6 ש' 6-1).

12. בהתייחס לטענת התובעת כי בצעה פעולות חוזרות ונשנות של הכתף העידה כי:

ש: מה התנועות שאת עושה הלוך וחוזר לעניין הכתף.

ת: אני יושבת ככה וצד ימין שלי זה הטלפון וזה טלפון שמצלצל כל הזמן, אני המוקד למעשה אם זה להעביר למנהלת שהיא בחדר הסמוך ואם זה להעביר ליועצת שזה מחוץ ובתוך בית הספר וזה לא קרוב אליי,

ש: מה התנועה החוזרת בכתף?

ת: לעשות לך פיזית?

ש: מה התנועה, להרים שפורפרת?

ת: כן כל הזמן להרים ולהחזיר וללחוץ על כפתורים ולהעביר שיחות, כן" (עמ' 6 לפר' ש' 27-20).

אשר לפעולת הרמת הקלסרים ותיוק במסמכים העידה התובעת:

"ת: המשרד שלי כאילו המשרד של המזכירות ויש חדר סמוך ששמה יש את המדפים עם קלסרים שאת יודעת זה בגבהים שונים וזה מחולק לשנים אז אני צריכה להרים את היד וזה קלסר שאני בקושי סוגרת אותו, הקלסרים השחורים האלה.

ש: כמה פעמים את מוציאה אותו מהמדף ומחזירה?

ת: כל היום, לדוגמא קיבלתי כספים מתלמידים אז יש ככה, יש דפי איסוף זה קלסר נפרד, יש הכנסות זה קלסר אחר, הוצאות זה קלסר אחר והכל זה ממש עב כרס אפילו שנה לא מספיקה לי, אני ממלאה קלסר או שניים לפחות בשנה" (עמ' 7 לפר' ש' 7-1).

13. בהמשך נשאלה התובעת לגבי התנועות החוזרות ונשנות אשר בצעה בידיה וכך השיבה:

"ש: אז מה התנועות החוזרות ונשנות בידיים? אמרת כתף זה להרים טלפון.

ת: טלפון זה גם בידיים, וקלסרים ולכתוב והעכבר שכל היום, בעיקר העכבר וההקלדה שלי שאני עם הראש כלפי מטה והצוואר שלי,"(עמ' 7 לפר' ש' 13-11).

בהמשך עדותה העידה התובעת כי היא אחראית על ביצוע קניות והזמנות לבית הספר, משלוח פקסים, הכנת שיקים, דיווח נוכחות מורים, סידור ספרים, סידור קלסרים, וכן חבישת תלמידים בשעת הצורך.

14. מנהלת בית הספר הב' מרוז העידה לעניין הפעולות אותן מבצעת התובעת:

"החל מ-7.30 בבוקר כאשר היא מגיעה, עבודה מול המחשב, עבודה עם קלסרים שיש להביא אותם מהמחסן ולהביא אותם, קלסרים בסדר גודל של קילוגרם עד 5 קילוגרם, קבלת כספים ואיזון, לענות לכל דרישות המורים, באים אליה בכל מיני בקשות היא נענית להם, הרמה של חפצים כמו חבילות נייר של 4-5 חבילות להביא אותם למזכירות על מנת לעבוד, ועבודה למולי, הקלדה של מכתבים, סיכומים, לדוגמא היה טיול יומיים וכרגע זה עיסוק באיסוף כספים והקלדה וכיוצא בזה.

ש: אוקי, בנ/4 נרשם שעות על מחשב, צילומים, נשיאת קלסרים וחבילות נייר צילום,

ת: ומענה לטלפונים.

ש: בנ/5 רשום גם עניין הספרים שמסדרת ספרים?

ת: נכון.

ש: בנ/6 רשום בנוסף קניות והזמנות,

ת: נכון.

ש: ושוב צוואר זה סומן חזרה לנ/5 לעניין סידור ספרים ועבודה עם העכבר,

ת: ממש צמוד אליה זה המחסן של הספרים ואתם יודעים שלנו זה חינוך מיוחד והם מקבלים את הספרים מבית הספר, היא מחלקת, היא מסדרת, ידם של כולם בתוך הספרים ותמיד צריך לסדר ולארגן" (עמ' 9 לפר' ש' 33-27; עמ' 10 לפר' ש' 10-1).

בהמשך עדותה העידה מנהלת בית הספר כי :" אין דבר כזה אצלנו כי כל יום שונה בגלל החינוך המיוחד, שוב אני אומרת, היא מגיעה ב-7.30 בבוקר פותחת את המחשב, אם יש מה לסדר במחסן מסדרת, אם יש הזמנות לעשות כמו מצרכים לכלכלת בית, הזמנות של עץ שמורה מבקש, יש לנו סדנאות בבית ספר אז יש מצרכים שונים, חומרי ניקוי לבית הספר וכיוצא בזה,"(עמ' 10 לפר' ש' 16-12).

משנשאלה הגב' מרוז לעניין ביצוע עבודות ההקלדה העידה:" יכול להיות יום אחד שעה, יום אחד שעתיים, יום אחד ארבע, מאוד תלוי, סוף חודש כל החשבונות הרבה יותר, יציאה לטיול ואיסוף כספים הרבה יותר.

עו"ד חג'ג': אני רוצה להבין את מהות ההקלדה, האם היא יושבת מקלידה מאמרים?

העדה, גב' מירוז: לא.

ש: או שמקבלת שיק ומקלידה על המחשב את השם של התלמיד ששילם את הסכום?

ת: גם זה ומכתבים שאני נותנת לה להוציא ומיילים שאני מבקשת ממנה לכתוב, לא ספרים כמובן ולא מאמרים.

ש: אז איך אפשר להגיע ל-4 שעות ביום הקלדה?

ת: לסירוגין.

ש: אם יש כל כך הרבה דברים,

ת: אני אומרת לך יש יום כזה ויום כזה.

ש: יכול להיות יום שהיא מקלידה חצי שעה?

ת: יכול להיות ויש דברים אחרים שצריך לעשות" (עמ' 10 לפר' ש' 32-28; עמ' 11 לפר' ש'8-1).

ובהמשך העידה:

"בואי נאמר ככה, הממוצע הוא לסירוגין הוא לא ממוצע של לשבת קבוע מול המחשב,

.......

עו"ד חג'ג':היא יכולה להקליד רבע שעה בבוקר ועוד כמה מסמכים ותוך כדי היא עושה המון דברים, טלפונים,

העדה, גב' מירוז:אם היא יושבת על חשבונות וקבלות שילד נותן 10 שקלים, 10 שקלים, 100 תלמידים ואתה צריך להקליד אותם,

ש: היא עושה את זה ביום אחד?

ת: לפעמים כן.

ש: אז זה יום אחד בחודש?

ת: באירועים שונים, תלוי, יש לך ל"ג בעומר, מסיבת פורים, הצגות, מיליון דברים,

ש: דיברתי על יום שגרתי,

ת: קשה לי לכמת את זה יום שגרתי, זה יכול להיות חצי שעה, שעה או יותר, זה פשוט מאוד קשה לכמת, השגרה היא אי שגרה בבית ספר, אין לנו שגרה בבית הספר במיוחד שזה חינוך מיוחד, מספיק שילד מתפרע צריך להרגיע ולתפוס והיא עוזרת לי ומיליון ואחד דברים" (עמ' 11 לפר' ש' 28-13).

15. מעדות מנהלת בית הספר עולה תמונה אשר כלל וכלל אינה תומכת בגרסת התובעת על פיה עסקה בהקלדה משך חמש שעות ביום ושעה וחצי בהוצאת קלסרים, תיוק מסמכים והחזרתם למקום. למעשה גם מעדות התובעת לא שוכנענו כי מדובר בפעולה חוזרת ונשנית של הקלדה אותה מבצעת היא באופן רצוף על פני פרק זמן מסוים. התובעת העידה כי גם שעה שמקלידה היא נתונים עליה להפסיק אם נכנס תלמיד או הורה ומבקש לשוחח עמה . כמו כן בין לבין עליה לבצע מטלות נוספות כגון משלוח פקס, או הזמנת מוצרים ופעולות נוספות הנדרשות ממנה כמזכירת בית הספר . יובהר כי התובעת איננה קלדנית אשר כל עיסוקה בהקלדת נתונים אלא מזכירת בית ספר הממונה על מגוון נושאי מזכירות הדרושים לצורך הניהול השוטף על כן, לא ניתן לבודד סדרה של פעולות הקלדה אותן מבצעת היא באופן רצוף במשך היום. מנהלת בית הספר הטיבה לתאר את סדר יום עבודת התובעת והעידה כי למעשה אין סדר יום קבוע יתכן והתובעת תידרש לחצי שעה או שעת הקלדה ויתכן יותר בהתאם לאופיו של יום העבודה והתפתחות האירועים בבית הספר.

16. לאור האמור לעיל וחרף עבודתה המאומצת של התובעת על פני שנים רבות, התובעת לא הניחה תשתית עובדתית להכרה בפגיעתה על פי תורת המיקרוטראומה שכן לא ניתן לאבחן רצף של תנועות חוזרות ודומות. התובעת בצעה תנועות שונות ומגוונת בהתאם לפעולה בה עסקה אם בהרמת קלסר או צילום מסמך או הקלדת נתונים , כל זאת ללא רצף קבוע חוזר ונשנה. לפיכך, לא ניתן לבודד פעולות רצופות של הקלדה אותן מבצעת היא במהלך יום עבודתה באופן חוזר ונשנה , במשך זמן ממושך ובתדירות גבוה וזאת כאמור נוכח עבודתה המגוונת אשר כללה הרמת קלסרים , תיוק מסמכים , צילום מסמכים , הזמנת ציוד , משלוח פקסים, ועוד תפקידים נוספים אשר מבצעת היא מתוקף תפקידה מזכירת בית הספר.

17. אשר על כן ולאור ההלכה הפסוקה והתשתית העובדתית הנדרשת להוכחת מנגנון פגיעה על פי הלכת המיקרוטראומה, דין התביעה להידחות.

משמדובר בתביעה מתחום הביטחון הסוציאלי, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"ט תמוז תשע"ו, (04 אוגוסט 2016), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.